נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אומרת הבוקר בנאום בפני התעשיינים כי בשנים האחרונות הצמיחה במשק הישראלי נמצאת בהאטה , במקביל להאטה בצמיחה בעולם, הן במדינות המפותחות והן במתפתחות. הירידה בתוצר ברבעון השלישי נובעת כמובן גם ממבצע צוק איתן, ואפשר לצפות לכך שכבר בנתוני הרבעון האחרון של השנה נראה חזרה לקצבי הצמיחה שאפיינו את המשק בשנים האחרונות, של מעט פחות מ-3 אחוזים. הגורם העיקרי לצמיחה המתונה הוא הביקוש העולמי המתון, המשתקף בקיפאון בסחר העולמי בסחורות—שביצועי היצוא הישראלי בסחורות אף נמוכים ממנו בשנתיים האחרונות; ועלייה מתונה בסחר העולמי בשירותים, שיצוא השירותים הישראלי גדל מהר ממנו.

לדבריה, הכלכלה הישראלית פועלת בעולם תחרותי, ופריון העבודה בה נמוך ביחס לעולם.  כדי להבטיח שהתעשייה תוכל לספק תעסוקה איכותית לכל חלקי האוכלוסייה ובכל חלקי הארץ יש לפעול לשיפור הפריון של התעשייה, ובכלל זה, של התעשיות מרמות הטכנולוגיה הנמוכות יותר.

שיעור ההשקעה ומלאי ההון לעובד נמוכים יחסית; ההשקעה במחקר ופיתוח גבוהה, אך חלקה של הממשלה בהשקעה נמוך ביחס לעולם; בולטת גם השקעה נמוכה בהכשרה מקצועית.

ישנם פערים בהשקעה בין הענפים השונים: בעוד שבתעשייה המתקדמת מוטת הייצוא, הפריון גבוה בהשוואה בינלאומית, הרי שבענפי השירותים ובתעשייה המסורתית הפונה לשוק המקומי הפריון נמוך.

ראוי לתמרץ אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בפרט בענפים המתאפיינים בעוצמה טכנולוגית נמוכה (הן בענפי התעשייה והן בענפי השירותים). זאת, לצד הרחבה וייעול של ההכשרה המקצועית, בדגש על מסגרות על תיכוניות, והרחבת הלימודים הטכנולוגיים-מדעיים בבתי הספר התיכוניים.

בסביבה תחרותית עולמית קיים מתאם בין השכר לבין פריון העבודה לאורך זמן. יישום מדיניות לשיפור הפריון של התעשייה בישראל היא המפתח לכך שהתעשייה תמשיך להיות חזקה, ולספק תעסוקה איכותית לכל חלקי האוכלוסייה ובכל חלקי הארץ.

בחברת הברוקרים אפסילון מעריכים כי לקראת שנת 2017-2018 במרכז הארץ ובמיוחד באזור תל אביב עשוי להיווצר עודף של שטחי משרדים. במסגרת סקירה שפרסמו לחברת הנדל"ן המניב אמות הם כותבים, "לשיטתנו התמודדות עם הפינויים של אלפי מטרים והארכת מח"מ חוזי שכירות דווקא במהלך השנתיים הקרובות מייצר יתרון גדול לחברה גם אם זה מתבטא בירידה מסוימת ב-NOI בטווח הקצר.

באפסילון מציינים כי אמות היא חברה מאוד שמרנית אשר מתנהלת עם שיעור מינוף בריא של כ-53%, דבר המאפשר לחברה לגייס חוב זול ולהמשיך בפיתוח ורכישה של נכסים חדשים. החברה מחלקת דיבידנד רבעוני של כ-17 אגורות למניה המשקף תשואה של כ-5.6% והיא אחת החברות הנדל"ן הבודדות היום בשוק שעדיין נסחרת סביב הונה העצמי. כמו כן, תשלום הדיבידנד מהווה רק כ-60% מה-FFO כך שבעתיד החברה תהיה מסוגלת להגדיל את ה- Dividend Payout Ratio.

חולשת הביקושים בשוק המקומי, והפיחות החד בשער החליפין של השקל מול הדולר בחודשים האחרונים, תומכים במתן עדיפות לאחזקת מניות של פירמות יצואניות, במסגרת האפיק המנייתי בישראל.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, כאשר עיקר הסיכון להמלצה זו נובע מהתפתחויות שליליות בכלכלות אירופה ויפן. אנו ממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. במניות חו"ל אנו ממליצים על חשיפת שוק לארה"ב ולאירופה, חשיפת יתר לשווקים מתעוררים, וחשיפת חסר ליפן. התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה. זאת, כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב.

אנו ממליצים על חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל בחלקו השקלי במח"מ של כ-5 שנים, גם לנוכח הציפיות שסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה. מנגד, רמת מחירים גבוהה מאוד בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה. באפיק הממשלתי הצמוד ניתן להאריך את המח"מ, כאשר ציפיות האינפלציה הנמוכות מקטינות את הסיכון לעליית תשואות בתרחיש של עלייה בקצב האינפלציה.

המרווחים באפיק הקונצרני בישראל אינם גבוהים, אך מספקים תשואה עודפת באופן יחסי לסביבת הריביות הנמוכה. נתוני הכלכלה המקומית תומכים בהתרחבות נוספת של המרווחים, ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק, בדגש על דירוגים איכותיים (A+ ומעלה) והטווח הבינוני.

אנו ממליצים על החזקה מועטה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגי ההשקעה הנמוכים, ומח"מ בינוני. פתיחת המרווחים באג"ח High Yield במח"מ קצר בארה"ב, מהווה להערכתנו הזדמנות טקטית לפרק זמן קצר, ברמת סיכון גבוהה. זאת, בעיקר על רקע רמת הריביות הנמוכה, ותוך ציפיה ששיעור הכשלים בפלח זה לא יגדל באופן משמעותי בחודשים הקרובים.

ביטוח משכנתא – לא מה שחשבתם

כולם יודעים כי ביטוח משכנתא הוא חובה. אבל יש לא מעט אנשים שלא מודעים לעובדה שזו לא רק חובה מצד הבנק שמחייב אתכם לעשות זאת. האמת שזו גם חובה שלכם – ככה פשוט תדעו שבכל מצב בעייתי – נזק בדירה, או חס וחלילה מוות של אחד מהמפרנסים, תשלומי המשכנתא יימשכו. זאת, מבלי להעיק על מי שהיו תלויים בנוטלי ההלוואה למחייתם. חברת הביטוח תעביר לגוף המלווה את סכום המשכנתא שנותר, מה שיפטור את שארי הבשר של נוטל המשכנתא שהלך לעולמו, מהמשך העמידה בתשלומי המשכנתא, או מכירת הנכס.

