צריך להיות עם היד על הדופק – גם אם אתם חוסכים לפנסיה, תקפצו ליועץ הפנסיוני בחברה, בבנק; סוכן הביטוח שלכם, מי שזה לא יהיה (למרות שסוכני הפנסיה / סוכני הביטוח הם לא אובייקטיבים – ראו כאן), כדי לקבל מהם מושג כמה אתם תקבלו בגיל פרישה, ובמילים פשוטות מה תהיה הקצבה שלכם? יותר ויותר אנשים שחשבו שהם מסודרים בגיל פרישה מגלים שזה ממש רחוק מכך? ויש לזה מספר סיבות – חיסכון לא מספק – אם אתם לא מפריישם (יחד עם המעביד) 20% ומעלה מהשכר שלכם, על תצפו לפנסיה סבירה בתקופת הפרישה; גורם נוסף הוא משך החיסכון – 10 שנים זה הרבה זמן, בטח ובטח 20 שנה, אבל זו לא תקופה מספיקה לחיסכון לצורך קצבה מספקת בפנסיה. צריך לחסוך 35 שנים+ ואפילו יותר מכך כדי להתקרה לקצבה מספקת; ככל שחוסכים מוקדם יותר, כך כמובן הקצבה תהיה בגיל פרישה גדולה יותר. בעיה אחרת ש"נחשפת" בגיל פרישה – השכר השוטף היה אוסף של הטבות, בונוסים, השתתפות בשכר שעליו המעביד והעובד לא הפרידו כספים (לצורך פנסיה). כלומר, יש כאן סוג של טעות אופטית – העובד לדוגמה מרוויח 20 אלף שקל, חושב שזה הבסיס שלו, אבל מכיוון שחלק משמעותי מהשכר שלו לא מהווה רכיבים לפנסיה, ההפרשות הם (נניח) על 9 אלף שקל. הפרשות נמוכות מדי ביחס לשכר, הפרשות נכונות ביחס לשכר ללא רכיבים שבגינןלא הופרשו כספים לפנסיה. במצב כזה, יכול להיות פער ציפיות ענק אצל העובד – הוא חושב שהוא מפריש כהלכה, אבל הוא מפריש כהלכה על סכום שכר נמוך. עניין נוסף שיכול להרחיק את הפנסיה מהשכר של העובד הוא עליית השכר על פני השנים. העובד בהגיעו לגיל פרישה מקבל שכר שהוא גבוה מאוד (בדרך כלל) ביחס לשכר ההתחלתי שלו (כשהתחיל לעבוד). הוא מתרגל לשכר הגבוה וחושב שזה הבסיס לפנסיה, אבל הפנסיה לא יכולה להדביק את עליית השכר על פני השנים; הפנסיה מופרשת מהשכר על פני כל השנים – גם בשכר נמוך וגם בשכר הגבוה – כלומר, היא מבטאת סוג של הפרשה על השכר ההמוצע, ולא הגבוה, ולכן יש פער בין הקצבה מבוססת שכר ממוצע לבין השכר האחרון.