"מדד חודש מרץ עלה ב- 0.3% לעומת התחזית שלנו של 0.4%. למעשה לא היו הפתעות של ממש בסעיפים השונים", כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בתגובה לפרסום המדד אתמול. "סעיף נסיעות לחו"ל (1.2%+) עלה מעט פחות מההערכה שלנו (2.5%), כנראה בשל דחיית החגים לתחילת אפריל (ולכן העלנו את אומדן סעיף זה בתחזית מדד אפריל). עלייה של 6.25% במחירי הדלקים תרמה 0.25%+ למדד מרץ", כותבים לידר שוקי הון.

באשר לסעיף הדיור במדד (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) – כותבים לידר שוקי הון כי נתון זה הולך ומתמתן בחודשים האחרונים לקצב שנתי של 2.3% (מרץ 15 לעומת מרץ 14), ירידה מ- 3.4% במשך שנת 2014 (במדד אפריל הנחנו עלייה מתונה ל- %2.7 בשל עלייה מתונה בשכר הריאלי במשק).

בלידר סבורים כי חוץ מעלייה במחירי השכירות, המשק נמצא בדפלציה של ממש: "לא נכון להסביר את הדפלציה (1.0%- ב- 12 החודשים האחרונים) על ידי ירידה במחירי האנרגיה והמים בלבד. אינפלציית הליבה (המדד ללא כל סעיפי האנרגיה והמזון) התייצבה על קצב שנתי של 0.4% (כולה תרומה של מחירי הדיור), קצב רחוק מיעד האינפלציה של בנק ישראל.

"הנגידה תנקוט במדיניות מרחיבה לאור נתון האינפלציה הנמוך והחשש מהמשך האטה ודפלציה"

לידר שוקי הון מעריכים כי העלאת שכר המינימום תתרום לעלייה מתונה באינפלצחה בשנים הבאות: "צפויה עלייה ברמת השכר במשק על רקע הירידה בשיעור האבטלה לרמה המתקרבת לתעסוקה מלאה (5.3% בפברואר), על אף הטענה של בנק ישראל שעדיין מספר לא מבוטל של שכירים עובדים במשרות חלקיות. גורם נוסף אשר עשוי להביא לעליית שכר הינו ההסכם לעדכון שכר מינימום בשיעור של 23% עד חודש ינואר 2017 (ו-8% כבר באפריל 2015). התאחדות התעשיינים סבורים ש- 20% מהעובדים בתעשייה יושפעו מעדכון רמת שכר המינימום. סביר להניח שבענפי השירותים השונים שיעור מקבלי שכר המינימום בהחלט לא זניח, בפרט ברשתות השיווק, חנויות, שירותי אוכל ובתי מלון, וחלק מהעובדים בסקטור הציבורי, בפרט הגננות, מזכירות, ועוד".

בלידר שוקי הון מציינים כי "בנוסף, קיימת השפעה עקיפה וממושכת יותר של עדכון מדרגות השכר כלפי מעלה ברמות שכר הביניים. לפי לוחות תשומה תפוקה, מרכיב השכר הכולל בצריכה הפרטית מהווה כ- 43% מהמחיר הסופי. בהנחה שכמחצית מהשפעה זו תיספג על ידי ירידה במרכיב הרווח בסקטור העסקי (או התייעלות), אזי מדובר בהשפעה של כ- 0.3% על האינפלציה שנה קדימה. בנוסף, סביר להניח שחלק מזחילת השכר הנובעת מעדכון שכר מינימום הייתה מתרחשת ממלא. במבט ארוך טווח, עדכון של 23% בשנתיים הקרובות צפוי לגרום להשפעה של כ- 1.2% על האינפלציה בשלוש שנים הקרובות".

אנליסטים: העלייה במדד מורידה סבירות להורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל

לידר מעריכים כי צפוי גרעון תקציבי נמוך השנה: "נתוני גרעון חיוביים בחודש מרץ וברבעון א' בכלל תומכים בהערכה שצפוי גרעון נמוך השנה של 2.5% תוצר ואולי אף פחות. הגרעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים ירד ל- 2.63% תוצר לעומת 2.77% לפני חודש. ברבעון א' הפעילות של הממשלה הסתכמה בעודף תקציבי של 0.7 מיליארד ₪ לעומת גרעון של 0.3 מיליארד ברבעון א' 2014".

לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי "בחודש מרץ ההכנסות ממסים עלו ב- %11 לעומת חודש מרץ אשתקד. המסים העקיפים עלו ריאלית ב-%YOY 9.9, מנוכה חקיקה, אינדיקטור חיובי לביקושים המקומיים במשק הישראלי. סך ההוצאות של משרדי הממשלה עלו ב- 2.8% ברבעון א' 2015 (לעומת אשתקד), שיעור מעט נמוך בשל העדר תקציב מאושר. גרעון נמוך השנה תומך בהיקף גיוסים מתון ולכן גם תומך באפיקים הארוכים. נדמה שהממשלה החדשה תשמור על האמינות התקציבית, על אף הדרישות התקציביות של השותפים הקואליציוניים, זאת על ידי קיצוץ בביטחון והעלאת מסים".

באשר לשוק האג"ח כותבים לידר שוקי הון: "כפי שכתבנו בעבר, כל עוד בנק ישראל מתלבט בין אי שינוי בריבית ובין הרחבה מוניטארית נוספת (ולא ריסון), האפיקים הארוכים עשויים להניב רווח הון מסוים. לכן, הפרמיה השלילית של אג"ח ישראל על אג"ח ארה"ב צפויה להתרחב. אנו מניחים שהתשואות הארוכות בארה"ב יעלו בקצב מאד מתון השנה. גם אם הפד יעלה את הריבית בחודשי הקיץ, קצב העלאת הריבית בהמשך צפוי להיות מתון. עודף פדיון ניכר בשוק האג"ח ונתוני תקציב חיוביים ברבעון א' תומכים בשוק האג"ח".