מסקר שערך בנק אוצר החייל עולה כי 23% מכלל האוכלוסייה בארץ נמצאים כל החודש או ברוב החודש במצב של מינוס בבנק (אוברדראפט) ויותר מ-11% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב של במינוס בבנק רק בחלק קטן מהחודש, בעיקר בסוף החודש (עד לקבלת המשכורת הבאה, שמחזירה את הפלוס וחוזר חלילה).

מהסקר עולה כי אין קשר בין גובה ההכנסה למינוס בבנק: כ-35% מהאנשים שמרוויחים הרבה מעל הממוצע (כך הם הגדירו את עצמם), נמצאים במינוס כל החודש.

נתון נוסף שעולה בסקר – מעל 34% מהישראלים לא יודעים מהי הריבית שהם משלמים על המינוס שבו הם נמצאים.

המינוס במקרים רבים הוא תוצאה של הוצאה לא צפויה, כזאת שלא היתה בתקציב והיא נגררת מחודש לחודש. במקרים אחרים, המינוס נובע מהתנהגות רשלנית והתנהלות כלכלית שגויה.

בנק יהב, בניהולו של שאול גלברד,  ממשיך להציע פיקדונות חדשים. הפעם, מציע הבנק פיקדונות לטווח ארוך. למעוניינים לחסוך למשך 5 שנים, מציע הבנק פיקדון שקלי בריבית קבועה המעניק עד 19.5% ריבית לתקופה של 5 שנים (ריבית שנתית של עד 3.63%). למעוניינים לחסוך למשך 3 שנים, מציע בנק יהב – פיקדון שקלי בריבית קבועה המעניק ריבית של עד 8.7% לתקופה של 3 שנים (ריבית שנתית של עד 2.82%).

פיקדונות נוספים שמציע הבנק – פיקדון שקלי בתשואה של  4.8% לשנתיים. מדובר בריבית שנתית של עד 2.38%; פיקדון שקלי לשנה עם ריבית של עד פריים מינוס 1.5%. מדובר , נכון להיום, בתשואה של 2.25% בדומה לריבית בנק ישראל. 

הריבית על הפיקדונות,  נקבעת בעיקר בהתאם למשך ההפקדה, גודל הפיקדון וסוג הפיקדון. היתרון הגדול של פיקדונות צמודים הוא השמירה על הכסף – עם אתם מחזיקים בפיקדון צמוד למדד, אז ברור שאתם לא תפסידו ריאלית. בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. הקרן והריבית השוטפת צוברות את עליית המדד, הם תשולמנה למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה.

בפיקדונות שאינם צמודים למדד, יש חשיפה למדד , כלומר יכול להיות הפסד ריאלי, ובהינתן הריביות הנמוכות כיום , ובהינתן שהאינפלציה הצפויה היא 2.4% , אזי הריבית הריאלית בהחלט עשויה להיות שלילית.  בפיקדונות לטווח קצר  מקבלים לרוב ריבית שהיא מתחת לפריים (לרוב אפילו משמעותית מתחת לפריים) ואז המפקידים עשויים להפסיד ריאלית. עם זאת, ישנן תקופות שדווקא הפיקדונות ללא הצמדה מספקים ריבית גבוה ביחס למדד, כלומר מבטאים רווח ריאלי. הפיקדונות של בנק יהב לתקופה של שלוש וחמש שנים מבטאים רווח ריאלי

פיקדונות יכולים להיות ביריבת קבועה או משתנה.  פיקדונות בריבית קבועה הם פיקדונות שהמחזיקים בהם יודעים בבירור מה הם יקבלו בסוף תקופת הפיקדון – אין הפתעות, הכל ידוע מראש לטוב ולרע. פיקדונות בריבית משתנה הם פיקדונות שהריבית בהם תלויה בריבית בנק ישראל. זה אמנם מגדיל את הסיכון , אך גם את הסיכוי – אם הריבית במשק תעלה, המחזיקים בפיקדונות ירוויחו יותר (יקבלו תשואה גבוה יותר), וההיפך – אם הריבית במשק תרד – המחזיקים בפיקדונות יקבלו פחות.

