בית המשפט דחה את ערעור תביעית הנזיקין של קורבנות גרגורי לרנר, שלפיו הרשויות יכלו למנוע את ההונאה
בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו חלק מקורבנות ההונאה הגדולה שביצע גרגורי לרנר, על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת הנזיקין שהגישו נגד המדינה. השופטים אמרו שהמדינה לא תגן עליהם והזהירו את ציבור המשקיעים מהשקעות לא בטוחות.
את מעשי ההונאה ביצע לרנר בתקופה שהחלה בחודש אוקטובר בשנת 2004 וזו הסתיימה ב-2006.באז שכנע לרנר כ-2,500 משקיעים להשקיע את כספם בחברה "רוסנפטגזאינווסט בע"מ". החברה הבטיחה לכל משקיע תשואה חודשית של 2% (או של 24% לשנה) ופירעון לפי דרישה. הוא פנה בעיקר ליוצאי חבר העמים המתגוררים בארץ.
המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד המדינה וטענו כי ההונאה שביצע כאמור לרנר התאפשרה עקב מחדלים רשלניים של רשות ניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, כאשר כל אחת מרשויות אלה לפי דרכה ובמסגרת סמכויותיה יכלה למנוע את ההונאה, אך לא עשתה כן. ואולם בית המשפט המחוזי דחה תביעה זו, ולכן הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
בפסק הדין נכתב "השקעה בטוחה שמניבה תשואה חודשית צמודה ורציפה בת 2% היא דבר בלתי מציאותי שפורץ את גבולות הדמיון. משקיע המחליט להאמין לאדם שמציע השקעה כזאת, נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההצעה באה מפיו של אדם כמו גרגורי לרנר, שמעללי עברו בתחום הפיננסי פורסמו בעיתונות בעברית וברוסית והיו לנחלת הכלל".
עוד הוסיף השופט, "בחרו המערערים להאמין ללרנר ולהשקיע את כספם בתעודות שהלה שיווק להם, כאשר חלקם סבורים כי לרנר הוא גאון פיננסי שנרדף ללא הצדקה על-ידי הממסד הישראלי, בהיותו יוצא חבר העמים שחושב ופועל 'מחוץ לקופסה'".
עווד ציין השופט כי אי אפשר "לבקר את קביעתו של בית משפט המחוזי כי פרסומי אזהרה מטעמן של רשות ניירות ערך ומשטרת ישראל לא היו משנים דבר. מי שמאמין שלרנר הוא דרייפוס, ושהשקעה בטוחה יכולה להניב תשואה שנתית ריאלית של 24%, לא היה משנה את אמונתו".
ועל המשטרה אמר "חובת הרשות לא להתרשל, אין פירושה חובה למנוע את נזקו של הקורבן בכל מקרה ובכל מחיר". שטיין הוסיף כי לשיטתו, "משטרת ישראל אינה אמורה לפתוח בחקירה על סמך תחושות בעלמא, אלא רק בהתבסס על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, שביסודו ראיות".
מהן הונאות הפונזי הגדולות בישראל, מי הקורבנות ואיך נזהרים