עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים אומר בעקבות החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית: "  למרות הריבית הריאלית הגבוהה יחסית בישראל, נראה שהבנק העדיף להמתין ולבחון את ההשפעה של פעולותיו האחרונות, לפני שיחליט האם להרחיב עוד יותר את מדיניותו. על פי הבנק, הגורמים העיקריים להחלטה היו מעורבים; תמכו בהפחתה נוספת – הירידה באינפלציה ובציפיות, החולשה ברבעון השלישי בעקבות מבצע "צוק איתן" וחששות מהתמתנות נוספת בכלכלה העולמית (בעיקר מאירופה). מנגד, הפיחות בשקל והחשש מתמחור סיכונים חסר בשוק האג"ח הקונצרניות, תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי.

להערכתנו, בנק ישראל לא ימהר להפעיל כלים נוספים גם בעתיד; חלק ניכר מהאינפלציה הנמוכה הצפויה בשנה הקרובה היא תוצאה של מדיניות הממשלה, לדוגמא ההורדה הצפויה במחירי החשמל, המים, וצעדים נוספים צפויים של ממשלת ישראל להפחתת יוקר המחיה, לצד התגברות התחרותיות במשק. אלו מגמות עליהן בנק ישראל לא צריך להגיב.

הכלי העיקרי שבנק ישראל כן ימשיך ויפעיל בחודשים הקרובים הוא כלי רכישות המט"ח על מנת לשמר ואף להעצים את הפיחות בשקל, שבתורו יתרום לעלייה באינפלציה ולשיפור ביצוא."

 

 

המדד המשולב למצב המשק בחודש ספטמבר עלה ב-0.2%. קצב גידולו של המדד מהיר מקצב גידולו בחודשים הקודמים, שבהם הושפע המדד בין השאר מהשלכות השליליות של מבצע "צוק איתן". המדד החודש הושפע לטובה מהעליות במדדי יצוא הסחורות והשירותים לספטמבר, מהגידול בהיקף התחלות הבנייה, ומהעליות במדדי הייצור התעשייתי והפדיון של ענפי המסחר והשירותים לאוגוסט. לעומת זאת, הירידה בהיקף היבוא של מוצרי הצריכה, והירידה בשיעור המשרות הפנויות מיתנו את קצב עליית המדד. המדד לחודש אוגוסט עודכן כלפי מעלה (לוח 1), בעקבות נתונים חיוביים מהצפוי על הייצור התעשייתי ועל הפדיון בענפי המסחר והשירותים . לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

יש לכם עסק כלשהו ואתם רוצים לפרסם אותו. איפה עושים זאת? בעיתון? בפליירים? באינטרנט? זו שאלה פיננסית לחלוטין, וננסה כאן להתמקד במדיה הצומחת – באינטרנט, ולהבין את אפשרויות הפרסום, ההיקפים, והתועלת המרובה של הרשת לעומת מדיות אחרות.  

למעשה, האינטרנט הוא פלטפורמת פרסום אידיאלית המשנה לחלוטין את כללי המשחק. פרסום באינטרנט מתאים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, חברות גדולות ותאגידי ענק. היתרון הבולט והגדול ביותר של פרסום מן הסוג הזה הוא חשיפה למאות מיליוני לקוחות פוטנציאליים בכל רגע נתון. מעבר לכך, האינטרנט מקצר את זמן התגובה של הלקוח: בהשוואה למודעת פרסומת בטלוויזיה, בעיתון וברדיו, פרסום באינטרנט מניע לפעולה מיידית. אפשר להשתמש באינטרנט כדי לפרסם מוצרים או שירותים וניתן גם להשיק בעזרתו קמפיין שיווקי לשיפור התדמית או המוניטין.

סל האפשרויות של פרסום באינטרנט כמעט בלתי מוגבל ואפילו העלות אינה גבוהה. האינטרנט עושה לתחום הפרסום את מה שהצליחה הטלוויזיה לעשות בשנות ה-60, אולם ההשפעה שלו הרבה יותר דרמטית והיקפית. בנוסף, קשה לשער כיצד ייראה הפרסום באינטרנט בעתיד ולכן כל מה שאפשר לעשות הוא להצביע על היתרונות של הכלים הקיימים.

Email marketing, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש

יש שלושה אפיקים מרכזיים באמצעותם ניתן להצביע על היתרונות של פרסום באינטרנט. הראשון נקרא email marketing ובו משתמשים כדי לפנות ללקוחות באופן ישיר. שיווק בדואר אלקטרוני באמצעות מערכת email marketing הוא ערוץ המועדף על בעלי עסקים בכל רחבי העולם. המאפיינים שלו הם אפקטיביות גבוהה מול עלות השקעה נמוכה. במונחים מקצועיים נהוג להתייחס למערכת של email marketing בתור פתרון אידיאלי עבור ROIreturn of investment.

השני הוא פרסום ברשתות חברתיות. פרסום כזה מגלם יתרון בולט של האינטרנט מול ערוצי פרסום מסורתיים, בעיקר בהקשר של ניתוח שוק וזיהוי קהלי היעד. במקום לבזבז זמן ומאות אלפי שקלים על פנייה למכנה משותף רחב ככל האפשר, פרסום ברשתות חברתיות מתבצע לאחר סקירת המדיה ובחירה מושכלת של ערוצי חשיפה. המפרסם עורך את המסר השיווקי ומתאים אותו גם לפלטפורמה וגם לקהל היעד. אפשר לנהל את הקמפיין בטווח קצר או ארוך ולגייס לקוחות קיימים על מנת לחשוף את המוצר או השירות לאנשים חדשים.