משרד האוצר מתכוון להקים קרן להחזר מע"מ בגין ערבויות חוק המכר. בדרך הזו יתאפשר לבנקים לספק אשראי בסך 6 מיליארד שקל לקבלנים.
הבנקים נמצאים כמעט בגבול יכולת מימון תחום הנדל"ן – 20%, ולכן הם מאד קפדניים במתן אשראי לתחום. זה מתבטא במצוקת אשראי משמעותית אצל הקבלנים.
אלא שחלק מהמסגרת אשראי קשורה להתחייבות של הקבלנים כלפי רוכשי הדירות (חוק המכר) וחלק ממנה זה המע"מ, והאמת שממש לא הגיוני להכיל את המע"מ במסגרת האשראי הבנקאי. אחרי הכל, החוב של הקבלן כלפי הרוכש הוא בנטו (הקבלן עצמו מעביר למע"מ את המגיע לו), ומכאן שהערבות לא צריכה להיות על המע"מ. הרעיון הזה הוצע לאחרונה על ידי שר השיכון והבינוי , אריאל אטיאס שאמר – "אני לא חושב שזה כזה מסובך לשחרר אשראי. אפשר לשחרר את המע"מ מערבות חוק המכר. למה שהמדינה תרתק כסף של הקבלן על המע"מ? אם נשחרר את המע"מ מערבות חוק מכר, זה יעזור".
וכעת, עם ההחלטה של האוצר על המהלך, הקרדיט עובר לשר האוצר, יובל שטייניץ שאמר – "החלטתי לפעול להקלת מחנק האשראי בשוק הנדל"ן מכיוון שתנופת הבנייה בישראל חייבת להימשך על מנת להוזיל את הדירות לזוגות צעירים. תנופת הבנייה אף תורמת את חלקה לצמיחה במשק הישראלי ותורמת ליצירת מקומות עבודה.

בנק יהב מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי בריבית קבועה המעניק עד 4.8% ריבית לתקופה של שנתיים. מדובר בריבית שנתית של עד 2.38%. עם זאת, נראה שהתשואה הזו ניתנת להפקדת מינימום שמתחתיה מקבלים תשואה נמוכה יותר.

כך או אחרת, לאחרונה יצא הבנק, בניהולו של שאול גלברד,  בשורה של פיקדונות אטרקטיביים. הבנק מציע ללקוחותיו, בין היתר, פיקדון שקלי לשנה עם ריבית של עד פריים מינוס 1.5%. מדובר , נכון להיום, בתשואה של 2.25% בדומה לריבית בנק ישראל.  

מדד משכן של בנק הפועלים, המודד את מצב משפרי הדירות, עלה בחודש מאי 2012 ב-0.2%  ל-131.4 נקודות (הבסיס – ינואר 1996). העלייה מבטאת שיפור במצב רוכשי הדירות שנובע בעיקר מהמשך הירידות בריבית המשכנתאות ועלייה בשכר הממוצע במשק.

"העלייה במדד משכן מיוחסת בעיקר להמשך הירידות בריבית על המשכנתאות ולעלייה קלה בשכר הממוצע במשק" מדגישים כלכלני בנק הפועלים ומוסיפים – "מתחילת השנה ניכרת עלייה ברכישת דירות חדשות וגם בנטילת משכנתאות, זאת בהשוואה למחצית השנייה של שנה שעברה. היקף העסקאות נותר נמוך מזה של המחצית המקבילה אשתקד. הנתונים החודשיים של מחירי הדירות מאופיינים בתנודתיות גבוהה, והעלייה החדה במחירי הדירות בסקר האחרון הפתיעה. קשה להגיע למסקנה ברורה מנתונים אלו, אך נראה כי שוק הדיור התייצב בינתיים, הן מבחינת המחירים והן מבחינת העסקאות".

