עיריית בת ים הגישה בשבוע האחרון למשרד הפנים בקשת הקפאה לתכנית המתאר של עיריית תל אביב, תא/5000. במקביל החלה שמיעת ההתנגדויות בוועדה המחוזית, בטענה כי לא ניתן לגבש את מדיניות הבניה בתל אביב לפני שמסגרת היחסים הכלכליים בין בת ים ותל אביב תגובש. בחודש פברואר הגישה בת ים לוועדה המחוזית התנגדות לתכנית המתאר, בה נטען כי היא מנציחה ואף מגדילה את האפליה הבוטה בחלוקת המשאבים במרחב גוש דן בכלל ופוגעת בבת ים בפרט. באוגוסט הקים שר הפנים ועדת חקירה שתבחן את כל המרחב התכנוני שבין בת ים לת"א בעקבות עתירה שהגישה בת ים לחלוקת הכנסות שיוויונית עם שכנותיה, ובהן תל אביב.

לדברי יוסי בכר, ראש העיר בת ים בפועל: " משרד הפנים מבולבל לגמרי. אחרי שנים של מדיניות מפלה המעדיפה את תל אביב על פני הערים האחרות בגוש דן, ואחרי יצירת פערים כלכליים עצומים, ממשיך משרד הפנים לנהל הליכי תכנון מבלי להתייחס למטרה המרכזית של התכנית – צמצום פערים בין תל אביב לבת ים! צדק חברתי הוא לא סיסמה, הוא סדר יום וממשלת ישראל לא משכילה להפנים אותו".

בהתנגדות שהגישה עיריית בת ים בפברואר לוועדה המחוזית נכתב כי התכנית המוצעת מנציחה ואף מגדילה את האפליה הבוטה בחלוקת המשאבים במרחב גוש דן. מדובר בניסיון נוסף להשתמש בתוכנית מתאר על מנת להוסיף עוד שטחי תעסוקה לעיר על חשבון שטחי מגורים, שיגדילו משמעותית את הכנסותיה של תל אביב (הגבוהות ממילא), יהוו תחרות נוספת עם שטחי התעסוקה של בת ים ויעצימו עוד יותר את הפערים הכלכליים הקיימים בין "מדינת תל אביב" לבין רשויות אחרות במטרופולין. בת ים היא הנפגעת העיקרית מתוכנית זו מבין הרשויות במחוז, בשל שטחה המוניציפלי הקטן המנוצל ברובו. כבר כיום קיים פער עצום בין שתי הרשויות, שנובע מהאפליה המתמשכת בחלוקת המשאבים. הפערים בהקצאת המשאבים פוגעים אנושות בתושבי בת ים ויוצרים מציאות שבה תושב ת"א זוכה להשקעה כספית כפולה מזו לה זוכה תושב בת ים. התוכנית המוצעת לא רק מחזקת את כלכלתה של תל אביב על חשבון תושבי בת ים, היא גם מקבעת את האפליה בין אזרח לאזרח.