אי אפשר לדבר על היתרונות של פרסום באינטרנט מבלי להזכיר את מנועי החיפוש. זהו האפיק השלישי והמפורסם ביותר של פרסום באינטרנט, המיוצג כיום על ידי חברת גוגל. אפשר להשתמש במנועי חיפוש בתור אפיק פרסום בצורה ממומנת או אורגנית. הפרסום הממומן מציע תוצאות מיידיות ומספק מעקב, ניטור ובקרה, בעוד קידום אורגני מחייב סבלנות ולעיתים גם שינויים טכניים באתר האינטרנט של הלקוח.

כיצד בוחרים אפיק פרסום?

בעל עסק המעוניין לנצל את היתרונות של פרסום באינטרנט צריך להשקיע זמן ומחשבה. עליו להגדיר את הצרכים והמטרות, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהחליט על מסגרת תקציב.

לסיכום, פרסום באינטרנט יכול להיות גמיש ודינאמי. אין סיבה להתחייב רק לסוג אחד של פרסום, אולם בהחלט כדאי לחשוב על הטווח הארוך ולהבין כיצד ההוצאות יכולות להחזיר את ההשקעה.

בעקבות החלטת האוצר להוריד את המ"ע ל-0 בפרויקטים של פינוי-בינוי אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מדובר בהחלט בהחלטה נקודתית טובה של הממשלה והאוצר, אולם לצערי לא תהיה לה משמעות מרחיקת לכת עבור יזמים העוסקים בהתחדשות עירונית, כולל תמ"א 38. צריך לזכור, למשל, שמי שרוכש דירה במסגרת תמ"א 38 איננו ברוב המכריע של המקרים אותו זוג צעיר בעל אפשרויות מוגבלות שעבורו המע"מ אפס משמעותי. אמנם היזמים יוכלו להזדכות על המע"מ אפס, וזוהי ללא ספק הטבה, אולם אין מדובר ב"שובר שיוויון" שייצר כעת "באזז" לתמ"א 38 ויביא לכך שמספר הפרויקטים יעלה באופן דרמטי".

שי רונן, המנכ"ל והבעלים של MY HOUSE, משווקי פרויקטים של תמ"א 38: "כל הטבה לטובה וזה צעד בכיוון הנכון, אולם אני מצפה שהממשלה תביא לידי יישום את תמ"א 38/4, שתכלול בתוכה שורה ארוכה של הטבות ליזמים, כולל תוספת שלוש וחצי קומות, במקום שתיים וחצי בלבד כיום, אפשרות לניוד זכויות ובנייה בפריפריה ובתמורה הענקת זכויות בנייה נוספות במרכז והטבות נוספות. רק חבילה שכזו תביא הרבה יזמים היושבים כיום "על הגדר" לקדם מאות פרויקטים כאלה בשנה. זהו צעד קטן חשוב, אבל צריך להיות חלק משורה ארוכה של צעדים".

אורן מור, מנכ"ל ובעלים של אייקום יזמות ובנייה , "לצערי בתחום של פינוי בינוי הטבה שכזו הינה ממש טיפה בים. הממשלה חייבת לבצע שידוד מערכות יסודי בנושא זה, כולל תמרוץ הערים והרשויות המקומיות המהססות בעשרות רבות של מקרים האם כדאי להן לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, קיצור ביורוקרטיה, השקעת משאבים הסברתיים בדעת קהל מול המתפנים, מה שבפועל החברות היזמיות עושות כיום ובכלל, להכריז על הפינוי בינוי כ"פרוייקט לאומי מועדף". לכן, עם כל הכבוד ליישום המע"מ אפס, אני לא רואה איך הוא יביא את האור בקצה המנהרה".

למדריך פינוי בינוי

מדריך מס רכישה

מדריכי דירה ומשכנתא

 

 

מושג חדש מציף אותנו בחודשים האחרונים והוא חוק מע"מ אפס. לרגע זה נשמע יותר מידי טוב בכדי להיות אמיתי, אבל ככל שנכנסים לתוך הקרביים של החוק הזה אפשר להבין שהוא מצד אחד מאד יועיל ויוזיל לאכלוסיות מסוימות את מחירי הדירות, אך מאידך הוא עלול לגרור אחריו ספקות רבות לגבי הזכאות, כשבמקביל לא ברור כלל אם יהיו מספיק דירות שיעמדו בהתניות ובסכומים שהחוק מדבר ומתכוון אליהם.

פירוש החוק

אז מה הוא בעצם חוק מע"מ אפס ומהי משמעותו כלפי המדינה וכלפי אזרחיה. חוק זה יחול על מכירת דירות מגורים על פי מה שנקבע בחוק. הכוונה שקבלן שמכר דירות יוכל להזדכות על המע"מ תשומות שהוא שילם ולא יצטרך להעביר מע"מ עסקאות בגין אותן דירות שמכר.

התנאים הקובעים בעת מתן ההטבה הם:

זכאים

זכאים להטבות הללו יהיו בעיקר אזרחי המדינה אשר שרתו בצבא ההגנה לישראל או עשו שרות לאומי ותרמו את חלקם בהגנה על המולדת. כמובן שקיימים עוד סייגים בתוך הצעת החוק הזו והדיונים בה טרם הסתיימו.

