זכויות עובדים    

שעות נוספות – כמה כסף מגיע לכם על שעות כאלו? כמה שעות מותר לעבוד ? ועוד

שעות נוספות – התוספת ההכרחית לתלוש השכר שלכם

אצל לא מעט ישראלים הופכת העבודה למעין בית שני, כי מה לעשות שככה מחייב מקום העבודה, וככה גם מחייבים החיים – הם הפכו פשוט למאוד יקרים בשנים האחרונות וצריך לממן אותם. אז, אם גם אתם רואים את עצמכם עובדים מדי פעם "יותר מדי שעות", חשוב שתדעו שעל פי החוק אתם זכאים לתשלום גבוה עבור שעות אלה. התשלום המוגדל נועד לבוא לזכות העובדים, שבמידה מסוימת עלולים לסכן את בריאותם כאשר הם עובדים שעות ארוכות ביום או בשבוע.

הזכאות לתשלום עבור שעות נוספות מוגדרת כבר בחוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1951, גם אם ברור שבמהלך השנים חלו מספר שינויים בביטוי המעשי של החוק עקב שינויים בעולם התעסוקה, פסיקות תקדימיות של בתי המשפט ועוד.

מתי מקבלים שעות נוספות?

העסקה בשעות נוספות היא העסקה החורגת ממכסת השעות היומיות או השבועיות לעבודה, ולכן עליה מגיע לקבל גמול בדמות תוספת של 25% לפחות לשכר השעתי. כדי להעסיק עובדים בשעות נוספות צריך ברוב המקרים מקום העבודה לקבל היתר ממשרד הכלכלה, כאשר האישור הזה ניתן ברוב המקרים. יש תרחישים בהם ניתן להעסיק עובדים שעות נוספות גם בלי ההיתר: תאונות או אירועים בלתי צפויים, עבודה במשמרות (כל עוד ביום נתון לא עובדים יותר משעה נוספת אחת, והממוצע לשלושה שבועות הוא עד 45 שעות לשבוע) וכן עבודה הקשורה למכירות לפני חגים, לרישום פריטים במלאי או להכנת מאזנים שנתיים: נקודת המוצא היא שבמצבים האחרונים, מעצם ההגדרה שלהם, יצטרכו אנשי העסק להירתם על מנת שיוכלו לעמוד בעומס העבודה הצפוי. במקרים האלה החוק מאפשר לעבוד עד ארבע שעות נוספות ביום, כל עוד לא עובדים למעלה מ-100 שעות המוגדרות כשעות נוספות בשנה.

אתם צריכים לזכור שאצל כל אדם יוגדר המונח "שעות נוספות" באופן אחר, בעיקר על פי היקף ההעסקה שלו. את השעות מחשבים קודם כל על בסיס יומי, ולאחר מכן על בסיס שבועי (ולא, אם שעת עבודה נתונה מוגדרת כנוספת גם בחישוב יומי וגם בחישוב שבועי לא מקבלים עליה תשלום כפול). המקרה הראשון הוא אדם ששבוע העבודה אצלו עומד על חמישה ימים. במקרה הזה, הוא יקבל את הגמול עבור השעות הנוספות על זמן העבודה שמעבר לשמונה שעות ו-36 דקות ביום, או למעלה ל-43 שעות בשבוע. אם הוא עובד עשר שעות ביום, הוא יקבל עבור שמונה שעות ו-36 דקות תשלום רגיל (100%) ועבור שעה ו-24 דקות תשלום מוגדל. נניח והאדם עובד 45 שעות בשבוע, בלי קשר לחלוקת השעות בימים, על השעתיים האחרונות הוא אמור לקבל תשלום מוגדל. שימו לב שיש הסכמים קיבוציים במקומות עבודה שונים בהם מוגדר שיום עבודה מלא עומד על תשע שעות, כך שרק מהשעה העשירית מקבלים תגמול עבור שעות נוספות.

בתרחיש האחר האדם עובד שישה ימים בשבוע. במקרה הזה, את התגמול עבור השעות הנוספות הוא יקבל מהשעה התשיעית בחמשת הימים הראשונים, ומהשעה השמינית ביום שישי. גם עבור המקרה של שישה ימים, עבודה למעלה מ-43 שעות שבועיות תיחשב כשעות נוספות. במידה ואדם עובד בשבוע 43 שעות, ולצד זה עובד באותו שבוע גם בשבת או בחג, הוא יקבל שעות נוספות כבר מהשעה הראשונה של אותו יום.

