הריבית לחודש יוני 2013 ירדה כאמור ב-0.25% ל-1.25% ועכשיו מתפרסם פרוטוקול הדיון של הוועדה המוניטרית, הוועדה שהחליטה על הפחתת הריבית. למעשה, מדובר בפרוטוקולים של שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטארי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטארית שמקרב  הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות, המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית.

בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטארית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות,  מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל

דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית.  הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף.

הפחתת הריבית תעזור לשער הדולר – האמנם?

בדיון בפורום הרחב הוצג מצב המשק. להערכת, מחלקת המחקר של בנק ישראל, האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק שפורסמו עד כה מצביעים על המשך צמיחה מתונה ברביע הראשון ועל מגמה מעורבת בחודש אפריל. על פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברביע הראשון של שנת 2013 צמח התוצר בשיעור דומה לשיעור הממוצע של ארבעת הרביעים הקודמים, כ-2.8% במונחים שנתיים.  לגידול בתוצר תרמו עליות ביצוא סחורות ושירותים ובצריכה הפרטית. ההשקעה בענפי המשק ירדה ב-19.3%, בהמשך לירידות של 11.6% ו-6.9%, בהתאמה, בשני הרביעים הקודמים. יצוא הסחורות  והשירותים עלה ב-5.6%, לאחר ירידות של5% ו-10% בהתאמה, בשני הרביעים הקודמים, וכך הוא חזר לרמה בה היה מצוי ברביע הראשון של 2011.

 נתוני החשבונאות הלאומית, מדדי האקלים – הנגזרים מסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס – והמדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק מצביעים על צמיחה בקצב מעט יותר גבוה בחודש אפריל לעומת חודשי הרביע הראשון. תכניתה התקציבית של הממשלה, במידה שתקבל את אישור הכנסת, צפויה להקטין את יעד הגירעון מ – 4.65 אחוזי תוצר ב-2013  ל-3 אחוזי תוצר ב-2014. ירידה זו אמורה למתן את קצב התרחבות הביקושים, לצד החזרת השליטה התקציבית.

במחלקת המחקר מנתחים גם את מצב שוק העבודה – "נתוני סקר כוח אדם לרביע הראשון מצביעים על המשך הירידה בשיעור האבטלה תוך עלייה קלה בשיעור התעסוקה. ברביע הראשון ירד שיעור האבטלה ל-6.5% (ירידה של 0.3 נקודת אחוז), ושיעור התעסוקה עלה ל-59.5%  (עלייה של 0.1 נקודת אחוז). מספר המועסקים עלה ברביע הראשון ב-0.7%  בהשוואה לרביע האחרון של 2012. נראה כי בשנה האחרונה שיעור התעסוקה התייצב ברמה גבוהה לאחר שבשנתיים הקודמות חל בו גידול מהיר. בחודשיים האחרונים היציבות בתעסוקה משתקפת גם בנתונים על מספר משרות השכיר: במגזר הפרטי הוא נותר ללא שינוי בחודש פברואר, בשעה שבמגזר הממשלתי הוא גדל ב-0.3%  בהשוואה לרביע הרביעי של 2012, השכר הנומינלי והשכר הריאלי ירדו בינואר-פברואר ב-0.1% ו-0.4%  בהתאמה , על פי נתונים מנוכי עונתיות. גביית מס הבריאות על ידי המוסד לביטוח לאומי, המהווה אינדיקטור לסך תשלומי השכר הנומינלי, הייתה גבוהה במארס- אפריל לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אך היא מבטאת האטה בגידול בתשלומי השכר בהשוואה לחודשיים הקודמים.

"בחודש אפריל המשיכה הממשלה לפעול ללא מסגרת תקציב מאושרת",, מעדכנים בבנק ישראל ומוסיפים – "ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה, המאפשר להוציא בכל חודש ב-1/12 2013 מהתקציב לשנת 2012 (כולל פירעון חובות) עד לאישור מסגרת התקציב. ב-5/5/2013 אישרה הממשלה להגדיל את ההוצאה ב-2013 -בכ 6.5 מיליארדי ש"ח מעבר להוצאה הנגזרת מהכלל הפיסקלי, וכן להעלות את תקרת הגירעון ל- 4.65 אחוזי תוצר. מתחילת השנה גביית המסים המצטברת הייתה נמוכה בכ- 2.5 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית ההכנסות. באפריל הסתכם הגירעון המקומי ב- 2.5 מיליארדי ש"ח – נמוך בכ-0.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון החדש. הגירעון המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב- 5.7 מיליארדי ש"ח והיה נמוך בכ- 0.4 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון של 4.65 אחוזי תוצר.

