בעולם זה מאוד מקובל, שם כבר גילו את המסחר האלקטרוני המבוסס אלגוריתם (אלגו-טריידינג) לפני עשרות שנים, שם הקימו קרנות גידור שמבוססות על השיטה הזו, שם יש קרנות סל וקרנות נאמנות שפועלות בשיטה זו. בארץ זה חדש, אמנם, מתנהל כאן מסחר אלקטרוני שמבוסס על אלגוריתם מסוים, אך זה היה עד כה נחלתם של מקצוענים – גופים שהתמקדו במסחר ובניהול השקעות נוסטרו. הגופים האלו פיתחו נוסחה מסוימת  – למשל, ניצול פערי ארביטראג', ניצול חוסר סחירות (מכירות במחירים נמוכים) ובעזרת תוכנה הצליחו להפעיל את המחשב להזרים פעולות שוטפות  (פעולות של קניה ומכירה) וליהנות מרווחים.

ככל שהתחום הפך לתחרותי יותר, היכולת להרוויח ממנו ירדה (ניצול הזדמנויות באופן אוטומטי הלך ופחת), אם כי השיטות האלו עדיין מוכרות ומקובלות בעולם. בארץ, עכשיו, זה באופן מסוים,  יורד את העם. חברת ניהול קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מנורה מבטחים פיננסים, שמנוהלת בידי זיו שמש, השיקה קרן נאמנות חדשה,  שההשקעות בה מתבססות מודלים השקעתיים שמתחשבים בסטטיסטיקות העבר. המודלים האלו מתורגמים לאלגוריתם שעשוי להשתנות בתרחישים מסוימים, אבל הרעיון דומה לרעיון של האלגו-טריידינג, רק שבקרן פועלים על פי הנוסחה בשיטה ידנית, לא ממוחשבת.

ומה הנוסחה של הקרן? ובכן יש כמה שיטות פעולה. בקרן מנסים לנצל את אפקט ינואר בשוק אגרות החוב.  בקרן גם סבורים שיש עונתיות במדד המחירים לצרכן  ולכן כניסה מתוזמנת לאפיק הצמוד בדצמבר ומעבר לשקלי בחודש יולי, העלתה משמעותית את תשואת התיק (בהשפעת העונתיות במדדי המחירים לצרכן). לטענת מנורה מבטיחים מי ששיחק על הרעיון הזה בשנים האחרונות והעריך שעונת המדדים הנמוכים היא בין החודשים ספטמבר-פברואר, והגבוהים בין החודשים מארס-אוגוסט, הרוויח תשואה עודפת של 3%.

בקרן גם זיהו קשר בין מחיר אגרת החוב לבין רכישות עצמיות של איגרות חוב. במנורה מבטחים פיננסים מתכוונים לשכלל את הקשר לכדי פעילות דרך קרן הנאמנות.  חשוב לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח יהיה. תשואות עודפות שהיו בעבר שיוחסו להתנהגות ופעולות בשווקים (עונתיות, אפקט ינואר, רכישה עצמית) לא בהכרח מבטאים תשואה עודפת בעתיד.  המבחן יהיה רק בעוד תקופה , רק אז נדע אם קרן מנורה מבטחים 90/10  המשקיעה באג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות וקצת מניות,לפי מודלים אכן הצליחה לייצר תשואה עודפת, כזו שתקזז גם את דמי הניהול העומדים על 0.7%.