fbpx
מיסים

רילוקיישן ומסים – איך עושים את זה נכון?

מעודכן ל-04/2021

קיבלתם הצעת עבודה מעבר לים? זו יכולה להיות הזדמנות לחוויה של פעם בחיים, אך כדאי שתכירו היטב את השלכות המיסוי כדי שלא תיחשבו לעברייני מס המדריך שלפניכם יספק לכם את המידע הרלוונטי שיקל עליכם את המעבר ויעזור לכם לשמור על זכויותיכם

ישראלים רבים מטפחים בסתר את חלום הרילוקיישן – ולפעמים הזדמנות כזו אכן נקרית בדרכם. מדובר בהרפתקה מרגשת שיכולה לקדם אתכם מבחינה אישית ומקצועית ולאפשר לכם להכיר תרבויות ולצבור חוויות – אך כדרכן של הרפתקאות, יש להיערך אליה בכל ההיבטים.

מה זה בכלל רילוקיישן?

רילוקיישן (העתקה בעברית), כשמו כן הוא – העברת מקום העבודה והמגורים למדינה אחרת. הרילוקיישן הוא תופעה עולמית ההולכת ומתרחבת בעשור האחרון, בד בבד עם היטשטשות הגבולות הלאומיים בשוק הגלובלי. תופעה זו באה לביטוי בשני אופנים: העתקה מקצועית למדינה אחרת במסגרת החברה והעתקה במסגרת פרטית. עבור אנשים רבים הרילוקיישן נותן מענה הכרחי לצורכי קידום מקצועי, לרכישת יכולות התנהלות בשווקים גלובליים וכפתרון לבעיות כלכליות במדינת מוצאם.

המדריך שלפניכם יספק לכם את המידע הרלוונטי שיקל עליכם לעשות זאת – בכל הנוגע לתחום המיסוי והביטוח הלאומי.

רילוקיישן במסגרת עבודה

רילוקיישן במסגרת החברה הפך בעשור האחרון לתופעה רווחת יותר ויותר. הכלכלה הישראלית מרובת שלוחות בינלאומיות. חלק מהחברות הגדולות בשוק הן חברות בינלאומיות אשר יש להן סניף ישראלי, וניהול כוח האדם שלהן כרוך לעיתים במעבר בין סניפים.

לפעמים חברות אלה מעדיפות להכשיר את עובדיהן בארצות מוצאן ואף דורשות מעובדים מסוימים לבצע רילוקיישן לתקופה מוגבלת. ישנם גם לא מעט ישראלים הבוחרים ברילוקיישן ללא כל קשר לחברה שבה הם מועסקים. המעבר לחו"ל, גם אם לשנים ספורות, מהווה בשבילם כלי לקידום אישי ומקצועי.

רילוקיישן במסגרת לימודים

אמנם מלגות לימודי חוץ אינן מזכות בדרך כלל את הסטודנט הישראלי במימון מלא, אך צעירים רבים מעדיפים בכל זאת לרכוש את השכלתם המקצועית בחו"ל. הביקוש הרב למקצועות מסוימים, כגון רפואה או וטרינריה למשל, באוניברסיטאות הישראליות ומספר המקומות המוגבל, מביא לעיתים צעירים ישראלים לבחור באפשרות הרילוקיישן. במקרים אחרים, מוסדות אקדמיים מעבר לים אף מהווים את "ברירת המחדל".

לפי ההערכות, בתקופה שלפני הקורונה יצאו בכל שנה מעל 20 אלף ישראלים לרילוקיישן בחו"ל. הקורונה החזירה אמנם רבים מהם לישראל, אך כעת, כשהמשבר כבר החל לחלוף בחלקים שונים בעולם, הרילוקיישן עולה מחדש על הפרק.

היבטי המיסוי

החלטתם לצאת לרילוקיישן? בין שהדבר נעשה למטרות לימודים ובין שלצורכי עבודה, חוויית הרילוקיישן לחו"ל מציבה אתגרים רבים בפני הנוסע. המעבר לחיים במדינה אחרת ובתרבות אחרת, צופן בחובו אתגרים בצד יצרונות וחוויות. כאשר יוצאים לרילוקיישן ישנן לא מעט סוגיות שדורשות התארגנות ותכנון, כגון: דיור, חינוך, אשרות עבודה, העברת מכולה ועוד. בין הסוגיות החשובות שיש לקחת בחשבון היא סוגיית המיסוי, שיש לה השלכות משמעותיות רבות.

ראשית, נציין כי המיסוי בישראל נעשה על בסיס פרסונלי. הכוונה היא שכל תושב ישראל יהא חייב במס בישראל גם על הכנסות שהפיק בחו"ל, ולפיכך יחיד שיוצא לרילוקיישן לחו"ל חייב בתשלום מס וביטוח לאומי בישראל, ככל שייחשב תושב ישראל.

מיהו תושב ישראל?

