רשות ניירות ערך בארה"ב (ה- SEC) הגישה אישומים נגד מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, בגין הטעיית המשקיעים בציוץ שפירסם בחודש שעבר בחשבונו בטוויטר. מאסק, נזכיר, כתב בציוץ כי הבטיח כמעט בוודאות את המימון הנדרש כדי להפוך את החברה לחברה פרטית.

מאסק אמר זהמחיר יהיה 420 דולר, וגרם בעצם לעלייה במחיר המניה של טסלה שהיחה נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר בהצעת הרכש התיאורטית (כדי להפוך את החברה לפרטית צריך לעשות הצעת רכש). למרות שהיו רבים שלא לקחו את דבריו ברצינות, הרי שחלק גדול מהמשקיעים האמין לו ולראייה – העלייה במחיר המניה.על פני מדובר בהשפעה בדרכי תרמית בניירות ערך, ואפשר להתייחס לזה גם כהודעה כוזבת. אחרי הכל, מאסק אחרי כמה ימים ביטל את האפשרות הזו.

בתביעה שהוגשה בבית משפט פדרלי במנהטן, האשימה ה-SEC את מאסק בסדרה של הודעות כוזבות ומטעות באוגוסט, עם דגש על הציוץ להפוך את החברה לפרטית – "הוא לא דן בתוכן ההודעות עם איש לפני פרסומן בפני למעלה מ-22 מיליון עוקביו בטוויטר או כל אדם אחר עם גישה לאינטרנט", נכתב בתביעה, "הוא גם לא יידע את נאסד"ק לגבי כוונתו לצאת בהודעה פומבית זאת, כפי שמחייבים כללי נאסד"ק".

מאסק טען שלא עשה דבר שאינו יכול לעלשות

פריצת אבטחה חמורה בשרתם של פייסבוק. מידע אישי של כ-50 מיליון משתמשים ברשת החברתית נפרץ ונחשף – כך הודיעה החברה. זהות הפורצים עדיין לא ידועה וגם לא מטרתם.

על פי המידע שנמסר מפייסבוק התוקפים הצליחו להשתלט על המפתות הדיגיטליים של המשתמשים ועל החשבונות של מיליוני המשתמשים. המפתחות הדיגיטליים משמשים לחיבור אוטומטי  מבלי להזין את הסיסמה כל פעם מחדש.

פייסבוק מאפסת את המפתחות הדיגיטליים לכל 50 מיליון המשתמשים שנפגעו. בנוסף החברה הודיעה כי היא תבצע פעולה דומה על עוד 40 מיליון חשבונות שאולי נפגעו מהפריצה. כלומר ייתכן שבפועל הפגיעה רחבה יותר והגיעה לכ-90 אלף משתמשים.

פייסבוק מסרה כי הפריצה התאפשרה בעקבות עדכון שהם ביצעו ביולי 2017 בכלים להעלאת סרטונים. הפגיעה הזו, שבעצם שוב מראה שהפרטיות שלנו כמשתמשי פייסבוק בסכנה, מגיעה אחרי "משבר הפרטיות" הגדול – משבר קיימברידג' אנליטיקה וזליגה של נתונים על 87 מיליון משתמשים לידיה של חברת ניתוח פוליטית.

החשש שהחברה לא מגנה על פרטיות הגולשים, גרמו לרגולטורים להשתית מגבלות על החברה. מייסד-מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג העיד בפני הקונגרס והסנאט האמריקאי על התפקיד שמילאה פייסבוק בבחירות שונות ובעיקר בהתערבות הרוסית בבחירות האחרונות בארה"ב.במקביל, מדינות בכל העולם פתחו בחקירות ובבחינת פעילות הרשת החברתית תוך כדי מתן הגבלות על הכח שהחברה מרכזת וזאת כדי להגן על המשתמשים.