תיאורטי מול מעשי

אין צל של ספק שחוק מע"מ אפס צפוי להשפיע באופן ישיר על שוק הדירות ועל ערכן. מעבר לתיאוריה אף אחד עדיין איננו יודע להגיד באופן בטוח והחלטי אם ההתנהלות הזו אכן תיתן פרי ומזור לכל אלו שטרם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה. האמור פה מתייחס אך ורק לדירות מקבלן ולא לדירות יד שנייה, מהלך שיכול לפגוע בכל אלו שרוצים למכור את הנכס שלהם ולהתקדם לעבר נכס אחר. תהליך ההתמקחות על המחיר יהיה ארוך ובסוף תהיה מחויבות להתגמש במחיר שיפגע ביכולת התזרימים ברכישה דירה אחרת או לחילופין לא יגיעו כלל רוכשים במידה ולא תהיה התגמשות במחיר. האם בכל התהליך יהיה דירקטור אחד שיזהיר מפני ניוון ואיבוד שליטה? ספק גדול.

רעיון שיגעון או כישלון

חוק זה על פניו נותן תחושה שרק חלק מהאוכלוסייה ייהנה מההטבה, כמובן שהכוונה היא לאוכלוסייה הדתית ולהתנחלויות, אך אי אפשר להאשים כל הזמן את הנתח הזה של האוכלוסייה. גם כאשר יושב דירקטור כזה או אחר ומחליט החלטות הרות גורל עבור חברות גדולות ייתכן והוא ייגמר ככישלון גורף וייתכן שזו תהיה הצלחה מסחררת. כך גם הצעת החוק הזו שעל פניה היא תוכנית שיכולה להבטיח לזוגות צעירים חיים בדירה משלהם וחסכון תשלומי שכירות. אין ספק שהחוק מגיע בשלב שהוא חובה ועלינו לבדוק אותו ולתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו.

הריבית לא ירדה. למרות שכלכלנים רבים העריכו שהריבית תרד. בבנק ישראל החליטו על רקע אוסף הנתונים הכלכליים שלא הפעם.