המקרה של השכר הגלובלי

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא איך בדיוק מגולמות השעות הנוספות במסגרת של הסכם עבודה המבוסס על שכר חודשי. בהתאם לסעיף מספר 5 בחוק הגנת השכר, המעסיק לא יכול לכלול את השעות הנוספות כחלק מהתשלום הגלובלי, אלא נדרש לשלם אותן לעובד בנפרד (למעט מקרים נקודתיים בהם מדובר בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר הכלכלה). המעסיק לא יכול למשל להחתים את העובד שלו על הסכם שהוא יקבל בחודש 8,000 ש"ח, ולצד מכסת השעות הקבועה יצטרך לעבוד X שעות נוספות בחודש כדי לקבל את הסכום הזה. מה שכן הוא יכול לעשות, הוא להגדיר בחוזה בנפרד את השכר הגלובלי ואת השכר שמקבלים עבור שעות נוספות שחורגות מהיקף ההעסקה. התמחור השעתי של השעות הנוספות צריך להיות הגיוני וללכת לטובתו של העובד. אם מוגדר שכר גלובלי של 8,000 עבור 160 שעות חודשיות, יוצא שהשכר לשעה הוא בערך 50 ש"ח. הגדרת השעות הנוספות צריכה להיעשות בנפרד ובערך על פי אותו חישוב: כלומר, לקחת את הסכום של 50 ש"ח בכבסיס על פיו מחשבים תשלום בגובה 125%, 150% וכן הלאה. כך שהתשלום עבור אותן שעות נוספות עשוי להיות 62.5 ש"ח לשעה, 75 ש"ח וכן הלאה.

נקודה חשובה אחרת: למרות שעל פי חוק צריך להסתכל על העבודה באופן יומי או שבועי לחישוב השעות הנוספות, כן יש מקרה בו דווקא החישוב החודשי עשוי לשחק תפקיד: המקרה של העסקה בשעות גמישות. על פי בסיס העסקה זה, באפשרות העובד לבחור שביום מסוים בחודש הוא יעבוד פחות שעותמאשר מה שהוא מחויב לו, ולהשלים את אותן שעות בימים אחרים – מבלי שהוא מקבל על כך גמול של שעות נוספות. ניקח לדוגמא עובד שבוחר לעבוד ביום מסוים שש שעות במקום שמונה, כפי שמחייב הסכם העבודה שלו, כאשר המשכורת שהוא מקבל לא תיפגע בגלל עובדה זו. את השעתיים האלה הוא יכול להוסיף ליום אחר, ולעבוד למעשה עשר שעות, כאשר על השעתיים הוא לא יקבל גמול של שעות נוספות. זה לא מובן מאליו שחוזה ההעסקה של העובד יכלול את הסעיף הזה, כשמספר תנאים צריכים להתקיים כדי שהוא יהיה רלוונטי: בחינה של מכסת השעות אחת לשנה לפחות, או הסכם שכר חודשי (גלובלי) המתייחס למכסת שעות ספציפית שיש לעובד לעמוד בו בכל חודש. הסכמים אלה נחשבים למורכבים באופן יחסי ומאפיינים בעיקר מקצועות בהם נותנים לעובדים חופש יחסי בניהול הזמנים שלהם, דוגמת תחום ההייטק.

לא בכל מקצוע זכאים לשעות נוספות

החדשות הרעות הן שיש מקצועות שלפי סעיף 30 בחוק שעות עבודה ומנוחה, העובדים בהם לא זכאים לתגמול עבור שעות נוספות: שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, עובדי מדינה שמעצם תפקידם צריכים להיות זמינים לעבודה גם מחוץ לשעות הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה / תפקידים אשר "דורשים מידה מיוחדת של אמון אישי" ועובדים שתנאי העבודה ונסיבות העבודה במקרה שלהם לא מאפשרים למעסיקים לפקח על שעות העבודה והמנוחהשלהם– כאן אפשר להכניס את המקרה של עבודה המהבית, שנחשב לדי מורכב מבחינת הפיקוח על השעות ושאלת השעות הנוספות על העבודה.

בעקבות בג"צ גלוטן משנת 2008 הוחלט כי עובדים סיעודיים לא יהיו זכאים לתגמול עבור שעות נוספות, גם אם מעצם הגדרת התפקיד שלהם הם נדרשים לעתים להיות זמינים עבור המטופל שלהם 24 שעות ביממה, או אפילו לשהות בביתו בכל שעות היממה.

שאלת התכ'לס: מה התוספת שמקבלים?

למרות שלמקומות עבודה שונים עשויים להיות תנאים שונים מבחינת גובה השעות הנוספות, החוק בישראל מגדיר תשלום מינימלי שהעסק צריך להעניק לעובדים אשר מוגדרים כעובדים בשעות נוספות. שימו לב שגם אם העובד חתם על העסקה שאינה עומדת בתנאים שנפרט מיד, החוזה שלו למעשה אינו תקף משפטית והוא יוכל לתבוע בכל שלב את המעסיק עבור אותן שעות נוספות גנוזות.

