עובד שפרש מעבודתו תבע זכויות נוספות אף שלא תיאם אותן עם הממונה, התביעה נדחתה ושילם כ-3,000 שקל

לאחרונה  בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם עשה זאת מרצונו, ללא אישור מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם. זה המקרה בתביעה של  אנליסט שפרש מחברת איילון פנסיה וגמל, ותבע הפרשי שכר.

לאחר שפרש  קיבל פיצויי פיטורים, מענק וזכויות נוספות אך טען שמגיע לו גם תשלום עבור שעות נוספות מהשנתיים שבהן עבד בחברה – וזו הייתה הטענה המרכזית שלו בתביעה שהגיש  נגד איילון ביטוח. לדבריו הוא עבד לפחות שעתיים נוספות בכל יום, ואף אחד לא מנע ממנו לעשות כן.  עוד הדגיש כי החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.

מהפסיקה: "לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו"..

השופטת הדגישה כי החברה גיבשה כללים מסודרים בנושא השעות הנוספות והקפידה ליידע את עובדיה בין היתר באמצעות כיתוב מודגש בתלושי השכר. לפי שיטת העבודה שלה, "המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה אלא מה עשית בזמן הזה והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך"

התובע היה מודע לכללים אלה, עם זאת לא הפנה כל תלונה בנושא במשך תקופת עבודתו.  עוד נכתב כי אמנם הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם מעסיקים נותנים הסכמה לעבודה בשעות נוספות על דרך ההתנהגות או בדרך של שתיקה. אבל התובע צריך להוכיח כי היה צורך בביצוע שעות נוספות, למשל, עקב מחסור בכוח אדם או עומס חריג בעבודה, והוא לא עשה זאת.

לכן נקבע  כי לתובע לא מגיע גמול עבור שעות נוספות, גם אם עבד בהן בפועל, ועל כן תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט של 2,800 שקל.

האם כוננות נחשבת שעות נוספות?

שעות נוספות – איך משלמים על זה? ומה זה שעות נוספות גלובליות?

שעות נוספות – כמה כסף מגיע לכם על שעות כאלו? כמה שעות מותר לעבוד ? ועוד