מניית פייסבוק

הקורקינטים שוטפים את רחובות תל אביב. חודשים ספורים לאחר שהודיעה Bird, ענקית הקורקינטים השיתופיים העולמית, על כניסתה לישראל, הודיעה גם מתחרתה הגדולה ליים בייק (LimeBike) כי פעילות הקורקינטים השיתופיים שלה תעשה עלייה גם היא לישראל.

סגן נשיא ליים, קייאן קונטה, מסר מסר כי פעילותה של החברה בשתי ערים בישראל תתחיל בתוך כחודש. קונטה מסר כי  החברה נמצאת במגעים כבר כמה חודשים עם שתי רשויות וגופים בישראל.

אחת המשקיעות הגדולות בליים היא חברת  חברת המוניות Uber שהיתה חלק מסבב הגיוס האחרון של ליים שבו הושקעו בחברה כ-330 מיליון דולרלפי שווי של 1.1 מיליארד דולר אחרי הכסף. מאז הקמתה בגייסה ליים כ-500 מיליון דולר.

בנוסף לשתי החברות הבינלאומיות גם חברת אינוקים הישראלית מציעה שירות של השקרת קורקינטים ותשלום על פי שימוש.

השימוש בקורקינטים השיתופיים נעשה באמצעות שימוש באפליקציה ייעודית אשר מציינת בפני המשתמש את מיקומו של הקורקינט הזמין הקרוב אליו. טעינת הקורקינטים נעשית על ידי "אספני קורקינטים" אשר אוספים אותם ומטעינים אותם במשך הלילה. האספנים מתוגמלים בכסף עבור הטעינה של הקורקינטים.

השימוש בקורקינטים של בירד שכבר נמצאים בתל אביב עולה 5 שקלים ועוד 50 אגורות לדקה של רכיבה. זאת אומרת שחמש דקות של רכיבה יעלו כ-7.5 שקלים. יותר יקר מאוטובוס פנימי אבל יותר זול משעת חניה.

כניסתם של כלי תחבורה זולים וידידותיים לסביבה היא מבורכת אבל הבעייה היא שעד שלא תוסדר לחלוטין הנסיעה בהם בחוק, העלייה במספרם במדרכות וכבישי ישראל עלולה להביא לעלייה במספר הנפגעים בתאונות דרכים בהם מעורבים קורקינטים.

לפני מספר שבועות פורסם בוושינגטון פוסט כי בארה"ב נרשמה עלייה חדה במספר הנפגעים מתאונות על קורקינטים חשמליים שיתופיים.

בישראל מאלץ החוק את הרוכבים באופניים ובקורקינטים חדשים לרכוב בכביש במקומות שבהם אין שבילי אופניים וסביר להניח חשכשיתפרסמו הנתונים הרשמיים יתברר שגם בישראל נרשמה עלייה חדה בשיעור התאונות הקטלניות בהם מעורבים הקורקינטים.

כלי התחבורה החשמליים חלשים בהרבה מכלי התחבורה המשתמשים איתם בדרך ובהתחשב בתרבות הנהיגה בארץ, כל עוד לא מוסדר לחלוטין הנושא של כלי תחבורה חשמליים ולא נבנית תשתית מתאימה, מדובר במגמה מסוכנת.

מתחם המשרדים BBC – או בעברית "בני ברק סנטר" (טוב, לא ממש עברית) משתרע על השטח שבין רחוב ז'בוטינסקי לרחוב ששת הימים בבני ברק, צמוד לקניון איילון ושטחו של המתחם הוא כ-200 דונם.

בין החברות שהתמקמו במתחם ניתן למצוא את שלמה נדל"ן, הכשרת הישוב, אשטרום ובנין צ'מפיון מוטורס.

נכון לעכשיו, הנכסים במקום עדיין זולים מהנכסים באזורי התעסוקה הקרובים אליו כמו מתחם הבורסה שנמצא כ-2 ק"מ בלבד מהמתחם,  או רמת החייל ובטח שיותר זול מתל אביב. ניתן למצוא במתחם משרדים למכירה בבניינים מפוארים במחירים הנעים בין 10,000 ל-12,000 שקל למ"ר לעומת 13,500-16,000 במתחם הבורסה ברמת גן.