ביום חול, על המעסיק להעניק לעובד בשעתיים הנוספות הראשונות תשלום של 125% לפחות, ושל 150% על השעה השלישית ואילך. ניקח לדוגמא אדם שמרוויח 30 ש"ח לשעה ושעובד שישה ימים בשבוע, כאשר ביום שלישי הוא עובד 10 שעות וביום חמישי תשע שעות. על השעתיים ה"עודפות" ביום שלישי הוא יקבל 37.5 ש"ח לשעה, בעוד שעל השנה הנוספת ביום חמישי יקבל 45 ש"ח.

יש הסכמי עבודה שבהם התשלום הוא נעשה על פי תוצרת העובד – נניח, ייצור של מוצר אחד. במקרה הזה לצורך השעות הנוספות צריך לראות מתי בדיוק נעשה הייצור, כשהתנאים דומים למה שתואר מעלה. על ייצור יחידה בשעתיים הראשונות המוגדרות כנוספות התשלום עבור היחידה יהיה בגובה 125%, בעוד שעל כל יחידה לאחר מכן 150% מהתשלום הסטנדרטי ליחידה.

מקרה של עבודה בשעות נוספות בשבתות ובחגים מצריך התייחסות נוספת. במקרה הזה, זכאי העובד לתשלום בגובה של 175% מהשכר הרגיל עבור השעתיים הנוספות הראשונות (החישוב הוא 50% תוספת עבור עבודה בשעות המנוחה ו-25% עבור השעה הנוספת). מהשעה השלישית והלאה, יקבל העובדה תשלום של 200% (תוספת של 50% עבור העבודה בשעות המנוחה ושל 50% נוספת עבור עבודה בשעה נוספת).

בחלק ממקומות העבודה, או ליתר דיוק בחלק מהמקצועות, נעשה חישוב שונה של השעות הנוספות. עובדים באולמות וגני אירועים אשר מועסקים במה שמוגדר משמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה הן החל מהשעה 22:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר) יקבלו את השעות הנוספות מהשעה השביעית. בתחום המלונאות, על חצי השעה הראשונה הנוספת יתקבל תשלום רגיל מעצם הגדרתה כ"חצי שעה עודפת". על השעתיים שלאחר מכן יתקבל סכום של 125%, ועבור השעות שלאחר מכן התשלום יהיה 150%. המצב הזה לכאורה לא נראה הוגן, אלא אם מסתכלים ורואים את האותיות הקטנות, לפיהן בתחום המלונאות יום העבודה הוא בן שמונה שעות בלבד, ולא שמונה שעות ו-36 דקות כמו במגזרים אחרים במשק. בתפקידים מסוימים מקבלים שעות נוספות עבור משמרות לילה החל מהשעה השמינית.

מצב אחר הוא של עובד שהשכר שהוא מקבל הוא חודשי, ושעובד באחד התפקידים המפורטים בפסקה השנייה בסעיף 4 (א) ובסעיף 4 (ב) בחוק שעות העבודה והמנוחה – תפקידים דוגמת עבודה באבטחה או עבודה חקלאית. החוק במצבים אלה מאפשר לעובד להחליט שלא לקבל את גמול השעות הנוספות, אלא לבחור במקום זה בקבלת מנוחה על חשבון שעות העבודה, מבלי שהמשכורת שהוא מקבל תיפגע מכך. על כל שעה מבין השעתיים הראשונות זכאי העובד לשעה ורבע מנוחה, כשכל שעת עבודה נוספת תאפשר לו מנוחה של שעה וחצי ומעלה.

חובת הבדיקה: עליכם

החובה של המעסיק היא להעניק לכם תגמול עבור שעות נוספות. אתם אמורים לקבל את השעות הנוספות לאחר הגשת דו"ח נוכחות, שמתאר כמה עבדתם ובעיקר מתי. כדי להפוך את התמונה לפשוטה יותר מבחינתכם, המעסיק נדרש להפריד בתלוש השכר שלו בין השעות הרגילות לשעות הנוספות, לציין את מספר השעות מכל סוג ואת התשלום שמקבלים עליהן. הבעיה היא שרבים מהעובדים לא בודקים את תלוש השכר שלהם ולא משווים אותו לרישומים שיש להם, מה שעלול להביא לכך שהם מפסידים בפועל לא מעט כספים ואפילו לא מודעים לכך.

בכל מקרה, מעסיק שלא מעניק תשלום עבור שעות נוספות, בין אם בטעות ובין אם כי הוא חושב שהעובד שלו לא ישים לכך לב, עובר למעשה על החוק. העובד יכול בתנאים האלה לדרוש שהטעות תתוקן בתלוש המשכורת הבא. אם זה עדיין לא קורה, זה המקום להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של משרד הכלכלה, או לחלופין לתבוע אותו בבית הדין לעבודה – מקרה מורכב יחסית שאנחנו ממליצים לעשות כמוצא אחרון בלבד, ובעזרתו של עורך דין לתחום של דיני עבודה.