מדד משכן המתפרסם מדי חודש מציג תמונה של כושר הקנייה/ יכולת הקנייה (affordability) של רוכשי הדירות. עלייה במדד מציינת שיפור במצבם של רוכשי הדירות וירידה מציינת הרעה במצבם. למעשה, מבטא מדד משכן את היכולת הכלכלית של הלקוח לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואות המשכנתא. המדד משקלל ארבעה פרמטרים: מחירי הדירות, שכר ממוצע, ריבית על הלוואות המשכנתא ושיעור האבטלה, כאשר המדד מחושב כך – שכר ממוצע במשק כפול שיעור המועסקים במשק חלקי החזר הלוואה חודשי.

הבנקים הגדולים מכניסים מעמלות הפצה בקרנות הנאמנות כ-550 מיליון שקל בשנה. בנק לאומי מכניס קרוב ל-200 מיליון שקל ובנק הפועלים מכניס כ-180 מיליון שקל.
ההכנסות האלו צפויות לרדת בכ-20% – 110 מיליון שקל, על רקע התוכנית של רשות ניירות ערך להפחית את שיעור עמלות ההפצה. עמלות ההפצה הן תשלומים שמשלמים החברות המנהלות קרנות אמנות לבנקים. ההפחתה בשיעור עמלות ההפצה צפויה להתגלגל לצרכן הסופי (מחזיקי קרנות הנאמנות), דרך הפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. אבל, זה לא מובטח. הרשות חייבה את הגופים להפחית את דמי הניהול בהתאמה להפחתה בעמלות ההפצה למשך חצי שנה, והיא מעריכה שהתחרות בשוק תגרום לכך שאחרי חצי שנה לא תהיה עלייה בדמי הניהול. נשמע הגיוני, אבל אי אפשר לדעת.
בכל מקרה, בכוונת רשות ניירות ערך להפחית את שיעור ההפצה בקרנות באופן הבא – בקרנות כספיות להפחית את דמי הניהול מ-0.125% ל-0.1%; בקרנות סולידיות להוריד את דמי הניהול מ-0.25% ל-0.2%; בקרנות אחרות – 0.35% במקום 0.8% לקרנות הקנייתיות ו-0.4% ליתר. דמי הניהול הממוצעים נכון לסוף חודש יוני עומדים על 1.29%, בעוד שבתחילת השנה עמדו דמי הניהול הממוצעים על 1.34%. עמלות ההפצה הממוצעות המשולמות מוערכות ב-0.25%-0.3%, כך שהחיסכון בעמלות ההפצה עשוי להגיע לכ-0.06% בממוצע (20% הפחתה בעמלות ההפצה). אם כל השיעור הזה יתגלגל לצרכנים, אזי דמי הניהול הממוצעים צפויים לרדת מ-1.29% ל-1.23%.

זוגות צעירים מתרחקים מתל אביב. מנתוני החודשים האחרונים עולה תמונה ברורה – הזוגות הצעירים לא יכולים לקנות דירה בתל-אביב והם יוצאים לערים הסמוכות והמרוחקות יותר, בהן המחירים נמוכים יותר. ברבעון הראשון של 2012 נמכרו 209 דירות חדשות בתל אביב, ירידה של 34% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, נרשם גידול מואץ ברכישת דירות בפריפריה – פ"ת, רמת גן, יבנה ועוד. בפתח תקווה נרשם גידול של 71% ונמכרו בה (בעיקר בשכונות החדשות) 349 דירות, לעומת 204 ברבעון המקביל ב-2011. פתח תקווה מובילה בכמות הדירות הנמכרת ברבעון הראשון של 2012, ובכלל – בשנים האחרונות היא הפכה למוקד משיכה לזוגות צעירים.
נתניה נמצאת במקום השני בכמות הדירות הנמכרות עם מכירה של 314 דירות.

תוחלת החיים עולה והאוצר אמור לעדכן את לוחות התמותה של קרנות הפנסיה. המשמעות, כך מעריכים גורמים בתחום החיסכון הפנסיוני, עשויה להיות גירעון של 35 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (האוצר אחראי על גירעונותיהם) ובהתחייבויות לפנסיה תקציבית (פנסיה של גורמים ציבוריים).  מדובר על גירעון צפוי של 5% עד 7%.  עם זאת, לא ברור כלל שאלו יהיו הממצאים הסופיים, ייתכן שהם ייתפרסו על פני תקופה ממשוכת.

