קרנות הסל התפתחו בעשרות השנים האחרונות. תעודות הסל המקומיות נגמרו ברפורמת 2018 תודות לרציונל פשוט שקיבל גושפנקא אקדמית – ניהול אקטיבי של כספים לא מספק תשואה עודפת על מדד הייחוס.

במילים פשוטות, אין צורך לבחור מנהלים, לבדוק תשואות, צריך להשקיע במדדים; ודוגמא – אם אתם מעוניינים להשקיע במדד ת"א 35 (בעבר ת"א 25), אזי לפי הרציונל הזה, אין טעם לחפש את קרן הנאמנות הטובה ביותר בתחום (לאורך זמן מסויים), אלא להשקיע במדד עצמו. ואיך עושים את זה. קונים קרן סל או קרן מחקה שעוקבת אחרי המדד. תעודת סל כמשפחה נגמרה ב-2018.

לתעודה הזו יש יתרונות נוספים – דמי הניהול שלה נמוכים מכיון שאין בה ניהול אקטיבי של כספים, אלא ניהול פסיבי לחלוטין – היא פשוט צריכה להחזיק את מה שיש במדד ת"א 35. מעבר לכך, קרן סל נסחרת על פני כל היום (בדומה למניות). קרן מחקה מקבלת שער אחד. תעודת סל אין. תעודות הסל גם נזילות וסחירות. היתרונות האלו הביאו לצמיחה בתעשיית תעודות הסל בעולם לממדים מפלצתיים – מעל טריליון דולר.

עם זאת, לצד מחקרים שתומכים באחזקת המדד על פני השקעה בגוף מנהל, יש גם מחקרים שמראים שלמרות שרוב מנהלי הכספים לא מכים את המדד (לא מספקים תשואה גבוה יותר מהמדד), עדיין יש כאלו שמצליחים (לאורך זמן) לספק תשואה עודפת על פני המדד. על רקע זה נוצרו בחו"ל קרנות סל מנוהלות (Active ETF). בישראל המוצר החי הוא קרן סל או קרן מחקה, לא תעודה מנוהלת. תעודות אלו, אמורות ליהנות משני העולמות – מצד אחד הן גובות דמי ניהול נמוכים מהמכשירים המנוהלים האחרים (קרנות נאמנות ועוד) – סדר גודל של 0.6% עד 1%, לעומת כ-1.2% עד 1.5% בקרנות הנאמנות בארה"ב (בארץ בקרנות המנייתיות בין 1% ל-3%); ומצד שני המנהלים שם אקטיבים בניהול הכספים.

תעודות הסל האלו לא הצליחו להתרומם (יחסית) המספר בכתבה – קרוב ל-40 תעודות ומעל 30 מיליארד דולר. כעת אל תסמכו עליו. בדקו היקף חי של ETF אקטיבי בארה"ב. התעודות המנוהלת מתמחות בסקטורים ספציפיים ומדינות ספציפיות, והן מספקות למשקיעים בהן שקיפות רבה יותר מהקרנות – הן מדווחות באופן שוטף את היקף נכסיהן, והאחזקות של התעודה (לרוב מדי יום ביום). קרנות הנאמנות בארה"ב אגב, מדווחות על היקף נכסיהן אחת לרבעון וקרנות הנאמנות בארץ מדווחות מדי חודש (בעיכוב של חודשיים). מול היתרונות האלו, קיימים חסרונות שהעיקרי ביהנם הוא הרציונל המקורי להשקיע בתעודת סל (רגילה) – המדד עדיף על ניהול אקטיבי של כספים.

עוד בנושא: מדדי אג"ח חדשים – תל בונד שקלי, בנקים, ביטוח, נדל"ן ועוד – כל מה שצריך לדעת, תעודות סל בחסר – הדרך שלכם להמר נגד המגמה; יכול להיות משתלם, אבל מסוכן!.

קרן סל מנוהלת: לבדוק את האסטרטגיה

יש קרנות סל שאינן מחקות מדד רחב אלא מדד שנבנה לפי כללים מסוימים, או שמנוהלות באופן חלקי. הן נמצאות בין פסיבי לאקטיבי.

לפני השקעה כדאי לקרוא את כללי המדד: איך נבחרות המניות, כמה פעמים מתעדכנים המשקלות ומה העלויות.

קרן כזו עשויה להתנהג שונה מהשוק הרחב, וזה יכול להיות יתרון או חיסרון.

לפני קנייה כדאי לבדוק כמה שנים הקרן פועלת וכמה כסף היא מנהלת, כי קרן חדשה וקטנה עלולה להיסגר.

גם הסטייה מהשוק בשנים קודמות מראה למשקיע למה לצפות.

כדאי גם לבדוק אם הקרן מחלקת דיבידנד או צוברת אותו, כי זה משפיע על המס ועל ניהול התיק.

דוגמה: נניח שקרן סל מחזיקה רק 30 מניות שנבחרו לפי תשואת דיבידנד. בשנה שבה מניות הצמיחה עולות ב-20% והקרן עולה ב-8%, המשקיע מפגר אחרי השוק ב-12%. בשנה של ירידות היא עשויה לרדת פחות.

הצעדים המומלצים:

1. לקרוא את כללי המדד.
2. לבדוק את מספר המניות.
3. לבדוק את תדירות העדכון.
4. להשוות עלויות.
5. לבחון את התאמתה לתיק.

האם זו קרן אקטיבית?

היא חלקית, כי הכללים קבועים מראש.

האם היא יקרה יותר?

לעתים כן.

מה הסיכון?

פיגור אחרי השוק הרחב.

איך יודעים אם האסטרטגיה עבדה?

משווים לאורך כמה שנים מול מדד רחב, אחרי עלויות.

כדי לבחון את הנושא "קרן סל מנוהלת: לבדוק את האסטרטגיה" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון דמי ניהול בקרן סל.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.