חדשות    

מדד ת״א 35 יותר מהכפיל את עצמו בשלוש שנות הלחימה ועקף את וול סטריט

מול כ־80% במדד האמריקאי. מדד הביטוח קפץ ב־490%, מניית הבורסה ב־635%

חזית זכוכית כחולה־אינדיגו של מגדל משרדים בתל אביב, אור פלואורסצנט קר ומדרכה רטובה, בלי אנשים ובלי מספרים (בעזרת AI)

בשלוש שנות הלחימה מדד ת״א 35 יותר מהכפיל את עצמו. הוא עלה כ־130%, ומדד ת״א 125 עלה כ־120%. באותן שנים מדד המניות האמריקאי הגדול עלה כ־80%, ומדד הנאסד״ק כ־101%. הפער הזה הוא לא תרגיל בגרפים. הוא ההפרש בין תיק שיושב על מניות ישראליות לתיק שיושב על וול סטריט, באותן שלוש שנים.

המשק עצמו גדל בפחות מעשרה אחוזים באותה תקופה. בנק ישראל סופר אובדן תוצר מצטבר של כ־177 מיליארד שקל עד סוף 2025, שמונה וחצי אחוזים מתוצר שנתי, מול מגמת הצמיחה ערב המלחמה. התוצר העסקי איבד יותר, כ־11%. עלות המלחמה בתקציב נאמדת בכ־350 מיליארד שקל לשנים 2023 עד 2026, ויחס החוב לתוצר עלה מכ־60% לכ־68.5%. ייצוא השירותים, בעיקר הייטק, גבוה היום בכ־30% מול ערב המלחמה, והייצוא הביטחוני הוא בערך רבע מזה. הבורסה רצה קדימה. החשבון הלאומי נשאר מאחור. מי שרוצה לראות איך זה יושב בחיסכון יכול לפתוח את השוואת התשואות בפוליסות החיסכון.

מי דחף את המדד? מדד הביטוח קפץ ב־490%. מדד הבנקים עלה יותר מ־140%. הראל זינקה כ־658%, מנורה מבטחים כ־585%, הפניקס כ־440%, כלל ביטוח כ־425% ומגדל כ־355%. בלאומי כ־177%, בהפועלים כ־172%, במזרחי טפחות כ־100%. נקסט ויז׳ן עלתה כ־965%, אלביט מערכות כ־200%. מי שיש לו קרן פנסיה או קופת גמל מחזיק את הבנקים ואת המבטחות האלה בלי לבחור אותן במפורש. הנדל״ן נשאר מאחור, עם עלייה של כ־55% בלבד. שתי מניות במדד הדגל סיימו בירידה: איי.סי.אל איבדה כ־18%, ונייס כ־46%. תשואת האג״ח הממשלתית לעשר שנים עלתה מכ־4.3% ערב המלחמה לשיא מעל 5.1% ב־2024, וחזרה סביב 4.08%. מי שמחזיק אג״ח ממשלתי ארוך ראה קודם ירידת מחיר, אחר כך תיקון.

מניית הבורסה עצמה עלתה כ־635% ונכנסה למדד ת״א 35. המחזור היומי הממוצע במניות, כולל קרנות סל, עמד ב־2023 על כשני מיליארד שקל. ב־2025 הוא הגיע לכ־3.45 מיליארד, עלייה של 57% לפי דיווחי הבורסה. במחצית הראשונה של השנה המחזור כבר נגע ב־5.7 מיליארד שקל ביום. יותר מסחר, יותר עמלות, יותר שווי לחברת הבורסה. הזרים קיצצו 70% בקניות נטו באותה בורסה, והכסף המקומי מילא את החלל: קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, פנסיה וגמל.

הדולר סיפר סיפור הפוך. ערב המלחמה הוא עמד על כ־3.84 שקלים. בתוך שלושה שבועות הוא נגע ב־4.08. בנק ישראל הודיע על מכירה של עד 30 מיליארד דולר, ומכר בפועל כ־8.2 מיליארד באוקטובר 2023 ועוד 338 מיליון בחודש שאחריו. היום הוא סביב 3.08 שקלים, כמעט 20% מתחת לרמה ערב המלחמה. מדד הדולר בעולם ירד באותן שנים כ־4% בלבד. כלומר רוב הייסוף הוא של השקל, לא חולשה אמריקאית. מי ששמר דולרים בחשבון הפסיד שקלים. מי שקיבל משכורת בשקלים וקנה בחוץ לארץ שילם פחות.

למשק הבית הסיפור הזה יושב בקרן ההשתלמות ובפנסיה, לא במסך של הבורסה. מאה אלף שקל במדד הדגל הישראלי מאז אוקטובר 2023 הם היום כ־230 אלף על הנייר. אותם מאה אלף במדד האמריקאי הם כ־180 אלף. אובדן תוצר של 177 מיליארד שקל הוא ימי מילואים, מסים, וגירעון שנשאר בחוב. הדולר ב־3.08 מוזיל חופשה ומייקר את החיסכון שצמוד למטבע חוץ. בנק ישראל, שמוכר דולרים באוקטובר 2023, כבר קנה כ־1.8 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה. מי ששואל מה השתנה מאז אוקטובר 2023 מקבל שתי תשובות במקביל: התיק עלה, והמדינה שילמה.