הפטור חל עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, אך מעתה כל חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד – תחויב בתשלום מע"מ ■ בישראל, נשיא איגוד לשכות המסחר קורא לשר האוצר ללכת בעקבות האיחוד האירופי: "ביטול הפטור ממע"מ משמעותו ביטול האפליה מול עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הנאבקים על קיומם"
על פי החלטת האיחוד האירופי, החל מה-1.7.2021 יבוטל הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות באיחוד האירופי. הפטור ממע"מ עמד עד כה על משלוחים בגובה 22 אירו, וכעת יבוטל כליל. כך, חבילה בכל ערך ומשקל הנשלחת למדינות האיחוד האירופי תהיה מחויבת בתשלום מע"מ. יצוין כי בישראל הפטור הוא על משלוחים בעלות של כמעט פי שלושה – 75 דולר.
באיחוד האירופי העלו שני נימוקים לביטול הפטור: הראשון, ההפסדים הכספיים שנגרמו לכלכלות האיחוד, כתוצאה מאי גביית המע"מ; השני, חוסר השוויון ואפליית העסקים המקומיים לעומת עסקים שאינם מהאיחוד הפטורים מתשלום מע"מ.
יש לציין כי החלוצה בביטול הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות הייתה אוסטרליה, שם גובש מודל גבייה מבוסס שהוחל כבר ב-1.7.2018.
באיחוד קבעו מודל גבייה שעל פיו הספק הוא האחראי לתשלום המע"מ. כל ספק חייב להירשם באמצעות ישות משפטית באירופה במערכת המע"מ האירופית. אין אפשרות שחבילה תיכנס לאירופה אם היא אינה מנוטרת דרך המערכת באופן שמבטיח שהמע"מ בגינה שולם. לצורך כך, האיחוד פיתח מערכת בשם Import One stop shop (IOSS) שתתחיל לפעול ב-1.7.2021, המספקת מענה לדיווח על מכירות מרחוק של סחורות המיובאות ממדינות מעבר לגבולות האיחוד האירופי – ללקוחות באיחוד האירופי, עד לשווי של 150 אירו.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא לשר האוצר ליברמן לאמץ את החלטת האיחוד האירופי ולאפשר לעסקים המקומיים להתחרות באופן שווה מול ספקים זרים מחו"ל.
בהתאם לנתוני 2020, היקף הצריכה הפרטית עמד בשנת 2019 על 762 מיליארד שקל, ובשנת 2020 על 690 מיליארד שקל. על פי הערכת איגוד לשכות המסחר, אובדן המע"מ אשר לא נגבה עבור חבילות שערכן עד 75$ עמד על טווח של כ- 1.7 מיליארד שקל בשנת 2018 וצפוי להגיע לפחות לכ-3 מיליארד שקל בשנת 2022; וזאת ללא שמביאים בחשבון הפסד הכנסות שמקורו בחיסול עסקים וצמצום הכנסתם בישראל, ואת העלות של הפסד מקומות עבודה.
"אחד הדברים המופרכים והשגויים"
"יש לתעל כוח קנייה זה למגזר העסקי בישראל ולא לספקים זרים בחו"ל", אמר עו"ד לין. "שוק ענק של למעלה מחצי מיליארד תושבים מאמץ מודל זה, קל וחומר שמדינת ישראל תיישר קו עם שוק זה". לדבריו: "הפטור ממע"מ ביבוא אישי מספקים זרים שניתן היום בישראל הוא עידוד ברור ומודע של הממשלה שלא לרכוש מוצרים בישראל. הפטור הזה הוא אחד הדברים המופרכים והשגויים ביותר שנעשו בתולדות הכלכלה בישראל. מדיניות זו מעמידה חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל בנחיתות מול ספקי חוץ. היא פוגעת בעשרות אלפי עסקים הנאבקים קשה כדי לשרוד. יש כאן פגיעה בהכנסות המדינה ופגיעה בצמיחה של עסקים.
"הפטור ממע"מ ביבוא אישי לא פוגע רק במסחר", הוא אומר; "הוא פוגע בכל המגזר העסקי בישראל – בכל מי שמייצר או מוכר מוצרי צריכה לשוק המקומי. היום המטרה המרכזית חייבת להיות יצירת מקומות עבודה, ומי שמבין מעט בכלכלה יודע שהזרמת כספים לעסקים לא מייצרת מקומות עבודה. מה שכן מייצר מקומות עבודה זה הזרמת ביקושים וחיזוק הצמיחה".
לין, שכיהן בזמנו כממונה על הכנסות המדינה, מדגיש שקיימת טעות בסיסית בחשיבה. "זהו אבסורד פנטסטי", הוא מוסיף, "לא ייתכן שאדם שרוצה לרכוש בישראל תרופות או שירותי רפואה או מזון או מוצרי חשמל או מים משלם מע"מ. אבל אם הוא מייבא צעצועים או בגדים מחו"ל ביבוא אישי הוא אינו משלם מע"מ. טעות לחשוב שביטול פטור ממס משמעותו העלאת מסים. ביטול פטור ממס משמעותו נטילת פריבילגיה מחלק מהציבור והקלת נטל המס על כלל הציבור. ברור לחלוטין שגם לאחר ביטול הפטור תתקיים תחרות, היא תהיה בתנאים שווים והרבה מאוד מוצרים שייובאו מחו"ל עדיין יהיו זולים יותר".