ביטוחים מאפשרים לנו לישון בשקט. אנחנו מוכנים לשלם סכום מסוים ולדעת שלא משנה מה יקרה, יש לנו ביטוח. ככה זה גם במשכנתא. אלא שביטוח משכנתא הוא לא אופציה שעומדת בפני מי שלוקח משכנתא – זו חובה! הבנקים מחייבים את נוטלי המשכנתאות לעשות ביטוח משכנתא. ככה הם מכוסים ומוגנים אם יקרה להם חס וחלילה משהו.  ביטוח המשכנתא כולל גם ביטוח מבנה, מה שמבטיח את בעל הנכס גם במקרה של נזק למבנה, בתנאים המפורטים בפוליסת ביטוח המשכנתא.

עם זאת, במידה ויש לכם משכנתא יש לכם אפשרות לבחור היכן לבטח, כלומר היכן לעשות ביטוח משכנתא. למרות שיכול להיות שימליצו לכם ולשותפים שלכם לרכישת הנכס לבצע את ביטוח המשכנתא במקום אחד, היחידים שעומד לשלם על הביטוח זה אתם. לכן, רק אתם מחליטים היכן לבצע אותו, וחשוב להבהיר – הביטוח של הבנקים הוא לרוב יקר! כאן תוכל לקרוא למה אם כבר יש לכם ביטוח דרך הבנק כדאי לעזוב (לרוב) את הביטוח הזה, ולמה מלכתחילה לא כדאי לעשות ביטוח דרך הבנק (דרך סוכנות ביטוח שעובדת עם הבנק).

מה חשוב שיהיה בביטוח המשכנתא

אם אתם עומדים לעשות ביטוח למשכנתא אתם למעשה מבטיחים בכך את הבית שלכם באמצעות ביטוח חיים. הביטוחים האלו נועדו להבטיח את הבנק המלווה. למה הכוונה? כאשר בעל נכס מבטח את המבנה, אזי אם קורה משהו למבנה, חברת הביטוח אחראית על הנזק, כך שבסופו של דבר אין נזק וסיכון לבנק (וגם לכם כמבטח). ביטוח החיים מבטיח שאם חס וחלילה יקרה לכם, כמפרנסים, משהו, אז חברת הביטוח תהיה אחראית להמשך התשלומים לבנק (תשלומי המשכנתא). כלומר זה ביטוח שאכן מבטיח את הבנק, אבל גם אתכם כלווים.

חשוב לבחון לא רק שהביטוח עומד בדרישות השונות של הבנק, אלא גם לבחון שהוא יכול להתאים לכם במקרה הצורך. הביטוח יכול וצריך לכלול שני מרכיבים עיקריים:

• ביטוח אישי (ביטוח חיים)

• ביטוח מבנה – ביטוח הכולל פיצוי בגין נזקים למנה.

חשוב לדעת – תחום ביטוח המשכנתאות תחרותי במיוחד, וכאן תוכלו לאתר את הביטוח המתאים והזול ביותר – להוזלה בביטוחים 

ביטוח המשכנתא מורכב משני ביטוחים – ביטוח חיים וביטוח מבנה

ביטוח אישי

ביטוח אישי מיוחד למקרה של נזק שלא יאפשר לכם לשלם את תשלומי המשכנתא. לרוב, מדובר על מקרים של חו"ח פטירה והבנק רוצה להבטיח שבמקרה כזה הלווה השני יוכל להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתא. עם זאת, הביטוח האישי יכול להיות רחב יותר ולא להתייחס רק למקרים של פטירה. למשל במקרה של תאונה חמורה או מחלה על האדם להמשיך לשלם את המשכנתא והתשלומים השונים שברשותו. דאגה לביטוח משכנתא אשר מכסה גם פגיעות אישיות שונות יוכל לסייע במצבים שכאלה. לכן חשוב כי בעת הבירור כיצד יש לבטח את המשכנתא לעשות גם בדיקה כיצד אנו מבטחים את עצמנו ודואגים לכך שהעתיד שלנו יהיה בטוח יותר, גם במקרה של פגיעה אישית.

ביטוח מבנה

ביטוח המבנה מבטיח כי יהיה מבנה לשלם עליו את תשלומי המשכנתא. על כל אחד ואחת מאיתנו לדאוג לעצמם לקורת גג ולכן חשוב לבצע ביטוח מבנה, גם לאנשים אשר כבר סיימו לשלם את המשכנתא שלהם. הביטוח מיועד למצבים קיצוניים בהם המבנה עצמו נפגע עד ליסוד כמו למשל במקרה של חו"ח שריפה. כמובן שבמקרים של פגיעה יסודית במבנה, הבנק לא יכול להבטיח לעצמו את הנכס ולכן הוא מבקש לדאוג למרכיב ביטוח זה. עם זאת, במחשבה כיצד לבטח את המשכנתא, יש לקחת בחשבון נזקים שונים כמו גם נזקי צנרת, חשמל או כל פגיעה אחרת. כל הפגיעות הללו עלולות להיות אסון עבורנו ברגע שהן קורות ולכן מומלץ להרחיב את הביטוח שלנו ולהגן על הנכס הכי יקר בחיינו, הבית.

מדריך שלנו – איך רוכשים ביטוח משכנתא 

מחזור ביטוח משכנתא – אפשר לחסוך הרבה כסף

העלות הממוצעת של ביטוח משכנתא עומדת על כמה עשרות טובות של שקלים בחודש, ובגדול יכולה לנוע בטווח בין 50 שקלים ל-100 שקלים (וזה יכול להיות נמוך או גבוה יותר!) – מדובר בביטוח חיים וביטוח הנכס. הבנק רוצה בעצם להבטיח את עצמו במקרה שיקרה לו משהו ולא יהיה מי שיפרנס ומי שיחזיר את המשכנתא, ולכן הוא מחייב לעשות ביטוח חיים. כמו כן, הוא מחייב לעשות ביטוח על הנכס כדי לשמור על ערכו (רעידת אדמה, או כל נזק אחר) שכן הוא הבטוחה של הבנק.