בזמן האחרון תופס המתחם תאוצה. לאחרונה הודיעה אמות, אשר נמצאת בשלליטתו העקיפה של נתן חץ, כי רכשה מאלייד נדל"ן 50% מזכויות החכירה בקרקע בשטח של כ-16 דונם ברחוב הלח"י בבני ברק. אמות מסרה כי שילמה עבור הזכויות כ-100 מיליון שקל. שתי החברות מתכננות להקים בשטח פרוייקט למשרדים ומסחר בהשקעה של כ-800 מיליון שקל.

כבר היום, יש במקום רשת תחבורה ציבורית ענפה, אבל כנראה שבעיות של תדמית ומיתוג של המתחם עדיין שומרים את המחירים באזור נמוכים. המתחם ממוקם במקום שבו פעלו עד לא מזמן מפעלים, מחסנים ובתי מלאכה ישנים וכנראה שקשה עדיין לאנשים לחשו בעל המקום כמיקום מוצלח לעסק שלהם. כנראה שגם העובדה שמדובר בעיר בעלת צביון חרדי מורידה מקרנו של המקום.

סיבה אפשרית נוספת למחירים הנמוכים יחסית שבמתחם היא הגישה הלא נוחה אליו. אמנם כפי שכתבנו התחבורה הציבורית באזור מפותחת, אבל מה לעשות, עם ישראל עדיין לא כל כך רגיל להשתמש בתחבורה הציבורית. הפן התחבורתי של האזור אמור להשתפר פלאים בשנים הקרובות עם הקמתו של הקו האדום של הרכבת הקלה שתחנה שלו עתידה להיות ממוקמת ממש בפתחו.

כמוכן חשוב לדעת, שעיריית בני ברק ערכה שינויים בצו הארנונה ולמשכירים גדולים ניתנת הנחה המגיעה לשיעור של 43%.

עיריית בני ברק משקיעה רבות בהפיכתו של המתחם לאטרקטיבי והוא עובר בשנים האחרונות מתיחת פנים רצינית. תנופת הפיתוח ניכרת וחברות גדולות רבות בוחרות למקם בו את משרדיהן. אז מצד אחד יש תנופת בניה גדולה מאד במקום ומצד שני האטרקטיביות של המקום עולה. בשוק מדברים על כך שבאזור תל אביב יש עודפים גדולים של משרדים ואלפי מטרים פנויים להשכרה.

מעניין יהיה לראות מה תהיה מגמת המחירים ב-BBC, האם הביקוש ייגרום לעליית מחירים והם ידביקו את המחירים באזורי הביקוש הסמוכים לו או שהמחירים באזורי הביקוש ירדו לכיוון המחירים ב-BBC.

באפריל 2019 התפרסם בכלכליסט ראיון עם ראש העיר בני ברק,  אברהם רובינשטיין,  ועם אלכסי מולצ'נוב יועץ נדל"ן במתחם BBC בעיר בני ברק

  – עם כמעט שלוש מאות וחמישים אלף מ"ר של משרדים ממצבת את עצמה בני ברק כאחד ממוקדי המסחר והתעסוקה של גוש דן. לצד זה, ההתחדשות העירונית בבני ברק בקושי מתרוממת למרות מקומה הסופר מרכזי, האם יש עתיד כלכלי לעיר הכי צפופה בארץ? העיר ב"ב שנייה רק לתל אביב בכמות שטחי המשרדים שנוספו לה בעשור האחרון. האם הארנונה מנדל"ן מסחרי זה הפיתרון בעיניך למצבה הכלכלי הקשה של העיר?

אברהם רובינשטיין:  אכן, בוודאי ובוודאי. קודם כל המצב לא כל כך קשה, ברוך השם מצב יציב. אנחנו מאוזנים, אמנם מאוזנים ברובד הנמוך אבל אנחנו יציבים בזכות הנדל"ן הזה. בזכות הבנייה המסיבית של מתחם המסחר. מתחם BBC מה שנקרא.

