דה בירס מציגה השבוע גלם לקונים בבורסת היהלומים ברמת גן, אחרי תשע שנים בלי מכרז בארץ. מחר עד יום חמישי הסחורה על השולחן. מי שקונה טבעת בחנות תכשיטים לא רואה את המכרז. הוא רואה מחיר מדף, מרווח של חנות, ולפעמים אבן מעבדה ליד אבן טבעית באותה ויטרינה. מי שסוחר בבורסה רואה אם הקונים חוזרים לחתום, או רק באים להסתכל. זה לא יריד תיירים. זה חדר שבו מחיר הקראט נקבע בין סוחרים.

המספר הראשון שייך לאגף הפיקוח על היהלומים במשרד הכלכלה. במחצית הראשונה היצוא נטו של יהלומים מלוטשים עמד על 625.7 מיליון דולר, מול 804.5 מיליון במחצית המקבילה אשתקד. ירידה של 22.3%. היבוא נטו של מלוטשים ירד ל־531.3 מיליון דולר מול 609 מיליון, מינוס 12.7%. בגלם היצוא נטו ירד ל־191.2 מיליון דולר מול 292.6 מיליון, מינוס 34.6%, והיבוא נטו ל־208.3 מיליון מול 324.6 מיליון. ארצות הברית נשארה יעד היצוא העיקרי למלוטשים, אחריה הונג קונג ובלגיה. ביבוא המלוטשים הובילו הודו, הונג קונג וארצות הברית. זה מחזור של ענף שיושב ברמת גן, בנתב״ג ובמכס, לא מחיר טבעת בקניון.

המספר השני שייך לדה בירס עצמה, בדוח הייצור של הרבעון השני. במחצית הראשונה מחיר הגלם הממוצע שעליו דיווחה החברה עמד על 105 דולר לקראט, ירידה של 32% מול 155 דולר במחצית המקבילה. הכנסות ממכירת גלם במאוחד ירדו במחצית ל־1.313 מיליארד דולר מול 1.705 מיליארד. ברבעון השני לבדו המכירות המאוחדות של גלם עמדו על 665 מיליון דולר מול 1.185 מיליארד ברבעון המקביל, ירידה של 44%. הכמות עלתה, המחיר נפל. החברה מייחסת את הירידה לתמהיל עם יותר סחורה זולה, ולירידה של 16% במדד מחירי הגלם. מי שמייצר רואה יותר אבנים בפחות דולר. מי שקונה טבעת בודק אם החנות מורידה מחיר, או שומרת מרווח.

ימים ספורים לפני המכרז חתמו הבורסה ליהלומים ורשות המסים על הסכם לשנים 2027 ו־2028. יהלומן שמצטרף משלם מס קבוע כאחוז מהמחזור, ויודע מראש את חבות המס. רצפת ההכנסה המינימלית, שחייבה דיווח גבוה גם כשהעסק היה דק, מבוטלת למי שנכנס להסדר. בבלגיה ההכנסה החייבת של סוחרי יהלומים עומדת על 2.1% מהמחזור, יותר מפי שלושה מבישראל. אבני חן ותכשיטים נכנסים לארץ בלי מכס, בדובאי המכס 5%. רישום חברה זרה בארץ נשאר מהיר יותר מאשר שם. זה תחרות מול אנטוורפן ודובאי על סוחרים, לא מבצע על טבעת בקניון.

דה בירס מוחזקת ב־85% בידי אנגלו אמריקן בלונדון, ו־15% בידי ממשלת בוטסואנה. על השולחן עומדת מכירה של חלק אנגלו בכמיליארד דולר לקונסורציום בינלאומי, והעסקה עדיין לא נסגרה. בדוח הביניים של אנגלו, ה־EBITDA הבסיסי של דה בירס במחצית היה הפסד של 113 מיליון דולר, מול הפסד של 189 מיליון במחצית המקבילה. עלות ליחידה ירדה ל־64 דולר לקראט מול 87. הייצור במחצית עלה, המכירות בדולר ירדו. מי שמחזיק מניות כרייה בתיק חוץ יושב על הסיפור הזה דרך אנגלו, לא דרך דלפק ברמת גן.

יהלומי מעבדה לוחצים על הקצה הזול של האבן הטבעית. מי שעומד מול ויטרינה רואה שתי עמודות מחיר על אותה צורה. הירידה בגלם אמורה ללחוץ את הטבעי כלפי מטה, אבל החנות מוכרת עיצוב, מותג ומרווח. המכרז השבוע בודק אם קונים זרים חוזרים לחתום בארץ אחרי תשע שנים, או שהסחורה נשארת על המגש.

מה זה עושה בחשבון. מי שמתכנן טבעת נישואין משווה טבעי מול מעבדה, ואז בודק אם המחיר בחנות זז אחרי ירידת הגלם או נשאר תקוע. מי שסוחר או עובד בבורסה רואה את המס על המחזור מ־2027, ואת המכרז כבדיקה אם הקונים חוזרים. מי שמחזיק מסלול מניות חו״ל או קרן מחקה על מדדי כרייה יושב על אנגלו או על מתחרות, בלי לבחור דה בירס בשם. לפני שמחשבים תשואה כדאי לפתוח את מחשבון התשואה ולבדוק פיזור במחשבון ההשקעות.

שני המספרים לקחת הביתה הם 625.7 מיליון דולר יצוא מלוטשים במחצית לפי אגף הפיקוח, ו־105 דולר לקראט במחיר הגלם של דה בירס. עד שהקונים חותמים במכרז, שניהם נשארים תצלום של מחצית שכבר נסגרה.