המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג שגם מתמודדת על תפיק הנגיד, במקום פרופ' סטנלי פישר שכנראה מתזמן את הבריחה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי (ערמות דולרים שהולכים ונשחקים לצד ריבית אפסית ומשק בהאטה), הרצתה בסימפוזיון הכלכלי של חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. פלוג סקרה את המגמות והאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי, להערכתה – "הביצועים המקרו-כלכליים של המשק  הם טובים יחסית; המשק גילה חוסן ראוי לשבח  בסביבה עולמית די מאתגרת ודינמית השוררת מאז המשבר הפיננסי העולמי לפני כחמש שנים. עם זאת, מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מבחינת פוטנציאל הצמיחה וההתפתחויות החברתיות, בטווח הבינוני והארוך".

תוחלת החיים עולה

פלוג מכוונת בעיקר (אבל לא רק) להתפתחויות הדמוגרפיות – הזדקנות האוכלוסייה בארץ, והעלייה הצפויה על פני הזמן במשקלם באוכלוסייה של המגזרים החרדים והערבים, שמתאפיינים בשעורי תעסוקה נמוכים. להתפתחויות האלו  צפויות להערכת פלוג, השלכות מרחיקות לכת על שיעורי התעסוקה, פריון העבודה והתפתחות הפערים החברתיים.  פלוג אמרה – "המגמות והאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי מכוונים לסדרי העדיפויות באסטרטגיית המדיניות הנדרשת לישראל, חשוב לנקוט בצעדי מדיניות שיגבירו את השילוב בתעסוקה של האוכלוסיות הערבית והחרדית. לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה גם בהמשך, בהתאם לעלייה בתוחלת החיים".

ככל שגיל הפרישה רחוק יותר/ מתקדם יותר, אז הסיכוי לקצבה/ פנסיה שתספק את החוסך, גדולה יותר. הבעיה הגדולה כיום בשוק החיסכון הפנסיוני הוא שהכספים שנחסכו לא יכולים לשרת את ציבור החוסכים – אנו חיים על חבית נפץ שעלולה בתוך מספר שנים להתפוצץ.  זה לא חדש – כולם יודעים את זה, החסכונות לא מספיקים לפנסיה – התשואה אפסית (במקביל לריבית האפסית), דמי הנהיול רק עכשיו ירדו דרמטית (ועדיין ביחס לתשואה הם לא זניחים); ומעבר להכל – גיל הפרישה הנוכחי, לצד העלייה בתוחלת החיים, משאירים חיסכון שמתפרש על פני הרבה שנים  זה לא מספיק –  הדרך היחידה היא להעלות את גיל הפרישה. פלוג צודקת – אין מנוס מכך!