ובכן, הסיבה הראשונה שבזכותה ביטוח החיים אמור להיות זול יותר (הפרמיה החודשית נמוכה יותר) היא שעברה תקופה מאז שרכשנו את הדירה ועשינו ביטוח, ומאז היקף החוב שלנו ככל הנראה פחת – זה לא מחייב, ערך המשכנתא בשלב הראשון עולה ורק לאחר מכן מתחיל לרדת, אבל בחלק גדול מהמשכנתאות הקיימות, ערך המשכנתא נמוך מהמשכנתא המקורית.

ביטוח חיים עושים בהתאם לערך המשכנתא ואם הוא ירד, אזי אתם אמורים לשלם בהתאמה סכום נמוך יותר. יש ביטוחים שמעדכנים את הסכום באופן אוטומטי, אבל הרוב משאירים את החוב כפי שהוא – בערך הגבוה.

אלא שבעוד הירידה בגובה המשכנתא עשויה להקטין את הפרמיה החודשית, הרי שעל פניו, ביטוח החיים מתייקר ככל שאנו מתבגרים ולכן נראה שההצעות שנקבל בחידוש יהיו גבוהות יותר, ולא בטוח שתהיה כדאיות כלכלית למחזר אותו. הגיל פרופורציונאלי לפרמיה הביטוחית, אך מסתבר שהפרמיות בשנים הראשונות לביטוח נמוכות במיוחד ולאחר מכן עולות משמעותית.

כלומר, בשנים הראשונות קיבלתם הנחה וזה יכול להיות במקרים מסוימים אפילו עד 75% מהתשלום החודשי, אבל אחרי כמה שנים, לרוב שנתיים, הפרמיה עולה. ואז, אם תעברו לחברה אחרת, אולי הפרמיה הכוללת אמורה לעלות, אבל מנגד, תקבלו הנחה ותגיעו למצב שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ממה שאתם משלמים עכשיו.

המרכיב השני של הביטוח הוא ביטוח נכס. גם כאן יש הנחה משמעותית בשנים הראשונות, ולכן חשוב לבדוק אם מעבר יסב לכם חיסכון, רק שהעלות של ביטוח הנכס מלכתחילה נמוכה. מעבר לכך ביטוח הנכס הוא עד לתקרה של ההלוואה וכמובן שככל שההלוואה נמוכה יותר כך הביטוח יהיה נמוך יותר.

כן, עכשיו השרים הנכבדים מדברים איתנו על חוק שכירות הוגנת – הם רוצים להגן על השוכרים, הם רוצים מחירי שכירות סבירים, אבל האמת שהם פשוט רוצים כותרות בעיתונים, הם רוצים להראות שהם כאילו עובדים בשביל הציבור, בפועל – שכירות זה עניין של ביקוש והיצע, אין כאן מקום לרגולציה, אין כאן מקום למגבלות – יש כאן שוק חופשי שהוא בכלל תולדה של שוק ראשוני – שוק הדירות – אם מחירי הדירות יהיו גבוהים גם השכירות שנגזרת מתשואה על הדירות תהיה גבוה, אם מחירי הדירות יירדו בהתאמה צפוי שמחירי השכירות יירדו. אז מה זאת ההגבלה הזו, מה זאת שכירות הוגנת? יש שוק, תטפלו בשוק! תגרמו לכך שיהיה היצע של דירות! תדאגו לכך שיהיו ירידות מחירים בשוק! תדאגו שהריבית לא תהיה אפסית!  תפסיקו לבלב לנו במוח, ותפסיקו למכור לנו לוקשים – כן, מר לפיד, במיוחד אתה!

שר האוצר, יאיר לפיד, ושרת המשפטים, ציפי לבני, קיימו היום אירוע בו הציגו את תזכיר החוק למען שכירות הוגנת. מדובר בהצעת חוק אותה יזם שר האוצר ואשר קודמה דרך קבינט הדיור בראשותו. האירוע התקיים בהשתתפותם של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי ונציגי הצעירים בתל אביב. מטרתו של החוק הינה שיפור המסגרת החוקית הקיימת בעניין הסדרת יחסי משכיר-שוכר של דירת מגורים ויצירת מסגרת חוקית מתאימה להבטחת הגינות, סבירות והגדלת הוודאות ביחסים המשפטיים בין הצדדים. 27% מתושבי ישראל גרים בשכירות ובקרב הצעירים בגילאי 30-39 חלה עלייה מ-25% בשנת 1997 ל-37% בשנת 2012. שיעור שוכרים גבוה מהממוצע ניתן למצוא בכל הערים הגדולות (תל אביב-יפו 46.4%, רמת גן 37.7%, ירושלים 31%, ב"ש 36%, חיפה 33%) ואף ביישובים בפריפריה הסמוכים למוסדות השכלה גבוהה.

החוק מורכב משלושה חלקים, הראשון מטפל בהגדרת יחסי שוכר משכיר וכולל את נושא הערבויות, תיקון פגמים בנכס המושכר ומסדיר את הנושא של ביטוח דירה, כך שהמשכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם את דמי הביטוח. החלק השני מתאר את הגדרתה של דירה ראויה להשכרה לצורך הבטחת רמת איכות מינימלית לדירות. החוק קובע כי יגובשו תנאים מינימאליים לדירה הראויה למגורים הכוללים רכיבים בסיסיים הנוגעים לגישה חופשית לדירה, מערכת לאספקת מי שתיה ומים חמים, קיומם של מערכת חשמל ותאורה, של פתחי אוורור, ועוד.

החלק השלישי בחוק נועד לצורך הגברת הוודאות והיציבות לשוכר והוא כולל איסור על העלאת שכר הדירה משנה לשנה, למשך 3 שנים, ביותר מ-2%. יודגש כי מחיר השכירות הבסיסי יקבע באופן חופשי בין שוכר למשכיר והמשכיר רשאי יהיה להשכיר את הדירה לשנה ואז להחליף שוכר, אך מחיר השכירות לשוכר החדש לא יעלה ביותר מ-2%. על מנת שהשוכר יוכל לדעת מה היה המחיר בנכס יחויב המשכיר להציג בפניו את חוזה השכירות עם הדייר הקודם ולצרפו לחוזה החדש. הפרת חובת אי העלאת שכר הדירה תגרור פיצוי ללא הוכחת נזק. תחולת החוק תהיה על חוזים חדשים שנכרתו מה- 1.1.15, ועד ל- 1.1.20.

