הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום המאריכות תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים
הממשלה אישרה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), כך שיוארכו מועד פקיעת הליכי מס לתקופות קצובות, הן בנוגע לשומות, להחלטות מנהליות ולבקשות. המתווה שאושר, יחול אך ורק לגבי תקופות שמועד פקיעתן חל בתקופת החירום (מ-22.3.2020 ועד 31.5.2020) או בחודשיים שלאחריה.
בתקנות כלולות, בין היתר, הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתה פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לנישומים לעצור את ההליכים מולם, בעת שאין באפשרותם להגיש השגות בתקופת החירום.
הסדר זה יחול גם לגבי החלטות מנהליות נוספות של הרשות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום, מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיו"ב.
במקביל, ובהתחשב בכך שגם רשות המסים עובדת במתכונת מצומצמת בחירום, דחיית מועד פקיעת התקופות יחול גם בהליכים שמנהלת הרשות מול הנישומים
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה דיון לעניין סקירת מנהל רשות המסים ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה.
יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ עודד פורר פתח את הדיון: "אנחנו ממתינים לפרסום התוכנית הכלכלית המדוברת שרה"מ ציין כי תוצג כבר. שמענו את הודעות השר כחלון שאנחנו הולכים לכיוון של אסון כלכלי, במקום לזרוע פאניקה, שדרו לציבור שאתם יודעים מה לעשות כדי שלא יהיה אסון כלכלי, אנחנו עדיין ממתינים לתוכנית".
ח"כ שלמה קרעי: "יש לדחות את השומות ואת יתר התשלומים שעסקים שסגורים, עד תום תקופת החירום. דיברתי עם הרשות, הם אמרו שהם לא מעוניינים כרגע לדחות שום דבר".
ח"כ מיקי לוי: "ניתן אפשר לאשר דחייה, כמו דחייה במע"מ. אפשר לדחות זאת בהוראת שעה, לא רק לדחות בחודש מקדמות מס, אני מבקש לדחות את זה עד יעבור זעם. העסקים סגורים, מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו?!. יש צורך שגם נושא הארנונות בעיריות חזקות יבוטל, בעיריות חלשות, המדינות תכניס את היד לכיס ותשלם ארנונה. בנוסף אני חוזר על דרישתי לאחד את 2 שנות המס, כדי שיהיה אפשר להעביר הפסדים, אחרת אין להם אופק".
ח"כ מיכאל ביטון: "יש לפעול לסייע לעניין המגזר השלישי והעמותות, מאות אלפי המתנדבים שמחלקים אוכל, עושים למידה מרחוק ועוד".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אנחנו מתבשרים על עוד תוכנית ועוד תוכנית, אנחנו צריכים לקבל תשובות, לא רק לגבי דחיות מס אלא גם לגבי תמריצים. בנוסף אני מבקשת לדעת האם אתה מתכוון לזמן את המפקח על הבנקים, או נגיד בנק ישראל, הבנקים עומדים לעדכן את הריבית, אני מבקשת דיון ספציפי על הנושא הזה, הבנקים הם הגופים החזקים ביותר, לא יעלה על הדעת שבתקופה כזו יעלו ריביות לציבור, יציבותם לא מוטלת בספק, לא ייתכן שהממשלה תיתן ערבויות במיליארדי שקלים, והם יעלו את הריביות לציבור".
ח"כ עופר כסיף: "אני רוצה להעלות לסדר היום את נושא הפיקדון של מבקשי המקלט, אנחנו מדברים על 170 מיליון ₪. מבקשי המקלט שלא עובדים ברובם, לא זכאים לדמי אבטלה או לפיצויי פיטורין, אלא כשהם עוזבים את הארץ. לכן אני מבקש לדון בשחרור כספי הפיקדון למבקשי המקלט".
ח"כ סמי אבו שחאדה: "אני מבקש גם התייחסות לאנשים שפתחו עסקים בשנה וחצי – שנתיים אחרונות, אין להם עדיין דוחות עבר לשם השוואה והוכחת הנזק, צריך למצוא פתרון ייעודי עבורם".
ח"כ אחמד טיבי: "אנשים קורסים, גם שכירים, גם לעסקים קטנים, גם לכלל הציבור. יש רושם שישראל מוציאה מהכיס, פחות ממדינות אחרות בעולם המערבי פר אזרח. מדינת ישראל היא מדינה עשירה וזה הזמן שלה לעמוד ליד האזרח והקולקטיב. ביטול קנסות, פריסת תשלומים, לעצור עיקולים.
ח"כ אלכס קושניר: "יש הרבה מאוד עולים חדשים שהגיעו לארץ בעת האחרונה, ולא הייתה להם את היכולת לצבור 6 חודשי ותק כדי לקבל דמי אבטלה. פניתי במכתב לשר גלנט, ולא קיבלתי תשובה. דבר נוסף, לעניין כל אותם עובדים בכוח אדם, וקבלני שירות, המצב על סף קריסה בחברות הללו. כשנצא מהמשבר נמצא תעשייה ללא יכולת גיוס של כוח אדם, לכן חשוב לחשוב איך תומכים באותן חברות ובעובדים שלהם".
ח"כ מיכל שיר: "עסק קטן, עסק פטור, מתפרנסים מ-7,000 ₪ בחודש, וצריכים להמשיך לשלם מיסים. יש מקום לשקול כן להפריד בניהם לבין יתר העסקים, וכן להפחית במס, כי גם המעט שהוא מצליח לעשות, זה יגמור אותו".
יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין: "הדחייה של התשלומים בשבוע ימים, בחודש ימים, לא עושה כלום, הדחייה צריכה להיות לחודשי הקיץ. זה הזמן לחשוב על פתרונות יצירתיים להביא כסף למדינה, יש היום בבתי המשפט 26 מיליארד ₪ בסכסוך עם נישומים, אולי יש לשבת בוועדות מיוחדות ולראות תיקים שאפשר לסגור, כדי להביא כסף למדינה".
ח"כ קרן ברק: "מה עם העצמאים שנמצאים בפנסיה? הם כביכול לא זכאים למענק, אך הם לא שכירים ולא זכאים לחל"ט, צריך להחריגם כעצמאים שאינם בגיל פנסיה. דבר קריטי נוסף – קרן ההלואות בערבות מדינה, שכמו שאתה יודע, שגם כימים כתיקונם 2 אחוזים מהעסקים הקטנים משתמשים בה, היא בלתי אפשרית לקבלת הלוואה מבחינת הבירוקרטיה, והערבות האישית של 100 אחוז, ואז מה זה מועיל? שלא תהייה ערבות אישית, שלא יהיו מתווכים באמצע, שהביטחונות יגדלו משמעותית כדי שיוכלו לקבל".
