בלי רעש גדול, משרד האוצר מתכנן לקצץ את הפנסיה התקציבית, בעיקר של אנשי צבא הקבע, בהיקף ענק – 15 מיליארד שקל. היקף החבות האקטוארית של המדינה מעודכן ן לשנת 2011 מוערך בכ-675 מיליארד שקל; על פי הערכת מהון להון, אתר המדריכים והמידע בתחום הצרכנות הפיננסית,  נראה שהיום מדובר על כ=720 מיליארד שקל ומעבר לכך, אבל אין נתונים רשמיים. כמחצית מהחבות הזו היא בגין עובדים פעילים, שטרם פרשו לגמלאות, כאשר מתוך חבות זו 120 מיליארד שקל הינה חבות בגין משרתי מערכת הבטחון, ו- 68 מיליארד שקל ה בגין שוטרים וסוהרים. סך החבות האקטוארית המשוערת בגין פורשי מערכת הבטחון, שוטרים וסוהרים הינה כ-188מיליארד שקל – המון המון כסף! והאוצר רוצה (ובצדק!) לגעת בזה.  איך עושים את זה – מגבילים את הארכות השירות – לא יהיה ניתן כמעט באופן אוטומטי להגדיל את השירות, ובהתאמה הקצבה והפנסיה לא יגדלו כתוצאה מהגדלת השירות – מנתוני האוצר עולה כי מדובר ב-15 מיליארד שקל של חיסכון!

האוצר סיפק רקע רחב להחלטתו – זכאות העובד לגמלה מקופת המדינה נקבעת, בין היתר, על פי תקופת שירותו של העובד. הכלל הוא, כי בגין כל שנת שירות זכאי העובד לגמלה בשווי 2% משכרו האחרון הקובע לפי חוק שירות המדינה (גימלאות). שיעור זה אינו כפוף לשינויים בתוחלת החיים, לאיתנותה הפיננסית של המדינה, ולמגמות בהתפתחות שכרו של העובד לאורך תקופת שירותו.

לכלל זה נקבעו מספר חריגים, בהם הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 344 לחוק הגמלאות, וכן הגדלת שירות מכח ההכרה בתקופת שירות חובה לשוטרים, חיילים, סוהרים, ועובדי שירותי הבטחון. הממשלה רשאית לקבוע סוגי תפקידים אשר תנאי העבודה בהם הוגדרו כ'תנאים מיוחדים', שבהם תינתנה הגדלות שירות בשיעורים אותם קבעה הממשלה. סמכות דומה קבועה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל. בחלק מהמקרים, הגדלות אלה מותנות בפרישת העובד לאחר שצבר ותק או תקופות שירות מזעריות ובהגיעו לגיל מסויים בעת הפרישה, והן אינן מתחייבות מאופי התפקיד בלבד.

כאשר הגדלת השירות מותנית בקיומם של תנאים חיצוניים לאופי התפקיד, הרי שהיא איננה מתחייבת מזכויותיו הפנסיוניות של הפורש. יצויין, כי שוטרים וחיילים פורשים בממוצע עם הגדלת תקופת שירות 6% מעבר לזכויות שנצברו להם מתוקף תפקידם. מוצע, כי הגדלות השירות בגין שירות בתנאים מיוחדים יוגבלו להגדלות שירות המתחייבות מאופי התפקיד בלבד. לגבי הגדלות שירות המותנות בתנאים נוספים, הרי שנוכח עלותן האדירה לקופת המדינה, מוצע לבטל הגדלות אלה.

יצויין, כי מרבית הגדלות השירות בגין תפקיד בלבד ניתנות כיום בגין התקופה שקודם לשנת 2003 ואין בהסדר המוצע כדי לשנות מההגדלות שנצברו מכח תפקיד בלבד עד למועד זה וכן לאחריו, ובמסגרת זאת בעובדים בדירוג פרקליטים, במי ששירת שירות פעיל כצנחן, במי ששירת שירות פעיל כצולל בקומנדו הימי, במי ששירת שירות פעיל כצוללן במערך הצוללות, במי ששירת שירות פעיל כמסלק פצצות, כמי ששירות שירות פעיל כטייס, במי שישב בשבי האויב, חבלנים משטרתיים, לוחמים ביחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ), מסתערבים במשטרה (ימ"ס), יחידה ש 33 במשטרה, טייסים במשטרה ו"תפקידי חוד" בשירותי הבטחון והמודיעין, כמשמעותם בסיכומים הבינמשרדיים עם משרד האוצר.

כמו כן, רשאי הרמטכ"ל להגדיל את שירותם של משרתי קבע בתנאים ובשיעור שתקבע הממשלה, בהיותם מעל לגיל ארבעים. מוצע, כי תנאי למתן הגדלה כאמור, יהא כי משרת הקבע אינו זכאי להגדלה בשל שירות בתנאים מיוחדים, בדומה לתנאי הקבוע לעניין זה לגבי שירותם של שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הבטחון, ועובדי המדינה האחרים. לעניין השיעורים, נקבע כי הרמטכ"ל לא יורה על הגדלת תקופת השירות של עובד כגדולה משהייתה למעשה, מטעמים שאינם מנויים בתקנון שירות המדינה, אולם יהיה רשאי להפעיל סמכותו מטעמי מרחב הגדלה בלבד.

נוסף על כך, חייל שהתגייס עד סוף 1997;   שוטר, סוהר, ועובד שירותי הבטחון שהתגייסו עד סוף 2000, זכאים להגדלת שיעור הקצבה שלהם בגין שירות החובה. בהתאם לכך, רשאי חייל , שוטר, סוהר ועובד שירותי הבטחון שהתגייסו לשירות חובה  לצבור זכויות פנסיוניות בגין שירות החובה שלהם –  2% בגין כל שנת שירות חובה, צבירה שאינה מוכרת לעובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית, וביתרת המשק, ולפיכך המדובר הוא בהטבה ייחודית למערכת הבטחון. יתירה מכך, הגדלות השירות בגין שירות החובה אפשריות אף מעבר למגבלת הצבירה  הפנסיונית במשק, ובכלל זאת בפנסיה תקציבית ובמרבית קרנות הפנסיה הוותיקות, העומדת על 70% נוכח זאת, מוצע לבטל את אפשרות הצבירה מעבר ל-70% בגין צבירת זכויות אלה.

היקף החבות האקטוארית של מדינת ישראל נכון לשנת 2011 מוערך בכ-675 מיליארד ש"ח, ממנו כ-352  מיליארד ש"ח בגין עובדים פעילים, שטרם פרשו לגמלאות (כולל צבירת זכויות עד לגיל הפרישה החזוי לגביהם). מתוך חבות זו, כ-120 מיליארד ש"ח הינה חבות בגין משרתי מערכת הבטחון, ואילו 68 מיליארד ש"ח הינה בגין שוטרים וסוהרים. סך החבות האקטוארית המשוערת בגין פורשי מערכת הבטחון, שוטרים וסוהרים הינה כ-188מיליארד ש"ח. חבות זו כפופה לשינויים בתוחלת החיים, וכן להתפתחויות בשכר העובדים, ככל שתהיינה. אימוץ המהלך הצפוי צפוי להביא לחסכון של כ 8% מהחבות בגין משרתי בטחון פעילים לכל הפחות. לפיכך שווי המהלכים המוצעים להלן הינו כ-15 מיליארד שקל.