חברת ברנד  שדיווחה לאחרונה על תוצאות כספיות טובות לרבעון הראשון של 2016 וכן על צבר נאה להמשך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים 7.6 מיליון שקל, לפי מחיר של 6.3 שקל למניה (1.2 מיליון מניות). רוב הגיוס (בהנפקה הפרטית ) יהיה לקבוצת הפניקס – כ-750 אלף מניות (4.7 מיליון שקל) והיתר יהיה לשני משקיעים פרטיים (225 אלף מניות לכל אחד בסך של 1.4 מיליון שקל לכל אחד).

המחיר בבורסה הוא 9.1 שקל, כך שמדובר על דיסקאונט של 31% – המשמעות פשוטה, החברה, העוסקת בתחום הפלדה (ייצור והרכבה של מתקנים, רכבים ועוד), נותנת הנחה לבעלי מניות חדשים על חשבון בעלי המניות הקיימים, לרבות גופים מוסדיים וציבור. אז למה לעשות זאת במחיר הזה? מי הם המשקיעים בהנפקה הפרטית? ולמה לתת להם ולהפניקס הנחה כל כך גדולה למה לא להנפיק במסגרת הנפקת זכויות וכך לייצר שיוויון בין כל בעלי המניות? יש המון שאלות, וגם  – איך בכלל נותנים לזה לקרות? למה  לא מגבילים את הדיסקאונט שנותנים בהנפקות פרטיות, הרי מדובר במתנה על חשבון (בין היתר) הגופים המוסדיים?

ברבעון הראשון של השנה הסתמו הכנסות ברנד ב-80.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-44 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מסביירם בחברה  מצבר ההזמנות גבוה, שחרור עיכובים לביצוע הזמנות קיימות וכניסת החברה לפעילות בתחום ההקמות. התוצאות האלו לא הותירו את השוק אדיש ומניית ברנד זינקה בעקבות הדוחות ב-12% במחזור גבוה. עם זאת, נראה שמה שהלהיב במיוחד את המשקיעים הוא צבר ההזמנות השמן של החברה – 334.1 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון, בהשוואה ל278.6 מיליון שקל בסוף שנת 2015. מועד מימוש הצבר – עד (כולל) הרבעון השלישי של 2017.