כך או אחרת, הקרנות הוותיקות עדיין נהנות מרצפה. החוסכים בהם בטוחים בקשר לפנסיה שהם אמורים לקבל בפרישה, הם יודעים כמה תיה הקצבה שלהם. זה לא המרה בקרנות החדשות, ששם עלייה בתוחלת החיים גורמת לירידה במקדם ההמרה של הפנסיה ובהתאמה לירידה בקצבת הפנסיה בעתיד.

תנועת 'התעוררות' הירושלמית, מציעה פתרון (חלקי) לבעיית הדיור. התנועה בדקה ומצאה שבירושלים יש 1,588 נכסים נטושים הפזורים ברחבי העיר.  נכסים נטושים הם נכסים שלא ראוים למגורים או לשימוש, ומאחר שהם עונים להגדרת נכסים נטושים  הנכסים האלו זכאים לפטור מארנונה.

הפטור מארנונה שניתן בשנה שעברה על נכסים נטושים בירושלים מסתכם ב-33 מיליון שקל. וועדת טרכטנברג שסיפקה גם המלצות בנושא הדיור, המליצה כי הממשלה תפעל לתיקון פקודת העיריות כדי לצמצם את הפטור מארנונה. להערכת הוועדה יש להוריד את  תקופת הזכאות לפטור מארנונה על נכסים לא ראויים לשימוש ולהגביל אותה ב-9 חודשים, כאשר במקרים חריגים תוכל העיריה להאריכו בחצי שנה.

הממשלה אישרה את פרק הדיור של טרכטנברג וכעת התזכיר לחוק נמצא במחלקת הייעוץ המשפטי של משרד האוצר.

בוועדה וגם בתנועת התעוררות סבורים שארנונה על נכסים נטושים תביא להפיכתם לראויים לשימוש, ובפועל השימוש בהם ילך ויגדל. ואז, ייכנס לשוק הדירות , דירות רבות שראויות לשימוש – השכרה, מכירה, ואולי תוספת היצע הדירות הזו (שאמורה להיות בכל הארץ) תגרום לירידה במחירי הדירות, או לפחות לקיפאון במחירים.

מעודכן ל-04/2019

ריבית שלילית היא מצב מוזר בשווקים, אבל החל משנת 2014 זה מצב  שקיים בגוש האירו ובהמשך זה התפשט למקומות נוספים, לרבות ביפן ובשבדיה. בגרמניה לדוגמה קיימת ריבית שלילית שהמשמעות הפרקטית שלה היא שקייימים בנקים שלא נותנים תשואה/ ריבית על הפיקדונות שלהם אלא גובים תשלום – כן, זה נשמע לא הגיוני, אנחנו רגילים שאם אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק אנחנו מקבלים ריבית (נכון, אפסית כיום, אבל לפחות מקבלים משהו), אך בגרמניה ומקומות נוספים, אתם משלמים לבנקים על כך שאתם מפקידים אצלם את הכסף.  בישראל, לצורך הדגמה – אתם מפקידים 100 אלף שקל ומקבלים אחרי שנה 100 אלף שקל ותופסת ריבית של נניח – 300 שקלים שקל (0.3%) – 100.3 אלף שקל, בגרמניה יש בנקים שאתם אחרי שנה תקבלו 99.8 אלף שקל אלף שקל (ריבית שלילית של 0.2%) – מדובר במצב קיצון, סוג של עיוות שוק שלא היה בהיסטוריה, וכנראה שגם לא יהיה נפוץ בעתיד, אבל זה כאן והשאלות החשובות הן – איך מתמודדים עם זה? האם זה יגלוש לישראל? ואיך זה ישפיע על ההשקעות שלכם ועל שוק הדירות?

ריבית שלילית בישראל?

