הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מתייחס ליום הרע של הדאו ג'ונס, משער שהמשבר הבא יוריד את הריבית לשלילית ומדווח כי ארגון הבריאות העולמי צופה ואריאנטים נוספים באופק

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס פותח היום את סקירתו הכלכלית במדד  הדאו ג'ונס שרשם אתמול את היום הגרוע שלו מאז אוקטובר. כהנוביץ לא משוכנע שהתפשטות זן הדלתא, אשר גוררת הגבלות וחשש מהגבלות, היא הגורם העיקרי לפגיעה בשווקים – ומסביר זאת בכך שהרי "הווריאנט לא התחיל אתמול, והמניות שנהנו מהסגרים הקודמים (מדד "הישארות בבית" של סיטי) דווקא ירדו אתמול, בדומה לירידה במדד הכללי". כמו כן, הנתונים לגבי הווריאנט אפילו מראים שיעור נמוך של תמותה, יחד עם התנגדות ציבורית רחבה להגבלות.

עוד מזכיר הכלכלן הראשי של אקסלנס כי גורמים בארגון הבריאות העולמי אף מעריכים שהדלתא לא תהיה הווריאנט האחרון.

כהנוביץ מוסיף כי ברקע לירידות התרחשו עוד כמה אירועים בולטים, אחד מהם הסכם של קרטל אופ"ק, שהטביע בפתאומיות את מחיר הנפט. לדבריו, מניות האנרגיה והסחורות היו באמת אלה שהובילו את הירידות. אירוע בולט אחר היה מתיחות גוברת בין המערב לסין, לאחר שארה"ב ובריטניה העמידו אותה מאחורי סדרה של תוכנות כופר, גניבת נתונים וריגול סייבר נגד גופים ציבוריים ופרטיים. אלא שמדדי סין הפגינו יציבות יחסית ולא נראה שהשוק "התרגש" יותר מדי מהאשמות הללו.

האירוע השלישי שכהנוביץ מזכיר הוא נאומו של ביידן, בו ניסה להתמודד עם הדאגה הגוברת בארצות הברית מאינפלציה ומחשש לפגיעה שלה בתמיכת הציבור בדמוקרטיים לקראת הבחירות ב-2022.

וכך הוא כותב: "ביידן ניסה לשכנע כי תוכנית הטריליונים שלו לתשתיות אינה האחראיות לקפיצה בביקוש הספקולנטי לסחורות ולהתייקרות המחירים. הניסיון שלו להתמודד עם אתגרי האינפלציה נתפסה כאינדיקציה ללחץ פוחת לתכנית תמריצים משמעותית. אגב, אמירה אחרת של ביידן שהטרידה את השווקים הייתה ש'פייסבוק הורגת אנשים', ממנה ניסה להתנער מאוחר יותר, אך העלתה חששות מרגולציה עתידית על סקטור הטכנולוגיה".

בהמשך הסקירה כותב כהנוביץ: "כשתשואות האג"ח ל-10 שנים בארצות הברית זינקו מוקדם יותר השנה ל-1.75% רבים נקבו לה יעד של 2%. עכשיו כשהן יורדות מתחת ל-1.2% רבים ממהרים לעדכן את היעד ל-1.0%. הכל הגיוני… צלילת שיפוע עקום התשואות נמשכת, כשהמשקיעים מתחילים להבין, ובצדק, שסיכוי להעלאות ריבית נמוך. אם קובעי המדיניות המוניטרית לא ירצו להעלאות ריבית (והם לא ירצו) תמיד יימצאו לכך הצדקות, בין אם זה זן תטא שיבוא או התייחסות במשך שנים לאינפלציה כזמנית".

ובאשר לישראל, שיעור העובדים בחל"ת בישראל ממשיך לרדת, מרמה של 1.7% במאי ל-1.2% ביוני. אך הכלכלן משער כי "הם כנראה הלכו להירשם כמובטלים, כיוון ששיעור המובטלים עלה מ-5.1% ל-5.4%", ומסכם: "בנק ישראל יוכל כמובן להמשיך לבחור להסתכל על החצי כוס הריקה, כדי להצדיק אי העלאת ריבית למשך שנים, עד למשבר הבא, בו סביר שיוריד אותה לשלילית".

אקסלנס: מה הביא לקריסת התשואות באג"ח הממשלתיות?