רועי כהן, יו"ר לה"ב: "אנחנו שוב מוצאים עצמנו ללא תוכנית, רק עם כותרות. איך לא מבינים שם, שהמענק הזה של 6,000 ₪, הוא לא מענק של סכום כזה, לא אמרו לי שזה יהיה מענק של עד 50 אחוז מההכנסה, כאשר רוב העצמאים שמרוויחים רק 6000 עד 8000 ₪, יקבלו רק 3,000 ₪, כי הכניסו עז לעניין הזה. אף אחד לא מבין שהכנסת העצמאים היא אחרי קיצוץ ההוצאות שלהם. מה שנותנים להם מענק, שיפחיתו מהם את כל ההוצאות. אנחנו דורשים דמי אבטלה מלאים, בדיוק כמו לעצמאים. לא יכול להיות שתהייה מדינה אחת לשני עמים. אנחנו אלה שמניעים את המשק, משלמים לכם את המיסים והמשכורת. מרגישים שהמדינה מפקירה אותנו כל השנים, זה הזמן לתקן את הרושם הזה".
מנהל רשות המיסים, ערן יעקב: "משרד האוצר יושב יום יום כדי להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה. בסוף תזכרו שהמיסים מאפשרים לכולם לקנות ציוד, לממן את משרד הבריאות. יש לנו צורך מאוד חשוב לאזן לבין הצורך לאפשר למשק לתפקד, לבין הצורך לאפשר הכנסות מצד שני. מצד אחד להתמודד עם הנגיף, מצד שני לאפשר את ההמשכיות העסקית של המשק לאורך זמן.
חוסר הוודאות הוא גדול, הנגיף לא שואל מתי לבוא ולא אומר מתי הוא הולך. צריך פה ערבות הדדית משמעותית כדי לצלוח את הדבר הזה. אנחנו צריכים לנהל מדיניות, תוך מחשבה שזה יכול להמשך עוד הרבה מאוד זמן.
לתוכנית שתובא לממשלה השבוע יהיו 3 רגליים – אחת לאפשר רשת ביטחון סוציאלית לציבור ולעסקים, השנייה לאפשר המשכיות לעסקים קטנים ובינונים, והשלישית תוכנית יציאה, תוכנית האצה, להמשך לראות איך יוצאים מהמשבר, ומייצרים המשכיות. ככל שהתוכנית תאושר על יד רה"מ, המהלך יהיה מאוד פשוט, כל עצמאי יכנס לאזור האישי שלו, יוכל לבקש מענק, ולקבל אותו ישירות לחשבון הבנק, ללא כל התערבות, אני מקווה שהוא יהיה לפני החג, או מאוד סמוך אליו".
לעניין בקשת הח"כים לבטל תשלום מיסים ולא להספק בדחייה השיב יעקב: "רשות המיסים עשתה לא מעט – מדחיית מע"מ חד חודשי, כאשר צריך לזכור שחלק גדול מהמיסים הינו תלוי מייצב אוטומטי – תלוי מחזור ורווחים, מי שלא מרוויח לא משלם מיסים. חלק מהמייצבים עובדים גם עכשיו. לצד כך, חלק מחובתנו, זה לדחות חלק מהתשלומים, כך דחינו לדו חודשיים, שזה יותר מ-80 אחוז את תשלומי המע"מ, זה מרבית העסקים במשק הישראלי, דחינו ל-27 ל-4 את תשלומי המע"מ, כדי לתת זמן לא מבוטל גם אחרי הפסח".
ח"כ פורר העיר על הדברים: "במקום להגיע ל-14 לחודש הבא ואז לדחות שוב, כאשר כל העסקים כבר לקחו הלוואות ונערכו, תודיעו כעת על דחיה נוספת, להודעה מאוחרת אין משמעות לעסקים".
יעקב: "אנחנו מסתכלים ובודקים זאת לאורך התהליך, זה עוד הרבה מאוד זמן, צריך לזכור שהמיסים האלה ממנים חלק גדול מהמשק, יש חברות עובדות שיש להן בתקופה הזו יותר מיסים, לכן אין מקום לבצע את הדחייה. לגבי חד חודשיים נדחה כרגע ל-23 באפריל בגלל החג, יהיה לנו מספיק זמן כדי לראות מה יהיה לעשות".
יעקב פירט צעדים נוספים בהן נקטה הרשות, בהם: "דחינו את הצהרות ההון, את הסיכום השנתי של העסקים, לגבי תיאומי מס נתנו המשכיות, לגבי ניקוי מס במקור גם שם נתנו הארכה לאישורים שקיימים, גם כדי לאפשר הקלה וגם לאפשר הגעה פחותה למשרדים, בנוסף האצנו את מתן ההחזרים לעסקים, בהיקף של כמעט מיליארד ₪, כדי לאפשר להם תזרים. המקדמה הזו מאפשרת לעסקים האלה להיערך בצורה טובה יותר".
העמקנו קרנות שמאפשרות לעסקים כ-8 מיליארד ₪ כהלוואות, ואנחנו ממשיכים לאפשר הקלות במסגרת זו, הדבר מאפשר הלוואות בתנאים מאוד טובים, כנראה בעתיד נאפשר גם גרייס על ההלוואות האלה, וזה יסייע להם בבעיה התזרימית שייתכן שתיווצר להם".
יעקב הוסיף כי הרשות קשובה גם לפניות פרטניות: "גם כאלה שרוצים לדחות תשלומים, גם כאלה של חד חודשי, יכולים לפנות ולבקש פריסות ותהליכים אחרים, והדבר יבחן, ככל שיש קשר לקורונה, הדבר ינתן. כלומר מעבר לדחיות לכולם, יש אפשרות לפניות פרטניות".
