מי שמחכה שההחזר על המשכנתא ירד בהחלטה הקרובה של בנק ישראל קיבל סיבה לחכות עוד. מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה בספטמבר ב-0.6%, והקצב השנתי הגיע ל-3.7%. התחזית של הכלכלנים עמדה על 3.6%. הריבית בישראל היא 3.25%. מה שסוגר את הדלת להפחתה הוא הפער מול ארצות הברית, לא רק המדד שיפורסם כאן.

מדד הליבה בארצות הברית, בלי מזון ובלי אנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש וב-2.6% בשנה. שם ציפו ל-0.2% בחודש ול-2.5% בשנה. האנרגיה הובילה, והבנזין והסולר נכנסו גם למחירי הובלה וטיסות. אסטרטג חדר העסקאות של מזרחי טפחות, יוני פנינג, אמר שחלק גדול מהקצב השנתי נצבר בשבעת החודשים האחרונים. כשהמדדים הגבוהים האלה ייצאו מהחלון, הקצב יכול לחזור לכיוון יעד 2% של הבנק המרכזי האמריקאי, גם אם הנפט יישאר יקר. הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, אמר שההפתעה הייתה קטנה ושהשוק בכל זאת עבר לתמחר מדיניות קשוחה יותר. לפי הפרסום, השוק גילם כמעט ארבע העלאות ריבית בשנה הקרובה.

ביום פרסום המדד הדולר קפץ לשיא של 18 חודש. למחרת הוא נסוג. מדד הדולר ירד 0.2% ל-101.99, אחרי שהגיע לשיא. התשואה על אג״ח ממשלת ארצות הברית לעשר שנים ירדה ל-5.0933%, שפל של שלושה שבועות. הסיכוי להעלאת ריבית כבר באוקטובר טיפס לכ-50% מיד אחרי המדד, ואז ירד. סגנית יושב ראש הפד מישל באומן ונשיאת שלוחת סן פרנסיסקו מרי Дейלי אמרו שאפשר לחכות לתמונה ברורה יותר לפני הישיבה ב-27 וב-28 באוקטובר. רודריגו קטריל מבנק אוסטרליה הלאומי אמר שהירידה בתשואות הארוכות היא מה שהחליש את הדולר, ושהציפייה להעלאות עדיין גבוהה.

בישראל התמונה הפוכה על הנייר. כלכלנים ראשיים, בהם במיטב ובלידר, מצפים שממדד ספטמבר כאן יהיה שלילי, בערך 0.2% עד 0.3%, בגלל טיסות זולות יותר בעונה ובגלל הפחתת הבלו על הדלק. הקצב השנתי בכל זאת צפוי לעלות לכ-1.8%, מ-1.5% עכשיו. בספטמבר אשתקד המדד ירד 0.6%. כשחודש שלילי כל כך יוצא מהחישוב ובמקומו נכנס חודש שלילי מתון, השנתי עולה. 1.8% עדיין בתוך היעד של בנק ישראל, 1% עד 3%. פנינג אמר שציפיות להפחתת ריבית בישראל כמעט נעלמו מהשוק, ושההתחזקות של השקל מול הדולר נרגעה. השער היציג ב-14 באוקטובר היה 3.075 שקלים לדולר.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה את פרסום מדד ספטמבר להיום, חמישי, ב-18:30. עד אז מי שמתכנן הלוואה עובד עם תחזית, לא עם מספר. אם המדד השלילי יתברר עמוק מהטווח של 0.2% עד 0.3%, השנתי יעלה פחות מ-1.8% והסיפור המקומי יישאר רך. אם הוא יהיה קרוב לאפס, השנתי יטפס מהר יותר, כי ספטמבר אשתקד שירד 0.6% כבר יצא מהחלון. בנק ישראל לא מחויב לתחזית של חדר עסקאות. הוא כן רואה את אותו פער מול הפד שרואה השוק. לכן כדאי לקרוא הערב את המדד עצמו, לא רק את הכותרת על 3.7% מעבר לים. שער של 3.075 שקלים לדולר אומר שחשבונית יבוא של 10,000 דולר עולה 30,750 שקל לפני מע״מ ומכס. תזוזה של עשר אגורות בשער היא אלף שקל על אותה חשבונית. זה הסכום שנכנס למחיר במדף עוד לפני שהמדד הישראלי זז.

מה זה עושה בחשבון. ריבית קבועה לא צמודה על משכנתאות חדשות למשקי בית עמדה באוגוסט על 4.62% בממוצע, לפי בנק ישראל. מי שכבר סגר מסלול כזה לא מרוויח מהישיבה הקרובה. מי שצמוד לפריים מחכה לרבע נקודת אחוז. על הלוואה של מיליון שקל, רבע נקודה הוא בערך 2,500 שקל בשנה לפני השפעת הלוח וההצמדה, כ-200 שקל בחודש אם הפער נשאר שנה. זה לא מחירון של בנק. זה החשבון של מי שקיווה שהפחתה תגיע החודש. בצד הדולרי, אלף דולר בשער 3.075 עולים 3,075 שקל. אם השקל ייחלש כי הפער מול הריבית האמריקאית ייפתח, היבוא והנסיעה יתייקרו עוד לפני שהמדד המקומי זז. שני המספרים ששווה לזכור: 3.7% בארצות הברית, ו-3.25% כאן. הראשון כבר פורסם. השני מחכה להחלטה.