-יש לכם עוד פתרונות בדרך? עוד מתחמים שאתם מתכננים, כדי להגדיל את הארנונה.

מר אברהם רובינשטיין: בוודאי. יש לנו קודם כל במתחם BBC, כרגע יש תשעה מגדלים שנמצאים בבנייה, יש לנו תשעה שהם בנויים ומשלמים כבר ארנונה. יש תשעה כרגע בבנייה שאנחנו יושבים פה ומדברים, כרגע בונים. הבנאים בונים אותם. יש לנו עוד הרבה מתחמים, יש מה שקרוי תב"ע 572, אזור הירקון, מה שדן דיזיין, יש לנו שם הרבה מאוד שטחי מסחר, מגדלים גדולים שעומדים לקום. עדיין התב"ע שמה לא מאושרת לגמרי. אבל שם גם יקום עיר שלמה של נדל"ן, של מגדלים, גורדי שחקים יפים מאוד.

-אלכסיי, איזה פוטנציאל אתה מזהה בבני ברק שם עיקר פעילותך? מה מושך את המעמד הבורגני לעיר הענייה הזו בזמן שמתחמי ענק של משרדים קמים בראשון לציון ובפתח תקווה

אלכסי מולצ'נוב: תודה רבה, אני שאלה פנטסטית, אני רוצה להגיד שאנחנו גאים, זה שאנחנו נמצאים במתחם, זה שאנחנו עובדים שם ומתפתחים ואנחנו מרכז השיווק של המתחם. יש שני סיבות שאני חושב שהמתחם הזה מנצח והסיבה הראשונה שמתחם BBC  הוא פרה חולבת של העיר בני ברק, וההנהלה יעשה הכול בשביל ששם יפתח הכול, ויעבוד הכול, ויתפתח ויצליח. אז אני שמח ואין יתרון כזה לאחרים.

דבר שני כשאנחנו מדברים איתך על ראשון ותל אביב ואחרים, אני חושב שאנחנו קו הראשון לתל אביב וקו הראשון לפארק הירקון, זה מקום מיוחד, קשה מאוד להשוות עם זה עם שום מקום אחר, אפשר להשוות את זה רק עם תל אביב והבורסה, ואנחנו יותר זולים מהם, ואנחנו יותר קרובים עדיין מפתח תקווה, מרחובות ומראשון בהרבה. לכן אני חושב שזה מאוד, מאוד מעניין וטוב ונותן לנו פה כח להצליח ולהתקדם במתחם הזה.

-תוכנית המתאר הכוללנית לעיר מדברת על בניית עשרת אלפים יח"ד חדשות בעיר

אברהם רובינשטיין: אכן.

-לאלו אוכלוסיות אתם מכוונים האם אתה רואה מקום גם לאוכלוסיה חזקה לא חרדית.

אברהם רובינשטיין: אנחנו בבני ברק בכלל, בארץ הנושא של הדיור לציבור החרדי מאוד, מאוד אני חושב שיש כישלון חרוץ בעניין הזה. אין שום מחשבה לטווח ארוך איפה הציבור החרדי יגור. אם רוצים שיגור במרוכז, יכול להיות שהמדינה מעוניינת אנחנו נגור, שהציבור החרדי הילדים שלי והילדים של חברי יגורו בתוך הערים החילוניות, ותראו מקומות יכול להיות מקומות מצליחים. אבל אם רוצים.

-אבל הצרכים של חרדים שונים בדרך כלל מצרכים של אוכלוסיה מעורבת.

אברהם רובינשטיין: הצרכים של חרדים שונים. יכול להיות, הצרכים של חרדים שונים, אז קודם כל מדינת ישראל עד עכשיו, לא נתנה פתרונות. אם מדינת ישראל לא נתנה פתרונות, אנחנו לפחות במוניציפאלי שלנו, בחלקת האדמה שלנו אנחנו צריכים לייצר פתרונות. ואנחנו ברוך השם מייצרים פתרונות. יש כרגע.

