בבית ההשקעות לידר מפרסמים תחזיות לקראת שנת 2024. בראש התחזיות עומדת ההערכה כי כלכלת ישראל תרשום צמיחה של 1.8% בלבד ב-2024, מה שיהווה ירידה משמעותית לעומת צמיחה של 3.4% שהיא צפויה להציג ב-2023.
לדברי כלכלני לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, צפויה התמתנות בצריכה הפרטית (עלייה באבטלה, שחיקת שכר, אפקט הריבית), ירידה בהשקעות בבניה למגורים ובהשקעות של הסקטור העסקי, גידול מתון בצריכה הציבורית וביצוא (בעיקר בייצוא הביטחוני, זאת לעומת ירידה בייצוא שירותי היי טק).
הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב1.8%- (ריאלית), מעט מתחת לקצב גידול האוכלוסייה. ההתמתנות בצריכה הפרטית תושפע מאפקט הריבית הגבוהה (עלייה בהחזרי המשכנתאות והלוואות אחרות), שחיקת שכר, וירידה בהכנסה הפנויה בסקטור הציבורי לאחר תשלום חד פעמי של 6,000 שקל ב-2023. בנוסף, צפויה עלייה מתונה בשיעור החיסכון על רקע העלייה בחוסר הוודאות והריבית הגבוהה. משקי הבית יעדיפו לדחות רכישות גדולות (כולל רכישת דירה).
עוד לדברי לידר, שיעור האבטלה יעלה מ-3.6% כעת (יוני 2023) לכיוון 4.5% עד סוף 2024. מעט רפיון בשוק העבודה צפוי למתן את לחצי השכר בסקטור העסקי ב-2024. צפוי גידול של 4.5%-4% בשכר הממוצע בממוצע של 2024 לאחר קצב של 5.5%-5.0% ב-2023.
עוד צופים בלידר כי הגירעון התקציבי ב-2024 יגיע קרוב ל-4% לאחר 1.8% ב-2023 וכי פרמיית הסיכון של המדינה צפויה לעלות עם עלייה בפער התשואות ל-10 שנים (ישראל מול ארה"ב) לכיוון אפס או אולי מעט חיובי (מפרמיה היסטורית שלילית).
באשר לשער החליפין צופים כלכלני לידר כי זה יעמוד על 3.73 שקלים בממוצע ב-2024, כך שתחזית האינפלציה צפויה להסתכם ב-2.4% ב-2024 לעומת 3.9% ב-2023.
להערכת לידר, מחירי הדיור ירשמו ירידה של 3%-5% ב-2024. את התחזית מסבירים בלידר בכך ששמירה על ריבית גבוהה, עלייה מתונה באבטלה, ושחיקה בכוח הקנייה של הציבור צפויים לתמוך בהמשך התמתנות בביקוש לרכישת דיור. בנוסף, קיימות כ-172 אלף יחידות דיור בתהליך בנייה פעילה כך שסביר להניח האצה במספר סיומי הבנייה (גם בשל הריבית הגבוהה) במחצית השנייה של 2023 וב-2024. שילוב של ירידה בביקוש וגידול בהיצע צפוי לתמוך בירידת מחירים, אך לא באופן קיצוני, זאת בשל המחסור ההיסטורי בשוק (לפי נתוני התחלות וסיומי הבנייה).
לגבי המדיניות המוניטרית, מניחים בלידר עוד העלאת ריבית אחת ל-5% ואי שינוי בגובה הריבית עד הרבעון השלישי של 2024, אז תחל ירידה הדרגתית ל-4.5% עד סוף 2024.
מבחינת תחזיות מאקרו, ברמה המקומית צופים בלידר כי לא תפרוץ מלחמה או הסלמה ממושכת ברמת האלימות באזור וכי לא צפוי נרמול היחסים עם סעודיה (למרות שזו אפשרות).
לדבריהם, הממשלה הנוכחית תמשיך למשול ללא שינוי במדיניות, כולל המשך המדיניות לקידום מהלכים לשינוי בחקיקה המשפטית לכיוון החלשת אפשרות הביקורת על ידי בית המשפט העליון. מדיניות זו צפויה לגרום לפגיעה באופק הדירוג של ישראל בחלק מחברות הדירוג מ"אופק יציב" ל"אופק שלילי". עלייה בפרמיית הסיכון תתבטא על ידי פיחות בשקל, ושמירה על ריבית בסיסית גבוהה כאמור עד למחצית השנייה של 2024. בנוסף, צפויה פגיעה באפשרות לגייס הון בחו"ל על ידי חברות היי טק. המשך התמתנות בגיוס בחו"ל ישפיע גם על פוטנציאל הצמיחה וגם על השקל (ירידה בהשקעות הריאליות). מנגד, ישראל תמשיך ליהנות מגידול חד בייצוא הביטחוני (בדומה ל2023-), בפרט מהזמנות ממדינות אירופה.
במישור הגלובלי אומרים בלידר כי צפויה התמתנות משמעותית בפעילות (ואולי מיתון) במדינות המפותחות, כולל בארה"ב ובאירופה. הסיבות: אפקט הריסון המוניטארי פועל בפיגור של 1.5 שנים בערך, על עסקים קטנים, משקי הבית וכו'. הריבית בארה"ב תתייצב על 5.5%-5.25% במרבית
השנה ובאירופה על .4% למרות ההתמתנות באינפלציה היא עדיין תישאר מעט מעל היעד (סביב 3%), מה שיקשה על הורדת הריבית. בארה"ב צפויה השפעה ממתנת של תחילת החזרי ההלוואות של סטודנטים אשר תפגע בהכנסה הפנויה. עודפי החיסכון מתקופת הקורונה ימוצו, מה שצפוי להאט את הגידול בצריכה הפרטית בארה"ב. צפויה עלייה מסוימת באבטלה ממצב של תעסוקה מלאה ב-2023. צפויה עלייה מתונה בלבד באבטלה בשל המחסור בעובדים, גם בשל מגמת הזדקנות האוכלוסיות. מנגד, צפויה התחלת תהליך ההתייעלות ארוך הטווח על ידי שימוש ב-GPT Chat. מנגד, צפויה מדיניות פיסקאלית מרחיבה יחסית, גם בארה"ב וגם במרבית מדינות אירופה, כולל גידול בהוצאות על אנרגיה ירוקה, הוצאות על ביטחון (בעיקר באירופה), הוצאות בגין עידוד התעשייה המקומית ועוד.
בליר מציינים כי לעומת ההתמתנות במדינות המערב, סין צפויה להאיץ את ההתאוששות מתקופת הקורונה ב,2022- גם על ידי הרחבה במדיניות הפיסקאלית. מלחמת אוקראינה-רוסיה תימשך ככל הנראה ללא הכרעה או הסלמה. צפויה פגיעה מסוימת בהספקת סחורות חקלאיות מאוקראינה לעולם.
המלחמה הקרה בין סין לארה"ב תימשך, אך ללא פלישה של סין לטייוואן. סביבה זו תאיץ את תהליך הדה -גלובליזציה בעולם אשר יתרום ללחצי אינפלציה. צפויה שנה קשה עבור שוקי ההון בעולם, זאת כתוצאה מירידה חדה בקצב הצמיחה (או אפילו צמיחה שלילית) ללא הקלה מוניטארית (במרבית השנה). כלומר, תרחיש הסטגפלציה יהפוך להיות מוחשי, מה שיתמוך בירידות בשוקי המניות בעולם. מגמת הירידה בשוקי המניות תומכת בהתחזקות הדולר בעולם ופיחות בשקל, גם מול סל המטבעות.