על פי כלכלנים לא מעטים ולאחרונה הצטרפו גם הכלכלנים של סיטי בנק, ישראל תהיה אחת המדינות שתצטרף למדינות עם ריבית שלילית.  בסיטי העריכו כי קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יאמץ ריבית שלילית בהמשך 2016 , איפשהו לקראת אמצע השנה. זה לא קרה, וגם זה לא קורה עדיין ב-2017  – הריבית כיום היא 0.1% ולמרות שעל פי ההערכות הכלכלנים של סיטי היא תרד למינוס 0.1%, הכיוון הבוא כנראה למעלה – כללכנים , אנליסטים ובנק ישראל עצמו מסביירם כי הרייבת צפויה לעלות במהלך 2018.

הסיבה הגדולה להפחתת הריבית לטריטוריה שלילית, ברחבי העולם, היא דפלציה – אינפלציה שלילית. ישראל כבר שלוש שנים נמצאת בדפלציה משמעותית. זו פשלה של בנק ישראל ושל נגידת בנק ישראל – ד"ר קרנית פלוג שאימצה באופן אובססיבי את המנטרה של קודמה – פרופ' סטנלי פישר, שעל רקע ירידה בצמיחה ובצריכה, הפחיתו את הריבית לכמעט אפס ועל הדרך ניפחו כאן בועות כמו שוק הדירות.

הפשלה של בנק ישראל

הם השתמשו עד תום בכלי הריבית וזה לא עזר – לא לצריכה, ובטח ובטח שלא במקומות אחרים – ההיפך הגדול: השווקים הפיננסים התנפחו כי פשוט כולם עוזבים את הפיקדונות והאפיקים הסולידים ומחפשים תשואה גבוה יותר עם קצת יותר סיכון (ולאט לאט מתפתים לסיכון גדול יותר), וכך קורה שהציבור מזרים מיליארדים רבים לקרנות נאמנות אג"חיות שסיפקו בשנים האחרונות תשואה מרשימה על רקע ירידת הריבית והביקושים של הציבור.

הקרנות האלו  גדלו וגדלו, התנפחו והתנפחו, אבל התשואות הטובות לא יחזרו. ועדיין – מנהלי ההשקעות בהן שבעצמם כבר חושבים (בחלקם) ששוק האג"ח מנופח, ממשיכים לקנות אגרות בקרנות הנאמנות כי זה מה שהציבור רוצה (ממשיך להזרים כספים מהפיקדונות והאפיקים הסולידיים לקרנות האג"ח) –  כן, זה אבסורד, אבל זה רק אבסורד אחד.

הריבית האפסית גרמה לניפוחים גם בשוק הדירות, וזה משני טעמים – משקיעים שמקבלים כמעט אפס בפיקדונות בבנקים, מחפשים תשואה במקומות  אחרים ובשוק הדירות התשואה טובה יותר! (למדריכי רכישת דירה) ומעבר לכך, בריבית משכנתא כל כך נמוכה רבים קופצים על ההזדמנות ורוכשים דירה (לנתונים ותחזית – ריבית משכנתא)

ואם תהיה ריבית שלילית זה יהיה גרוע יותר – הבועות יילכו ויתנפחו עוד יותר, עד…שהם יתפוצצו!

ריבית הפריים – היום ובעבר

ריבית בנק ישראל היא 0.1% וריבית הפריים שמוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% היא 1.6% – כאן, תוכלו לראות את התפתחות ריבית הפריים בשנים האחרונות, או במילים אחרות – את הירידה הדרמטית בריבית, הורדה שדווקא פגעה בשוק הדירות – חיממה את הביקושים לדירות. בפועל – עד ספטמבר 2017 (עדכון הפוסט) אין שינוי בריבית הפריים, ולהערכת הכלכלנים לא יהיה שינוי לפחות עד מחצית 2018.