-אוכלוסיה לא חרדית מוזמנת לעיר שלכם גם? לא חרדית.

אברהם רובינשטיין: כל האוכלוסייה, כולם מוזמנים אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, כל אחד יכול לקנות דירה איפה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. אלא מה, בני ברק כידוע הכבישים סגורים בשבת. בני ברק יש שכונה, יש בתי כנסת לרוב, ברוך השם יש ישיבות לרוב. אם אנשים אחרים רוצים לבוא ולגור אנחנו לא יכולים למנוע מאף אחד. אבל מטבעם של דברים בדירות בבני ברק יש סוכות, הבניינים בבני ברק יש להם מגבלה, של שבע, שש וחצי קומות, שש קומות פלוס פנטהאוז או קומה שביעית חלקית. זה המגבלות שלנו, לכן כששאלת מקודם על הפינוי בינוי שלנו, אם זה אטרקטיבי, יש בעיה מסוימת בעניין הזה אבל גם זה לזה יש פתרונות. יש פתרונות קרקע משלימה, או דיור , או דירות משלימות מרמ"י, אבל זה עוד נושא.

-מאות אלפי מטרים רבועים של משרדים נבנים בימים אלה בגוש דן, וכולם מדברים על הצפה שעתידה בתחום, זה לא סוד. מה יקרה לדעתך לטווח המחירים בטווח הארוך? והאם בכלל שווה להשקיע בנדל"ן מסחרי היום?

אלכסי מולצ'נוב: על הצפה אני שומע עשר שנים, אני עשר שנים בתחום, אני עשר שנים במתחם BBC בבני ברק. בזמן שדיברו על זה אני וחברי ומשקיעים הרוויחו שם המון כסף ועובדים פנטסטי, זה פעם אחת. פעם שנייה אני רוצה לתת דוגמא אבנר ישר שזה אדריכל ידוע שבנה דרך אגב, תכנן בסר שלוש וארבע, כן, הוא מדבר על זה שהוא חושב שכמה שלא נבנה דירות וכמה שלא נבנה משרדים, תמיד יהיה חסר במדינת ישראל כי האוכלוסייה גודלת בצורה פוטנציאלית. כן זה חשוב לדעת וחשוב להבין. כל אלה שלא יודעים או לבנות, או לתכנן או לא לומדים ולא באים להתייעץ ועושים כל מיני דברים לבד, לא מצליחים ונמצאים, אתה יודע המשרדים נשארים ריקים ומתלוננים שיש הצפה או דברים דומים. אני משקיע בעצמי, כל הכסף של המשפחה שלי במתחם וכל החברים שלי הבאתי למתחם BBC, אני גם בבאר שבע, אבל הבית השני שלי בבני ברק. ואנחנו עובדים ומצליחים והצפה.

מר אלכסי מולצ'נוב: אין סכנה לגבי העתיד. יש הצפה בבני ברק כל שנתיים, אתה יודע למה? כי כל מתחם גדול שמתרומם יש הצפה לזמן מסוים. אני אתן לך דוגמא, בסר 4, מגדל מדהים הכי גדול עכשיו במתחם ואולי גם הכי יפה. אני רוצה להגיד לך שאנחנו שנתיים עבדנו בשביל לאכלס אותו, ובזמן הזה יש תנודות של המחירים בגלל שמאכלסים ויש מישהו לחוץ, מישהו לחוץ פחות, אז מה שאנחנו נגיד עכשיו שיש הצפה בגלל שבסר 4 קיבל טופס 4, אתה מבין. צריך לכל להתייחס נכון.

-אנחנו נדבר עכשיו על התחדשות עירונית. אדוני ראש העיר בקדנציה הקודמת החליטה העירייה לא לאפשר תוספת של יותר מקומה אחת בפרויקטים של תמ"א 38 תיקון 1. והעלה בכך את זעמם של היזמים, אפשר להבין למה. האם המדיניות הזאת תשתנה בזמן כהונתך, להזכירך הביקוש לעיר שלך מאוד גדול.

