הקבינט החברתי כלכלי אישר שורה של רפורמות הנכללות בהצעת התקציב לשנים 2014-2015. בפתח ישיבת הקבינט, אמר שר האוצר, משה כחלון: "אנחנו מביאים היום שורת רפורמות משמעותיות בהיקף חסר תקדים, שלא נראה כמותו בשנים האחרונות. מטרת הרפורמות היא להביא להסרת חסמים, הקלת נטל הרגולציה, הפחתת מיסים והגדלת הפריון. אין לי ספק שנקבל את תמיכת השרים גם לשורת הרפורמות הללו וגם לתקציב האחראי והחברתי שנציג מחר. הרפורמות יביאו לצמצום פערים, הורדת יוקר המחייה והגדלת ההכנסה הפנויה של אזרחי המדינה".

להלן חלק מהרפורמות שאושרו היום בקבינט החברתי כלכלי:

הפחתת עלויות ניהול המוצר הפנסיוני:
לשם הפחתת דמי הניהול באמצעות צמצום העלויות שכרוכות בניהול המוצרים הפנסיוניים וצמצום ניגודי עניינים בשוק הפצת המוצרים הפנסיונים, לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, בהתאם לעקרונות המופיעים בחוברת השינויים המבניים.

הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני על ידי הקמת מאגר מרכזי לנתוני אשראי:
בהמשך לעבודת הוועדה הבינמשרדית לעניין חוק נתוני אשראי, החליט הקבינט החברתי כלכלי להאיץ את הליכי חקיקת חוק נתוני אשראי במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי.

הגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי:
הקבינט החברתי כלכלי אישר את הצעת ההחלטה להגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי. בהתאם להחלטה,  תאגיד שאינו בנקאי יהיה רשאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולתת אשראי כאחד. המהלך נועד לפתור את בעיית הריכוזיות בשוק האשראי הנשלט כמעט במלואו על-ידי הבנקים. משמעות ריכוזיות זו היא היצע קטן של מקורות מימון למשקי בית ולעסקים קטנים, אשר מוביל להיעדר תחרות ולמחירים גבוהים ללקוח.

הסרת חסמים ליבוא מזון רגיל "רפורמת הקורנפלקס":
הקבינט החברתי כלכלי אישר פה אחד את הצעת ההחלטה להסרת חסמים בתחום יבוא המזון הרגיל. הרפורמה בייבוא המזון גובשה במסגרת עבודת הצוות לבחינת נושא הייבוא המקביל שבראשו עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הכלכלה ואגף התקציבים באוצר. הצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל. מטרת הרפורמה היא להביא להקלות בחסמי יבוא מזון באמצעות הבחנה בין דרישות הייבוא של מזון רגיל ורגיש, שינוי הדרישות בהליך הייבוא של המזון הרגיל תוך הגברת פיקוח ואכיפה בדרכי השיווק ואימוץ מודל רגולטורי הנהוג באירופה, בהתאמה לצרכי השוק הישראלי. הרפורמה תאפשר את כניסתם של שחקנים קטנים ובינוניים לשוק ובכך תגביר את התחרות בשוק המזון הריכוזי. הגברת התחרות צפויה להוביל לירידה במחירי המזון הרגיל והגדלת מגוון המוצרים, לטובת הצרכנים.

