על פי הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, לכל אורך העשור האחרון הובילו בתי החולים שבהם מונהג שירות רפואה פרטי את שכר הרופאים, כאשר הסכם השכר עם הרופאים בשנת 2011 צמצם פערי שכר אלו. לפיה לא מן הנמנע כי פערי השכר, שעמדו בשיאם על 15%, עמדו בין היתרעל רקע דרישת הרופאים לתוספות שכר משמעותית במסגרת הסכם השכר של 2011.

פערי שכר בולטים במיוחד חלו בתחומי המומחיות הכירורגיים.מצא כי שכר רופאי הדסה ושערי צדק גבוה בממוצע ב-90 אלף שקלים (ברוטו לשנה) בהשוואה למקביליהם בבתי החולים הממשלתיים. ככל שאותם כירורגים בהדסה ושערי צדק מועסקים גם במסגרת השר"פ מתרחבים פערי השכר בינם לבין רופאי בתי החולים הממשלתיים (שיש להם גם הכנסות מרפואה פרטית) ל-175 אלף שקלים. לטענת הכלכלנית, די בממצאים אלו להסיט מטופלים לרפואה הפרטית בעקבות השירותים בבתי החולים..

עוד נובע מהמחקר שהפעלת שירות רפואה פרטי מגדילה את אי-השוויון בשכר הרופאים. כך, בעוד שבקרב הרופאים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים גבוה שכר הרופאים בחמישון העליון פי 4.7 מזה של הרופאים בחמישון התחתון, בבתי החולים הירושלמים מגיע פער זה לפי 6.2. כמו-כן נמצא כי בעוד שבחמישון העליון גבוה יותר שכר רופאי הדסה ושערי צדק מזה של החמישון המקביל להם בקרב רופאי בתי החולים הממשלתיים, בשני החמישונים התחתונים נמוך יותר שכר רופאי בתי החולים הירושלמים.

במרבית תחומי המומחיות נמצאו שיעורי גידול דומים בשכר רופאי בתי החולים הירושלמים, בין מי שעוסקים בשר"פ לבין מי שאינם. מנגד, בבתי החולים הממשלתיים נמצאו פערים משמעותיים בשיעורי השינוי בין מי שעוסקים ברפואה פרטית לבין מי שאינם, כאשר במרבית תחומי המומחיות דווקא שכרם של מי שאינם עוסקים ברפואה פרטית צמח בשיעור חד יותר. יש בממצאים אלו כדי לתמוך בהשערה לפיה בבתי החולים בהם מונהג שר"פ, הגידול בשכר הרופאים מרפואה פרטית יוצר לחץ להעלאת שכר גם ליתר הרופאים בבית החולים ובכך מייקר את עלויות אספקת השירותים במערכת הבריאות.

בניתוח מגדרי בולטת שכיחות יחסית נמוכה במיוחד של נשים בחמישון העליון של רופאי שערי צדק. מנגד, בבית החולים הדסה נמצאה השכיחות היחסית הגבוהה ביותר של נשים בחמישון העליון, אף כי זו עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה לשכיחות היחסית הכללית של נשים מסך הרופאים בהדסה.

הנתונים לקוחים מרשות המסים וממשרד הבריאות

כמה עולה מנוי שירותי רפואה פרטית