כמו כן, החוק יקבע כי יוקם מרשם שכירויות ברשויות מקומיות באופן וולונטרי לטובת הקלה על יישום החוק. כל רשות מקומית תחליט, על פי הצרכים והיכולות שלה האם להקים מרשם שכירויות בתחומה. כל רשות תיעזר בתשתית הקיימת אצלה לאור העובדה שברשויות רבות נשמרים חוזים לצרכים אחרים כגון: ארנונה, אזורי רישום, תווי חניה, ועוד. בשלב זה ישנן הסכמות בין משרדי האוצר והמשפטים על הקמת המאגר אולם דבר החקיקה עדיין נמצא בשלבי נוסח ולכן הכוונה להקמת המאגר מעוגנת בדברי ההסבר בלבד.

החוק מבקש להמשיך ולקיים את הגמישות של שוק השכירות למגורים במקומות המתאימים מתוך הכרה בהיקפם הגדול של חוזי השכירות למגורים ובהטרוגניות של שוק זה מבחינת אופי השוכרים והמשכירים, מגוון הדירות העומדות לשכירות והביקוש המשתנה בין אזורי שכירות שונים בארץ.

שר האוצר, יאיר לפיד: "הצעת חוק "שכירות הוגנת" תייצר יציבות והגינות בשוק השכירות. בעזרתה נוכל לספק לשוכרי הדירות ודאות לגבי מחיר הדירה שלהם לתקופה ארוכה יותר משנה, נוכל לוודא שהדירות המושכרות ראויות למגורים. נתמרץ הקמת מרשם שכירויות – שיכיל מאגר של חוזי שכירות. נבטיח שבעל הדירה לא יוכל לבוא בדרישות בלתי סבירות לשוכרים רק כי הוא יכול. רק כי הוא בטוח שאם הם לא יסכימו, יש כבר 5 שוכרים שמחכים בתור".

שרת המשפטים, ציפי לבני: "מעתה לבעל דירה לא תהיה בעלות על המשכיר. הזמן לשינוי החשוב הזה הגיע. מעכשיו לא יהיה מספיק לשאול אם המטבח נאה כמו בסיפור הילדים דירה להשכיר, אלא יהיו חובות למטבח תקין, לשירותים ראויים ולשטח סביר של דירה למגורים. בעל הדירה לא יוכל יותר לקבל בעלות על המשכיר״.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: ״כשפרצה בתל אביב-יפו מחאת האוהלים אמרתי שאני אירתם ואסייע לכל יוזמה לשינוי החוקים שמשקפים מדיניות של שוק חופשי פרוץ המעדיף את מי שכבר יש לו רכוש כי אני – כסוציאל דמוקרט – סבור שלמדינה יש אחריות ומחויבות לדאוג לקורת גג, לחינוך ובריאות לכל תושב. אני שמח שהממשלה הרימה את הכפפה ולקחה על עצמה להוביל את השינוי בנושא החשוב הזה המשפיע על חייהם של כ-2 מיליון ישראלים ומעיק במיוחד על הצעירים ביניהם״.

כלכלני לאומי מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ובה הם מעריכים כי האינפלציה צפויה להגיע לתחום יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015. לאומי מציינים כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.3% לעומת החודש הקודם, כאשר במרבית הסעיפים המרכזיים במדד נרשמו עליות מחירים. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.3%, בדומה לחודש הקודם.

ע"פ כלכלני לאומי, ירידת המחירים בשנה האחרונה נבעה ממספר גורמים עיקריים, ביניהם ההאטה בביקושים במשק, התגברות התחרות ברשתות השיווק בעיקר בשוק המזון והאופנה, ירידה בשירותי התקשורת, ירידה במחירי מוצרי האנרגיה, וההאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה (בעיקר של חוזי שכירות מתחדשים). בנטרול סעיף הדיור, המדד היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.1%.

בלאומי מעריכים כי שיעור השינוי השנתי של המדד צפוי להיות שלילי בחודשים הקרובים, לעלות אל מעל לנקודת האפס ברביע הראשון של השנה הבאה ולשוב לטווח יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015.

עוד נושאים שעלו השבוע:

• הפעילות הכלכלית במשק ירדה ברביע השלישי של השנה עקב "צוק איתן" אך השימושים במקורות עלו. מה יהיו ההתפתחויות בהמשך השנה וב-2015?

• יצוא הסחורות עלה בחודש אוקטובר. היצוא צפוי להמשיך לגדול בטווח הקצר עקב פיחות השקל והגידול בביקושים מארה"ב.

• ירידה בפעילות היבוא בחודשיים האחרונים. הגירעון המסחרי ירד במעט.

קבוצת ישראכרט, המאגדת תחת קורת גג ניהולית ותפעולית משותפת את חברות ישראכרט בע"מ ופועלים אקספרס בע"מ, פרסמה היום את הדו"חות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2014. על פי דו"ח הקבוצה, מחזור העסקאות בתשעת החודשים של 2014 הגיע ל- 87.1 מיליארד ש"ח בהשוואה ל- 82.5 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של כ- 6%. מחזור העסקאות של לקוחות הקבוצה ברבעון השלישי, הגיע ל- 30.3 מיליארד ש"ח בהשוואה ל- 29.1 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 4%.

הרווח בתשעת החודשים של 2014, ללא מכירת מניות MC הגיע ל- 239 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 228 מיליון ש"ח, גידול של 5%. הרווח הנקי בתשעת החודשים של 2014, הכולל רווח ממכירת מניות MC בסך 9 מיליון ש"ח (2013- 29 מיליון ש"ח), הגיע ל- 248 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 257 מיליון ש"ח אשתקד, קיטון של 4%. הרווח הנקי ברבעון השלישי ללא מכירת מניות MC, הגיע ל- 77 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 79 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 3%. הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2014 כולל רווח ממניות MC הגיע ל- 77 מיליון ש"ח (ברבעון השלישי השנה לא היתה מכירת מניות) בהשוואה ל- 90 מיליון ש"ח,קיטון של 14%.

ההכנסות בתשעת החודשים של 2014, ללא מכירת מניות MC, הגיעו ל- 1,388 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 1,300 מיליון ש"ח, גידול של 7%. ההכנסות בתשעת החודשים של 2014, אשר כוללות הכנסות ממכירת מניותMC בסך 12 מיליון ש"ח (2013- 37 מיליון ש"ח), הגיעו ל- 1,400 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 1,337 מיליון ש"ח, גידול של 5%.