ריבית שלילית ושוק הדירות

בסיטי מסבירם  כי "בהתחשב בתקופה הממושכת שבה האינפלציה אינה מגיעה ליעד שהציב הבנק, אנו צופים כי הסבלנות של בנק ישראל תפקע והוא יכריז על מדיניות המשלבת ריבית שלילית והתערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. בבנק ישראל אמרו עם החלטת הריבית האחרונה  – "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".

לאחרונה אמרה יו"רית הפד ג'נט ילן כי היא אינה שוללת שימוש בכלי של ריבית שלילית, וביפן החליטו בתחילת השנה על ריבית שלילית של מינוס 0.1%.

אם ריבית שלילית תגיע לישראל יש לכך משמעויות רחבות וגדולות על ההשקעות שלכם, על ההלוואות שלכם ועל הדירות שלכם. אבל, רגע לפני, נמחיש את המשמעות של ריבית שלילית, לעומת ריבית ריאלית שלילית שהיא נפוצה יותר.

ריבית זה נתון אבסולוטי, וכך גם ריבית שלילית – ריבית שלילית של מינוס 0.1 לדוגמה, מבטאת הפסד של עשירית האחוז – השקעתם 100 אלף שקל, אחרי שנה יש לכם 99.9 אלף שקל.  ריבית ריאלית מבטאת את היחס בין הריבית לבין האינפלציה/ מדד המחירים לצרכן, אם לדוגמה המדד הוא 2% (טווח המדד של בנק ישראל שנראה כמו חלום רחוק) והרווחתם על ההשקעות 3%, אז בקירוב יש לכם תשואה ריאלית של 1% (ריבית ריאלית של 1%), אבל אם ההשקעות (נניח האגרות חוב) מספקים לכם רק 1%, אז הפסדתם ריאלית 1% (ריבית ריאלית שלילית של 1%).

חלק גדול מאגרות החוב מבטאים במחירים הנוכחיים ריבית ריאלית שלילית (ביחס לטווח המדד הצפוי של בנק ישראל) וחלק (קטן יותר) מבטא הפסד גם ביחס לטווח מדד המחירים כפי שחוזים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.

הריבית של בנק ישראל מבטאת ריבית שלילית ריאלית או ריבית ריאלית אפסית. למשקיעים זה הרבה יותר גרוע, למשקיעים סולידיים בפיקדונות הבנקאיים שמקבלים במקרה הטוב את ריבית בנק ישראל  גלום הפסד משמעותי ביחס לאינפלציה הצפויה (על ידי בנק ישראל), אם כי יש לבחון זאת ביחס למדד הצפוי על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות. וגם במבחן הזה, המצב לא מזהיר – המדד צפוי היות השנה סביב 0.5%, בפיקדונות הבנקים מקבלים במקרה הטוב (והנדיר!) את הסביבה הזו – כלומר ריבית ריאלית אפס, ובמקרה הרע – ריבית ריאלית שלילית.  

ולמה בנק ישראל דרך קביעת הריבית ודרך התחזית להמשך, מנווט לריבית ריאלית שלילית? כנראה הם עדיין מתעקשים שברמת ריבית שלילית יש תמריצים לכלכלה; ריבית ריאלית שלילית גורמת להקטנת החיסכון (מי שחוסך מפסיד) והגדלת הצריכה, והגברת הצריכה בתקופות של האטה זה יעד משמעותי ואולי עיקרי של בנק ישראל. הבעיה, כפי שהוזכר למעלה,  שזה גם ממריץ את רכישת הדירות, ואת רכישת הנכסים המסוכנים יותר (מניות, אגרות חוב קונצרניות ועוד).

בשנים 2008-2009 בעקבות המשבר בשווקים , בנק ישראל העמיד את הריבית הריאלית על מינוס 1% ואז מחירי הדירות זינקו. אנשים שפשוט התמהמהו עם קבלת ההחלטות, הבינו שאין להם מה לעשות בהון העצמי (אין תשואה), יש להם אפשרות לקחת מימון זול (משכנתא בריבית נמוכה) והם רצו לקנות דירות.  התסריט הזה בצורה אחרת (חזקה יותר)  חוזר שוב –  לא רק שהריבית הריאלית אפסית (או אפילו שלילית) הריבית עצמה שלילית – ואז ישאלו את עצמם רבים – מדוע להחזיק כספים בבנק?, קדימה – נקנה דירות, ולמרות השינויים במס רכישה וההכבדה על משקיעים בדירות, עדיין התשואה שם היא כמה אחוזים טובים, ובטח שלא שלילית!