לעניין בקשת יו"ר הוועדה וחבריה לפעול לאיחוד שנות מס לעניין חובות, השיב יעקב כי לדעת הרשות אין מקום לכך כרגע: "לעניין איחוד שנות המס, 19 – 20, אנחנו חושבים שאין מקום לכך, "התרופות" שניתן בתוכנית שתוצג לממשלה השבוע, יתנו מענה מאוד רחב לחלק מאוד מהעסקים במדינת ישראל להמשיך את הפעילות העסקית. אנחנו בתהליך לא פשוט של המשק הישראלי, וצריך פה ערבות הדדית, מי שצריך לשלם, חייב לשלם, המשק הישראלי חייב להמשיך לתפקד".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו לא אומרים שזה קל, אך שהתחושה שלנו היא שהממשלה לא מספקת פתרונות, החוסר ודאות הזה גרוע מאוד, ואם לסכם, אנחנו שומעים רק תירוצים. אנחנו דורשים מהרשות להפסיק לתת פלסטרים, ולתת מכונות הנשמה לעסקים. אם הרשות והממשלה לא יעניקו פיצוי מידי לעסקים הם יחריבו את המשק והכלכלה הישראלית. הוועדה דורשת כי עסקים שנסגרו בצו החוק, יזכו לדחיית תשלומים עד לקיץ, עוד דורשת הוועדה את איחוד שנות המס 19 ו-20 לצורך קיזוז הפסדים, וכן הפעלת פיצוי באמצעות מנגנון קרן מס רכוש על מנת לתת אופק ותקווה לעסקים לכשיסתיים המשבר. כן דורשת הוועדה לבחון ולהוביל דחייה, פטור, דחייה או הקלות במס, לעמותות המגזר השלישי שמשלמות לעובדים שלהן, העמותות האלה בחזית הפעילות, עם פי 10 ופי 15 יותר פעילות ומצד שני בלי שום תקציב. הוועדה דורשת מהממשלה להקים שולחן עגול מול כל ראשי הארגונים הכלכליים, לא ייתכן שאנחנו צריכים לזמן את הוועדה כדי שיהיה קשר ישיר בין הארגונים האלה. בתקופה הזו אין דרך אחרת. אנחנו נקיים, דיון מעקב ביום חמישי, הרשות תתבקש להופיע ולתת תשובות, גם לעניין מיסוי מקרקעין".
כלכלני בנק הפועלים סוקרים על משבר הקורונה העולמי. הם סבורים שהפגיעה במשק עלולה להיות משמעותית, הם מצטטים תרחישים שהגרעון יעלה לכ-10%, והם מדגיישם כי בעולם וגם כאן ייאלצו להדפיס כסף. הדפסת כסף זה אינפלציה. האם אנחנו לקראת עולם עם אינפלציה אחרי שנים רבות שהאינפלציה נעלמה. אולי – אף אחד לא מהמר, גם לא בבנק הפועלים
"המחזות הקשים מאיטליה הכניסו את רוב העולם לסגר, אבל כנראה מאוחר מדי, מבחינתן של מספר מדינות. מי זוכר היום שרק לפני חודשיים קרן המטבע הבינלאומית סברה שהכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.3%, ושטראמפ קיווה להגיע לבחירות בנובמבר כשמדדי המניות בשיא. עתה הערכות הן שהתוצר העולמי עשוי להתכווץ השנה ב-5% ואולי אף ביותר. דברים לא ישובו לקדמותם במהרה ביום שאחרי, ייקח זמן עד שהתיירים ירגישו בנוח לשוב לטוס, וחלקם כנראה לא יוכלו להרשות לעצמו לאור הירידה בהכנסות. הממשלות יהיו עמוסות בחובות, והבנקים המרכזיים ללא תחמושת. המשבר אינו פיננסי במקור והממשלות והבנקים המרכזיים עושים כמיטב יכולתם שהוא גם לא יהפוך לכזה. ההתכווצות בתוצר אמורה לכן להיות קצרת טווח, אבל משך הזמן שיעבור עד שנחזור לרמת התוצר של טרם המשבר עשוי להיות ארוך.
"הממשלות יוצאות בתוכניות סיוע על מנת לאפשר למשקי הבית ולעסקים לגשר על תקופת הסגר, ולמנוע מצב שאיבוד ההכנסות ידרדר למצב של משבר פיננסי. בארה"ב אושרה תכנית בסך של כ-2 טריליון דולר, הכוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, הרחבת ביטוח האבטלה, תמיכה בבתי חולים וספקי שרותי בריאות, ואף תשלום ישיר של $1200 למבוגרים ו-$500 לילדים. מהכיוון של הפד, הוכרז על הרחבת תכנית ההרחבה הכמותית ללא הגבלת סכום, על פתיחת קווי אשראי ונזילות חדשים, ועל תכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה. באירופה התמונה דומה, בגרמניה זונחים את המשמעת הפיסקאלית ומגדילים את ההוצאות ב-4% מהתוצר. בספרד התוכנית עומדת על כ-3% מהתוצר ובצרפת על 2%. בנוסף המדינות צפויות לספק ערבויות מדינה לאשראים חדשים.
"כלכלת ארה"ב – נתונים ראשונים המצביעים על הפגיעה בפעילות ובתעסוקה. בשבוע האחרון בלט נתון דורשי דמי האבטלה החדשים לשבוע שהסתיים ב-21 במרץ: 3.3 מיליון איש מול תחזית של 1.7 מיליון. הנתון הסופי של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ ירד לרמה של 89.1 בהשוואה לרמה של 101.0 בפברואר. על ההתכווצות בפעילות יכול להעיד גם האומדן למדד מנהלי הרכש של סך התפוקה שירד מ-49.6 בפברואר ל-40.5 במרץ. ההערכה היא שהתוצר ברבעון השני של השנה יפחת בקצב שנתי של כ-25%.
"גוש האירו: האומדן הראשון של המדד לסך התפוקה בגוש האירו בחודש מרץ ירד לרמה של 31.4 נקודות, ירידה חדה מרמה של 51.1 נקודות בפברואר והרמה הנמוכה מאז החלו לפרסם סדרה זאת (יולי 1998). האומדן למדד מנהלי הרכש לענף השירותים ירד לרמה נמוכה של 28.4 נקודות בחודש מרץ לעומת 52.6 בחודש קודם. באנגליה, המדד לסך התפוקות ירד לרמה של 37.1 במרץ, בהשוואה לרמה של 53.0 נקודות בפברואר.
"התוכניות הממשלתיות והבנקים המרכזיים הפיחו רוח חיים בשווקים בשבוע החולף, אבל העיניים נשואות לנתוני ההידבקויות. מדדי המניות המובילים בארה"ב סיימו את השבוע האחרון בעליות של 9-13%. מרבית מדדי המניות באירופה עלו בשיעורים של 6-8%, ומדד הניקיי ביפן עלה ב-17%. מדד ה-VIX נותר ברמה גבוהה של 65.5 נקודות. מחירי מרבית הסחורות המשיכו לרדת, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ב-7% ומתחילת החודש ירד ב-51%. תשואת האיגרת לעשר שנים בארה"ב חזרה לרדת בסוף השבוע לרמה של 0.68%.