ההכנסות ברבעון השלישי ללא הכנסות ממכירת מניות MC, הגיעו ל-471 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 449 מיליון ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 5%. ההכנסות ברבעון השלישי כולל הכנסות ממכירת מניותMC הגיעו ל- 471 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 463 מיליון ש"ח, גידול של 2%.

דב קוטלר, מנכ"ל קבוצת ישראכרט, אמר היום בהתייחס לתוצאות הכספיות : "הקבוצה המשיכה לחזק את בסיס ההון שלה, ולשמור על מבנה הון איתן ויציב במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו בעניין זה. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון של חברת ישראכרט, הגיע לשיעור 19.4% ". קוטלר הוסיף: "תוצאות הרבעון השלישי מושפעות בעיקר משני אירועים מהותיים: מבצע צוק איתן הביא לקיטון בשיעור הצמיחה בצריכת כרטיסי אשראי בחודשים יולי ואוגוסט שקוזז בחלקו בעלייה בחודש ספטמבר עם תום המבצע. במקביל, גיוס מואץ ומוצלח של מועדון רמי לוי אשר הגיע לכ- 90 אלפי כרטיסים מהווה הוכחה לשיתוף פעולה פורה ומוצלח. אנו שמחים להודיע כי ברבעון השלישי הארכנו את ההסכמים עם מועדון חבר ומועדון לייף סטייל. החברה משקיעה בדיגיטציה וכמות המשתמשים באפיק זה גדל בהתמדה , דבר המביא לשיפור השירות אותו מעניקה החברה. התוצאות המשופרות לאורך זמן הושגו הודות למאמץ משולב של עובדי החברה, ועל כך תודתי להם."

נגידת בנק ישראל נשאה הבוקר דברים במרכז לחקר הפנסיה והאוריינות הפיננסית באונ' בן-גוריון. לדברי ד"ר קרנית פלוג: "נושא החיסכון הפנסיוני הינו בעל חשיבות אישית ולאומית ממדרגה ראשונה, נוכח המגמות הדמוגרפיות, מחד, וההתפתחויות בשוק החיסכון לטווח ארוך, מאידך. החיסכון הפנסיוני עבר ועובר תמורות שבעקבותיהן נדרשת מודעות ומעורבות רבה יותר של החוסך. אני מברכת על העלאת המודעות והגברת המחקר בנושא".

הנגידה פלוג ציינה גם, כי על פי תוחלת החיים הצפויה בישראל,  גברים צפויים לחיות בממוצע  17 שנים לאחר הפרישה, בעוד נשים צפויות לחיות 24 שנים לאחר הפרישה. בעתיד הלא רחוק, כנגד כל שלושה עובדים בישראל יהיה אדם בגיל הפרישה, כאשר היום יחס זה עומד על חמישה עובדים לגמלאי. בנוסף, חלק ניכר מהחיסכון לטווח ארוך חשוף לתנודתיות בשווקים הפיננסיים באופן שמשפיע על גובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה.

ד"ר פלוג הדגישה כי המגמות הצפויות מעלות שאלות חשובות, הן ברמת הפרט והן ברמת המדיניות. למשל,  מה יקרה לגובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה? מהו  יחס התחלופה הרצוי, בין הכנסתו של הפורש לעומת שכרו ערב פרישתו? לדבריה, "ראוי שנושא זה והשאלות העולות ממנו יעמדו במרכז עשייתו של המכון לחקר הפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, באופן שיסייע לישראל להתמודד עם האתגר שנכון לה".

הוא כבר אומר את זה שנה וחצי, האם עכשיו כדאי להקשיב לשר השיכון והבינוי, אורי אריאל? האם עכשיו באמת יתחילו ירידות מחירים בשוק הדירות כפי שהוא מעריך? בינתיים הוא טעה בהערכותיו, נראה מה יקרה בהמשך.

בכנס "עיר הנדל"ן" באילת של מרכז הבנייה הישראלי התייחס היום (רביעי) שר הבינוי אורי אריאל לתוכניות הדיור הממשלתיות שיוצאות בקרוב לדרך. השר אריאל ציין כי מחיר מטרה יחול במקומות בו ערך הקרקע לדירה עולה על 80 אלף שקל. במקומות בהם מחיר הקרקע נמוך יותר, תחול תכנית מע"מ בשיעור אפס, ששר הבינוי הדגיש כי הוא לא מסכים עם כל אלה שתוקפים אותה. "זו לא תכנית כזו או תכנית אחרת, אלה שתי תכניות משלימות שמהווים יחד עם צעדים נוספים את תכנית הדיור הממשלתית כמו הסכמי הגג, תכנית "נתיב לדירה" עם משרד התחבורה ועוד. אנחנו יושבים על זה מדי יום, ללא הגזמה".

"לפני כשנה וחצי נכנסתי למשרד הבינוי כדי להוריד את מחירי הדיור. זו המטרה שלי – חד וחלק. לראשונה, ממשלת ישראל מכניסה את היד לכיס ושמה על השולחן סכום של 4 מיליארד שקל בשנה על מנת להוריד את מחירי הדיור. הסכמי הגג ופינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ ייתנו ביחד כ-160,000 דירות חדשות בשנים הקרובות".

השר אריאל הציג בכנס מפה ובה רשימת חלק מהערים בהם צפוי המשרד לשווק בשנים הקרובות את תכנית "מחיר מטרה" ובהן: תל אביב, הרצליה, נס ציונה, חולון, תל מונד, ראשון לציון, באר יעקב, רמת השרון, קרית ביאליק, ירושלים, רמלה, כפר יונה, כפר סבא, רחובות, מודיעין – מכבים – רעות, ביתר עילית, פתח תקווה, מעלה אדומים, נהריה, עכו, קרית ים, חיפה, יבנה, אפרת, גבעת זאב, כרמיאל, אריאל, בית שמש, רמת גן, קרית אונו, ראש העין, רעננה. השר אריאל הוסיף כי מדובר בתוכניות לטווח ארוך שרלוונטיות הן לרוכשי דירה ראשונה והן למשפרי דיור (מצ"ב מפת השיווק העתידית).

