עיקר המגבלות על משכנתאות שייכנסו לתוקף בספטמבר 2013 הן – הגבלה על הרכיב המשתנה לשני שליש מהיקף המשכנתא; החזר חודשי שלא יעלה על 50% מהמשכורת; וכן ייאסרו משכנתאות למעל 30 שנה.

נו באמת, בבנק ישראל, ובמיוחד במחלקה של דוד זקן, המפקח על הבנקים חושבים שזה יעזור. המשמעות , בדיוק כמו במגבלות האחות היא פשוטה – ייקור המשכנתאות ודווקא לכאלו שיותר קשה להם. הרי ניתן בפועל לקחת משכנתאות בהיקף גדול יותר (ולהגיע להחזר מעל 50% מהשכר), רק שהבנק יצטרך לשלם סוג של קנס (ריתוק הון/ משאבים), ולכן הוא פשוט יגבה ריבית גבוה יותר. זה פשוט מרחיק עוד יותר את הציבור מדירות, וזה לא נראה צעד שיוביל להאטה בשוק הדירות.

בנק ישראל, ללא נגיד לא יכול לעשות מהלכים כאלו דרמטיים, בנק ישראל צריך להבין שהפתרון נמצא בריבית – הריבית פשוט נמוכה מאוד, וצריך להעלות אותה ואז הריצה המטורפת לדירה אולי תיפסק.

מעבר לכך, ההגבלה על רכיב הריבית המשתנה בתמהיל המשכנתא (שני שליש) מייקרת את המשכנתא בצורה דרמטית.  הריבית הקבועה זולה יותר מהריבית המשתנה, ובנק ישראל בעצם מכריח את הציבור לפנות לריבית הקבועה. נכון, הריבית המשתנה מסוכנת יותר מהריבית הקבועה, אבל היא גם יקרה יותר. ברגע שהריבית תחזור לעלות, הלווים בריבית משתנה יספגו את העלייה וזה הקנס שהם משלמים מול הרווח שגלום בריבית הנמוכה;  מנגד, בריבית קבועה יש ביטחון, אבל היא יקרה יותר באופן יחסי.