ישראל – איך משבר הקורונה יפגע בנו?
"לקראת הקמת ממשלה ואימוץ תכנית כלכלית להתמודדות עם הקורונה. חוסן לישראל חברה לגוש הימין, מהלך שיאיץ אישורה של תכנית תקציבית להתמודדות עם המשבר. ישראל צפויה להצטרף למדינות אירופה ולארה"ב ולאמץ חבילת סיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית. על-פי ההערכות היקף הסיוע יעמוד על כ-80 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ-6% מהתוצר. בין הצעדים הגדלת תקציב הבריאות, דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, סיוע לעסקים ולרשויות המקומיות, דחיית תשלומי מיסים וארנונה וקרנות שיעניקו הלוואות לאשראי לעסקים, בערבות המדינה.
"החוב הממשלתי צפוי לזנק. הגירעון התקציבי המבני של הממשלה עמד עוד טרם המשבר על רמה של מעל 4% מהתוצר. חבילת הסיוע של הממשלה, לא כולה מתורגמת להוצאה בפועל, אך היא כנראה תוסיף כ- 3% מהתוצר לגירעון. הפגיעה החמורה ביותר היא בהכנסות ממסים, בהנחה שמרנית של פגיעה של 10% בהכנסות השנה, זה אומר פחות 36 מיליארד שקל הכנסות, שהם כ-2.5% מהתוצר. הגירעון הקציבי צפוי לכן לדעתנו לעמוד על כ-10% מהתוצר, וכנראה אף יותר מזה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ליותר מ-70% מהתוצר.
"בנק ישראל פרסם אומדן לפגיעה בארבעה תרחישים: שני תרחישים הניחו אי-החמרה בסגר (יחסית לשבוע שעבר) והם נראים כעת פחות סבירים. בשני התרחישים הנוספים הסגר מוחרף ונמשך עד סוף אפריל בתרחיש הקל, ובתרחיש הקשה יותר עד סוף מאי. בתרחיש הקצר יותר הפגיעה במשק נאמדה ב-4.9% אחוז תוצר, ואם השבתת המשק נמשכת עד סוף מאי ב-9.0% אחוזי תוצר. בשני התרחישים התוצר בישראל מתכווץ בשיעור חסר תקדים, ולהערכת חטיבת המחקר אומדנים אלו לא לקחו בחשבון גורמים כמו אפקט עושר וההשפעות מהכלכלה העולמית. הצד החיובי הוא שחטיבת המחקר מעריכה שצפויה עלייה חדה בצמיחה בשנה הבאה, בעיקר בשל בסיס ההשוואה הנמוך.
"מספר דורשי העבודה חצה את רמת ה-900 אלף איש. החשש העיקרי הוא שחלק מדורשי העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם לאחר שתהיה השתלטות על הווירוס. ביום שלאחר המגיפה, הכלכלה העולמית תהיה במיתון והממשלות יהיו שקועות בחובות גדולים. ענפי משק כמו תיירות, תעופה, בטחון ואולי אפילו טכנולוגיה עשויים להיפגע, בשל ההאטה הגלובלית. שיעור האבטלה צפוי לכן להכפיל עצמו יחסית למצב שטרם ההתפרצות ולהגיע לרמה של כ-7%. בטווח הזמן הקצר, יש לזכור שהפיצוי שמקבלים אותם דורשי העבודה הוא מוגבל, ומשקי בית רבים יאלצו לכן להשתמש בחסכונות או להגדיל אשראי (דחיית תשלומי משכנתה לדוגמא). גורמים אלו יביאו לכך שהצריכה הפרטית לאחר סיום המשבר תפחת ביחס לזו שטרם המשבר.
"בנק ישראל רוכש איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של עד 50 מיליארד שקל. הוועדה המוניטרית החליטה על צעד זה במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. משיכות הכספים מקרנות הנאמנות ומהגופים המוסדיים הביאה לירידות מחירים כמעט בכל אפיק השקעה, ובכלל זה איגרות-חוב ממשלתיות, שבימים כתיקונם אמורים להיות נכס חסר סיכון. תשואות איגרות החוב החלו לעלות דווקא בעת בה בנק ישראל מעוניין במדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, שתסייע לסקטור העסקי ולמשקי הבית. רכישות האג"ח של בנק ישראל הצליחו למתן באופן ניכר את עליית התשואות באיגרות הממשלתיות: כך לדוגמה איגרת לטווח של 10 שנים שהגיעה לתשואה של 1.4% ירדה לכ-1.0%. כלומר, בנק ישראל הצליח לשטח את עקום התשואות הממשלתיות. בניגוד לפד האמריקני וה-ECB בנק ישראל אינו רוכש בשלב זה אג"ח של חברות, אם כי רכישות האג"ח הממשלתיות פעלו למיתון עליית מרווחי הסיכון גם באיגרות החוב הקונצרניות.
"הבנקים המרכזיים בעולם "מדפיסים כסף" בכדי לממן את הגירעונות התקציביים התופחים. האם גם ישראל בדרך לשם? במידה רבה אפשר לומר שבנק ישראל כבר מדפיס כסף – 50 מיליארד שקל בהם הוא רוכש אג"ח ממשלתיות. רכישות אלו נועדו לסייע למצוקת הנזילות בשוק, אבל הן גם יתמכו בממשלה שתנפיק בהמשך אג"ח על מנת לממן את העלייה בגירעון התקציבי (למרות שבנק ישראל רוכש רק בשוק המשני). צרכי המימון של הממשלה צפויים להיות כאמור גבוהים בהרבה מ-50 מיליארד שקל, וכבר יש קולות הקוראים למימון הגירעון באמצעות הדפסת כסף (הבנק המרכזי נותן הלוואה לממשלה ולא בהכרח באמת מדפיס בפועל).
"הדפסת כסף לאו דווקא מייצרת אינפלציה בטווח הקצר, אבל עשויה להיות מדרון חלקלק, כי ממשלות מתקשות להיגמל ממנה. הממשלה מגדילה את הוצאותיה ומעניקה את הכספים לציבור (כסף הליקופטר). הכספים שמוזרמים לציבור באים לפצות על ירידה חדה בהכנסותיהם. בהנחה שפוטנציאל הייצור של המשק לא נפגע, ואנו בעודף כושר ייצור (אבטלה גבוהה), לא אמורים להתפתח לחצים אינפלציוניים. בטווח הקצר האינפלציה עשויה אף לרדת, בשל ירידת מחירי שכירויות לדוגמה. הסיכון העיקרי הוא שעקב העלייה בחוב הציבורי, הדפסת הכסף תהפוך מזמנית לקבועה, ואז האינפלציה עשויה להתחיל לעלות. אנו מעריכים כי הסיכוי שנגיע למצב הזה נמוך.
"השקל שמר על יציבות מול הדולר, תוך תנודתיות גבוהה. הפיחות בשער השקל בתחילת המשבר נבע מעלייה בצרכי בטחונות במט"ח, וצמצום גידורי מט"ח של המשקיעים המוסדיים. שני אלו קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, ואינם משקפים שינוי בגורמים הבסיסיים של המשק, או איבוד אמון של הציבור בשקל. בנק ישראל החל לפעול בשוק עסקאות ההחלף שקל דולר, ולמעשה הוא מלווה דולרים תמורת בטחונות. פעולה זו מוזילה את הריבית הדולרית בישראל, והיא תרמה להתייצבות השקל. בנקים מרכזיים נוספים בעולם נקטו במדיניות דומה".
בנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות ב-50 מיליארד שקל
בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה – שאלות ותשובות
יעמוד על 4.89 שקל לליטר, ירידה של 17.3%. זהו מחיר הדלק הנמוך ביותר מאז ינואר 2009
מחיר הדלק יורד. זאת בעקבות התרסקות מחירי הנפט בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. מ-1 באפריל יירד מחיר הדלק ב-1.03 שקל לליטר לרמה של 4.89 שקל לליטר בשירות עצמי ו-5.10 שקל לליטר בשירות מלא. מדובר על ירידה של כ-17.3% לעומת החודש הקודם.
זהו המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2009.
התפשטות נגיף הקורונה, שגרמה לצמצום דרסטי של טיסות ברחבי העולם, בנוסף למלחמה על מחירי הנפט בין רוסיה לסעודיה, גרמו בשבועות האחרונים לצניחה במחירי הנפט.
חברות שיווק הדלק בישראל ביקשו משר האנרגיה יובל שטייניץ להקפיא את מחיר הדלק ולא להורידו על מנת לצמצם את הפסדיהן בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט. כעת מתברר כי על אף הפצרותיהן, המחיר בכל זאת יירד.
למרבה הצער רוב הנהגים כנראה לא ייהנו מהירידה לאור הנחיות הסגר המחמירות בשל משבר הקורונה.
כשמדינה במשבר כלכלי היא מגייסת אג"ח לאזרחים שלה – היא מקבלת מהם כסף – סוג של הלוואה. בכסף הזה היא משקיעה חזרה באזרחים – כדי לעודד את הצמיחה והכלכלה. המצב עכשיו כל כך בעייתי – משבר חובק עולם, שעל הפרק גיוס אג"ח עולמי – כל ממשלות העולם מתאחדות לצורך גיוס איגרות חוב מהציבור העולמי. אבל זה לא כל כך פשוט.
המדינות הצפוניות באירופה עשירות יותר מיתר המדינות והן לא היו רוצות להתאחד לצורך גיוס אג"ח משותף – הן בעצם פוגעות בדירוג של עצמן מעצם האיחוד, למה הן צריכות את זה – הן יכולות לגייס באופן עצמאי. ובכל זאת בשם האיחוד ועל רקע המשבר העולמי, מנהיגי צרפת, איטליה וספרד ושש מדינות נוספות מנסים לייצר אג"ח כל־אירופית שתוכל לתמוך במדינות החלשות.
"הנימוקים להקמת מכשיר משותף כזה – אג"ח אירופאי, הם חזקים ונכונים, מאחר שכולנו ניצבים בפני משבר גדול שאין לו אחראים", כתב שארל מישל, נשיא המועצה האירופית של מנהיגי כל מדינות האיחוד האירופי. "הגיוסים במכשיר הזה יאפשרו לממן השקעות בשירותי הבריאות ובהגנה על הכלכלות ועל המבנה החברתי במדינות".
שר הכלכלה הגרמני פטר אלטמייר הזהיר מפני אפשרות כזו: "רעיונות מקוריים חדשים שהם במקרים רבים חזרה לתפיסות שדחינו מזמן. הוא כינה את הוויכוח על היורובונד – האג"ח המשותפות – סוג של מדע בדיוני".
החובות של מדינות אירופה גדלו מאוד בשנים האחרונות – החוב הממשלתי בצרפת וספרד הוא כ-100% מהתמ"ג, ובאיטליה ויוון הוא עולה על 130% מהתמ"ג. המדינות האלו מוגבלות בהתמודדות עם המשבר. מנגד, בגרמניה שיעור החוב מהתמ"ג עומד על 50% בלבד – והיא יכולה וערוכה להתמודד עם המשבר.
התוכנית הכלכלית שגיבשו אנשי האוצר, בנק ישראל ומשרד רה"מ תסתכם ב-80 מיליארד שקל ואמורה לתת מענה לכל המגזרים
בכירי משרד האוצר בשיתוף עם אנשי בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה סיכמו את הצעדים שייכללו בתוכנית הסיוע הכלכלי למשק בעקבות משבר הקורונה.
עד כה הקצה האוצר סכום של 8 מיליארד שקל להגדלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. חבילת הסיוע החדשה רחבה בהרבה ועומדת להסתכם ב-80 מיליארד שקל, והיא אמורה לתת מענה לכל המגזרים. בנוסף תוקם קרן סיוע לעסקים גדולים בהיקף של 5 מיליארד שקל.
אחד הצעדים הראשונים בחבילת הסיוע הוא מתן דמי אבטלה משופרים לעובדים שכירים, כאשר תקופת הזמן המינימלית לזכאות תעמוד על שישה חודשים במקום שנה, תקופת הזכאות לדמי האבטלה תוארך, ותבוטל החובה לנצל ימי חופשה לפני קבלת דמי האבטלה.
צעד נוסף – ויוצא דופן – שעליו הוחלט הוא להעניק דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת או שפוטרו. עובדים אלה יקבלו מענק מקסימלי של 4,000 שקל בחודש, בלי צורך להגיש טפסים, וזאת בנוסף לקצבת הזיקנה שהם מקבלים.
צעד נוסף וחסר תקדים הוא ההחלטה להעניק סיוע ישיר לעצמאים, לאחר ששנים רבות הם נאבקים לקבל זכאות לדמי אבטלה. בישראל רשומים היום קרוב ל-300 אלף משקי בית שבראשם עומד עצמאי. במסגרת תוכנית הסיוע צפויים עסקים ועצמאים בעלי מחזור שנתי מ-300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל, לקבל מענק של 6,000 שקל.
עוד מתוכננת במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית הענקת פטור מארנונה לעסקים שנפגעו מהקורונה, תוך החרגת חלק מהעסקים, ביניהם בנקים ורשתות שיווק גדולות.
יש לציין כי לא כל תוכנית הסיוע תמומן באמצעות הוצאה תקציבית ישירה. מיליארדי שקלים מתוכה ממנה ימומנו בהלוואות שיוכלו להעניק הבנקים בערבות המדינה ומיליארדי שקלים נוספים ימומנו בדחיית תשלומים שבממשלה מקווים לגבות בעתיד וממיליארדי שקלים נוספים בקצבאות של ביטוח לאומי שאינן עוברות דרך קופת המדינה.
עוד אחד מציוני הדרך של ילדינו בדרך לבגרותם הוא קבלת רישיון הנהיגה. לצד השמחה הגדולה, מתלווים גם הפחד, הדאגה והחששות. איך תוכלו לסייע לילדכם להפוך לנהג זהיר וכיצד תדריכו אותו לנהוג נכון? תגלו הכל במאמר הזה. אז קדימה, המפתחות באוטו בואו נצא לדרך.
הכרות עם הרכב עליו הוא נוהג
מכל נהג אשר עולה על רכב חדש, נדרש מספר דקות כדי להתרגל לרכב זה. על אחת כמה וכמה ילדכם אשר עד כה נהג ברכב של מורה הנהיגה שלו, וכעת יתחיל לנהוג ברכב המשפחתי. סייעו לו להתרגל אל הרכב בזריזות. טרם אתם מתחילים את הנהיגה הזכירו לו לחגור את חגורת הבטיחות, לכוון את המראות ברכב, לכוון את הכיסא כך שיהיה לו נוח, להסתכל במראות טרם הוא מתחיל בנסיעה, לאותת במידת הצורך ולהתחיל בנהיגה איטית.
נהג חדש
החוק במדינת ישראל מחייב כל נהג חדש להתקין שלט בשמשה האחורית של הרכב, אשר בו מצוין כי נהג הרכב הוא נהג חדש. את השלט יש להשאיר על השמשה, תקופה של שנתיים אשר רק בסיומה, יוכל הנהג החדש להסיר את השלט כחוק. שלט זה מסייע הן לנהגים לגלות סבלות והבנה כלפי הנהג, והן לנהג אשר יודע כי הנהגים מאחוריו רואים ומבינים שהוא נהג חדש, אשר עשוי לנהוג לאט יותר מהרגיל.
ליווי צמוד
אומנם החוק מציין מפורשות מהו הזמן הנדרש ללוות נהג חדש. אך גם אם פרק זמן זה הסתיים, תוכלו להמשיך וללוות את ילדכם בנהיגה כדי להקנות לו עוד ביטחון על הכביש. תוכלו לסייע להם במתן עצות מועילות. מאילו מצבים כדאי להימנע? מה צריך לעשות אם חלילה הם מעורבים בתאונה? כיצד עובד הביטוח? מה עליהם לעשות אם הם נתקעו עם הרכב ועוד. כמו כן אל תשכחו להגיד להם שהם תמיד יכולים לפנות אליכם, ושאתם תמיד כאן לצידם.
ביטוח רכב ומשמעותו
על הנהגים החדשים להבין היטב את משמעותו של ביטוח הרכב. עליהם להבין את תפקידה של ביטוח החובה שהיא זו המעניקה פיצוי כספי אם חלילה ישנה תאונה שבה מעורבים נפגעי גוף. ביטוח צג ג' אשר מעניק כיסוי לרכב של צד ג' אם הייתה תאונה אך לא לרכב שעליו הם נוהגים וביטוח מקיף אשר מעניק כיסוי הן לרכב של צד ג' והן לרכב שעליו הם נוהגים.
כמו כן, מומלץ להדגיש בפניהם אילו כיסויים כולל ביטוח הרכב אשר ברשותכם. אם יש לכם מנוי גרירה לשעת צורך. או כיוסי עבור רכב חילופי וגם עבור שבר שמשה. אומנם הביטוחים השונים מעניקים כיסוים רבים ומגוונים אשר צריך לספר עליהם לנהגים החדשים אך אם יש ברשותכם רק ביטוח צד ג', תוכלו לרכוש גם את הכיסויים הללו אך לא אחרים.
תל אביב עיר ללא הפסקה וכך גם מקומות החנייה בה – לא נמאס לכם? רבים מהתושבים הגרים בתל אביב מתעסקים שעות בחיפוש חנייה. מאמר זה יבדוק את הכדאיות של אחזקת רכב בתל אביב ויציע פתרונות אחרים
רוצה איכות חיים בתל אביב
תושבי תל אביב נהנים מאיכות חיים בעיר המשלבת אווירה תוססת אך רגועה, ים, מקומות בילוי לכל הגילאים, שווקים צבעוניים, רחובות וסמטאות שנשתמרו עם השנים ולצדם מבנים חדשים, והרבה מבקרים ותיירים המגיעים לחוות את חיי היום והלילה בעיר ללא הפסקה. כמו כן, גם תושבים מיישובים אחרים עובדים בתל אביב ומגיעים אליה בעיקר בשעות היום. מצד אחד מקומות עבודה ובילוי חשובים הן לתושבים והן למבקרים, והם אלו שהפכו את העיר למרכזית ופעילה. אך עם זאת, תושבים רבים מתלוננים על מצב החנייה והעומס בתנועה בכל שעות היממה, ועל כן נשאלת השאלה: האם כדאי להחזיק רכב?
האם כדאי להחזיק רכב בתל אביב?