השר אריאל אמר: "אין ספק כי הפתרון החשוב ביותר הוא הגדלת ההיצע, אבל בינתיים צריך פתרונות גישור. אנחנו עולים כל שנה לפחות בעשרה אחוז בהיקף שיווק הקרקעות למגורים, ועלינו בכל היבט שהוא בשנתיים האחרונות. בסוף 2016 ובשנת 2017 יהיה שיווק גדול של עשרות אלפי יחידות דיור באזור המרכז. אבל במשך שנתיים אלה תכניות מחיר מטרה ומע"מ בשיעור אפס, שתיהן ביחד, יתנו את הפתרון. התכניות יטיבו עם הציבור ויורידו את המחירים. בגלל ההמתנה לחוק מע"מ אפס בכנסת, שאני מקווה מאוד שיסתיים בימים הקרובים, שתי התכניות שצריכות להיות מסונכרנות ביניהן כי יש להן השפעה הדדית, אזי בשנה הבאה תחל מגמה של ירידת מחירים. טועה מי שירוץ לרכוש דירה ביום הראשון כיוון שאחרת הוא לא ישיג דירה מוזלת. חוק המע"מ הוא למשך שבע שנים וכך גם תכנית מחיר מטרה היא לאורך שנים. זה לא מבצע. מי שלא חייב לעבור מחר בבוקר, אני מציע לו לא להזדרז ולרכוש דירה באופן מיידי, כי אנו צופים מגמת ירידה. אבל כל אחד שיפעל כמובן גם לפי שיקוליו האישיים".

השר אריאל אמר כי השוק מחכה לתכניות הרבה זמן, ובשנה הבאה נביא למעלה מ-10 אלף יחידות דיור של מחיר מטרה, מאסה שיכולה להספיק בשביל להשפיע על השוק. השר העריך כי עד סוף שנה הבאה יהיו 12-15 אלף דירות במחיר מטרה, לצד שאר הדירות שיהיו זכאיות להטבת המע"מ, בהתאם לכללים.

"אנחנו מדברים על הורדת מחיר של 20% לא מהמחיר של היום אלא מהמחיר של מרץ 2014. בראש העין מחיר השוק בחודש מרץ היה כ-12,300 למ"ר רבוע. עכשיו תורידו מזה 20% ותגיעו למחיר. דירת 100 מ"ר בראש העין תעלה פחות ממיליון שקלים. אם נעשה את ההנחה ממחיר השוק כיום מדובר על הנחה גבוהה אף יותר של כ-25%. המכרז עומד לצאת מייד לאחר אישור חוק מע"מ אפס. אנחנו יצאנו בקמפיין כדי להכניס לתודעה של הציבור שלפני שעושים צעד כל כך משמעותי של רכישת דירה, צריך לצאת עם ידע והחלטה".

שר הבינוי אורי אריאל עדכן כי אתמול (שלישי) מועצת מקרקעי ישראל בראשותו החליטה אמש לחשוף מעתה והלאה בכל השיווקים את מחיר המינימום לזכייה במכרז. "כך לא ייווצר מצב שבו מחיר המינימום הוא באזור 600 אלף שקלים אך בפועל שילם הקבלן יותר מ-4 וחצי מיליון שקלים כיוון שלא ידע את מחיר המינימום. לדברי השר אריאל מדובר בכסף רב שיחסוך עלויות הן לקבלן והן לרוכשים, כיוון שהיזמים ידעו מראש מהו מחיר המינימום, וכך לא יצטרכו לשלם כספים שגם השמאי הממשלתי חושב שלא צריך לשלם אותם עבור הקרקע, ואני קורא לשר האוצר לחתום על החלטה זו בהקדם האפשרי", אמר שר הבינוי. "אנחנו גם ננגיש את ישיבות מועצת מקרקעי ישראל לכל מי שירצה על ידי שידורם בשידור חי באינטרנט".

השר אריאל הוסיף כי כולם מסכימים שעדיף ללכת על התחדשות עירונית ובנייה חדשה של פינוי בינוי וכיו"ב על שטחים קיימים מאשר על שטחים חדשים שפוגעים בסביבה והבנייה בהם עולה יותר. "לאחר שבעשור האחרון לא הגענו לתוצאות טובות בנושא ההתחדשות העירונית. במשרד הבינוי הגענו יחד עם משרד האוצר לתכנית חדשה שתהפוך את הבנייה במרכזי הערים במסגרת התחדשות עירונית לישימה וכלכלית, באמצעות חוק חדש שיעבור בחודשים הקרובים וישנה את המצב והקמת רשות חדשה להתחדשות עירונית".

ועדת הפנים מדווחת היום על הישג נדיר: כל מתחמי הות"מלים שהוכרזו על ידי הממשלה יכללו 30% דיור בר השגה. בניגוד לפרסומים, הבהיר נציג האוצר כי עשרת המתחמים יכללו כ-36,000 יחידות דיור שמתוכן 15% דיור להשכרה ארוכת טווח ו-15% להשכרה במחיר מפוקח. לאורך כל הליך חקיקת חוק הותמ"לים, התעקשה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת רגב שהחוק יכלול את חובת ה- 30% לדיור בר השגה בכל התכניות לבנייה.

בדיון מיוחד שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד), על דיור בר השגה, לרגל ציון יום המאבק בעוני בכנסת, הפתיע מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני: "אביא בתוך חודש את התקנות לדיור בר השגה בהשכרה ארוכת טווח או במחיר מפוקח". יו"ר הוועדה רגב ביקרה את רשות מקרקעי ישראל בחריפות על שלא עמדו בחובה שנקבעה בחוק התכנון והבניה (תיקון 101) להודיע על יעדים לשיווק דיור בהישג יד ל-2014.

היו"ר, ח"כ רגב: מי שלא חווה עוני קשה לו מאוד להתייחס לנושאים חברתיים אמיתיים כי הוא מגיע ממקום שבע ולא הרגיש מה זה לפתוח מקרר ואין מה לאכול. כמי שבאה מהמצוקה, שמתי לי למטרה שהנושא הזה יהיה תמיד לנגד עיניי ואסייע ככל שאוכל. אחד הדברים החשובים ביותר שהכנסת תעשה הוא העלאת שכר המינימום ל-30 שקלים. כשנעשה את זה ולא נאפשר העסקת עובדי קבלן- אנשים יתפרנסו בכבוד. קורת הגג היא המרכיב החשוב ביותר שאדם יוכל להרגיש ביטחון, לכן חייבתי את הממשלה לכלול דיור בר השגה ואני דורשת תשובות מה נעשה בתחום. הוד"לים והותמ"לים חייבים להביא לביטוי את מה שהחקיקה אמרה בהיבט החברתי".

מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר אמרני: "את תוצאותיו של חוק הוד"לים, רואים באופן ברור, כשהחל מ-2012 היקף יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון גדל פי 3, לכ-60,000 יחידות דיור". הוא הכריז כי "בעוד חודש, ב- 18.12, ועדת המשנה לתקנות במועצה הארצית, תדון בנוסח התקנות שקובעות קריטריונים לדיור בר השגה להשכרה ארוכת טווח או במחיר מפוקח". בהתייחסו לותמ"לים אמר כי "נערכים דיונים על תכניות שיגיעו ל-36,000 יחידות בעשרת המתחמים שהוכרזו. מתוכם 15% להשכרת דירות ארוכת טווח (כ- 5,000 יחידות) ועוד 15% לדיור במחיר מופחת, בהתאם להחלטת הקבינט.

היו"ר ח"כ רגב ביקרה את המנכל אמרני, על שלא הציג דוח רבעוני לכמה מומש בוד"לים. היא רצתה לדעת כמה מיחידות הדיור מיועדות לדיור בר השגה. המנכ"ל אמרני, טען שאינו יכול לכפות, על הוד"לים, את מספר היחידות "כי יש להן שיקול דעת ולעיתים ההחלטה על מספר היחידות יכולה להביא לביטול התכנית אם היזם לא מעוניין". על כך העיר היועמ"ש לוועדה, עו"ד תומר רוזנר כי "בחוק קבועה החובה למספר היחידות והאפשרות לסטות מכך היא רק לפי החוק. לכן עליכם לממש חובה זו".

דוד דשן דויטש, מאגף התכנון ברשות מקרקעי ישראל, אמר כי "יש עשרות אחוזים של יחידות קטנות בקרקעות שאנחנו משווקים. יש ראשי רשויות בעיקר במרכז שהם ראשי ועדות התכנון, שלא ששים לקבל יחידות קטנות ושם אין לנו שליטה מלאה". על כך הגיבה היו"ר ח"כ רגב כי יחידות דיור קטנות אינן מספיקות וביקרה את הרשות: "אמרנו שחייבים להיות יעדים ברורים". היא דרשה להעביר לוועדה את היעדים ל-2014 ואמרה- "אנחנו לא מחוקקים חוקים כדי שתתרצו למה אי אפשר לקיימם. כמו שהאזרחים צריכים לקיים את החוק גם הממשלה צריכה. תסבירו לנו למה היעדים שהחוק קבע לא באו לביטוי, כשעוד הלכנו לקראתכם.

רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, הכחיש את הפרסומים לפיהם חלק מהמתחמים המועדפים שהוכרזו, לא עמדו בחובה לדיור בר השגה: "כל המתחמים כוללים 30% דיור בר השגה. במסגרת החלטת הממשלה לא נקבע על אף אחד מהמתחמים אחרת, כך שהפרסומים לא נכונים".

ח"כ באסל גטאס (בל"ד): אחוז המשפחות העניות בקרב הערבים הוא 59.2% ואחרי העברות הביטוח הלאומי יורד ל-54%. בקרב היהודים, האחוז יורד מ-30% לכמעט 11%. האם יש אפליה גם בעוני? ההסבר שקיבלתי היה שעומק העוני במגזר הוא הרבה יותר גדול. אבל מסתבר שיש נתון סטטיסטי של חומרת העוני שגם עליו יש להסתכל כדי להגיע לשורש הבעיה"

חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ): העובדה שמשבר הדיור מקושר רק בשוליים למשרד הפנים היא קונספציה שגויה, כי השאלה התכנונית היא השורש לכל נושא הדיור. המשאבהכי חשוב הוא זכויות בניה. והשאלה היא איך אנחנו מחלקים את המשאב הזה".

עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח, מנתה שורת החלטות שאינן מיושמות וביניהן בחוק הוד"לים, שקבע ש-25% מהדירות יהיו לדיור בר השגה וכן תקנות שלא הותקנו. לא מזמן פורסמו התכניות של הותמ"ל שאינן עומדות בהחלטות.

היו"ר, ח"כ רגב סיכמה: "קורת גג היא לא פריבילגיה היא חובה וזכות ועל הרגולטור לדאוג שכל אחד יוכל לשכור או לקנות בית במחיר הגון". היא הביעה שביעות רצון "מעמידתה של הממשלה ביעדים שקבענו בחוק לדיור בר השגה", אך הוסיפה כי היא "מאוכזבת מרמ"י – שלא באו עם דוח מסכם ועם היעדים ל-2014. "זו אחת המשימות העיקריות של ר"מי להביא תקווה שלא רק ועדות התכנון יוזמות, אלא הממשלה".

איך קרה שאלעל שיווקה כרטיס אשראי חדש וחודשיים וחצי אחרי הובילה הרעה בקרב חברי המועדון שלה שלא הצטרפו לכרטיס?!

פשוט מאוד: כי ככה החברה החליטה.

ולהלן סיפור המעשה: לפני כחודש וחצי בקול תרועה רמה אלעל הזניקה את השוק וסיפרה על כרטיס אשראי חדש שהיא מוציאה בשת"פ עם דיינרס ומועדון YOU. שני כרטיסים השיקה החברה, "פליי קארד" ו"פליי קארד פרימיום", והפיתוי הציבורי להצטרף לכרטיסים היה גדול, שכן באמצעותם ניתן יהיה לצבור נקודות במועדון "הנוסע המתמיד" שלה בכל שימוש בכרטיס, ומה יותר מפתה מזה בקרב הצרכן הישראלי שאוהב לטוס לחו"ל?!

ואכן, חודשיים וחצי עברו מאז השקת כרטיס האשראי החדש, שבמהלכם הצטרפו איליו כ-35 אלף לקוחות שבויים חדשים, שעתה גם, כנראה, צורכים יותר בחנויות YOU וגם משלמים עבור הכרטיס מדי חודש. אלא שזה כמובן לא מספיק לאלעל, כי היעד שהציבה לעצמה הוא יותר מ-300 אלף לקוחות עם כרטיס אשראי, רחוק ממה שהצטבר עד כה.

לאלעל כנראה מפריע לה שחלק ניכר מחברי המועדון שלה, כיום כ- 1.4 מיליון חברים, עדיין מהסס לגבי כרטיס האשראי שלה ולפיכך, הוציאה אלעל מכתב במייל ששיגרה ללקוחותיה ולסוכני הנסיעות, שבו היא מציגה תנאים חדשים, לחברי מועדון הנוסע המתמיד שלה, עם הרעה משמעותית בצבירת הנקודות למי שאין ברשותו כרטיס אשראי אל על כך שמי שאין ברשותו כרטיס אשראי יאלץ לצבור יותר נקודות. השינויים ייכנסו לתוקף החל מחודש פברואר הקרוב.

