קמרי קמעונאות מפעילה יותר מ־130 חנויות נוחות תחת סבן אקספרס, קנדילנד, סוויט אנד טויס וחממה שושלת פיצוחים, מנהריה עד אילת. בנוסף היא מחזיקה זיכיונות של יותר מ־50 סניפים במזון מהיר, בתי קפה ופארם, בהם ארקפה, רולדין, גולדה, בי־פארם, פיצה עגבנייה, מוזס ויאשקה. הבעלות בקבוצה: אסף קמרי 33.4%, קבוצת הודיה 33.3%, וטוני זיו ויוסי מזרחי 33.3%. ב־2026 נחתם שיתוף פעולה עם סופר ספיר על רכש וסחר. מי שמחשב מימון לסניף חדש יכול לעבור ב־מחשבון ההלוואות. על מחיר המדף כתבנו ב־מדריכי הצרכנות.

שאלה ותשובה: מה קונים כשקונים 50%

למה מחצית ולא כל הרשת? רכישה של 50% הופכת את הצדדים לשותפים שווים. אף אחד מהם לא מחזיק ברוב, ולכן החלטות כמו קצב פתיחת סניפים, בחירת זכיינים ומחירים נקבעות בדרך כלל בהסכם בעלי מניות שמגדיר מי מחליט על מה ומה קורה כשאין הסכמה. מנגד, המוכרים נשארים עם מחצית מהעסק ונהנים מהצמיחה אם היעד יושג.

השאלה שלי: 12 סניפים ל־40 זה רשת ארצית של נקניקייה כשרה, או שעוד דלפק צהוב באותם רחובות שכבר מכירים את זלמנ'ס.

נקניקייה זולה הפכה בשנים האחרונות לכלי שיווקי גם בתחנות הדלק, כפי שפירקנו בהכלכלה שמאחורי מלחמת הנקניקיות בתחנות הדלק. גם רשת הנוחות ילו של פז מתחברת למשלוחים של האאט ביפו ובחיפה. הקצב שמסתתר מאחורי היעד של זלמנ'ס: מ־12 סניפים ל־20 עד סוף השנה זה 8 פתיחות בפחות משלושה חודשים. היעד של 40 דורש עוד 28 סניפים מעבר לקיימים, כלומר רשת גדולה יותר מפי 3 מזו שפועלת היום.

כדי לשים את העלות בהקשר של יוקר המחיה אפשר להשתמש במחשבון מדד המחירים לצרכן, ולקרוא גם את אותו מנוי במחיר אחר.

עוד בהון: אלקטרה מבקשת 126 מיליון לאיתמר דויטשר, המוסדיים ב־10 עד 15.