לרוב תושבי תל אביב אין חנייה בבניין או בביתם הפרטי והם מקבלים תו חנייה מיוחד מהעירייה שאתו הם יכולים לחנות בשעות מסוימות בסמוך לביתם. אך לא תמיד מוצאים חנייה גם בשעות שחל איסור על תושבים שאינם מתל אביב לחנות בהם. לפיכך, התושב מוצא עצמו מבזבז זמן יקר ועצבים בחיפוש אחר חנייה ולעיתים אף נאלץ לשלם על מקום חנייה במגרש חנייה פרטי. בנוסף, העומס בעיקר בשעות היום קשה מנשוא. לא ייתכן שתושב העיר שצריך להגיע למקום עבודתו מחוץ לעיר ואין לשם תחבורה ציבורית, ייאלץ לעמוד שעות בפקקים כדי לצאת מתל אביב או לחילופין לעמוד בעומס הרב כאשר הוא שב לביתו. גם מבחינת עלויות הדלק זה לא כדאי להחזיק רכב. ידוע שעמידה בפקק גורמת לבזבוז ניכר של דלק. כמו כן, אם אינכם יוצאים מהעיר בשביל מה לכם להחזיק רכב? ולכך יש פתרונות.
פתרונות לנגישות בתל אביב
כדי להתנהל בעיר אפשר לעשות שימוש בכלי תחבורה כמו אוטובוס או אופניים, אך מה עושים המעוניינים לצאת מתל אביב מדי פעם וחייבים מכונית. רכב להשכרה הוא פתרון למי שאינו משתמש ברכב באופן קבוע ויום יומי. רכב להשכרה הוא גם יעיל מבחינת נגישות מהסיבה שאם אתם זקוקים לו אתם משכירים ואם לא אתם משתמשים בכלי תחבורה אחר. ולבסוף, רכב להשכרה זול יותר מאחזקת רכב קנוי. אין צורך להוציא הוצאות על תחזוקה שוטפת, טסט, ביטוח, בדיקת תקינות ועוד. חברת ההשכרה מוציאה את העליות האלו. סיבה נוספת, היא עלות רק על הימים אותם שוכרים את הרכב. כלומר, אם נשארתם בתל אביב והרכב שלכם עומד בחנייה כבר כמה שבועות, ייתכן וכספכם מתבזבז לשווא. לכן, מכרו את הרכב ועברו לרכב מושכר זול ונוח יותר.
עוד מעט מגיע הקיץ וצריך להתכונן כדי למנוע הוצאות חשמל ודלק מיותרות. במאמר זה נציג מספר טיפים שיעזרו לכם לצמצמם את ההוצאות ולחסוך כסף באמצעות פעולות שונות בבית ובמכונית.
צריכת דלק נמוכה בנסיעה בטוחה
אחרי ששהינו בבית במהלך החורף, מגיע הקיץ ואתו החופש הגדול המלווה בפסטיבלים, פעילויות לילדים וטיולים, ולכן משתמשים במכונית יותר ויוצאים לנסיעות ברחבי הארץ. אך מחירי הדלק עולים וצריכים לעמוד הן בהוצאות הבילויים והן בהוצאות של צריכת דלק. על מנת לחסוך בהוצאות הדלק מומלץ לרוקן את תא המטען כדי להפחית את המשקל על המכונית וכך למנוע מהמנוע מאמץ ולשפר את צריכת הדלק. הצעד הבא הוא לתכנן נתיב נסיעה ללא עומסי תנועה שיגדילו את הוצאות הדלק ויבזבזו לכם זמן מיותר. בשלב הבא רצוי להפעיל את מנגנון דימום המנוע בעצירה ברמזור או בעומס. פעולה זו תשפר את בזבוז האנרגיה של המערכת החשמלית ברכב, המזגן והדלק. בנוסף, אין להאיץ או לבלום בבת אחת את הרכב ולהקפיד שהמכונית תהיה על הילוך גבוה גם אם הרכב חשמלי, מכיוון שככל שהמהירות של המכונית תעלה כך גם תעלה צריכת דלק. לכן עם הרגלי נהיגה נכונים תוכלו לחסוך הרבה דלק.
חיסכון בחשמל באמצעות התקנת לוחות סולאריים
לא רק במכונית רצוי לחסוך בחשמל, אלא גם בבית. בקיץ חם, נוטים להתקלח לפחות 2-3 פעמים ביום. מזיעים, חוזרים מהים ואחרי פעילות ספורטיבית ומה שרוצים זו רק מקלחת טובה. כדי לחסוך בחשמל רצוי להתקין לוחות סולאריים שייצרו חשמל באמצעות אנרגיית השמש וכמו כן, יחסכו חשמל בשימוש הרב שעושים במזגנים לאורך הקיץ. למעשה אנרגיה סולארית היא אנרגיה ירוקה שנוצרת באמצעות אור וחום השמש וניתן להמירה לחשמל. גם לגבי חיסכון דלק במכונית באמצעות לוחות סולאריים העתיד נראה ורוד. כלומר, היתרון במכוניות סולאריות הם החלופה לדלק שמונעת גם זיהום סביבתי. לסיכום, התקנת לוחות סולריים בבית תחסוך לכם הוצאות חשמל רבות כמו הפעלת המזגן שבו ניתן להשיג חיסכון נוסף.
חיסכון בחשמל באמצעות ניקיון הפילטרים במזגנים
תחזוקה נבונה של המזגן לפני הקיץ תעזור לכם לעבור את הקיץ בשלום ובפחות הוצאות. ולכן אין לשאוב את האבק המצטבר במזגן כיוון שהאבק אינו נאסף במלואו. גם מסיר שומנים, אקונומיקה וכדומה אינם פתרונות מוצלחים לניקוי המזגן, כי הם מורכבים מחומרים חומצתיים שאינם בריאים לנשימה בעת הפעלת המזגן. ולכן הדרך הטובה ביותר היא להסיר את מכסה הפילטר (הפלסטיק הלבן), להוציא אותו, לנקותו מתחת לזרם מים ולהתיז חומר ניקוי מקציף או חומץ 5% שיש בכל בית. לאחר מכן יש לשטוף היטב במים כדי להפיג את ריח החומץ ולהחזיר את הפילטר למקומו לאחר שמייבשים אותו היטב. לפיכך, המזגן יתאמץ פחות בקיץ ותוכלו לחסוך באנרגיית חשמל.
מפעלי הרכב בעולם במשבר קשה. היקף המכירות צנח כמובן בחודש האחרון ולא רואים את האור בקצה המנהרה. אמנם, מדובר על השבתה שאמורה להיות למשך שבועות או חודשים ספורים, אבל האמת שאיש לא יודע, ומעבר לכך – גם שבועות ספורים מספיקים למוטט תעשייה, במיוחד כזו שנשענת על אשראי.
