למרות שהשקעות אינן הימורים אלא מבוססות על חישובים רבים, הן עדיין לא מדע מדויק ויש ויכוחים מתמידים סביב שאלות כמו מה לקנות, מתי לקנות, מתי למכור, כמה למכור ועוד. עם זאת, נראה שיש כמה טעויות שמשקיעים עושים ויש עליהן הסכמה כללית, פחות או יותר.

הולכים עם הקונצנזוס

אומנם יש מניות בטוחות יותר מאחרות, אבל התשואות הגבוהות לא נמצאות שם. כמה משקיעי ערך בולטים אומרים שכדי להניב תשואה צריך לחפש חברות שמוערכות בחסר ולהימנע מחברות שמוערכות ביתר. הבעיה היא שרוב הציבור מתנהג כמו עדר ונע לאותו כיוון מתאוות בצע, ובורח מאותם דברים בגלל פחדנות בשעת משבר. משקיעים מקצועיים בודקים איפה הציבור לא נמצא או איפה הוא טועה.

ניתוח טכני כשיטה בלעדית

ניתוח טכני כשמו כן הוא – ניתוח של ביצועי עבר ומגמות סטטיסטיות בנכס כלשהו, כמו מניות, סחורות, מט"ח ועוד. המטרה היא להימנע מהטיות פסיכולוגיות. חסידי השיטה יגידו שאין דרך מדויקת יותר למדוד. הם מוצאים דפוסי התנהגות לפי גרפים וכך מחליטים. אם מחיר מניה יורד הרבה מבעד לדפוס הטכני שלה, חסידי השיטה ימכרו. אבל כמו כל שיטה אין לה מספיק אחוזי הצלחה, ובמבחן התוצאה יש מקרים שהניתוח הטכני נכשל. יש הטוענים שהבעיה היא לא בשיטה אלא בחישובים ובמבצעיהם. כך או כך, לא מספיק להסתמך רק על השיטה הזאת, כי למרות מה שמלמדים אותנו, ההיסטוריה לא תמיד חוזרת.

פיזור גיאוגרפי

למרות שפיזור הוא שיטה כמעט קבועה למשקיעים כדי לבטח את עצמם, כמו פיזור בין כמה סוגי מניות, בין כמה תחומים או שילוב בין מניות לאיגרות חוב, בנוגע לפיזור גיאוגרפי אין תוצאות מוכחות. הסיבה היא שכלכלות העולם לא פועלות בחלל ריק. אם כלכלה אחת נפגעת, נפגעות גם הכלכלות שעושות איתה עסקים או הכלכלות בעלות החוב. לכן אין טעם בפיזור גיאוגרפי, גם אם לעתים יש כלכלות יציבות יותר מאחרות.

קונים תמיד מניות

נכון שמניות טובות לטווח הארוך והן מניבות תשואה טובה יותר מכמעט כל אפיק אחר, אבל מניות צריך גם לדעת לבחור. אם רואים שהמניות מנופחות, אין טעם ללכת לכיוון הזה, גם אם מדובר במדדים מנופחים וגם אם מדובר בחברות.

בודקים כל הזמן את השוק

היום בעידן הטכנולוגיה, קל להתעדכן בכל רגע מה המניה עשתה ממש עכשיו. העיתונים והאתרים הכלכליים מזינים את המרוץ הזה ומדווחים באופן שוטף וצמוד על מהלך המסחר בכל יום, אלא שמשקיע שרוצה להרוויח צריך אורך רוח, ואת זה אי אפשר לעשות כשבודקים כל הזמן את השוק.

ביל אקמן – משיא הצלחה לשרשרת טעויות

הטעויות של וורן באפט: קראפט היינץ, אלפאבית, וולס פארגו

הסבר מורחב: איך מזהים את הטעויות לפני שהן קורות

רוב הטעויות של משקיעים מתחילות בהחלטה מהירה: קנייה אחרי עלייה חדה, מכירה בבהלה בירידה, או השקעה בנכס שלא מבינים. דרך פשוטה להקטין את הסיכון היא לכתוב מראש כלל קצר לכל השקעה: למה קונים, מה הסכום, באיזו תקופה מתכוונים להחזיק ומה יגרום למכירה. כשהכלל כתוב, קל יותר לא לפעול מתוך רגש.

דוגמה להמחשה: נניח שמשקיע מחזיק תיק של 100,000 שקל ומניה אחת עולה עד שהיא מהווה 40% מהתיק. אם המניה תרד ב-30%, התיק כולו ירד ב-12%. איזון מחדש, למשל החזרה לחלק של 15%, מקטין את התלות במניה אחת.

מה זה פיזור אמיתי?

פיזור בין סוגי נכסים, ענפים ומדינות. כמה מניות מאותו ענף הן לא פיזור מלא.

האם כדאי לבדוק את התיק כל יום?

בדיקה תכופה מגבירה את הפיתוי לפעול. למשקיע לטווח ארוך בדיקה כל כמה חודשים מספיקה בדרך כלל.

איך משפיעים דמי הניהול?

הבדל קטן בדמי הניהול מצטבר לאורך שנים. כדאי להשוות עלויות לפני שבוחרים מוצר.

איך יודעים שהתוכנית עובדת?

בודקים פעם בשנה אם התיק עדיין מתאים למטרות ולגיל, ולא רק אם הוא עלה או ירד. אם המטרות השתנו, משנים את החלוקה בצורה מתוכננת ולא בתגובה לחדשות.

צעדים מעשיים

• כתבו לכל השקעה סיבה, סכום ותקופה
• הגדירו שיעור מקסימלי לנכס בודד בתיק
• בדקו את דמי הניהול של כל מוצר
• קבעו מועד קבוע לאיזון התיק
• תעדו כל עסקה עם הסיבה שלה

להרחבה: מחשבון דמי ניהול בקרנות | מחשבון תשואה שנתית ממוצעת CAGR