לדוגמא: אם עד היום חבר מועדון הנוסע המתמיד של אלעל נהנה מכרטיס טיסה לניו יורק בצבירת 1,400 נקודות, החל מחודש פברואר הוא ייאלץ לצבור 1,800 נקודות אם אין ברשותו כרטיס אשראי, השינויים חלים גם לגבי יעדים אחרים.

לעומת זאת מחזיקי פליי קארד, יאלצו לצבור רק 1,600 נקודות עבור כרטיס טיסה לניו יורק.  

גם בנוגע לצבירת נקודות עבור כרטיסים לאזורים  קרובים יחסית באירופה אלעל מנצלת את כוח האשראי החדש שלה. היא אמנם הורידה את כמות הנקודות הדרושות ליעדים שונים כמו למשל לרומא וברלין, אבל למי שיש בידיו כרטיס אשראי אלעל הוא ייאלץ לצבור עוד פחות ממי שאין ברשותו.

תגובת אלעל לא אחרה לבוא כמובן, לטענתה "למעלה מעשור, הייתה אל-על לאחת מהחברות הבודדות שלא שינו את מדיניות המועדון שלהן, היא מעדכנת את תנאי הנוסע המתמיד, במטרה להיטיב עם לקוחותיה הנאמנים והקבועים של החברה ולתגמל אותם בהתאם לפעילותם. חברי המועדון שיצטרפו לכרטיס האשראי ייהנו מיתרונות משמעותיים".

אז נכון שלא נעשה שינוי ושהיא תיגמלה את לקוחותיה עבור פעילותם, אבל טוב היה אם היתה מחכה עוד קצת, או אולי חושבת על דרכים אחרות, פחות צורמות, שיעודדו הצטרפות לכרטיס האשראי החדש שלה מבלי לפגוע בזכויות הלקוחות הקיימים ודוגמאות להטבות לא חסר, בטח לא במדינה כמו שלנו שבה יוקר המחייה נוגס בכיס של כולנו.  

ועדת הכלכלה של הכנסת, אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ דב חנין, וחברי כנסת נוספים, לתקן את חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי על מנת להנגיש מידע לציבור. ההצעה אושרה במסגרת ציון יום המאבק לצמצום העוני, כאשר בפתח הישיבה אמר היו"ר ברוורמן כי בעוד שבשנים הראשונות לאחר קום המדינה ישראל הייתה במקומות הראשונים בחינוך, רווחה ובריאות, בעוד שהיום ישראל מתחרה על מקום בצמרת רשימת המדינות העניות במערב. לדבריו, כלכלת ישראל אולי נחשבת לכלכלה מהטובות בעולם, אבל רוב האזרחים לא מקבלים שום דבר מאותה כלכלה.

באשר להצעת החוק אמר היו"ר ברוורמן כי היום שוכרים רבים בחברות הדיור הציבורי מתלוננים על חוסר במידע והיעדר נגישות למידע, וכעת התיקון נועד לחייב את החברות להעביר את המידע לציבור. ח"כ חנין הוסיף כי מצב חוסר הידיעה הוא בלתי אפשרי, וצריך להתייחס לזכאים כאל אזרחים בעלי זכויות. מנהל מינהל סיוע בדיור במשרד הבינוי, רונן כהן, אמר כי המשרד מתחבר לרוח החוק, וב-3 השנים האחרונות עובד על פיתוח מנגנון ממוחשב שיביא לשקיפות וינגיש לדיירים מידע בצורה שוטפת. עם זאת הוא ציין כי המשרד יצטרך תקופת היערכות ארוכה. הוא הסביר כי המערכת של משרד השיכון תעביר את הנתונים לחברות המשכנות, והן ישלחו את המידע לדיירים. היו"ר ברוורמן הוסיף כי המידע צריך להיכתב בצורה ברורה ופשוטה. נציגת משרד המשפטים, עו"ד נעה עמירב, אמרה כי ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעה בתנאי שהמידע יישלח כל חצי שנה, ולא כל 3 חודשים כפי שהציע ח"כ חנין, וכהן הסביר כי הדבר נובע מעלויות.

מיכל ורשבסקי הפעילה בצוות הדיור הציבורי סיפרה כי הדיירים לא יודעים מה מגיע להם, ולעיתים גם הפקידים לא יודעים, או לא רוצים לתת את המידע. לדבריה, תיקון החוק ייתן להם כוח לעמוד על זכויותיהם. "שלא יבלבלו את המוח על כסף, המשרד משקיע מיליארדים בנגב והדיור הציבורי זה הדבר האחרון שחשוב לשר הבינוי", אמרה. דיירים נוספים סיפרו על טרטורים שהם נאצלים לעבור במסגרת הגשת בקשות להנחה בשכר דירה. ח"כ דוד צור קרא למשרד הבינוי לבחון את הנושא ולשנות את הגישה, כך שההנחות יינתנו לזמן ארוך יותר, כשבזמן הזה הדייר יצטרך לעדכן אם חל שינוי במצבו, על מנת למנוע מהם את הטרטור. כהן השיב כי הנושא ייבדק.

ההצעה שאושרה תחייב את חברות הדיור הציבורי לשלוח לשוכרים דיווח חצי שנתי, בשפה ברורה ופשוטה, שיכלול פירוט החיובים והתשלומים ששילמו ומידע על חובות ואופן חישובן. עוד נקבע כי חוב שלא נמסר לגביו מידע לא ניתן יהיה לגבות בגינו ריבית, הצמדה או קנסות. כמו כן אישרה הוועדה כי מידע על מועד תום תקופת הנחה בשכר דירה והמסמכים שיש לצרף כדי לחדשה, ימסרו לזכאים לפחות חודשיים לפני המועד. עוד נקבע כי הזכאים יקבלו מידע על החלטות שהתקבלו בעניינם והאפשרויות העומדות לרשותם לערער על ההחלטות ועוד. כמו כן דנה הוועדה בבקשות לזכאות, וקבעה כי אדם שהגיש בקשה, והוא עומד בכללי הזכאות, יקבל תוך 30 יום מידע על זכאותו ומיקומו ברשימת ההמתנה. הוועדה אישרה גם את בקשת היו"ר ברוורמן, לקבוע כי התיקונים יכנסו לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומם ברשומות, אך לנוכח בקשת נציג משרד הבינוי הדבר ייבחן שוב בהכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית.