למה אנחנו משלמים כל כך הרבה דמי ניהול בקרנות הנאמנות – הממוצעים ממש מרגיזים – דמי ניהול של מעל 2.5% בקרנות מנייתיות; דמי ניהול של מעל 1.2% בקרנות אג"ח – וזה הממוצע, יש מנהלי קרנות חצופים שלוקחים אפילו 5%. הממוצע הזה גבוה מאוד, זה גבוה ביחס לתשואות שהקרנות משיגות בשנים האחרונות, זה גבוה ביחס לממוצע התשואות בשוק (פשוט לא סביר לשלם 2.5% כשהשוק בממוצע רושם תשואה חיובית של 7%), זה גבוה ביחס לדמי הניהול ההיסטוריים לפני וועדת בכר (והאבסורד שכל המומחים חשבו שוועדת בכר תגרום לתחרות ותוזיל את דמי הניהול), זה גם גבוה ביחס לדמי הניהול של הגופים המנהלים בחו"ל. בקיצור ולעניין – דמי הניהול על קרנות נאמנות גבוהים בכל פרמטר.
ובזה מנסה לטפל רשות ניירות ערך. ברשות סבורים שכשתושלם מערכת ההפצה האינטרנטית, יוזלו העלויות משמעותית. למעשה, דרך המערכת האינטרנטית, הלקוחות ידלגו מעל הבנקים, הם לא יצטרכו לשלם את דמי ההפצה. דמי ההפצה מגולגלים על הצרכן כך שברגע שעמלת ההפצה תתאפס יוזלו העלויות בשיעור ניכר וירדו בהערכה גסה לדמי ניהול ממוצעים בקרנות מנייתיות של 2% ושל 0.8%-0.9% בקרנות האגחיות. הבעיה במערכת האינטרנטית שהיא גם מדלגת על היועץ בסניף – האם הלקוחות יוותרו על הדעה וההכוונה של יועץ ההשקעות בסניף. הרי לרוב לא מדובר על משקיעים מתוחכמים – מדובר על משקיעים שמראש פונים לקרנות נאמנות כי הם לא ממש מבינים בשוק ההון, הם שואלים את היועץ על איזה קרן מנייתית או אגחית הוא ממליץ, הוא בודק במערכת השוואת הקרנות שיש לו בבנק וממליץ להם. במערכת הפצה אינטרנטית זה לא יהיה, האם הלקוח יוכל להחליט באיזה קרן להשקיע, מבין 1,200 קרנות נאמנות, ועשרות סיווגים ותתי סיווגים? נראה שלא. זה אולי צעד להוזלת העלויות לרוכשי הקרנות, אבל זו צריכה להיות רק ההתחלה.
שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?