ומהם נתוני הרקע להחלטה?   נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.3%, למטה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע ירידה של 0.1%. ירידות משמעותיות נרשמו בסעיפי המזון והפירות והירקות, ובאף סעיף לא נרשמה עלייה. ב-5 מתוך 6 החודשים האחרונים היה המדד בפועל נמוך מהממוצע של תחזיות החזאים. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%, לעומת אינפלציה אפסית ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.5%; קצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים ירד אף הוא אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והוא עומד על 0.8%.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה ירדו בחדות, לרמה של 0.6%, והציפיות לשנתיים ירדו אף הן, לרמה של 1.0%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד לרמה של 0.9%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו ל-0.5%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת גם החודש: בטווחים הארוכים חלה ירידה של כ-15 נ.ב יחסית לחודש הקודם, ובטווחים הבינוניים – ירידה של כ-10 נ.ב. חלק מהחזאים צופים הפחתה מסוימת של ריבית בנק ישראל במהלך שלושת החודשים הקרובים, וציפייה כזו עולה גם מעקומי המק"מ והתלבור.
הפעילות הריאלית: בשל החגים, חלק מהאינדיקטורים החודשיים לפעילות הריאלית לא התעדכנו מאז הדיון המוניטרי הקודם. האינדיקטורים שנוספו מצביעים ברובם על כך שבעקבות מבצע 'צוק איתן' הפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה, אם כי ישנם סימנים להתאוששות בספטמבר. ביצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) חל בספטמבר גידול מתון של 1.3%, לאחר שבאוגוסט הוא ירד ב-6%, והיבוא ירד ב-3.9%  (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה). יצוא השירותים העסקיים האחרים (ללא חברות הזנק) ירד ביולי ב-0.9% יחסית לרמות השיא של הרבעון השני. בכניסות התיירים חלה בספטמבר התאוששות קלה מאוד, לאחר השפל שנרשם ביולי-אוגוסט. סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השלישי הציג ירידה בפעילות של המגזר העסקי, והיא מתבטאת בכך שמאזן הנטו המשוקלל שלילי באופן מובהק. כלל ענפי המשק הנסקרים בסקר החברות מציגים מאזני נטו שליליים, והירידה החדה ביותר התרחשה בפעילותם של בתי המלון. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לספטמבר, מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.16%. זהו שיפור לעומת הקצב באוגוסט – 0.13% – אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהקצב בחודשים לפני המבצע, 0.22%—0.27%. מדד מנהלי הרכש עלה בחודש ספטמבר ב-7.3 נקודות – ל-49.9 נקודות, הרמה המבחינה בין התכווצות להתרחבות – לאחר ירידה ניכרת ביולי ובאוגוסט. מדדי אמון הצרכנים מציגים תמונה מעורבת: המדד של הלמ"ס השתפר בספטמבר לעומת אוגוסט, המדד של בנק הפועלים ירד, והמדד של גלובס נותר כמעט ללא שינוי.
שוק העבודה
: מספר משרות השכיר ירד ביולי ב-0.3% לעומת הרבעון השני: הוא ירד ב-1.1% במגזר העסקי, ואת הירידה קיזזה עלייה של 0.7% בשירותים הציבוריים. מספר המשרות המלאות ירד ביולי-אוגוסט בכ-0.8% לעומת הרבעון השני. תקבולי מס הבריאות גדלים בקצב יציב: התקבולים באוגוסט-ספטמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה ל-4.8% ביולי-אוגוסט. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי ב-0.9% וב-0.7%, בהתאמה, יחסית לפברואר-אפריל (נתונים מנוכי עונתיות).נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-ספטמבר בכ-7.2 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-3.6 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. הוצאות המשרדים גבוהות נומינלית ב-3.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, המע"מ על הפעילות המקומית ברוטו – אינדיקטור לצריכה הפרטית – עלה ברבעון השלישי בכ-0.6% יחסית לרבעון הקודם.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, נחלש השקל מול הדולר ב-4.1%, מול האירו ב-2%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש ב-2.8%. מתחילת השנה נחלש השקל במונחי השער האפקטיבי ב-4.1%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9/14, ועד ל-24/10/14, ירד מדד ת"א 25 בכ-0.9%, פחות מהמגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות חדה, בעיקר על רקע ירידת התשואות בעולם: העקום השקלי ירד בשיעור שהגיע עד 35 נ.ב. תוך ירידה בתלילותו; התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-35 נ.ב., לרמה של 2.1%; הירידה בעקום הצמוד הייתה מתונה יותר וביטאה ירידה באינפלציה הצפויה הגלומה בחלקו הבינוני והארוך של העקום; מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי, בשיעור שלילי של כ-15 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות של כ-5—8 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.17%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 89 נ.ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-24.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.9%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה באוגוסט בכ-10.6 מיליארדי ש"ח (1.4%) – לרמה של 781 מיליארד. העלייה נבעה ברובה מפיחות השקל מול הדולר, אשר הגדיל את השווי השקלי של החוב הצמוד והנקוב במט"ח, אך היא משקפת גם גיוס חוב נטו של כ-2 מיליארדי ש"ח, בעיקר בשוק החוץ-בנקאי. באוגוסט הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-4.1 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 3.6 מיליארדים לחודש מתחילת השנה. נמשכת הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות, אם כי בהיקף נמוך מזה שנרשם בחודשים הראשונים של השנה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות נותרו נמוכים, ורמתם עשויה להצביע על תמחור חסר של הסיכונים בשוק זה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוגוסט בכ-1.9 מיליארד ש"ח (0.5%), לרמה של 425 מיליארדים; העלייה נבעה ברובה מהמשך הגידול בחוב לדיור, חוב שעלה ב-1.5 מיליארד ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-3.9 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.3 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות לא-צמודות (בריבית משתנה) ירדה בספטמבר בכ-0.17 נק' אחוז, על רקע ירידת ריבית בנק ישראל. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד, (בריבית קבועה ומשתנה) עלתה בכ-0.04 נק' אחוז וב-0.14 נק' האחוז, בהתאמה.  
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.
המשק העולמי: החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2015 ב-0.2 נק' אחוז, ל-3.8%. התחזית לצמיחת הסחר העולמי הופחתה ב-0.3 נק' אחוז, ל-5%, ובד בבד ירד הסחר העולמי באוגוסט. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם ברקע ניתן לזהות לא מעט סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה: למרות השיפור בשוק העבודה, מרבית המצטרפים לכוח העבודה משתכרים שכר נמוך, והשכר גדל בקצב מתון וממשיך להכביד על התאוששותה של הצריכה הפרטית; הדולר המשיך להתחזק  מול סל המטבעות העיקריים (DXY), והתפתחות זו עשויה אף היא להעיב על התאוששותה של הכלכלה האמריקאית. הסביבה הכלכלית בעולם, והתבטאויותיהם של ראשי ה-FED, הביאו לשינוי בהערכת השווקים לגבי המועד שבו יחלו להעלות את הריבית בארה"ב: כעת צופים כי הוא יידחה בכמה חודשים, לסביבות אוקטובר 2015. בגוש האירו ממשיכים להתקבל נתונים מאכזבים: כלכלת גרמניה נחלשת, וכלכלות צרפת ואיטליה מתקשות להתאושש. התחזית של קרן המטבע לצמיחת הגוש ב-2015 הופחתה ב-0.2 נק' אחוז, ל-1.3%. סקרי החברות ומדדי הציפיות ממשיכים להיחלש ולהצביע על סנטימנט שלילי. שיעור האבטלה נותר ברמה גבוהה – 11.5%. שיעור האינפלציה השנתי ירד לשפל חדש, של 0.3%, וגוברים החששות לדפלציה. ה-ECB פרסם את פרטיה של התכנית לרכישת הנכסים, וזו התקבלה בשווקים באכזבה מסוימת היות שהיא לא כללה יעדים כמותיים.  גם ביפן התפרסמו החודש נתונים מאכזבים בדרך כלל, והם הצביעו על היעדר התאוששות מאז העלאת המע"מ באפריל. הבנק המרכזי חזר על מחויבותו לנקוט מדיניות מרחיבה ככל שתידרש. קצב הצמיחה במשק הסיני מתייצב; לאחרונה נרשם שיפור גם בהרכב הצמיחה, כשברקע נמשכת הירידה במחירי הנדל"ן. בברזיל נמשך חוסר היציבות, בשעה שבהודו הצביעו הנתונים על מגמה מעורבת. החששות מפני היחלשות הכלכלה העולמית הביאו לתנודות חדות בשוקי המניות, ומדד MSCI World ירד בסוף התקופה בשיעור של כ-3.5%. על רקע החשש מהיחלשות בפעילות העולמית, ולמרות חוסר היציבות הגיאופוליטית באוקראינה ובמזה"ת, מחירי האנרגיה ממשיכים לרדת בחדות – מחירה של חבית נפט (ברנט) ירד ב-15% והגיע ל-$86. מחירי הסחורות החקלאיות, לעומת זאת, עלו החודש ב-5%.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתת הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

מדברים הרבה על משבר הפנסיה בישראל. על כך שמדובר ב"פצצת זמן" מתקתקת. על זה שלמרבית האוכלוסיה, כשתגיע לגיל פרישה, לא יהיה לה ממה לחיות. על כך שביום שבו נצא לפנסיה תהיה לנו ירידה של כ-40% בהכנסה החודשית ובעצם נהיה רעבים ללחם. 

