בזק פרסמה היום את הדוח השביעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2020. הדו"ח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. השנה בוצע הדו"ח בצל מגיפת הקורונה שגרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. לצורך הדו"ח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2020.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2020 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ- 76.9% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו- 21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בטלפון החכם.

בנוסף, הדוח מתמקד במספר תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות כשהקורונה השפיעה על כל אחד מהם.

כולנו בבית מול המסך

מגיפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך של כולנו באינטרנט. מי יכול לדמיין את חייו היום ללא אינטרנט וללא מסך? ואכן הדו"ח השנה מראה כי אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת ה- Zoom.

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה

המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת, בשל העזרה לילדים.

הדו"ח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.

לא רק להורים קשה – גם התלמידים סובלים מול ה-Zoom, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד ב Zoom.

בין התחומים הנוספים שעברנו לצרוך מהבית ניתן למצוא גם את תחום התרבות שהמציא עצמו מחדש על מנת להישאר רלוונטי, כאשר 67% מהנשאלים ציינו כי הם צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. כמו תרבות גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית. רשת YouTube היא הפלטפורמה המובילה לצריכת תוכן ספורט, כאשר 71% מהנשאלים שעושים ספורט דיווחו כי מעדיפים להתעמל בבית מול סרטונים שמצאו ברשת. נתון מעודד נוסף מראה כי כ- 30% מהמתעמלים בבית ממשיכים במסגרות הספורט (חוגים) ומתעמלים במסגרת שיעורי Zoom, 24% דיווחו כי מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר, כאשר 46% מתוכם הם בני נוער.

ויש גם צדדים חיוביים – הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

השנה, יותר מתמיד המסך הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית. מדו"ח בזק עולה כי מרבית ההורים הודו שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת על מנת להתפנות למשימות שלהם. בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות שהטלפון החכם (סמארטפון) הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

כשאין לנו לאן לצאת – הפכנו את הבית למקום הכי נוח שאפשר, כאשר כשליש מהציבור ציין שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ- 30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית השנה באינטרנט. עוד עולה מהדו"ח כי מעל 70% מהנשאלים ציינו ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. עוד עלה מהדוח כי רק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.

כולנו הפכנו לדיגיטליים יותר ופיתחנו מומחיות במגוון תחומים, כך למשל כ-70% ציינו שהם למדו לראשונה להשתמש ב-Zoom במהלך השנה האחרונה וכי 48% ציינו כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו שהם עברו לערוך קניות באינטרנט.

צרכנות חדשה – לראשונה המגמה התהפכה והקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% מאיתנו העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת. 66% מהציבור ציינו כי הגדילו את ההוצאות באון ליין השנה. עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה כי 56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה כי השנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר מעל 80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי. חשוב לציין כי הפלטפורמה לקניות און ליין אמנם קיימת והרבה עסקים מקומיים העבירו את המכירות לרשת, אך עם זאת נראה כי הסטנדרט נמוך והצרכנים מתלוננים על שירות לא טוב. עיקר התלונות מדברות על איחורים בהגעת ההזמנה, מוצרים שלא תאמו את הופעתם באתר, שירות לקוחות שלא ניתן להשיג,מוצר שלא הגיע וכדומה.

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

השהות בבית הגדילה את צריכת תכני הוידאו, כאשר 93% מהציבור צופים בסטרימינג (צפייה ישירה). עוד עולה מן הדו"ח כי אחוז הצופים בתוכן וידאו בסטרימינג באמצעות הטלוויזיה גדל השנה ועומד על 51%, זאת לעומת 26% בשנה הקודמת.

נתון נוסף מעניין מראה כי הציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוסיקה באמצעות הרשת עם 90% מהנשאלים צורכים מוסיקה און ליין. גם תחום האזנה לפודקאסט עם 40%. סה"כ 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין מבשנה שעברה. הערוצים המאזינים ביותר על פי הדו"ח הם Spotify, Youtube Music, ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה כי אנחנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית.

ובין צפייה להאזנה הגיימרים לא הפסיקו לשחק והפכו כבדים יותר. כ- 70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

כולנו מוצפים בתכנים ותוך כדי גם מוצפים בעדכוני חדשות. מן הדו"ח השנה עולה כי זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בהתעדכנות החדשותית שלנו. עם זאת עולה כי אנחנו לא לגמרי סומכים על הרשתות החברתיות בכל מה שקשור לחדשות. מן הדו"ח עולה כי 60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 76% מאיתנו מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט.

עד כמה אנחנו חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין? 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף (פייק). וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבין בין מידע אמיתי ומזויף. פוליטיקאים, שימו לב: הציבור חושב שרוב המידע שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לא אמין.

אמנם כולנו שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין שהמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו 57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית – 70% דיווחו על כאבים שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%).

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות

העובדים שלך נשארו לעבוד מהבית – איך עושים את זה נכון ומאילו תופעות כדאי להיזהר?