ריבית שלילית – למשוך את הכסף מהבנק? 

ריבית שלילית היתה צעד של הבנק המרכזי של אירופה בשנת 2014 (בהמשך לצעד של הבנק המרכזי בדנמרק בשנת 2012). הבנק המרכזי של גוש האירו בחר בצעד הזה כדי להגביר את הפעילות בעסקית ולחזור לצמיחה וצריכה במדינות הגוש, אך כבר אז היו חששות גדולים שהציבור יוציא את הכסף מהבנקים. זו הסיבה שהמהלך היה מאוד מדוד ומדורג, ובסופו של דבר לא היתה קטסטרופה, גם בגלל שהבנקים לא גלגלו לכל הציבור את הריבית השלילית.

חלק מהבנקים ספג את ההפסדים  כדי להשאיר את הלקוחות הגדולים – זה בעצם יצר תחרות על הלקוחות, ובתחרות כמו בתחרות, מורידים מחירים. ועדיין – זה התאפשר כי היה מדובר על ריבית שלילית נמוכה ככל שהיא תהיה עמוקה יותר כך החשש של הוצאת כספים מהבנקים יהיה מוחשי יותר.

על כל פנים, אירופה זו אירופה, וישראל זה ישראל – לא ברור איך ריבית שלילית תשפיע כאן, ישראלים רבים לא יהיו מוכנים לשלם כסף לבנקים בגין הריבית השלילית ובצדק! גם כך, הבנקים גובים מאיתנו עמלות מופרזות (כאן, תוכלו לבדוק את העמלות הממוצעות לעומת העמלות שלכם)

ריבית שלילית – איך זה ישפיע על ההלוואות 

לריבית שלילית יש אפקט גדול על ההשקעות שלכם בכלל ועל הפיקדונות שלכם בפרט, אבל גם על ההלוואות שלכם – הריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל, ואם הריבית הזו תהפוך לשלילית, הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר! זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אבל האם ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזייקם בפיקדונות מפסידים כסף (כאשר יש ריבית שלילית), הלווים דווקא מרוויחים כסף – האם תרחיש של הלוואה או אובר בחשבון שיילכו וייקטנו אפשרי? תיאורטית כן. בפועל, האשראי וההלוואות ניתנות אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספיציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.

ריבית – כל מה שצריך לדעת

ריבית פריים – כל מה שצריך לדעת 

בנק יהב מהגופים הקטנים יחסית במערכת הבנקאית, יוצא במבצע פיקדון שקלי לשנה עם ריבית פריים מינוס 1.5%. הפריים כיום 3.75% כך שמדובר על ריבית (נכון לעכשיו) של 2.25%. יודגש, כי הבנק אינו מפרסם את התנאים המלאים על תוכנית הפיקדון, ונראה כי מדובר בריבית המקסימלית (למפקידים מעל סכום מסוים). כך או אחרת, מדובר בתנאים טובים. ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25% ובנק יהב בעצם מספק אותה למחזיקים בפיקדון השנתי.
בחצי השנה האחרונה, התעצמה המלחמה בין הבנקים על כספי הציבור. בנק ירושלים השיק פיקדון שמספק לפחות 80% מריבת בנק ישראל, ובפועל הוא גם נתן למפקידים 100% מריבית בנק ישראל.

הקלק כאן למדריך – איך לבחור פיקדון

מנכ"ל בנק יהב שאול גלברד אמר לאחרונה שבשונה מבנקים גדולים אין לבנק יהב  לקוחות עסקיים גדולים שהבנק מסבסד, ולכן הבנק  יכול לתת עמלות מוזלות ותנאים טובים ללקוחות הקטנים. גלברד גם אמר שהבנק עומד לצאת בתוכנית פיקדונות דומה לבנק ירושלים, ונראה שהפיקדון לשנה בתשואה של פריים מינוס 1.5% הוא אחד חלק מהתוכנית הזו.

