לירה שטרלינג ("פאונד"), הוא המטבע הרביעי בעולם מבחינת היקף המסחר בו. זהו המטבע הרשמי של מדינות ההמלכה המאוחדת של בריטניה – אנגליה, סקוטלנד, וויילס, אירלנד וצפון אירלנד; כאשר ההשפעה של המטבע, ובעיקר ההשפעה על השינויים במטבע מגיעה גם אלינו. ראשית אנחנו צרכנים, וכצרכנים אנחנו קונים מוצרים מיובאים שחלקם נרכש גם בבריטניה. ולכן ברור ששינויים במטבע משפיעים גם עלינו – אם לדוגמה, אנחנו מתכוונים לרכוש רכב תוצאת בריטניה והליש"ט עלתה, אז מחיר הרכב בשקלים יעלה בהתאמה. זו דוגמה של מוצר "כבד", אבל העיקרון תקף גם למוצרים "הקטנים".

שער הליש"ט – וגם שינויים בכל תקופה שתגידרו

ליש"ט – אחד המטבעות החשובים ביותר

וזה לא נגמר בזה – הכסף שלנו נמצא אצל הגופים המוסדיים שמנהלים בשבילנו את קרנות הנאמנות, קופות הגמל, קרנות הפנסיה ועוד. חלק משמעותי מהכספים של החיסכון לטווח ארוך (פנסיה וגמל) מושקע בנכסים לא סחירים, בעיקר נדל"ן מניב בחו"ל, כשבריטניה לצד ארה"ב וגרמניה, הם יעדי השקעה נפוצים. ולכן, שינוי המטבע באזורים האלו ישר משפיעה על החיסכון שלנו בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. השינויים האלה הם כמובן לטוב ולרע – לטוב אם המטבע – הליש"ט מתחזקת, ולרע אם השקל מתחזק. הבעיה שבשנים האחרונות השקל חזק מול המטבעות המשמעותיים בעולם – הדולר, האירו, הליש"ט, כך שבעצם נוצרים לנו הפסדי מט"ח (הפסדים כתוצאה מירידה בשער המטבע).

שימוש נוסף בליש"ט הוא כאשר אנחנו…מטיילים בבריטניה.חשבו על טיול באי הבריטי (כי לונדון מחכה לכם תמיד, לצד ערים ומדינות אחרות),, ומעבר לכך – אנחנו רוכשים דרך האינטרנט, גם דרך אתרים בבריטניה (תשלום בליש"ט). במילים אחרות, השימוש בליש"ט הוא אמנם לא כמו בשקל, ונראה שגם פחות מהשימוש בדולר, ובכל זאת אנחנו משתמשים בו והשינויים במטבע משפיעים על הכיס שלנו.

מעבר לכך, מדובר במטבע סחיר מאוד בשווקים הפיננסים – רכישת מניות בבורסה הלונדונית נעשית בליש"ט, סחורות בבורסה הלונדונית בעיקר בליש"ט, ובכלל – הליש"ט מהווה חלק משמעותי במסחר העולמי במטבעות – מסחר שנועד לגדר השקעות ועסקאות, ומסחר שנועד להשגת רווחים – ראו כאן הרחבה – מסחר במטבע חוץ.

בשנים האחורנות, גם בעקבות הברקזיט, הליש"ט נחלש בשיעור חד. הברקזיט שמשמעותו יציאת בריטניה מגוש האירו, עלול להכביד על הכלכלה האנגלית, ובהתאמה בהיוודע תוצאות משאל העם על הברקזיט (העם הצביע כאמור על יציאה מגוש האירו), המטבע צנח בשיעור חד (מאז התרסק בכ-20%). השאלה שמשקיעים רבים שואלים היא האם המטבע לא הגיע לתחתית? האם לא הגיע הזמן לבצע השקעות בנדל"ן בבריטניה (במטבע הנמוך)? אז כמובן שאין נביאים, במיוחד לא במטבעות, אבל אנחנו יכולים לההפנות אתכם למשקיע האגדי ג'ורג סורוס שטעה בכיוון המטבע (הימר על הישארות בברקזיט)

---

איך משקיעים בדולר?

