חדשות    

לא צפויה מלחמת מחירים: איך ישפיע הבנק הדיגיטלי החדש על המערכת הבנקאית?

יברסיטתפרופ' אמיר ירון. צילום: אונ' פנסילבניה
מעודכן ל-09/2019

בנק ישראל אישר אתמול רשמית את הקמתו של בנק דיגיטלי – שצפוי להתחיל לפעול תוך כשנה וחצי לאחר עשרות שנים שבהן לא קם בישראל בנק עצמאי חדש, כעת נפתח הסכר והקמת בנקים נוספים כבר נמצאת בהליכים. מה יהיו ההשלכות של המהלך?  

בנק ישראל הכריז אתמול כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.

השאלה המרכזית בנושא היא כיצד תשפיע הבשורה שיביא איתו הבנק החדש על מניות הבנקים. האם בדומה למה שקרה בענף הסלולר, כניסת שחקן חדש תגרום למלחמת מחירים חריפה ותמוטט את השוק? אפשר להעריך כי החשש מוגזם.

אמנם לכאורה ישנם קווי דמיון בין האירועים: בשני המקרים מדובר בכניסת שחקן חדש שנהנה מיתרונות לעומת המתחרים. בסלולר היו אלה המפעילים הווירטואליים שלא נאלצו לשאת בהשקעה כבדה בתשתיות ובכוח אדם, ולכן יכלו להרשות לעצמם להציע מחירים נמוכים. גם לבנק הדיגיטלי צפויות הוצאות נמוכות על כוח אדם, לעומת הבנקים המסורתיים המחזיקים מערכת סניפים כבדה. כמו כן, הבנק החדש יחסוך הוצאת הון עתק על תשתיות מחשוב, בכך שיקבל שירות בתשלום מלשכת המחשוב.

עם זאת מדובר במקרה שונה לחלוטין. ראשית, הפיקוח על הבנקים הדוק יותר מהנהוג בענפים אחרים – וספק אם בבנק ישראל יאפשרו מלחמת מחירים בריביות ועמלות שתאיים על היציבות בענף. צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית מסוכנת מאוד למשק ולבנק ישראל אין כל כוונה לעודד מהלכים שיובילו לשם. להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל היא לשמור על יציבות הבנקים.

שנית, הלחץ מצד הלקוחות צפוי להיות מתון בהרבה, שכן מבחינת הלקוח, השוואת המחירים בבנקאות הרבה יותר מורכבת מאשר בסלולר. כמו כן, עבור רוב הלקוחות, המעבר מחברה סלולרית אחת לאחרת קל ופשוט לעומת המעבר מבנק לבנק, לפחות מבחינה פסיכולוגית.

עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים זה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.

האם הבנק החדש יביא עמו בשורה בתחום הריביות? גם פה קיים ספק. הריבית האפסית שקיימת כיום בשוק תקשה עליו להציע ריבית אטרקטיבית בפיקדונות שתמשוך אליו לקוחות רבים. אולי הוא יציג ריבית אטרקטיבית בתחום האשראי, אך שם יהיה עליו להיזהר שכן שוק זה איננו סלחני, ומדיניות אשראי נדיבה מסתיימת פעמים רבות בהפסדים. מה שכן, ייתכן שהבשורה תגיע מתחום פעילות ני"ע, שבו יש ניתן להפחית עלויות בעמלות קנייה ומכירה וניהול חשבון ניירות ערך), בלי להסתכן ביציבות הבנק.

עוד ייתכן שהבנק הדיגיטלי החדש ימתג את עצמו בתחום המוצרים, החדשנות וחוויית הלקוח, תרחיש מציאותי לאור העובדה שבראשו עומדים שני יזמים שכבר הוכיחו בעבר יכולות חדשנות.

מה צריך כדי לקבל רישיון בנק מבנק ישראל?

המשמעות של קבלת רישיון בנק היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון. בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.

משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.

גישה לנזילות מבנק ישראל

כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.

בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.

מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?

בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.

מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?

מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. כלומר הבנק צפוי להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2021. אולם ניסיון העבר מוכיח שלוחות זמנים בפרויקטים מסוג זה הם לרוב בגדר המלצה, כך זו שייתכן שבפועל ההשקה תתבצע אף מאוחר יותר. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.

מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?

הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת שאותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.

מה המחויבות של הבעלים של הבנק?

הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים – 50 מיליון שקלים.

האם יזמים נוספים כבר פנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?

בבנק ישראל מציינים כי הפיקוח על הבנקים קיבל פניות נוספות מיזמים שונים, שמעוניינים להקים בנק חדש בישראל ומלווה אותם בתהליך.