פרופ' יעקב פרנקל עומד להיכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל, ונראה שהשאלה הבוערת והחשובה ביותר היא – האם הוא ימשיך עם הקו של קודמו, פרופ' סטנלי פישר וישאיר את הריבית נמוכה (ואולי אף ימשיך להוריד אותה)?.

ריבית נמוכה אמורה לחזק את ההשקעות ואת הצמיחה במשק; ריבית נמוכה אמורה לחזק את היצואנים,  בעיקר מאחר שהיא אמורה להשאיר את הדולר חזק ביחס לשקל. בעולם גלובלי שהכספים זזים ממקום למקום בלחיצת כפתור, משקיעים ברחבי העולם מחפשים מקומות בהם הריבית גבוה, ומאחר שהריבית בארץ עדיין גבוה מהריבית בשוקי המערב לרבות בארה"ב, יש עדיין נהירה של דולרים להשקעות סולידיות כאן. מרווח הריבית הוא הגורם לכך, ובמקביל להזרמה הזאת, שער הדולר נחלש  – ממירים דולרים לשקלים (מוכרים דולרים קונים שקלים). לכן, ככל שהמרווח ריבית קטן יותר והסיכון למשקיעים גדל, כך הזרימה של הכספים לכאן יורדת.

זה היה  ההסבר העיקרי של פישר להפחתות הריבית, אבל על הדרך הוא חימם את שוק הדיור. שוק הדירות למגורים הוא שוק שנשען על אשראי, והאשראי בשנים האחרונות הפך ליותר ויותר זול. אנשים רצו לקנות דירות כי הם העריכו שהאשראי הזול הוא הזדמנות פז (ואולי בצדק). חלק משמעותי מהעלייה מחדה במחירי הדירות בשנים האחרונות מיוחס לריבית הנמוכה, וזה הנזק האדיר שפישר משאיר לנגיד הבא – יעקב פרקל. ומה יעשה הנגיד הבא?

הוא מקבל מצב בעייתי מאוד, מצד אחד – העלאת ריבית אמנם תעזור למיתון מחירי הדירות, אבל תרע את מצב היצואנים, תקטין השקעות ותפגע בצריכה ובצמיחה. מצד שני, המשך המגמה של הפחתות הריבית, עשויה להמשיך את המגמה של עליות המחירים בשוק הדירות.

מצב שוק הדירות בקדנציה הקודמת של פרנקל (1991 עד 2001), היה שונה מהיום. אז אמנם תנאי הבסיס היו שונים – בשוק הדירות נרשמו אמנם עליות מחירים אבל, הן נבעו מהעלייה מברית המועצות כשבמקביל המדינה עצמה דאגה להגדלת היצע הדירות. כלומר, צד ההיצע טופל ועזר לרסן את מחירי הדירות, בעוד שהיום, טוענים רבים, קיימת בעיה בצד ההיצע – המדינה לא משחררת קרקעות, תהליכי הבנייה אורכים (מעל 10 שנים עם האישורים), ובכלל – קשיים בירוקרטים ורגלוטורים מכבידים על הגדלת היצע הדירות. מעבר לכך אז הריבית היתה גבוה (רוב הזמן)  ולמרות זאת נרשמו עליות מחירים; אבל, אולי מהשהכי חשוב זה להבין איך פרנקל התמודד עם בעיות שזיהה. אז, הבעיה הגדולה היתה אינפלציה ופרנקל עשה הכל כדי להילחם בה, כולל להשתמש בנשק הריבית (ריבית גבוה מונעת צמיחה וביקושים ופגועת באינפלציה). השאלה, אם כך, אם פרנקל יעריך שמחירי הדירות היא בעיה אקוטית או לא.

פישר העריך שהיא בעיה, אבל לא גדולה מדי. כשנשאל על העניין אמר – "הערך המוסף של הייצוא הוא 28%-30%  מהתמ"ג, והערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ-8%. לא משתמשים בריבית כדי לטפל במחירי הדיור על חשבון היצוא. לו עשינו זאת, היינו גורמים לייסוף, לצמיחה יותר נמוכה, ולאבטלה גבוהה יותר. זוהי תוצאה שלא יכולה להיות מקובלת. הדרך להפחית את המחירים היא להגדיל את ההיצע".

פרנקל לא אמר זאת, אבל לאחרונה (רק לפני שלושה חודשים) הוא התבטא בעניין הריבית – "אני באופן אישי יכול לומר שלא הייתי רוצה להיות נגיד בנק מרכזי בתקופה הנוכחית, כאשר הריבית אפסית, משום שבמצב כזה אי אפשר לעשות כמעט כלום".