הרפורמה בדיור:
הקבינט החברתי כלכלי אישר את הרפורמה בדיור. הרפורמה שאושרה כוללת 5 צעדים:
– מיסוי מקרקעין – חוק ההורשה – קציבת פטור ממס שבח בירושה.  עד היום, דירה שעברה בירושה והייתה פטורה ממס שבח, הפטור היה עובר באופן אוטומטי ליורשים. על-פי ההחלטה הפטור יוגבל לשנתיים בלבד ולאחר מכן יחול עליו מס שבח מלא (מלבד דירה שעוברת בירושה מבעל לאישתו (ולהיפך) או לילד שמתחת לגיל 21 ומקרים אחרים המפורטים בהחלטה).
– משפרי דיור – קיצור תקופת החזקת דירה בהמתנה – בהתאם למהלך, תקוצר תקופת ההמתנה שבין רכישת דירה חדשה לבין מכירת דירה קודמת, לעניין מס שבח ורכישה כאחד, מ-24  חודשים ל-12 חודשים.
– יישום המלצות צוות 120 הימים – אימוץ דוח צוות 120 הימים אשר עסק בסוגיית הדיור במגזר הערבי. המהלך יעודד את המגזר הערבי להסדיר רישומים בקרקע.
– הגדלת היצע הדיור בקרקעות פרטיות – 100,000 יחידות דיור זמינות לבניה בקרקע פרטית. המהלך יעודד בעלי קרקעות לשווק את הקרקע ויסייע לפתרון משבר הדיור, זאת על ידי מתן הקלות במיסוי לבעלי קרקע פרטיים לתקופה מוגבלת של 3 שנים מיום ההחלטה.המהלך גם מתייחס לייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות והסדרת היחסים שבין הרשות המקומית לבין היזם לשיפור התהליך.
– פישוט הליכי תכנון ובנייה – תחבורה תומכת דיור – ייעול תהליכי הרישוי של דרכים ומסילות ברזל על ידי מתן פטור מהיתר בנייה לעבודות זמניות, הסמכת הות"ל לתת הרשאה באופן עצמאי ומתן אפשרות למקים הפרויקט הלאומי לפנות לות"ל לקבלת הרשאה.

קידום  מהיר של תשתיות הביוב לצורך הרחבת היצע בשוק הדיור:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לבצע תיקוני חקיקה לשם הסרת חסמים בתחום המים והביוב המונעים פיתוח למגורים ולייעול הקמת תשתיות ביוב והשימוש בהם וזאת במסגרת מאמצי הממשלה למצוא פתרון למשבר הדיור. אחד החסמים המרכזיים בפיתוח ושיווק יחידות דיור חדשות הוא הקמה ופיתוח של תשתיות ביוב. על מנת להגדיל את היצע הדירות אשר יוביל לירידת מחירים בשוק הדיור, הוחלט  להסדיר את הקמתם של תשתיות ביוב ואת ההליך התכנוני של תשתיות ביוב.

מס משאבי טבע – ששינסקי 2:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לשלב בתכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 את תיקוני החקיקה הנדרשים במסגרת יישום המלצות הוועדה להסדרת חלק המדינה המתקבל בעד שימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים (דו"ח ששינסקי 2). הוועדה מצאה כי חלק מהמשאבים הקיימים בישראל מניבים רווחי יתר גבוהים, הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן חברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במשאב, בעוד הציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המשאב. כמו כן מצאה הוועדה כי מודל המיסוי הנוכחי של משאבי הטבע הוא מאוד רגרסיבי, ובשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים נמוך גם בהשוואה בינלאומית. לאחר בחינת מכלול הנתונים והתרחישים אשר הוצגו בפניה, ולאור הצורך להבטיח את המשך קיומו של ענף משאבי הטבע בישראל, המליצה הוועדה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה. הוועדה המליצה על עדכון מערכת המס, קביעת תמלוג אחיד אשר יעמוד על 5% והוספת רכיב "מס רווחי יתר". המהלך יגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון ₪ בשנה.

האצת חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי:
בהמשך להחלטה שעניינה הסדרת משק הגז הטבעי ובמטרה להאיץ את חיבור מפעלי התעשייה ברחבי הארץ לאספקת גז טבעי ובכך להעלות את הפריון ואת רמת התחרות של המשק הישראלי, החליט הקבינט החברתי כלכלי לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום החלטה זו ולשלבם במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016. תיקוני החקיקה נועדו לייעל את התהליכים הנוגעים לחיבור מפעלי התעשייה למקטע חלוקת הגז הטבעי. זאת, לצד שמירה על עקרונות של תקינות ובטיחות מתקני צריכת הגז.

אסדרת תחום ביטוחי הבריאות והתכניות לשירותי בריאות נוספים:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לבצע צעדים להסדרת שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים אשר יורידו את יוקר המחייה, יבלמו את עליית ההוצאה הפרטית על בריאות ויבטיחו את חוסנה של מערכת הבריאות הציבורית.