בנק ישראל והאוצר ממשיכים להתכתש. בבנק ישראל סבורים שיש להטיל מיסים באוצר מתעקשים שלא. האמת שזה לא כך כך מדוייק. באוצר כנראה סבורים שבנק ישראל צודק, אבל שר האוצר, מר יאיר לפיד  מתעקש שהוא יודע טוב מכולם (אפילו מהנגידה, ד"ר קרנית פלוג). אגב, הוא אמר השבוע שהיא לא מבינה בעסקים. כן, הוא מבין. הוא אמר השבוע שלא היה צריך לומר זאת. הוא לא התנצל (הוא וסביבתו) על האמירה, אלא על כך שהיא יצאה החוצה.  כן, זהו שר האוצר שלנו!

בכל מקרה, עכשיו מציע בנק ישראל לבטל את הפטור על קרנות השתלמות שזה מהלך הגיוני ונכון, בהינתן מצב המשק, והיתרונות הגלומים בקרנות ההשתלמות (שמפלים לטובה את המחזיקים בהם, על פני אפיקי ההשקעה האחרים). אבל, מהלך כזה יהיה קשה ליישום, כך לפחות מלמדת ההיסטוריה, בכל פעם שניסו לגעת בקרנות ההשתלמות המהלך הזה לבסוף נכשל.

קרנות ההשתלמות הן חלק מהחיסכון הפנסיוני . חיסכון זה, שמשמעותו חיסכון לטווח ארוך מורכב משלושה סוגים עיקריים – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל כשבתוך קופות הגמל יש את קרנות ההשתלמות. אלא שקרנות השתלמות הם לא ממש כלי חיסכון לטווח הארוך, אלא יותר מיועדות לטווח הבינוני. קרן השתלמות היא סוג של תכנית חסכון לטווח של 6 שנים. בקרן הזו העובד והמעביד מפקידים כספים באופן שוטף מדי חודש, כאשר גובה ההפרשה / הפקדה תלוי בגובה השכר של העובד. קרן השתלמות נהנית מהטבות מס משמעותיות ביחס לאפיקי חיסכון אחרים והיא מיועדת לשני סוגי העובדים – עצמאיים ושכירים.

בתום תקופת החיסכון, החוסכים בקרנות ההשתלמות יכולים למשוך את הכספים בקרן ולא לשם מס (המשיכה/ מימוש פטורים ממס על הרווחים). גובה ההפקדה בקרן השתלמות תלוי בגובה השכר. למעשה, השכר של העובד  מהווה את הבסיס להפרשה לחסכון בקרן השתלמות. אבל, זה לא כל כך פשוט – השכר של העובד משתנה, יש חודשים עם תוספות חריגות, יש חודשים עם בונוסים, יש חודשים בלי תוספות, שעות נוספות ובונוסים. מה קובע, איזו משכורת רלבנטית להפרשות? ובכן המשכורת הקובעת היא הכנסת העובד, בניכוי שעות נוספות, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות ותשלומים מיוחדים. תקרת השכר לשכירים עומדת על כ-16 אלף שקל לחודש ומתעדכנת אחת לתקופה. לא כדאי, לא מומלץ וכמעט לא מתרחש  בפועל שהמעביד מפקיד מעבר לתקרה הזו, שכן במצב של הפקדה ביתר, העובד מחויב במס שולי על ההפרש