אברהם רובינשטיין: כן. נכון אבל אנחנו אני חושב שהתשתיות, אנחנו צריכים לאזן בין הביקוש לתשתיות. וכשאנחנו נותנים תמ"א 38 לעוד קומה. כאילו בפינוי, בינוי, קודם כל אנחנו כמדיניות לא נותנים תמ"א לחיזוק מבנים. זה אנחנו לא נותנים. המדיניות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא לתת. מה אנחנו כן נותנים, אנחנו בפינוי בינוי.

-זה קצת מסכן את האוכלוסייה במידה ותהיה רעידת אדמה.

אברהם רובינשטיין: זה מסכן את האוכלוסייה. אנחנו מעודדים לפינוי בינוי. אנחנו מעודדים מאוד לפינוי בינוי.

-לא לחיזוק?

ברהם רובינשטיין: יש בניין ישן, לחיזוק לא, בגלל שאני חושב שהחיזוקים האלה זה טלאי על טלאי וזה לא מוצלח וגם אצלנו באילוצים שלנו, זה יכול להיות גם לא כלכלי, כמו שאמרנו, בגלל שאנחנו מוגבלים לשש וחצי קומות. אז הכלכליות היא לא כל כך ודאית. אבל בגדול, המדיניות הזאת שרירה וקיימת.

-אז אנחנו ככה מג'נגלים בין נדל"ן מסחרי, לבין מגורים?

אברהם רובינשטיין: זה הקמח של המגורים. הנדל"ן המסחרי, מחזיק את הנדל"ן של המגורים.

-אלכסי, אלו צעדים יכולה עוד עיריית בני ברק לעשות כדי להזניק קדימה את תחום המשרדים בשטחה?

מר אלכסי מולצ'נוב: אני חושב שיש הרבה דברים ורעיונות. ויש ממי ללמוד גם ולחשוב, ויש מה לשפר. אני רק אתן כמה דוגמאות שאולי כבר עושים את זה או שיעשו אוטוטו. אני חושב שאפשר לדרוש מיזמים שהם ינהלו את המגדלים, יעיל ונכון, שדמי הניהול לא יהיו גבוהים. אנחנו רוצים לשמור על ארנונה, לקבל כסף, מצד שני צריך לעזור לאנשים, לאנשים צריך להיות כיף לבוא. אז דרך אגב אני חושב שזה די יפה עובד. יש לנו מגדלים יוקרתיים שדמי הניהול שם שלוש עשרה, ארבע עשרה שקל למטר, שזה מדהים. צריך להמשיך ולדרוש את זה. אני לא יודע אם זה היום דרישה, לדרוש את זה מיזם. עוד דבר שאפשר לעשות בלי לשלם על זה כלום. רק עניין של עבודה ובקשה. זה עניין של מגדלים יעילים. אנחנו חייבים במתחם מגדלים יעילים, ויש שונים.

יש פחות יעילים, יותר יעילים, יחס ברוטו-נטו, חניוניי אורחים, קירות מסך, צריך לדרוש מראש שאם אתה לא יודע או לא רוצה לבנות כמו שאנחנו רוצים, בשביל להיות הכי טובים, אל תבנה אצלנו. זה דבר ראשון ודבר שני שתי דוגמאות מערים אחרות. גבעתיים נתנו למשרדים קטנים, שזה לא הרבה כסף לעירייה, הנחה גדולה, קיבלו משרדים גדולים וככה קיבלו חברות גדולות שמשלמות הרבה ואז כולם מרוויחים ודבר נוסף בבורסה פעם כשהייתה בנייה מסיבית, בבני ברק במתחם BBC בנייה ממש מסיבית, זה אזור מתפתח, אדיר ויפה. הם נתנו הנחה גם רצינית בשביל שאלה שבונים מסביב עכשיו שלא יעברו, וגם יבואו חדשים. אז זה רעיונות ואם יש רצון לעוד, אנחנו יכולים לעזור, אנחנו כל יום שם, דואגים זה כמו בית שלנו.

