רונן מנחם הכלכלן ומנהל המחקר של בנק מזרחי טפחות – לא מופתע מהמדד במארס, ומסביר איך הרכישות באינטרנט משפיעות על המחירים. 

"מדד מארס עלה 0.3% ומעיד, עדיין, על סביבת אינפלציה נמוכה ביותר; ניכרים היטב סימני השקל המתוסף, התחרות הגדלה במשק והרכישות המקוונות של הציבור. רמה נמוכה זו מודגשת עוד יותר בהשוואה לנתוני האינפלציה של ארה"ב, היכן שמדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה 2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים והגיע לרמת היעד.

"עם זאת, אין להתעלם ממספר גורמים, שעשויים להוליך לעלייה הדרגתית של האינפלציה: אפשר שלנוכח עליית הריבית בארה"ב יפוחת השקל כנגד הדולר בהמשך; הרכישות המקוונות היוו מעין מכת מחירים, שתלך ותגולם בתקופות ההשוואה הבאות; וגם השלכות התחרות תתחלנה למצות את עצמן. לכך יש להוסיף אפשרות למדיניות תקציבית מרחיבה מבעבר, לנוכח הכנסות המיסים הגבוהות עד כה ועל רקע בחירות, אם וככל שתוקדמנה. לבסוף, הביקוש לדיור בשכירות (כ-1/4 מהמדד) גדל, בין השאר על רקע התמעטות מספרן של הדירות לתכלית זו והמתנה להתאכלסות בדירות למשתכן.

"עליית המדד הפתיעה מעט כלפי מעלה בחודשים פברואר ומרץ ולפי נתוני המגמה רשמו מדד המחירים לצרכן, המדד ללא דיור והמדד ללא דיור, ירקות ופירות עלייה שנתית של 0.9% בארבעת החודשים האחרונים. נוסיף לכך את מדד המחירים ליצרן (ללא כריה וחציבה, שעלה 0.5% בחודש מרץ ומאותת לרוב על לחצי מחירים מצד ההיצע, ואת המדד ללא ירקות ופירות, מזון ואנרגיה, שאומד את ליבת האינפלציה ורשם עלייה דומה; מהנתונים הללו עולה כי אפשר שקצב האינפלציה עושה דרכו לכיוון הסף התחתון של יעד האינפלציה, העומד על 1%.

"בנק ישראל יפרסם  את החלטת הריבית (עם סיכוי גבוה שתוסיף לעמוד על 0.1 אחוז) ואת התחזית הרבעונית על צמיחת התוצר, האינפלציה והריבית. אנו נמתין לראות אם הנתונים האחרונים, המעידים, לכאורה, על התאוששות מה של האינפלציה, תמצא ביטוי בפרסומים ובדברי הנגידה.