---

ההיסטוריה של הליש"ט

ההיסטוריה של לירה שטרלינג מחזירה אותנו עוד למאה ה-16, כאשר בשנת 1560 הוגדר כסף שטרלינג בתור המטבע הראשי של בריטניה. בשנים אלה הייתה זו סגסוגת שהורכבה בעיקר מכסף, וכללה לצד זה מתכות נוספות. השימוש הראשון בלירה שטרלינג בתחילת הדרך היה באנגליה בלבד, כשלאחר מכן כשאנגליה אוחדה עם סקוטלנד ואירלנד הפך המטבע לרשמי בכל הממלכה המאוחדת. על גבי מטבעות לירה שטרלינג ישנים מתנוססת דמותה של המלכה אליזבת' השנייה, פועל יוצא של העובדה שהם נושאים הם הדמות של המלך המכהן בבריטניה.

מאפיינים של לירת השטרלינג – לירה שטרלינג, המכונה בפני הבריטים "קוויד" (Quid), היא בעלת הסימון £ – הסימן מתכתב עם עיצוב האות L, האות הראשונה בשמו הראשון של המטבע, "ליברה". על פי תקן ה-ISO 4217 הבינלאומי הסימון של המטבע הוא GBP. במקומות שונים אתם עשויים להיתקל בסימון UKP, סימון לא תקני של לירה שטרלינג שהפך למקובל במחוזות מסוימים. דעו שהכוונה היא לאותו מטבע.

את לירה שטרלינג מחלקים ל-100 פני, כשגם כאן אפשר להבחין בשינוי שחל במהלך ההיסטוריה. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת היה מחלקים לירה שטרלינג אחת ל-20 שילינג, וכל שילינג ל-12 פני (בלירה שטרלינג אחת היה 240 פני). בנוסף לכך היצע המטבעות השתנה עם הזמן. עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 המטבע הקטן ביותר היא "פרת'ינג" – רבע פני ו-1/960 לירה סטלינג. קודם לכן הונפקו מטבעות בערכים של חצי, שליש ורגע פרת'ינג. כשעברו לשיטה העשרונית החליפו את המטבע הקדם עשרוני של שישה פני בשניים וחצי פני עשרוניים, והנהיגו מטבע חצי פני חדיש (1/200 לירה שטרלינג). עם האינפלציה הבריטית נשחק ערכו של המטבע, שהפך לרלוונטי הרבה פחות בקרב תושבי האי ואף יצא ממחזור הייצור בשנת 1984. בתקופות שונות חילקו את הלירות באופנים אחרים: למשל לרבעים ("כתר", Crown = 60 פני ישנים) או שמיניות ("חצי כתר", Half a Crown – 30 פני ישנים). מטבעות אחרים שהיו רלוונטיים אז היו גינאה (21 שילינג, או 1.05 לירות שטרלינג), ולאחר מכן מטבע בשם סובריין. בגינאה המשיכו להשתמש במשך תקופה מסוימת לאחר הביטול הרשמי שלו, בעיקר בקרב בעלי המקצועות החופשיים או אנשי המעמדות הגבוהים בבריטניה.

פריט מעניין נוסף ביחס ללירה שטרלינג: גם על ישראל המטבע השפיע, מה שלא מפתיע על רקע המנדט הבריטי שהיה בארץ ישראל טרם קום המדינה. בשנים אלה הייתה ישראל חלק מגוש השטרלינג, והונהגה בה לירה ארץ ישראלית שהייתה זהה בערכה ללירה הבריטית. ההבדל היה החלוקה למטבעות קטנים יותר, כאשר בארץ ישראל עשו את החלוקה למילים: 10 מיל ("גרוש"), 50 מיל או 1,000 מיל. ב-1948 הוחלט להוציא את ישראל מגוש השטרלינג.