העצוב מכל זה הוא ש- 62% מבעלי הסדרי הפנסיה לא יודעים באילו תנאים יפרשו ו- 68% לא יודעים מה גובה דמי הניהול שהם משלמים – כך ע"פ נתונים של הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה.

איך הופכים לצרכנים פיננסים חכמים יותר? כמה דמי ניהול לשלם, כמה כסף לחסוך מדי חודש?  ובכן, נתחיל לעשות סדר בבלגן, נתחיל במושגי יסוד פנסיוניים שחשוב לשנן ולהפנים:
 "יצרנים"
כשמדברים על יצרנים בפנסיה הכוונה היא לכל אלו שמתעסקים בתחום: חברות הביטוח כמו מגדל, הפניקס, הראל מנורה וכדומה. קרנות הפנסיה כמו מבטחים, מקפת עתודות כשבהן צריכים להפריד בין חדשות לוותיקות. קרנות הפנסיה חוסכות לנו את הכספים בד"כ בזכות הפרשות שלנו והפרשות המעסיקים.
קופות גמל, הקופות בהן אנו חוסכים בד"כ כספים לפנסיה ובהן ניתן למנות את ד"ש, גדיש, תמר וכו'.
קרנות השתלמות הן קרנות לצרכי השתלמות והן גם מוכרות במס. גם להן מופרשים כספים ע"י המעסיק ועל ידינו ועליהן נמנות קרנות כמו אקסלנס, ד"ש, ילין לפידות כנרת וכו'.

סוכני הביטוח
סוכני הביטוח הם אלו שבד"כ מנהלים את הסדר הפנסיה ומתווכים בין היצרנים, למבוטחים (עובדים) ולבעל התכנית (המעסיק). המעסיק הוא בד"כ בעל התוכנית הפנסיונית שמשלם את עיקר הפנסיה ע"פ חוק. הוא אינו רשאי לקבוע את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית. העובדים הם היחידים שקובעים את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית שלהם. וחשוב לזכור את זה ולהתעקש על זה.

מוצרים פנסיוניים
תחום הפנסיה מכיל מספר מוצרים ופוליסות לצרכי פנסיה העיקריות שבהן:
פוליסת ביטוח מנהלים אותה מוכרות חברות הביטוח קרנות פנסיה ששייכות לקרנות הפנסיה
קופות גמל שהן בד"כ של בתי ההשקעות, למעט בנקים והרעיון הוא ליצור חסכון סגור שלא ניתן לפדיון לגיל פרישה.
קרנות השלמות שהן של בתי ההשקעות והן סגורות במשך 6 שנים ב"כ. (בהערת שוליים נציין שניתן לפדות את הכספים בטרם עת אבל עם קנס יציאה גבוה מאוד כך שזה לא משתלם).
עוד על קרנות השתלמות…

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
 זה נחשב לחשוב ביותר והוא מהווה נספח להסכם עבודה. סעיף זה מגדיר שיעורי הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן פנסיה. בסעיף זה נקבע כי בפיטורים או בהתפטרות כספי הפיצויים שייכים לעובד ושאין השלמת פיצויים לפי השכר האחרון. אם פוטרתם או התפטרתם ממקום העבודה חשוב ללמוד את הסעיף ולהתעקש עליו מול המעסיק.

איזון אקטוארי
זהו מנגנון חישוב הסתברותי אותו מפעילות קרנות הפנסיה שמטרתו לאזן בין הנכסים וההתחייבויות של הקרן. המנגנון לוקח בחשבון את הפרמיות והעלויות של הביטוח שנגבות מהעמיתים לעומת תשלומי התביעות והשינויים בתוחלת החיים.

מקדם המרה
מקדם זה הוא מושג שנוגע לחישוב גובה הפנסיה לפנסיונר. מקדם זה מחושב בהתאם לתוחלת החיים, מין וגיל פרישה. חישוב הפנסיה נעשה ע"י חלוקת היתרה הצבורה של המבוטח שהגיע לגיל פרישה במקדם ההמרה. נניח שצברתם מליון ש"ח בגיל פרישה ומקדם ההמרה 200. תקבלו פנסיה חודשית של 5000 ש"ח למשך כל חייכם וע"פ התוכנית לשארים.
ברבות השנים השתנו מקדמי ההמרה בישראל וזהו מקדם כאמור משמעותי לחישוב הפנסיה שלכם – לכסף שתקבלו כמשכורת חודשית בגיל פרישה.
עד לדצמבר 1989 מקדם ההמרה עמד על 144.2, המשמעות היא 6,934 ש"ח קצבה לכל מליון שח. עד 1990 המקדם השתנה ל-153.16 והקצבה למיליון שח ירדה ל-6,529 ש"ח.  מינואר 1991 ועד מאי 2001 המקדם הפך 166.63 והקצבה ירדה ל-6001 ש"ח, לכל מליון ש"ח.
מיוני 2001 ועד לדצמבר 2012 המקדמים הם מעל 200 מה שנותן פחות מ-5000 שח לכל מליון שח.
החל מינואר 2003 לא ניתן עוד להצטרף לפוליסות בעלות מקדם מובטח למבוטחים מתחת לגיל 60 מה שמהווה בעיה לדור הבא שלנו שכנראה יזדקק להוריו יותר מתמיד.

באופן כללי תוכניות הפנסיה נועדו להגן על העובדים ומשפחותיהם ולאפשר המשכיות כלכלית במקרים של: מוות, נכות הגורמת לאובדן כושר עבודה ופרישה מעבודה.

מבנה ההפרשות וחלוקת התקציב בין העובד למעביד:
פיצויים: המעביד מפריש 8.33%, העובד לא מפריש דבר.
תגמולים: המעביד מפריש בין 7.5%-5% ואילו העובד בין 7%-5%
א.כ.ע. (אובדן כושר עבודה) עד 3.5% מתוך 7.5% סה"כ עד 22.83% מהשכר החודשי שהם 2.74 משכורות שנתיות עובר למטרות פנסיה לאורך חיי עבודתנו.
הגורמים שישפיעו על גובה החסכון הפנסיוני שלנו:
גיל התחלת החסכון, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות והימנעות משיכת פיצויים בעזיבת עבודה.

כללים שחובה לזכור:
חשוב לכל החותמים על כל סוג של ביטוח להקפיד לענות בצורה מדויקת על כל השאלות ובצורה אמינה בהצהרת הבריאות. לא לזייף שם כי זה המקום שרבים נופלים בו וחברות הביטוח מערימות קשיים רבים בעניין.
עדיף תמיד להתמקח על תנאי הפוליסה בעת החתימה מאשר להתעמת מול סתירות בין התיק הרפואית לבין ההצהרה הרפואית בשעה שזקוקים לכספים מחברת הביטוח.

דמי ניהול:
גם בתחום הפנסיה יש חשיבות לדמי הניהול כיצד גובים דמי ניהול מכל אותן קרנות פנסיה?

מסתבר שדמי הניהול נגבים הן מהפרמיה השוטפת והן מהצבירה וחשוב לבדוק זאת בטרם מסכמים עם קרנות הפנסיה. אפשר כמבן גם להתמקח על הסכומים. בנוסף חלו רפורמות משמעויות בתחום. ב-27 לפברואר 2012, התקבלה החלטה בוועדת הכספים, להפחתת דמי הניהול. לפיכך דמי הניהול שנגבים הם כדלקמן:
בקופת גמל אין דמי ניהול מפרמיה שוטפת. מהיתרה הצבורה נגבים עד 2%.
חברות הביטוח גובות בין 0-13% דמי ניהול וחשוב לבדוק זאת ומהיתרה הצבורה עד 2%.
קופות גמל וחברות ביטוח גבות עד 4% מהפרמיה השוטפת.

החל משנת 2013 ההפרשה מהקופות היא עד 1.11% מהיתרה הצבורה, מ-2014 עד 1.05% או 9 ש"ח הגבוה ביניהם מהיתרה הצבורה.

 מקרן הפנסיה ההפרשה היא עד 6% מהפרמיה השוטפת ועד 0.5% מהיתרה הצבורה ובקרן השתלמות 0% מהפרמיה השוטפת ועד 2% מהיתרה הצבורה. כאמור חשוב לבדוק דמי ניהול.
ההבדלים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים

 

קרן פנסיה

ביטוח מנהלים

סוג התקשרות

תקנון

חוזה

מקדם תוחלת החיים

בסוף תקופת החסכון

עד 2013 -מובטח במועד ההצטרפות מ-2013 בסוף תקופת החסכון

תשואה

הבטחת תשואה על 30% מהכספים (4.8% צמוד)

אין הבטחה

דמי ניהול

נמוכים מאוד

גבוהים

עלות ביטוח

נמוכה מאוד (ביטוח הדדי)

גבוהה מאוד

אופן קבלת סכום הבטוח

קצבת שארים

סכום חד פעמי

איכות כיסוי א.כ.ע.

מוגבל (עד פעמיים מהשכר הממוצע)

לא מוגבל

איכות כיסוי א.כ.ע.

מוגבל

עיסוקי

תשלום לשארי עובד

כל חיי בן הזוג

סכום חד עמי

 

כל חיי בן הזוג

מוגבל עד 240 גמלאות

הנתונים ממאמר זה באדיבות  מיק יועצים פנסיונים [email protected]

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל אומר לקראת ההחלטה על הריבית כי , "השילוב הבלתי אפשרי של משק במיתון עם מדדים שליליים וסכנת דפלציה, ובד בבד משבר דיור ללא תקדים, מחייב הפעם פעולה משולבת של הנגידה ד"ר קרנית פלוג עם משרדי האוצר, השיכון ויתר משרדי הממשלה. מצד אחד על הנגידה פלוג ובנק ישראל להוריד מידית את הריבית ל-0, שער ריבית שאין לו תקדים בהיסטוריה הכלכלית של ישראל.

הורדה זו הינה מחויבת מציאות לאור הצורך לנסות ולעורר את המשק לפעילות ולהמשיך לדחוף את שער הדולר למעלה. לצד פעולה זו הנני ממליץ לנגידה ולבנק ישראל לייצר הרחבה כמותית, זאת באמצעות רכישת אג"ח ומט"ח, זאת בנסיון לעורר לחצים אינפלציוניים. אסור לשכוח כי ללא מדד הדיור, נמצא המשק הישראלי בפועל במצב של מדד שלילי ודפלציה, מצב שהינו בעייתי ביותר ובעל סיכון התדרדרות למיתון עמוק.

לצד זאת על ממשלת ישראל, ובראש וראשונה משרד האוצר בתיאום עם משרד השיכון להרגיע מידית את שוק הנדל"ן ולייצר בו פעילות מאוזנת, זאת על ידי צעדים דרמטיים של הורדת מיסוי לקבלנים ויזמים ולא להסתפק בצעד הנקודתי ומעורר המחלוקת של מע"מ אפס שממילא כבר מיצה את עצמו עוד לפני שבכלל אושר. רק הורדת מיסוי שכזאת על חומרי בנייה, אגרות למיניהן זאת לצד הבאה מידית של כ-20 אלף עובדים זרים מיומנים שיזרימו גם דם חדש לשוק הנדל"ן וגם יביאו בסופו של דבר לזירוז הבנייה וקיצורה, ובכך יוזילו עוד יותר יותר את עלויות הבנייה לקבלנים וליזמים, יביאו הן לגידול בהתחלות הבנייה והן להוזלות מחירים. בד בבד יש מקום להגן על לוקחי משכנתאות שבשנים האחרונות לקחו משכנתאות ענק וקיים סיכון שלא יוכלו לעמוד בהחזר, ובמיוחד לאור תרחיש אפשרי של העלאת הריבית מחדש בעוד שנתיים-שלוש. אני מצפה שבנק ישראל והממשלה ייסגרו על "עסקת חבילה" שכזאת שבסופו של דבר גם תרים את המשק הישראלי על הרגליים וגם תאושש את שוק הנדל"ן המקרטע".

היקף המשכנתאות החדשות שניתנו בחודש אוקטובר יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל, כך פורסם הערב בגלובס. על פי גלובס ההערכה הזו של המערכת הבנקאית. היא לכאורה נתון חלש יחסית – 17% נמוך יותר לעומת הממוצע ב-12 החודשים האחרונים שעמד על 4.2 מיליארד שקל לחודש, וכן נמוך לעומת אוקטובר המקביל, שעמד על 4.4 מיליארד שקל. אלא שבפועל, על רקע החגיחם וימי החופש באוקטובר, נראה שלא מדובר בחולשה. בבנקים מציינים כי מדובר דווקא בנתון חזק יחסית, לאור העובדה שבחודש אוקטובר היו מעט ימי עבודה בשל החגים. "בממוצע ניתנות משכנתאות בהיקף של כ-200 מיליון שקל ביום. כך שבאוקטובר בגלל החגים חסרו 4 ימי עבודה, ושלושה ימים נוספים שהם חול המועד, והבנקים עבדו רק חצי יום. כך שבהחלט ייתכן שאם היו באותם הימים ימי עבודה מלאים, היינו מגיעים למשכנתאות של 4.5 מיליארד שקל אם לא יותר", מעריך גורם בכיר במערכת הבנקאית. להערכת אותו גורם, כאשר תיכנס לתוקפה תוכנית מע"מ 0%, נראה נתונים גבוהים במיוחד בשוק.

לכתבה המלאה בגלובס

פייננשל טיימס בכתבה על שוק הנדל"ן המקומי, בדגש על שוק הנדל"ן בת"א, מסביר שמחירי הדירות בארץ נובעים גם מביקושים של יהודי התפוצות, בעיקר יהדות צרפת – "ישראל, ששטחה הוא משהו בין אל-סלבדור וסלובניה, הפכה באופן פרדוקסלי למקלט מבטחים פיננסי וחברתי ליהודי התפוצות, בייחוד צרפת. תל אביב מתאפיינת בערכי נדל"ן שהם ממהירי הצמיחה בעולם. האם זהו מצב בר-קיימא? לפי שעה, הבועה ממשיכה להתרומם מעל השוק הלוהט הזה, ללא סימן לדאגה כלשהי. הרנסנס של העיר ת"א בעשור האחרון הביא איתו תהילה והצלחה למסעדות , לחיי הלילה ולסצנת האמנות שלה. תל אביב היא האזור המאוכלס בצפיפות הגבוהה ביותר בישראל, עם ממוצע של 7,522 תושבים לקמ"ר, בהשוואה ל-5,750 תושבים לקמ"ר בירושלים. שוק הדירות היוקרתיות של ת"א עלה ב-75.4% בחמש השנים עד הרבעון הראשון של 2014, לפי מחקר של סוכנות הנכסים הבריטית נייט פראנק – ובכך עקף את לונדון, דובאי, פאריז וניו יורק.  קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהמחירים גבוהים באופן לא מציאותי, וכי הבועה חייבת לפקוע".

להרחבה בעיתון גלובס

יו"ר מיטב דש: רכישת אג"ח ממשלתיות תיצור להערכתו פאניקה, ותביא ל"ניפוח מזיק" של מחירי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות

צבי סטפק ממיטב דש שואל: האם בנק ישראל יודע משהו שאנחנו לא יודעים? לדבריו, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה כנראה מחר, לבין מה שכדאי לעשות.

סטפק מציין כי "מחר עתיד בנק ישראל להודיע את החלטת הריבית שלו. ההערכות של חלק מן החזאים בשוק, וגם שוק המק"מ משקף זאת, הן שבנק ישראל יפחית את הריבית בשיעור שינוע בין 0.1% ל-0.25% כדי לעודד את המשך הפיחות ולתרום לצמיחת המשק.

"בנוסף, נשמעו לאחרונה הערכות שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות בשוק ההון כחלק ממהלכי מדיניות מוניטארית מרחיבה מתוך ארגז הכלים שנותר לבנק ישראל ושאליו התייחסה לאחרונה הנגידה קרנית פלוג. כאמור, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה, כנראה, מחר, לבין מה שכדאי לעשות.

"ניתן אמנם למצוא גורמים לא מעטים שיתמכו בהחלטות אלה, ובהם – חולשת כלכלת אירופה, ירידת מחירי הסחורות, רגיעה בשוק הדיור בישראל, אינפלציה נמוכה וציפיות נמוכות לאינפלציה עתידית, ועוד כהנה וכהנה. ואולם, אם אכן אלה הן כוונות בנק ישראל, תהיה זו, להערכתנו, טעות גדולה.

"אין שום צורך בהפחתת הריבית במשק, אבל עוד יותר מכך, אין שום צורך ברכישת אג"ח ממשלתיות, כפי שעשה בנק ישראל ב-2009. אז היו הנסיבות הכלכליות הגלובליות והמקומיות שונות לחלוטין מאשר כיום, וגם התשואות לפדיון היו גבוהות לאין ערוך לעומת התשואות היום.

"צעד מעין זה של רכישת אג"ח ממשלתיות, לא רק שישדר פאניקה מפני מיתון במשק הישראלי, אלא יביא לניפוח נוסף ומזיק של מחירי אגרות החוב הממשלתיות ובעקבותיהן של אגרות החוב הקונצרניות, אותן אגרות חוב שבנק ישראל הזהיר את הציבור מפניהן רק לאחרונה מחשש לבועה במחיריהן.

"יתרה מכך, ספק אם במצב הנוכחי יש לבנק ישראל תמונה ברורה של מצב המשק הישראלי והגלובלי. להערכתנו, הגישה שהמשק עומד בפני כניסה למיתון והוא כבר כיום מצוי בהאטה של ממש, אינה נכונה. נתוני המשק מהרבעון השלישי של השנה, של תקופת המלחמה ואחריה, אינם חד משמעיים, ובעיקר אינם מייצגים. ההרחבה התקציבית, יחד עם הריבית האפסית כבר כיום, פיחות השקל שאמור, להערכתנו, להימשך, כל אלה יתמכו בצמיחת המשק בשיעור של כ-3% ב-2015.

"אחת ממטרות בנק ישראל היא להחזיר את האינפלציה לתחום היעד של 1% עד 3%. מדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.3%, ובנטרול מחירי הדיור, הירידה מסתכמת ב-1.2%. הזרמת נזילות למשק וריבית אפסית אמורים להביא לעלייה במדד המחירים, אלא שגם בעניין זה חשוב להכיר בכך שחלק ניכר מהאינפלציה השלילית נובעת מירידת מחירי הסחורות בעולם (הנפט, כמשל), וחלק – מהגברת התודעה הצרכנית ורגישותה למחירים. ובכלל, האינפלציה בישראל יודעת להיות מתעתעת והיא תנודתית מאוד.

"מכל הסיבות האלה, בנק ישראל צריך בהחלטה מחר שלא לשנות דבר. גם החלטה שלא להחליט (על שינוי) היא החלטה, ובמקרה זה, זוהי ההחלטה המתבקשת", סיכם סטפק.

ממליצים עדיין לדבוק בהטיית התיק לאפיק השקלי, אך מומלץ להגדיל בהדרגה חשיפה לאפיק הצמוד, בעיקר בחלק הארוך; ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני באמצעות האג"ח בדירוגי ה-AA.

מיטב דש מפרסמים היום סקירת מאקרו ושווקים שבועית, ואומרים כי נתוני הייצוא התעשייתי לא מצביעים על התאוששות. גם יבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה ממשיך לרדת. סנטימנט המגזר העסקי ממשיך להיות נמוך.

האינדיקאטורים שעולים ממדד אמון הצרכנים מצביעים על שיפור מסוים במצב הצרכנים לעומת שנה שעברה. מדיניות הריבית הנמוכה גורמת להגברת התוכניות לביצוע רכישות גדולות.

מיטב דש מעריכים שקיים סיכוי גבוה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל בהחלטתו הקרובה לשיעור של 0.10%-0.15%. למרות סימני שאלה רבים ביחס לתוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להפתיע וליישמה בחודשים הקרובים.

מלבד תוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להקטין הנפקות מק"מ. כמו כן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, עשוי בנק ישראל להעביר מסר שהריבית לא תעלה זמן רב.

במיטב דש מעריכים כי ה-FED צפוי להפסיק את הרכישות בישיבתו הקרובה, אך להעביר מסר מרגיע ביחס להעלאת הריבית. התוואי העתידי של ריבית ה-FED שמגולם בשווקים הפיננסיים נמוך משמעותית לעומת התחזיות האחרונות של נגידי ה-FED.

באירופה מתגבשת תמיכה להגדלת השקעות, תוך עלייה מסוימת בגירעונות הממשלתיים.

ניכרת ירידה כללית בסביבת האינפלציה בעולם, כולל אינפלציית הליבה. מצב זה צפוי לשמר מדיניות מוניטארית מרחיבה.

מיטב דש ממשיכים להעדיף את החשיפה לשוק המניות האמריקאי ולשווקים המתעוררים. בנוסף, הם ממליצים על מח"מ של כ- 4 שנים בתיק האג"ח.

כלכלני מיטב ממליצים עדיין לדבוק בהטיית התיק לאפיק השקלי, אך מומלץ להגדיל בהדרגה חשיפה לאפיק הצמוד, בעיקר בחלק הארוך. כמו כן, הם ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני באמצעות האג"ח בדירוגי ה-AA.