"מדדי המחירים לחודשים אפריל ומארס עלו ב-0.4% ו-0.2%  בהתאמה, שניהם בדומה לתחזיות. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8%, מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. לירידת המדד בשנה האחרונה תרמו בעיקר הייסוף בשער החליפין, ירידת מחירי האנרגיה, ירידות מחירים בשוק הסלולר והרחבת חוק חינוך חינם מגיל שלוש; מנגד, התרומות העיקריות לעליית המדד נבעו מהמזון, מהדיור ומהעלייה במיסוי ובמחירי החשמל.

"סמוך להחלטה שלא מן המניין שקיבלה הוועדה המוניטרית לפני שבועיים – על הפחתת ריבית והפעלת תכנית רכישות מט"ח לשם קיזוז השפעת הפקת הגז – הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים עמדו על כ-1.7%. לאחר פרסום החלטת הוועדה ומדד אפריל, הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים עלו מעט, והן נמצאות כעת מעט מתחת למרכז היעד. הציפיות לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) נעות בין 2.3% ל-2.5%. העלייה הצפויה במע"מ ובמחירי החשמל צפויה להוביל לעליית המחירים בחודשים הבאים. מצד שני, ירידת מחירי הסחורות והאנרגיה, שחלה לאחרונה, צפויה לפעול לירידתם. ה פיות לריבית בעוד שנה על פי המקורות השונים, נמצאות בממוצע בין 1.3% ל-1.45%".

 המשכנתא של כולנו – 274 מיליארד שקל

ביחס לשוק האשראי, מעדכנים בבנק ישראל כי התחזקות השקל הייתה הגורם העיקרי לירידה ביתרת החוב של המגזר העסקי במארס, ירידה של 0.9% שהביאה את סך היתרה לרמה של 778 מיליארד ש"ח. היקף הנפקות האג"ח של המגזר הפרטי הלא פיננסי במארס- אפריל הסתכם בממוצע של 1.7 מיליארד ש"ח לחודש, לעומת ממוצע של 3.3 מיליארד בחודשיים הראשונים של השנה. בהשוואה לפברואר, יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מארס 1% ל-389 מיליארד שקל, תוך  המשך גידול של יתרת האשראי לדיור, שעמדה במארס על 274 מיליארד ש"ח, עלייה של 0.8%  לעומת פברואר. בחודשים מארס ואפריל הסתכמו ביצועי המשכנתאות ב- 4-ו 3.8 מיליארדי ש"ח, בהתאמה, בדומה לממוצע ביצועי המשכנתאות בחודשים האחרונים. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות ירדו בחודש אפריל, בעוד הריבית על המשכנתאות בריבית משתנה שמרה על יציבות. נראה שלהוראות הפיקוח על הבנקים הייתה השפעה על רוכשי הדירות להשקעה. שיעור המשכנתאות של רוכשי דירות להשקעה בשיעורי מימון גבוהים (של 60%-90%0) ירד מכ-37% בנובמבר 2012 –לכ-9.5%  במארס 2013. כמו כן, הגודל הממוצע של משכנתא עבור דירות להשקעה ירד באותה תקופה בכ-20% בשעה שהגודל הממוצע של כלל המשכנתאות היה יציב.

ביחס לשוק הדירות, מעדכנים בבנק ישראל שסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אפריל – ב-0.9%, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש מארס. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל סעיף זה עלה ב-3% לעומת 2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. מחירי הדירות  הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים פברואר-מארס ב-0.5%  בהמשך לעלייה של 1.4% בחודשים ינואר- פברואר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו במארס מחירי הדירות עלו ב-10.5%לעומת 10.1% ב-12 החודשים הקודמים.

כמו כן, מציינים בבנק ישראל כי ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עמודו התחלות הבנייה על רמה מצטברת של 39,330, ורמה זו צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. ואולם, מדובר עדיין בקצב נמוך מזה שהיה בשנת 2011.

במסגרת הפורום המצומצם ששת חברי הוועדה המוניטארית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה להוריד את הריבית ב-0.25% ל-1.25%, בעוד חבר ועדה אחד הצביע בעד הותרת הריבית ללא שינוי.

הדיון התמקד במספר סוגיות עיקריות – שוק מטבע החוץ ופערי הריביות; השווקים העולמיים;  סביבת האינפלציה; רמת הפעילות במשק והמצב הפיסקאלי;  שוק הדיור.

חברי הוועדה דנו בפערי הריביות בין ריבית בנק ישראל וריביות הבנקים המרכזיים בעולם . נדונה ההשפעה של גורם זה כגורם מייסף לשקל וזאת תוך התייחסות להורדות הריבית של בנקים מרכזיים  ברחבי העולם ביניהם ה-ECB, כמו גם להקלות כמותיות  במשקים המרכזיים. הוועדה הסכימה כי ההחלטה שלא מן המניין על  הפחתת הריבית ועל הפעלת תוכנית רכישות המט"ח – תרמה לבלימת מגמת הייסוף ואף לפיחות של השקל שנתמכו גם על ידי התחזקות הדולר בעולם. מרבית חברי הוועדה סברו שלאור הלחצים הבסיסיים לייסוף (הפקת הגז הטבעי, התרחבות פערי הריביות ומצב המשק), רצוי להפחית את הריבית כדי להמשיך ולקזז כוחות אלה. בהקשר זה הוועדה דנה בציפיות השל שוק בו מידע הגלום בשווקים הפיננסיים. בהמשך לזאת נידו מצב המשקים המרכזיים בעולם: המיתון באירופה והאטת קצב הצמיחה בסין לעומת השיפור בנתוני המשק האמריקאי. נערך דיון על האופן שבו ההתפתחויות במשקים המרכזיים, המתאפיינות במגמות שונות ישפיעו על ישראל בכלל העל ו יצוא הישראלי בפרט.

הוועדה דנה בסביבת האינפלציה – האינפלציה בפועל 12-ב החודשים האחרונים נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד (%0.8), אך הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד. חברי הוועדה הסכימו כי מניתוח הנתונים המקרו-כלכליים ותוצאות הסקרים עולה כי נמשכת צמיחה בשיעור מתון. קצב צמיחת התוצר במשק ברביע הראשון של 2013 דומה לממוצע 2012 . ייתכן שהקצב בפועל גבוה מהמדווח שכן ירידה שנרשמה בצריכה הביטחונית המקומית עשויה ליצור תיקון כלפי מעלה בנתון בעדכון הבא, או להשתקף בעלייה בהמשך השנה.

חברי הוועדה דנו גם בהתפתחויות המדיניות הפיסקאלית והשפעות שתהיינה  במידה שתאושר תכנית התקציב (יעד גרעון של 3-ו 4.65 אחוזי תוצר ב שנים 2013 -ו 2014, בהתאמה), הדבר צפוי למתן את קצב התרחבות הביקושים,ו לצד זאת להחזיר את השליטה התקציבית .

חברי הוועדה מסכימים כי בחודשים האחרונים קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וכי על סמך הנתונים העדכניים לא ניתן לזהות סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות. אמנם עליית מחירי הדירות בחודש פברואר (הנתון האחרון) נמוכה לעומת החודשים הקודמים ( %0.5 לעומת למעלה מ-1% בארבעת החודשים שלפניו), אך הוועדה העריכה כי מאחר שהנתונים החודשיים תנודתיים לא ניתן להסיק מכך על התמתנות. הוזכרו צעדי המיסוי שעליהם דנה הממשלה (כגון

ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים ו הטלת מיסוי על משפרי דיור וההערכה הייתה שכאשר הם ייושמו צפויה התמתנות של הביקושים בשוק הדיור. עם זאת חברי הוועדה הדגישו כי נדרשים צעדים בצד ההיצע אשר ביכולתם להביא לגידול בקצב בניית הדירות וכך להתמתנות מחיריה.

הטיעון העיקרי של חבר הוועדה שתמך בהותרת הריבית על כנה הוא , שרמת הריבית הנוכחית תואמת  את תנאי הצמיחה של המשק ו את תנאי האינפלציה הנוכחיים , באופן המאזן בין ההשלכות שיש לשינויי הריבית על הכוחות הפועלים לתיסוף בשוק המט"ח לבין ההשלכות על הכוחות הפועלים להעלאת המחירים בשוק הדיור.

השתתפו,חברי הועדה המוניטארית:

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הוועדה המוניטארית

פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטארית

מר בארי טאף – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטארית, חבר בוועדה המוניטארית

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטארית

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטארית

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטארית

משתתפים נוספים:

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

מר אדי אזולאי – ראש מטה הנגיד

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר

מר יואב סופר – סגן דובר הבנק

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק

גב' דנה פליקר – כלכל נית בחטיבת המחקר

גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטארית