קרן הנאמנות פסגות שחר 2682, היא קרן נאמנות שמשקיעה בעיקר בנכס אחד, ובוודאי ניחשתם – באגרת החוב השקלית שחר מסדרה 2682.  הקרן הזו שמקוטלגת לענף – אג"ח שקליות בארץ, הוקמה ביולי 2009 , והמדיניות המוצהרת שלה היא שלפחות 75% מנכסי הקרן יושקעו באג"ח מסוג שחר 2682. הקרן מוגבלת ל-500 מיליון יחידות ערך נקוב. במילים אחרות,זה לא בדיוק קרן נאמנות, זה יותר השקעה עקיפה באג"ח מסוג שחר; ליתר דיוק באג"ח ספציפי שחר 2682.

קרן שכולה סדרת אג"ח אחת – על מה דמי הניהול 

בפועל, הקרן הזו שמנהלת כ-100 מיליון שקל, מחזיקה באג"ח הזה כ-92 מיליון שקל. זה לגיטימי, זה בדומה למה שנכתב בתשקיף, זה בהתאם להגבלות החלות על מנהלי הקרן, אבל, האם זה נכון, על הניהול הצר של פסגות בקרן הזו, לשלם לה 0.43% דמי ניהול שנתיים.  הרי אין פה ממש ניהול שוטף? האם בכלל צריך ניהול שוטף? נכון, מי שקונה את האג"ח דרך הקרן, למעשה חוסך עמלות קנייה ומכירה של האג"ח (שלמשקיעים פרטיים זה יכול להיות משמעותי) ועדיין, ממש לא בטוח שזה שווה עלות כללית של כ-0.5% בשנה (כולל עלויות לנאמן; שיעור ההוספה בקרן הוא אפס). ייתכן שהמשקיעים היו משלמים פחות אם הם היו רוכשים את האג"ח באופן ישיר בבורסה , אם כי תלוי לאיזה תקופה הם משקיעים – ככל שהטווח ארוך יותר, ההצדקה לפעולה ישירה בבורסה עולה.

כך או אחרת, התופעה הזו לא חדשה. אג"ח שחר מסדרה  2671 היה בעצם הרוב הגדול של נכסי  הקרן נאמנות  מנורה מבטחים שקלית קצרה – כ-98% היו באג"ח הזו במשך תקופה ממושכת. הנה הכתבה בעניין באתר גלובס.