כיום, אפשר למצוא ארבעה סוגי שטרות של לירה שטרלינג: 5 לירה שטרלינג, 10 לירה שטרלינג, 20 לירה שטרלינג ו-50 לירה שטרלינג. בגזרת המטבעות, תמצאו מטבעות של פני 1 פני, 2 פני, 5 פני, 10 פני, 2 פני, 50 פני,1 לירה שטרלינג ו-2 לירה שטרלינג. באופן לא מפתיע גם כאן אנחנו רואים שטרות ומטבעות יוצאים מהמחזור מפעם לפעם, תוך שהם מוחלפים באחרים. בשנת 2014 למשל הוחלפו שטרות של 50 לירה שטרלינג באחרים, כך ששטרות עליהם התנוסס אז הדיוקן ל הנגיד הראשון של הבנק המרכזי של בריטניה, סר ג'ון הבלון, יצאו מהמחזור. מי שהיה לו (או שעדיין יש לו) את השטרות הישנים לא יוכל להשתמש בהם בצורה חוקית למטרות מסחר, אבל כן יכול לפקיד אותם בחשבונות פקדונות בבנקים.

אחת למספר שנים אנחנו עדים לשינוי במראה השטרות והמטבעות של הפאונד. בחודש ספטמבר 2016 הודיעה הבנק המרכזי של אנגליה על השקת שטר חדש של חמישה פאונד, שהחידוש בו הוא הייצור של השטר מפלסטיק ולא מכותנה כפי שנהוג לעשות באופן מסורתי. במטרה בכך היא להביא לשטר שיהיה חזק, נקי ובעיקר מורכב הרבה יותר לזיופים: השטרות מכילים חלקים שטופים וגם תמונות של הביג בן, מודפסות בזהב או בכסף שהזיוף שלהם מורכב הרבה יותר. בבריטניה התגאו ביכולת השרידות הגבוהה של השטר, שבעקבות השינויים יכול לדבריהם לשרוד כביסה או לעיסה על ידי חיית מחמד. כמובן שמומלץ שלא לנסות לבחון את העמידות של השטרות, כמו כל שטר למעשה. בשנים הקרובות צפויים להיות מוחלפים שטרות נוספים, כשבין היתר תופיע תמונה של הסופרת הבריטית ג'יין אוסטין על גבי שטר של עשרה לירה שטרלינג ותמונה על האמן וויליאם טרנר על גבי שטר של 20 לירה שטרלינג שאמור להיות מושק עוד מספר שנים.

השפעת הברקזיט: האם היא קיימת?

יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי הושלמה (משאל 2016; יציאה פורמלית אחרי כן). מה שידוע בתור "ברקזיט". ובכן, ליציאה הזו אמנם לא צפויה להיות השפעה של ממש מבחינת המטבע, מהסיבה הפשוטה שמאז ומתמיד בריטינה לא השתמשה באירו. גם כאשר היא הייתה חלק מהאיחוד האירופי, הממלכה הבריטית שמרה בקנאה על המטבע המקומי, בסמכותו של בנק אנגליה. כך שהיציאה אינה משמעותית מהבחינה הזו. אלא שליציאה גם אם אין לכאורה השפעה ישירה על המטבע, בטח שיש השפעה על הכלכלה הבריטית ומכאן שגם על שער המבטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.

למעשה התקופה שמאז דווח על הברקזיט מוכיחה שההשפעה על שער המטבע היא גדולה. מאז ההכרזה הוא נמצא בגדול במגמת ירידה, ושבר כמה שיאים שליליים. ביולי 2016 הגיע הפאונד לשפל של יותר משלושה עשורים ביחס, וירד מתחת לרף חמישה השקלים ללירה שטרלינג אחת. ב ספטמבר 2018 לירה שטרלינג אחת שווה לכ-4.7 שקלים. בטווח של השנה האחרונה נע המטבע בין כ-4.4 שקלים לכ-5.7 שקלים. אם חוזרים כמה שנים אחורה, אפשר להיזכר למשל בשלהי שנת 2012 בה שער הפאונד היה כמעט 6.5 שקלים.