מחלקת המחקר ב-RBC קפיטל מעריכה כי תהיה ירידה של 16% בהיקף ייצור הרכב הגלובלי במהלך השנה – משמע יעלו על הכביש כ-14-15 מיליון רכבים פחות מבשנה קודמת. במקביל למשבר הריאלי, גם בשוקי המניות יש נפילה במניות חברות הרכב בשיעורים של עד 50%. אפילו טסלה שלפני המשבר הפכה להיות חברת הרכב השנייה בגודלה בעולם במונחי שווי שוק איבדה 40%.
למעשה, דווקא דרום קוריאה שבתחילת משבר הקורונה היה חשש גדול שתושבת מפעילות, הפכה להיות בשבועות האחרונים מוקד תעשיית הרכב. אמנם התעשייה נפגעה בעת התפרצות הנגיף, אבל, קונצרן יונדאי מוטורס זוכה לתמיכה ממשלתית רחבה ובהתאמה היקף הייצור חזר למספרים סבירים, אם כי רחוקים כמובן ממספרי השיא.
גם סין שהיתה מוקד התפרצות הנגיף, עוברת אותו בינתיים בשלום (יחסית) ופעילות תעשיית הרכב שלה מתאוששת.
ואצלנו – כפי שכתבנו בעבר – הבעיה היא בגופי הליסינג. זו בעיה שעלולה להתגלגל ליבואני הרכב שמממנים חלק גדול מפעילות הליסינג.
מתחילת מרץ נרשמו 690,055 דורשי עבודה חדשים, 90% מהם בחל"ת. ההנחה היא שעם הקלת המגבלות רוב המובטלים החדשים יחזרו לעבודה
משבר הקורונה מחריף ואיתו המשבר הכלכלי. אחת האינדיקציות הבולטות היא מספר דורשי העבודה בישראל שממשיך לעלות בשיעורים חדים מאז הוטלו הגבלות על תנועה ועבודה בישראל, שאילצו מעסיקים לשלוח עובדים רבים לחופשה ללא תשלום.
שיעור האבטלה במדינת ישראל עמד הבוקר (חמישי, 26 במרץ) על 20.4%. אתמול נרשמו בשירות התעסוקה 39,009 דורשי עבודה חדשים, לעומת 45,647 ביום שלישי, 38,016 ביום שני, ו-54,305 ביום ראשון.
מבין המתייצבים החדשים במרץ, 59% מהמתייצבים הן נשים ו-41% הם גברים. 46% מתוך המתייצבים הם בגילאי 20-34, 37.5% בגילאי 35-54, 14% בגילאי 55 פלוס, ו-2.2% הם עד גיל 20. הענפים שבהם נרשמה הקפיצה הגדולה ביותר הם הוראה והדרכה, מכירות, מסעדנות ותיירות.
מתחילת מרץ נרשמו 690,055 דורשי עבודה חדשים, 90% מהם בחל"ת. יחד עם חלק מהמתייצבים הפעילים מהתקופה שלפני משבר הקורונה עומד מספר דורשי העבודה הפעילים בישראל על 847,906 אנשים.
למרות העלייה במספר דורשי העבודה, יש מפוטרים שאינם זכאים לדמי אבטלה. עם אלה נמנים בראש ובראשונה בעלי העסקים העצמאים – יותר מ-300 אלף במדינת ישראל, אנשים בני יותר מ-67 שרוצים או חייבים לעבוד, מבקשי מקלט ועובדים פלסטינים.
מבחינת הביטוח הלאומי, מדובר בתוספת של יותר ממיליארד שקל בחודש לתקציב דמי האבטלה, שיגרום גל המובטלים החדשים.
נכון לעכשיו לא ברור כמה זמן תימשך החופשה הכפויה, אבל ההנחה היא שעם הקלת המגבלות במשק ובוודאי בתום המשבר כולו רוב המובטלים החדשים יחזרו לעבודה ושיעור האבטלה הגבוה יירד .
תגובות הכלכלנים על העלייה בשיעור האבטלה: המספרים חמורים פחות מבעולם וישראל תצא מכך
איך לשמור על זכויות הפנסיה שלכם בחל"ת
ועדי העובדים במערכת הבנקאית ביקשו מהמפקחת על הבנקים חדוה בר להורות על סגירת כל סניפי הבנקים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, ולהשאיר רק את שירותי הקופה פתוחים ובשעות הבוקר בלבד.
הבנקים נחשבים חיוניים והיום הממשלה אישרה החרפה של המגבלות במסגרת המלחמה בנגיף הקורונה, אך גם במסגרת החרפה זו סניפי הבנקים המוגדרים שירות חיוני, אמורים להישאר פתוחים. אם כי בשל החלטת בנק ישראל מדובר בכמה סניפים גרעיניים בלבד.
"לפי נתונים שנמסרו לנו עולה כי יש מספר בלתי מבוטל של עובדי הבנקים אשר נדבקו בנגיף הקורונה עקב המגע שלהם עם לקוחות הבנק. אין כל צל של ספק, כי אותם עובדים מסכנים את לקוחות הבנקים האחרים שאיתם הם באים במגע, את חבריהם לעבודה ואת פעילות הסניף בכלל", כותבים ראשי הועדים במכתב.
על המכתב חתומים עשרה ראשי ועדים של כלל הבנקים במערכת. לדבריהם, ישנה פעילות רבה של הציבור בסניפים בימים אלה, שכוללת בחלקה הגדול פעולות שניתן לבצע באמצעים אחרים כמו בטלפון או בערוצים הדיגיטליים. "הציבור אשר פוקד את סניפי הבנקים בימים אלה מסכן את עצמו ואת עובדי המערכת הבנקאית באופן חסר תקדים", הם כותבים. יתר על כן בכמה סניפים שנחשדו בקורונה הצוות הוחלף והסניף חוטא.
ועדי העובדים גם מציינים כי הנגיף עשוי לעבור גם באמצעות שטרות ומטבעות, אשר הלקוחות מוסרים לעובדי הבנק, מה שמגביר עוד יותר את הסיכון להידבק בנגיף. ראשי הועדים גם מזכירים כי ממילא משהוחלט על השבתת התחבורה הציבורית, עובדים רבים לא יוכלו להגיע למקום עבודתם, ולכן ממילא יהיה קושי במתן שירותים בנקאיים שוטפים בסניפים.
למרות צמצום הסניפים ואף שנקבע כי יש לקבוע מראש תור לפני ההגעה לסניף, וכי על הבנקים לעודד ככל הניתן את הלקוחות לבצע שירותים בערוצים הדיגיטליים. אולם נראה כי לדברי ועדי העובדים הצעדים הללו אינם מספיקים, ויש תנועת קהל ערה בסניפים.