בנק יהב נחשב מסורתית לבנק עם עלויות ניהול החשבון הנמוכות ביותר במערכת הבנקאית.  משנת 2008   (השנה בה החל בנק ישראל לפרסם את הדירוג) בנק יהב הוא הזול בעמלות העו"ש ועמלות ניירות ערך. העלות החודשית הממוצעת ביהב היא כ-2.9 שקלים, נמוך משמעותית מבנקים אחרים.

בבנק יהב, בשונה מבנקים אחרים, תיק האשראי נמוך ביחס לפיקדונות  – האשראי מסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל, בעוד שהפיקדונות של הציבור מסתכמים בכ-14.6 מיליארד שקל.

רשות ניירות ערך במהלך להפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. הרשות יוזמת הפחתה של עמלות ההפצה על קרנות הנאמנות. עמלות ההפצה הן תשלומים שמשלמים החברות המנהלות קרנות אמנות לבנקים, והפחתה בשיעור עמלות ההפצה עשויה וצפויה להתגלגל לצרכן הסופי (מחזיקי קרנות הנאמנות), דרך הפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. במילים אחרות, מנהלי הקרנות שישלמו פחות על הפצה, ידרשו במקביל פחות דמי ניהול.

בכוונת רשות ניירות ערך להפחית את שיעור ההפצה  בקרנות באופן הבא –  בקרנות כספיות להפחית את דמי הניהול מ-0.125% ל-0.1%; בקרנות סולידיות להוריד את דמי הניהול מ-0.25% ל-0.2%; בקרנות אחרות – 0.35% במקום 0.8% לקרנות הקנייתיות ו-0.4% ליתר.  ההפחתה המשוקללת של עמלת ההפצה, מוערכת ברשות ניירות ערך, ב-20% מסך התשלומים המועברים היום לבנקים המפיצים.

במקביל, דורשת הרשות התאמה בדמי הניהול. מנהלי הקרנות יחויבו להפחית את דמי הניהול בכל קרן שבניהולם כתוצאה מהפחתת התשלומים בגין עמלת ההפצה עבור אותה קרן, וזאת לתקופה של חצי שנה. בתום תקופה זו התחרות בענף צפויה להביא להתבססות דמי הניהול בנקודת שיווי משקל חדשה המגלמת את השינויים שחלו בגובה העמלות. יו"ר הרשות שמואל האוזר ציין כי "הגיע הזמן שהציבור ישלם פחות לא רק על הקוטג' והסלולר, אלא שישלם פחות גם עבור קרנות הנאמנות שהוא רוכש בשוק ההון".

מטרות נוספות של מהלך הפחתת שיעור עמלת ההפצה ודמי הניהול – הסרת חסמים בפני מנהלי קרנות שמבקשים להציע מוצרים בדמי ניהול נמוכים במיוחד והקטנת פוטנציאל ניגוד העניינים בייעוץ על ידי קביעת עמלה אחידה לקרנות נאמנות מנייתיות ולקרנות אחרות שאינן סולידיות.

מבדיקה שנעשתה לאחרונה על ידי  מהון להון, אתר המידע והמדריכים בתחום הצרכנות הפיננסית נמצא ש השחיקה בדמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות, נמשכת. דמי הניהול המשוקללים נכון לסוף חודש יוני עומדים על 1.29%, בעוד שבתחילת השנה עמדו דמי הניהול הממוצעים על 1.34%.  עמלות ההפצה הממוצעות המשולמות מוערכות ב-0.25%-0.3%, כך שהחיסכון בעמלות ההפצה עשוי להגיע לכ-0.06% בממוצע (20% הפחתה בעמלות ההפצה). אם כל השיעור הזה יתגלגל לצרכנים, אזי דמי הניהול הממוצעים צפויים לרדת מ-1.29% ל-1.23%.