השטרלינג משפיע בצורה משמעותית על שערי מטבעות אחרים, למשל הדולר או האירו. ירידה בשער השטרלינג, כפי שהמגמה היא כיום, מביאה להיחזקות של הדולר. אולם, היחלשות הדולר עלולה להיות גם בלתי תלויה בשער הלירה שטרלינג.

על מה חשוב לשים לב?

בכל פעם שמתנהלים עם לירה שטרלינג, כמו כל מטבע אחר למעשה, רצוי לשים לב למספר דברים. הראשון הוא שער המטבע, שהופך לרלוונטי כאשר רוכשים או מוכרים מט"ח. לפני שעושים את ההמרה של המטבע – בין אם דרך הציינג'ים למיניהם, דואר ישראל או כל מקום אחר – חשוב לראות מהם השערים היציגים של המטבע, וגם לקחת בחשבון הבדלים בין כל מקום בשערים.

מי שלא עושה את זה עלול לגלות שהוא מבצע את ההמרה עם שערים שאינם אטרקטיביים, שיביאו לרווח נקי לגורמים הממירים את הכסף. גם אם המקום מכריז בראש חוצות כי "אין עמלה", יכול להיות שהיא תיגבה בצורה עקיפה בזכות שערים לא אטרקטיביים. מומלץ לבדוק מהם השערים המוצעים במספר מקומות לפני שמקבלים את ההחלטה. מידע נוסף תוכלו לקרוא כאן.

אם אתם טסים לחו"ל, אנחנו ממליצים לכם לבצע את ההמרה ולא להשתמש בכרטיס האשראי. העמלות הנגבות על שימוש באשראי בחו"ל, וגם על משיכת כספים בחו"ל, הן יקרות ולפעמים גם די מיותרות (למה לשלם כ-3% עמלה?).

---

לשערי מטבעות ומחשבוני הצמדה (חישוב הצמדה לתקופה):

שער הליש"ט – וגם שינויים בכל תקופה שתגידרו

שער הדולר ושינויים לתקופה

שער האירו ושיינויים לתקופה

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

איך שינויים בלירה שטרלינג משפיעים על צרכנים בישראל

לירה שטרלינג משפיעה על צרכנים בישראל בעיקר דרך מחירי מוצרים מיובאים מבריטניה, עלות טיסות ונופש בבריטניה, ושכר לימוד במוסדות בריטיים. מי שמתכנן הוצאה גדולה בלירה, כמו לימודים או רכישת רכב בריטי, צריך לקחת בחשבון שהשער עשוי להשתנות עד שהתשלום מתבצע. גם מי שמקבל הכנסה בלירות, למשל משכר או משכירות בבריטניה, חשוף לאותן תנודות בכיוון ההפוך.

דרך אחת להתמודד עם הסיכון היא לפזר את ההמרות לאורך זמן, או להמיר חלק מהסכום מראש כשהשער נראה סביר. דרך נוספת היא לבדוק אם אפשר לשלם בשקלים או בדולרים בתנאים טובים. בכל מקרה, כדאי להשוות את העלות הכוללת של ההמרה.

דוגמה: נניח שסטודנט צריך לשלם שכר לימוד של 15,000 לירות. אם השער עולה מ-4.5 ל-4.8 שקלים ללירה, העלות בשקלים עולה מ-67,500 ל-72,000 שקל, תוספת של 4,500 שקל. השערים בדוגמה הומצאו.

למה הלירה משתנה?

היא מושפעת מהריבית בבריטניה, מהמצב הכלכלי ומאירועים פוליטיים.

האם כדאי להמיר מראש?

זה מקטין את אי הוודאות, אבל אין ערובה שהשער לא ירד אחר כך.

איפה כדאי להמיר?

כדאי להשוות בין בנקים, צ'יינג' ושירותים דיגיטליים לפי העלות הכוללת.

צעדים מעשיים – לירה שטרלינג

1. להעריך את סכום ההוצאה הצפויה בלירות.
2. לבדוק את השער הנוכחי ואת העמלות.
3. לשקול לפזר את ההמרות לאורך כמה חודשים.
4. להשוות בין נותני שירותי המרה.

מומלץ לקרוא גם: שער המרה ומה הוא כולל