רשות המסים, בבואה לקבוע את מעמד התושבות של אדם לצורכי מיסוי, מתייחסת למקום שמשמש כמרכז חייו – וזאת על סמך פרמטרים שונים, כגון: היכן נמצא הבית שלו (בבעלות או בשכירות), היכן מתגוררים בני ביתו, איפה נמצא מקום עבודתו העיקרי, היכן נמצאים נכסיו והשקעותיו, באיזה בנק הוא מנהל חשבון – מקומי או בחו"ל, ועוד.

ישנה חשיבות רבה גם למספר הימים בשנה שבהם אותו אדם נמצא בישראל – האם הוא שהה בארץ מחצית מהשנה לפחות?  בפקודת מס הכנסה קיימות "חזקות", לפיהן "מרכז החיים" של יחיד בשנה מסוימת ייחשב בישראל: אם שהה באותה שנה 183 יום או יותר בישראל; או אם שהה באותה שנה 30 ימים לפחות בישראל, ומספר מצטבר של 425 ימים באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.

חזקות אלה ניתנות לסתירה במידה והנישום מוכיח ש"מרכז החיים" שלו מחוץ לישראל.

רילוקיישן והתיקון לפקודת מס הכנסה

עד לפני שנים אחדות, ישראלים שעשו רילוקיישן נקטו בגישה שלפיה הם לא חייבים במס בישראל שכן אינם תושבי ישראל, ולכן גם לא דיווחו לרשות המיסים על הכנסותיהם. אולם במרץ 2016 אישרה הכנסת תיקון חדש לפקודת מס הכנסה, שמרחיב את חובת הדיווח גם למצבים של רילוקיישן.

לפי החוק החדש, כל אדם אשר יקיים אחת מהחזקות לעיל - למשל, שהה לפחות 183 יום בישראל בשנה או שהה לפחות 30 יום בישראל בשנה מסוימת, וסך ימי השהייה בישראל בשתי השנים שקדמו לה עולה על 425 - וטוען שהוא לא חייב במס בישראל מאחר ואינו תושב, יהיה חייב להגיש דוח מפורט עם טענותיו, ולגבותו בעובדות, הסברים ומסמכים שיוכיחו את טענתו לרשויות המס בישראל.

יש לציין כי ישנו יתרון כאשר הרילוקיישן נעשה למדינה בעלת אמנת מס עם ישראל (כגון ארה"ב ואנגליה), וזאת בגלל המעמד החוקתי המיוחד של אמנות המס. למעשה, גם אם יחיד ייחשב כתושב ישראלי על פי הדין הישראלי, ייתכן ואמנת המס תקבע כי הוא איננו תושב ישראל. כמו כן, גישת רשות המיסים במספר מקרים שפורסמו הינה שתקופת שהייה של שלוש שנים במדינה בעלת אמנת מס עם ישראל מספיקה על מנת לבטל תושבות ישראלית.

רילוקיישן והמוסד לביטוח לאומי

בעניין התשלומים למוסד לביטוח לאומי בתקופת הרילוקיישן, ישנן שתי אפשרויות:

  • המשך תשלומים מינימליים, לצורך שמירה על זכויות.
  • קביעת מעמד כ"לא תושב" לעניין ביטוח לאומי, הכרוך בוויתור על הזכויות.

כדאי לדעת כי אחד החסרונות העיקריים בניתוק התושבות נוגע לביטוח בריאות ממלכתי, הקובע כי מי ששהה בחו"ל וחדל להיות תושב ישראל, יהיה זכאי לשירותי בריאות בארץ רק לאחר תקופת המתנה (בין חודש לחצי שנה). עם זאת, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום חד פעמי בסך של כ-10,000 שקלים.

ניתוק תושבות – מה צריך לעשות כדי להיחשב כתושב חוץ לעניין מס?

אדם שעובר לגור במדינה אחרת ומעוניין להתנתק ממערכת המיסוי ישראלית, צריך לעמוד בתנאים להגדרת תושב כמפורט לעיל, ועליו להעביר את מרכז החיים שלו לחו"ל, בין היתר, באמצעים הבאים:

  • מכירת הבית בישראל או השכרתו – במקביל לקנייה או שכירת בית בחו"ל.
  • חיסול פעילות כלכלית בישראל, ככל שניתן.
  • סגירת חשבונות בנק וכרטיסי אשראי בישראל וביטול חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל ורישום לארגונים בחו"ל, כולל התפקדות למפלגות וכיו"ב.

לסיכום, אחת הסוגיות המורכבות העומדות בפני יחיד אשר יוצא לעבוד בחו"ל הינה סוגיית המיסוי. תכנון וטיפול נכון יכול להיטיב עם היחיד, ומי שלא יסדיר נושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי, עלול להיגרר להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש.

 רילוקיישן, כמה נוסעים, לאן באילו עבודות וכמה מרוויחים

האם רילוקיישן זה צעד משתלם ומה קשור לזה דרכון פורטוגלי

מדריך הרילוקיישן הגדול: כל המידע למי שמעוניין לעבור לגור בחו"ל

 

מעוניינים בבדיקת החזר מס? אם השכר שלכם מעל 7 אלף שקל בחודש – השאירו פרטים ורואה חשבון שמומחה בהחזרי מס, יחזור אליכם  (אין לכם מה להפסיד!) 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות