מדד תשומות בנייה מעודכן

מדד תשומות הבניה עלה באוגוסט ב-0.4%!

הדולר זינק ב-10% מתחילת השנה ויש לזה השלכות עצומות על המשק בכלל ועל הכיס האישי בפרט. ההשפעה של עליית הדולר על תחום הבנייה והנדל"ן מתבטאת בעלייה במחירי הברזל וחומרי הגלם שהם חלק חשוב מעלויות הבנייה של דירות. רוב החומרים המשמשים בבנייה הם חומרים מיובאים – ברזל, אינסטלציה, ריצוף, ברזים ועוד. חומרי הגלם האלו מהווים כ-25% מעלויות הבנייה הכוללות, כך שעליית הדולר בשיעור של 10% עשויה להתבטא בעלייה של 2.5% בעליות הבנייה.

המדד שמתבטא את השינוי בעלויות הבנייה הוא מדד תשומות הבנייה (מדד מחירי תשומות הבנייה לדירות למגורים). המדד עלה בחודש יוני 2012 ב-0.3% (לעומת ירידה במדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.3%) ומתחילת השנה הוא עלה ב-2.2% כפול מעליית מדד המחירים לצרכן (עלייה של 1.1%).  ככל הנראה חלק מעליית הדולר מתבטאת בעלייה של החודשים האחרונים, אבל הזינוק המשמעותי בדולר נעשה בחודשיים האחרונים,  ומעבר לכך, התייקרויות חומרי הגלם הם לרוב בעיכוב מסוים אחרי עליית הדולר, כך  שצפוי שהעלייה בדולר תתבטא במדדי מחירי תשומות למגורים, בחודשים הבאים.

הוראת שעה מעניקה פטור ממס רכישה על דירה יחידה במחיר של עד 1.42 מיליון שקל (הסכום עודכן בתחילת 2012). בכוונת האוצר, במסגרת שינויים במיסוי שעיקרם הגדלת תשלומי המס למדינה,  להאריך את הוראת השעה עד לסוף שנת 2013, כלומר רוכשים של דירה ראשונה שאין ברשותם דירה אחרת, לא ישלמו מס רכישה עד לערך דירה של 1.42 מיליון שקל; אם הדירה נרכשה בסכום גבוה יותר אז כמובן שהם צריכים לשלם על ההפרש (לפי שיעורי מס שונים על כל מדרגה).

רוכשי דירות להשקעה, להבדיל מרכושי דירות ראשונות, לא יהנו מהפטור הנ|ל, מכיוון שברשותם דירה או דירות נוספות.

"קצב הגידול בהלוואות לדיור מחייב זהירות ומעקב", אמר דודו זקן, המפקח על הבנקים, "התערבנו כבר בשוק זה לאחרונה, כשהגבלנו את הרכיב של הריבית המשתנה במשכנתאות". זקן לא אמר שינקטו מהלכים נוספים, אבל לאחרונה נעשים סימנים מכיוון בנק ישראל על כוונתו להכביד עוד יותר על לקיחת המשכנתאות.

מעבר  לכך, זקן התייחס לוועדה להגברת תחרות שהוא עמד בראשה, לריכוזיות בתחום הבנקאות ולמצב הכלכלה בעולם – "אני מצפה שהבנקים ינקטו צעדים יזומים לקידום התחרות ולהגברתה ולא יחכו לרגולציה או חקיקה. חלק מהבנקים כבר התחילו, למשל בנק אחד נקט יוזמות בתחום העסקים הקטנים. קיימים סיכונים המשפיעים על המערכת הבנקאית ובראשם ריכוזיות שוק האשראי (הן בלווים והן בענפים), השפעת המשבר באירופה והמתיחות הגיאופוליטית ועוד.

"לבנקים יש אתגר גדול מאוד, להתמודד עם אי הוודאות הגלובלית. אי הוודאות מקשה על תכנון פעילות עסקית. הבנקים מושפעים לא רק מחשיפתם הישירה שהיא נמוכה אלא מהחשיפה העקיפה דרך חשיפת המשק הריאלי לאירופה. למשבר באירופה השפעה על יכולת הלווים הגדולים במשק לשרת את חובותיהם. הבנקים צריכים להיערך למצב בעיקר באמצעות התייעלות. כדי לעמוד בכל האתגרים, הבנקים יידרשו להתייעל. ההוצאות התפעוליות שלהם גבוהות. הגברת היעילות תאפשר לבנקים גם לעמוד באתגרים וגם להציע שירותים בנקאיים במחיר נמוך יותר מבלי לפגוע ברווחיות וביציבות שלהם".

פסגות קרנות נאמנות מדווחת על שינויים בדמי הניהול החל מ-31 ביולי 2012. בקרן הנאמנות הקרן: פסגות פלטינום (0D)(!) מט"ח (מספר קרן: 5110739) שיעור דמי הניהול  מהשווי הנקי של נכסי הקרן כהגדרתו בחוק (שווי נכסי קרן בניכוי התחייבויותיה) יהיה 2.02%, בעוד שלפני השינוי הוא היה 1.62%.

בקרן הנאמנות –  פסגות (0B) מודל ללא מניות (מספר קרן: 5110408) דמי הניהול יעלו ל-1.42%, לעומת 1.22% לפני העדכון. מנגד, בקרן הנאמנות, פסגות (1A)(!) מודל קונצרני + 10 (מספר קרן: 5112651) שיעור דמי הניהול ירד מ-0.82% ל-0.75%.

דמי הניהול בקרן הנאמנות דש (0B)(!) תיק ממשלתי ללא מניות (מספר קרן: 5116413) עולים החל מ-1 באוגוסט 2012. דמי הניהול יהיו 0.5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן כהגדרתו בחוק (שווי נכסי קרן בניכוי התחייבויותיה). לפני השינוי היו דמי הניהול 0.25%.

עם זאת, לצד העלאת דמי ניהול בקרן דש תיק ממשלתי ללא מניות, דיווחה  חברת ניהול הקרנות של דש על ירידה בדמי הניהול של מספר קרנות נאמנות –  בקרן הנאמנות, דש (00) מק"מ אקסטרה (מספר קרן: 5106711), יופחתו  דמי הניהול החל מה-31 ביולי 2012 ל-0.1% לעומת דמי ניהול של 0.29% לפני השינוי. כמו כן, ירדו דמי הניהול בקרן  דש B) 20/85) (מספר קרן: 5111851) מ-0.65% ל-0.5% החל מ-8 באוגוסט 2012. ובקרן נוספת שבה ירדו דמי הניהול – קרן דש (0A)(!) תיק שקלי ללא מניות (מספר קרן: 5116405) ישלמו המחזיקים החל מ-8 באוגוסט דמי ניהול של 0.5% במקום 0.7%.

משנת 2013 תיפסק מכירת ביטוחי החיים / ביטוחי המנהלים עם מקדם המרה מובטח, ובמילים אחרות לא ימכרו פוליסות ביטוח חיים שמתחייבות על קצבת הפנסיה בפנסיה. על רקע זה, סוכנויות הביטוח הגדולות פונות לוועדים גדולים ולמעסיקים גדולים במטרה למכור להם כמה שיותר ביטוחי מנהלים עוד השנה, לפני שהתקנות יכנסו לתוקף.

בדרך הזו, ניתן לעקוף באופן מסוים את ההוראה של המפקח על חברות הביטוח ושוק ההון, פרופסור עודד שריג. אבל, האם זה מה שהתכוונו שם בפיקוח על הביטוח ושוק ההון? הם רצו ביציבות חברות הביטוח, הם חששו שמכירת מוצר עם התחייבות שלא ניתן לעמוד בה (תוחלת החיים עולה ולכן בפועל הקצבה העתידית הולכת ויורדת) תסכן את יציבות המערכות, אבל באם הם יאפשרו מכירת פוליסות כאלו עד סוף השנה, וזה הרבה זמן, הם מאפשרים לחוסכים מתוחכמים ליהנות מהפרצה, הם לשיטתם עלולים לערער את יציבות חברות הביטוח כבר עכשיו במידה ותהיה הצפה של רכישות ביטוחי חיים. איפה ההיגיון כאן, איפה הסדר?  

משרד השיכון והבינוי פרסם היום מכרזים לשיווק  קרקעות לבניית כ-4,200 יחידות דיור. המכרזים האלו, הם המשך לניסיונות של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להילחם במחירי הדירות הגבוהים. לזכותו של אטיאס, יש לומר שהוא גם עושה ולא רק מדבר. אבל עדיין התוצאות הם בשוליים. המשרד פרסם היום מכרזים לשיווק קרקעות לכ-3,250 יחידות דיור בשיטת "מחיר למשתכן", ומכרזים למעל 900 יחידות דיור במסגרת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

בין המכרזים הבולטים – קרקע ל-991 יחידות במודיעין (827 יח"ד במחיר למשתכן ו-164 להשכרה). רעננה (238 יח"ד להשכרה) וראש העין (1,202 יח"ד במסלול מחיר למשתכן). מדובר בהיקפים גדולים יחסית של יחידות דיור שמצטרפים למכרזים גדולים שנעשו בחצי השנה האחרונה, כך שמבחינת היצע הדירות נראה שיש כיום בבנייה מספר גדול של דירות. הבעיה – הדירות האלו, ברובם,  לא באזורי  הביקוש הגדולים – מרכז האר, והבעיה השנייה שהקבלנים לא ממהרים להשתתף במכרזים, ולא ממהרים לבנות לאחר זכייה במכרז, גם על רקע קשיי המימון, ומצוקת האשראי בשוק הנדל"ן.

על כל פנים, במכרזי מחיר למשתכן, יהיה מחיר הקרקע קבוע מראש ויעמוד על 50% משווי הקרקע. הקבלנים שיזכו יהיו הקבלנים שיציעו את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר לרוכש. משרד השיכון והבינוי סבור שכך תיוצר תחרות על המחיר וכך יושג המחיר הנמוך ביותר בהנחה של עד מאות אלפי שקלים ליחידת דיור (הנחה לרוכשים). במכרזים מהסוג השני – מכרזי הדיור להשכרה ארוכת טווח  היזם הזוכה יחויב להשכיר את הדירות לתקופה של 10 שנים, בשכר דירה מוצמד לממד פלוס 1% בשנה. בדירות שנבנו במסגרת מכרזים אלו,  לא ניתן להוציא את השוכר כל עוד הוא משלם את דמי השכירות, כך שתהיה וודאות לשני הצדדים – היזם והשוכר המתגורר בדירה. הרעיון של דיור להשכרה ארוכת טווח, מקובל בעולם, והוא גם כלי השקעה לגופים מוסדיים. בארץ, הכוונה להפוך את התחום לאטרקטיבי למשקיעים מוסדיים, קופות גמל, קרנות פנסיה וכו' דרך ביטול המיסים על רווחים, ודרך השגת תשואה נאה. מצד שני, הפתרון הזה עשוי להיות נוח מאוד לשוכרים מכיוון שיש להם וודאות לתקופה ארוכה, והם כבר לא חייבים לרכוש דירה עם כל המשתמע (משכנתא ועוד) כדי לקבל את הביטחון והיציבות שבהתגוררות באותה הדירה. בעל הבית, פשוט לא יכול לזרוק אותם אחרי שנה מהבית.

המכרזים  של  מחיר למשתכן עם הנחות של 50%  על הקרקע כוללים 1,202 יחידות דיור ברובע A ו-B בראש העין, 592 יחידות דיור בלוד, 50 יחידות דיור בשכונת הר חומה (חומת שמואל) בירושלים, 827 יחידות דיור במתחם קייזר במודיעין, 117 דירות ביבנה (דרום), 281 דירות בשכונת שער הגיא ביקנעם ו-188 יחידות דיור בשכונת רמות יצחק בנשר.  כאמור, במסגרת המכרזים על  "מחיר למשתכן" ישווקו כ-3.250 דירות.  המכרזים לקרקעות בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח יפורסמו בשני מסלולים במקומות הבאים – 130 יחידות דיור בשכונת הר חומה בירושלים, 24 יחידות דיור בשכונה הירוקה של כפר סבא; 318 יחידות דיור בשכונת רמות בבאר שבע ו-164 יחידות דיור  במתחם קייזר במודיעין. במכרזים אלו  (מסלול א')  תימכר הקרקע ב-305 מערכה כאשר היזמים יתמודדו על מחיר השכירות הנמוך ביותר לזכאי משרד השיכון. בפרויקטים אלו 40% מהדירות יימכרו בשוק החופשי ושאר היחידות יעמדו להשכרה לטווח ארוך -40% בדמי שכירות מפוקחים לפי שכר הדירה הנמוך ביותר שיוצע במכרז ו20% בהשכרה לטווח ארוך במחיר השוק.

מעבר לכך (במסגרת מסלול ב') ישווקו קרקעות ל-238 יחידות בשכונת נאות עוזי ברעננה ו-42 יחידות דיור במתחם הכלניות בראשון לציון. במכרזים אלו, כל הדירות להשכרה ארוכת טווח. היזמים יתמודדו על מחיר הקרקע מבלי שיקבע מחיר מינימום. הזוכה ישכיר 25% מהדירות לזכאי משרד הבינוי והשיכון בדמי שכירות מפוקחים ו-75% מהדירות יושכרו במחירי השוק.

היקף המשכנתאות שנלקח בחודש יוני הסתכם ב-3.9 מיליארד שקל, לעומת משכנתאות בהיקף של 4.1 מיליארד שקל שנלקחו בחודש מאי – כך עולה מנתוני בנק ישראל.  היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים גבוה משמעותית מההיקף שהיה בתחילת השנה ובחודשים האחרונים של 2011, אם כי הוא התייצב בחודשים האחרונים.

אחת הסיבות לעלייה בהיקף המשכנתאות היא הריבית הנמוכה. בריבית נמוכה הביקוש לכסף גדל , כשכסף זה, כמובן, זורם לשוק הדירות, ובעקיפין מונע ירידות במחירי הדירות, ואף מביא לעלייה במחירים כפי שהתרחש בחודשים האחרונים, ובכלל – על פי נתונים מעודכנים בשנה האחרונה (מאז פרוץ המחאה החברתית) מחירי הדירות דווקא עלו בשיעור של 2%-3%.

השאלה, אם אפשר וצריך לעשות "משהו" עם הריבית? בנק ישראל סבור שלא, בבנק ישראל טוענים שהקשר בין הריבית לבין מחירי הדירות קלוש, בבנק ישראל סבורים שהחשש ממיתון והעדר צמיחה גדול מהחשש לעלייה במחיר הדירות, ודרך ריבית נמוכה הם נלחמים בהאטה. זה טוב בתיאוריה, הבעיה הגדולה שלנו ברמה הכלכלית חברתית היא מחירי הדירות – אם לא יטפלו בזה ומהר תהיה פה בעיה ענקית – כלכלית, אבל בעיקר חברתית. בנק ישראל צריך לרדת לשטח , קצת להסתובב ולהבין שתיאוריה זה נחמד, אבל הרבה זוגות צעירים יורדים לאט לאט מהגדר ולוקחים משכנתאות ענק כי הם מבינים שאי אפשר לנצח את מחירי הדירות, והם עושים את זה כי הריבית מאוד נמוכה.  

קרן הנאמנות מודלים אג"ח המרה 40 הגדולות הטילה פצצה על המחזיקים בקרן. ביום בהיר אחד היא שיערכה את הנכסים שמחיר השוק שלהם לא רלבנטי בגלל שהנכסים בהפסקת מסחר או מכיוון שהם דלי סחירות, והקרן איבדה 5.7% משוויה. למה ביום אחד את כל הנכסים האלו? למה לא בעבר ובהדרגה? האם זה יכול להיות שירידת הערך לא רציפה, אלא מתרחשת בנקודת זמן אחת (24 ביולי)? וזה עוד לא הכל. אמנם מדובר בקרן קטנה בהיקף של 5.5 מיליון שקל בלבד, קרן שהעסקאות בה – רכישות וקניות הקרן, נמוכות מאוד; קרן שלא צפוי שיהיו בה מניפולציות, אבל תיאורטית מה זה אומר על מי שקנה את הקרן  לפני אותו יום (24 ביולי) – הוא בעצם קנה במחיר גבוה יותר ממה שביטא מחיר הקרן, הוא הפסיד מיד 5.7% על השקעתו – האם זה הוגן, האם זה לא נתון למניפולציות – הרי מישהו גם מכר לפני אותו מועד. שוב – במקרה הזה כנראה מדובר בשאלות תיאורטיות בלבד , ובכל זאת – אלו שאלות מציקות במובן הרחב של התופעה.

ובכלל,המון שאלות, המון תהיות. זה לא קורה רק במודלים. זו תופעה – פתאום מודיע מנהל קרן על מחיקות, הכל חוקי, הכל לפי התקנות, אבל באמת – קרן אג"ח להמרה שביום אחד מאבדת 5.7% על שערוכים.  

על כל פנים המחיקות נעשו במספר אגרות חוב וניירות ערך. מנהל הקרן מסר  -"ביום 24/07/2012 החליטה ועדת דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "הוועדה") לקבוע שווי לני"ע המוחזקים בקרן כדלקמן:שם הנייר: רילון אגח 2, מס' ני"ע 3770070(להלן: "רילון"): הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו. המחיר טרם השערוך: 52.9 אגורות. המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 14 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 73.54%- (מינוס 73.54%). שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן:3.01%- (מינוס 3%).

ולנייר הערך הבא – "שם הנייר: טאו אגח ב, מס' ני"ע 6370068(להלן: "טאו ב'"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו.המחיר טרם השערוך: 6.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 2 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 69.7%- (מינוס 69.7%)שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 1.56%- (מינוס 1.56%).

כמו כן עדכנה הוועדה ניירות נוספים – "שם הנייר: אפסק אג א, מס' ני"ע 1091032 (להלן: "אפסק א"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו. המחיר טרם השערוך: 26.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 15 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 43.6%- (מינוס 43.6%).שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 1.01%- (מינוס 1%).

"שם הנייר: אפסק אג א ח"ש,מס' ני"ע 1125376(להלן: "אפסק א חש"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו.המחיר טרם השערוך: 26.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 15 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 43.6%- (מינוס 43.6%)שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 0.14%- (מינוס 0.14%).

"שיעור השינוי הכולל בקרן בעקבות שיערוך הנכסים שלעיל ביום 24.7.2012 הוא : 5.72%- (מינוס 5.72%)".

במודלים מדגישים כי נעשה שערוך קודם בניירות הערך של אפסק – "יצוין כי הנכסים אפסק  א, ואפסק א חש שוערכו ע"י הוועדה גם בעבר ביום 3.7.12 . (להלן:"השיערוך הקודם").המחיר טרם השערוך הקודם היה: 34.2 אגורות. המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה בשיערוך הקודם: 26.6 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן בעקבות השיערוך הקודם היה: 0.66%- (מינוס 0.66%)".

האשראי לדיור של הבנקים גדל ב-9% ל-215 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני הפיקוח על הבנקים. הבנקים חשופים כמעט עד הקצה בענף הנדל"ן והבינוי כאשר יש בנקים שכבר נושקים למגבלה של 20% אשראי לנדל"ן מסך האשראי הכולל.

הרף המקסימלי הזה יוצר בעיה קשה בענף הנדל"ן, בעיה שמתפשטת לענפים אחרים. בפועל, קיימת מצוקת אשראי אצל קבלנים מסוימים, אלו מעוניינים באשראי ופשוט לא מקבלים – הבנקים לא יכולים לתת להם כי כך הם עוברים את הרף המותר להם. אמנם זה רלבנטי ביותר לקבלנים וליזמים אבל יש תעשיות נוספות, המשלימות את ענף הנדל"ן ונפגעות גם הן. לאחרונה אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי שאין מצוקת אשראי בענף הנדל"ן, שכל הלוואה ואשראי ניתנים באופן ספציפי אחרי בדיקה ספציפית.  בשטח, הקבלנים אומרים משהו אחר לגמרי, מבחינתם מישהו סגר להם את הברז.

בנק יהב בניהולו של שאול גלברד השיק בחודשים האחרונים מגוון רחב של פיקדונות כדי להרחיב את מעגל לקוחותיו ולחזק את תחום הפיקדונות והחסכונות. הפעם, מציע בנק יהב, פיקדון/ חיסכון לתקופה ארוכה – 10 שנים. הריבית המצטברת על החיסכון היא עד 60% (כתלות בסכום ההשקעה);  מדובר בריבית שנתית אפקטיבית של עד 4.82%.  ריבית שבהינתן תוואי האינפלציה 1% עד 3% והאינפלציה בפועל – קצב של 1.5% בשנה והאינפלציה החזויה – סביב 1%, אזי נראה שהיא בהחלט אטרקטיבית. אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחיסכון ל-10 שנים וברגע שמחליטים להשקיע בו מאבדים את הגמישות שבניתוב השקעות שוטפות ממקום למקום. כך למשל, אם תהיה עלייה באינפלציה ובריבית, החיסכון ביהב עלול להתברר כלא כדאי אך על פני התקופה לא ניתן לשבור אותו (או שיתאפשר לשבור אבל עם קנס משמעותי). לסיכום – היתרון נמצא בריבית, החיסרון כמובן במשך הזמן. 

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על הדולר. הפיקדון המובנה משלם ריבית שנתית בשיעור ריבית הליבור ל-3 חודשים, עם מינימום ומקסימום. הריבית משולמת בכל רבעון.

הפיקדון המובנה יחל ב-27 ביולי 2012 ויסתיים ב-27 ביולי 2017. סכום ההפקדה יניב כאמור את ריבית הליבור ל-3 חודשים, אך עם אפשרות לאפסייד, ועם הגבלת התשואה המינימלית והמקסימלית. אם שיעור הליבור לתקופת הריבית הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.9% בשנה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופה האמורה, ריבית בשיעור של 1.9% בשנה (ריבית מינימום). אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלוונטית יהיה גבוה מ-6% או שווה לשיעור זה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 6% בשנה. ריבית הליבור הדולרית ל-3 חודשים הרלבנטית לפיקדון המובנה היא ריבית כפי שתתפרסם 2 ימי  עסקים לפני תחילת כל תקופת ריבית.

תדירות תשלום הריבית כאמור כל 3 חודשים; קרן הפיקדון מובטחת – 100% מובטחת בדולר בתאריך הפירעון. סכום המינימום להפקדה – 10 אלף דולר.

הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת בנק לאומי; ובמקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מההשקעה ההתחלתית.

היתרונות של הפיקדון המובנה על הדולר, מדגישים בלאומי – "המוצר מציע תשואה הגבוהה כיום מהריבית על השקעות מקבילות; ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", ומנגד החסרונות והסיכונים של הפיקדון המובנה על האירו – "עלייה בשיעור האינפלציה בגוש בארה"ב  עשויה להוביל לעלייה מהירה בשיעור הריבית באירו לרמה הגבוהה מזו המוצעת בפיקדון; למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין ודאות כי ריבית זו תהיה גבוהה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון".

הפיקדון על הדולר מתאים ללקוחות של לאומי המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית, ומעריכים כי במהלך תקופת הפיקדון, ריבית הליבור ל-3 חודשים תעלה מעבר לריבית המינימלית.

ריבית הליבור (London Interbank Offered Rate) היא אחת ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנה נגזרות שיעורי הריביות קצרות הטווח השונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית הליבור נמצא בקורולציה ישירה עם מספר גורמים עיקריים ובהם גובה הריבית המוניטרית הרלוונטית למטבע ומצבה של המערכת הפיננסית העולמית הקובעת את מוכנות הבנקים להלוות כספים למוסדות פיננסים אחרים. המרווח בין ריבית הליבור לריבית הפד הוא אינדיקטור עיקרי לרמת הלחץ במערכת הפיננסית העולמית.