הסיבות העיקריות לעיכוב: בקשות להקלות מצד היזמים והיתרי הבנייה להתחדשות עירונית
בתוך שלוש שנים התארך ב־40% זמן הרישוי עבור פרויקטים של מגורים, כלומר רגע הפנייה הראשונית ועד לקבלת היתר הבנייה.
בסקר של מדלן נסקרו יותר מ־1,500 היתרי בנייה שהונפקו בעשר רשויות מקומיות עבור מיזמי בנייה בייעוד מגורים בשנים 2015–2018. הבדיקה כללה את כל שרשרת הייצור של ההיתר מיום הפנייה הראשונית לוועדה ובכלל זה הגשת הבקשה, תקופת התנגדויות ודיונים בהתנגדויות במקרה של בקשה להקלות, דיונים בוועדות הערר המחוזיות, וקבלת אישורים שונים הדרושים להנפקת ההיתר, כגון אלה של רשות הכבאות או חברת החשמל.
סיבת ההתארכות היא בקשות היזמים להקלות עבור תוספת של זכויות בנייה, וזה הליך שגורם להתנגדויות, דיונים נוספים, פניות לוועדות ערר ולעיתים אף להליך חקיקתי. והתוצאה היא עיכובים של שנה עד שנתיים בהוצאת ההיתר. גם עליית משקלם של היתרי הבנייה להתחדשות עירונית חלק מהבעיה..
לכן לאחרונה הודיעו במינהל התכנון כי יפעלו לביטול ההליך, ויביאו לאישור הממשלה הבאה הצעת חוק בנושא.
רמת גן לוקחת את הזמן
רמת גן היא העיר שבה משך זמן הוצאת ההיתר היה הגבוה ביותר – 3.91 שנים בממוצע. אחריה, בפער גדול, גבעתיים שבה משך זמן ההנפקה עמד על 3.11 שנים, ואחריהן פתח תקווה (3.02 שנים) ורעננה (2.94 שנים). בתל אביב, חולון, הרצליה, חיפה ואשדוד התקבלו תוצאות כמעט זהות: ההיתר, הנעות סביב השנתיים ותשעה חודשים (2.75 שנים.
העיר הכי מהירה היתה ירושלים, עם 2.37 שנים. והסיבה היא כנראה מיקומה והנגישות לוועדות.
בכל הערים כולן חלה הרעה משך תקופת ההמתנה להוצאות היתר לעומת 2015, בין הערים מובילה את הרשימה רמת גן, שבה משך הזמן הנוכחי להוצאת היתר גבוה יותר מזה שנרשם ב־2015 כמעט ־80%, משנתיים וחודשיים לקרוב לארבע שנים. בחולון התארכה תקופת ההמתנה ב־61% והתארכות רבה נרשמה גם ברעננה (47%), הרצליה (45%) וגבעתיים (44%).
בעיריית תל אביב־יפו הפער היה קטן יחסית ועמד על 21.4%. גם חיפה (23%) וירושלים (27.4%) עם הערים שבהן התארכות התהליך ביחס ל־2015 היתה בשיעור זעיר יחסית.
אבל נראה כי שני המהלכים העיקריים שנעשו בשלוש השנים האחרונות לקיצור זמן קבלת ההיתר עדיין לא באים לידי ביטוי. המהלך הראשון היה הכפלת מספר ועדות הערר שיזם שר האוצר ב־2016, כדי לקצר את זמני ההמתנה הממושכים לדיונים בוועדות, אשר ב- 2016 הגיעו לשיא של עד לשנה וחצי. המהלך השני שאמור היה לייעל את ההליך הוא הכנסתה לשימוש של מערכת "רישוי זמין" בראשית 2017, אשר אמורה היתה לקצר את עבודת ועדות התכנון המקומיות.
ממטה הדיור באוצר וממינהל התכנון נמסר לתקשורת: "מדובר בנתונים שרחוקים מהמציאות ומהנתונים המצויים בידנו. בשנים האחרונות עובר תהליך הרישוי מהפכה במסגרת רפורמה בחוק התכנון והבנייה במטרה לקצר את לוחות הזמנים. מינהל התכנון משקיע מאמצים משמעותיים כבר בשלב המידע. מתוך חשיבות נושא הרישוי, הוחלט באחרונה להעביר את האחריות על מערכת רישוי זמין מרשות התקשוב הממשלתית למינהל התכנון, כדי שיוכל לטפל בצורה ישירה בבקשות, לנתח אותן ולעדכן את המערכת בהתאם. באשר לטענות על עיכובים בוועדות הערר, מספר ועדות הערר הוכפל משמונה ל־16 וכתוצאה בין השאר קוצרו לוחות הזמנים לטיפול בפניות".
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "הנהלת העיר הקודמת הורישה להנהלת העיר החדשה שנבחרה ביורוקרטיית שיא. הנהלת העיר החדשה נלחמת בתופעת המאכערים והביורוקרטיה מלחמת חורמה, וזה עניין של זמן קצר עד שהביורוקרטיה תתקצר".