אברהם רובינשטיין: עיריית בני ברק עושה את כל הדברים האלה, מה שיכולה אבל יש לנו מגבלות של משרד הפנים לגבי הנחות בארנונה, וכדומה. אבל אנחנו עושים את כל האפשרויות לבנקים, יש כל מיני נוסחאות, שעיריית בני ברק ראשונה שעושה את זה להביא את היזמים, להביא את המשרדים אלינו לעיר.

השכרת משרדים וחללי משרדים – למי זה מתאים? וכמה אתם אמורים לשלם?

בסוף 2016 פורסמה למתן תוקף תוכנית מתאר מקומית כוללנית לעיר תל אביב אשר קיבלה את השם תוכנית 5000. התוכנית חלה על כל השטח המוניציפאלי של תל אביב-יפו במטרה להתוות את מדיניות התכנון של העיר לטווח הארוך.

מאחר שמדובר בעיר המרכזית ביותר בישראל, ניתן לאמר שמדובר באחת מתוכניות המתאר החשובות שפורסמו אי פעם בישראל.

ביחד עם ההקלה הבירוקרטית שהיתה אמורה להביא אישור התוכנית, היא גם יצרה בעיות הקשורות במחיר הנכס ובשאלה על מי מוטל תשלום היטל ההשבחה ושיעורו.

מה זה תוכנית כוללנית?

בתוכנית מתאר כוללנית נקבעת מדיניות תכנון כוללת ובקביל ישנן בה הנחיות לתכנון המפורט אשר נגזר ממנה. לאחר אישור של תוכנית מיתאר מקומית-כוללנית, יכולה הוועדה המקומית לקבל את מלוא סמכויות התכנון, לקדם ולאשר תוכניות מיתאר מקומיות ותוכניות מפורטות התואמות את תוכנית המתאר הכוללנית , מבלי לקבל אישור הוועדה המחוזית. התוכנית נותנת ביטוי למטרות התכנון של הרשות המקומית ויעדיה והיא מהווה בסיס מוסכם ומחייב להכנתן ואישורן של תוכניות מפורטות.

בתוכנית הכוללנית נקבע אופן פיתוח הקרקע בעיר: אילו אזורים בעיר ייועדו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודים אחרים. אילו מקומות ישנו את פניהם ואילו אזורים יוגנו מפני שינויים, יש בה הנחיות והוראות בהיבטים התחבורתיים של העיר והיבטים נוספים המשפיעים על פיתוחה העתידי של העיר. תכנית 5000 מציגה, מלבד ההוראות הכלליות אשר ינחו את הכנתן של תכניות מתאר מקומיות חלקיות ותכניות מפורטות חדשות, גם את היקף האוכלוסייה הצפוי לשנת היעד של התכנית – 2025.

העקרונות של תוכנית 5000

בתוכנית 5000 נקבעו מספר עקרונות כלליים לפיהם יתקבלו בעתיד תוכניות מתאר מפורטות.

ציפוף והגדלת היקפי בניה – מתכנני התוכנית קבעו כי על מנת להגיע ליעדי האוכלוסייה והמועסקים אותם קובעת התכנית יש לאפשר את הגדלת היקפי הבניה והציפוף בחלק גדול מאזורי העיר, בעיקר בשטחי תעסוקה. התוכנית מציעה להגדיל את היקפי הבניה והציפוף גם באזורי המגורים, אך באופן מתון יותר ובעיקר למטרות התחדשות עירונית ומאפשרת, מעבר לפינוי בינוי גם אפשרות לעיבוי, הוספת מגוון שימושים, שינוי תמהיל דירות וכו'.

הגדלת עירוב שימושי הקרקע באזורי העיר – אחת העקרונות החשובים ביותר שנקבעו בתוכנית ושכנראה תהיה לה ההשפעה הגדולה ביותר על שוק הנד"ן בתל אביב היא ההנחיה להגביר את המגמה של עירוב שימושים ולהביא את היתרונות שלה גם לשכונת שאינן נמצאות במרכז העיר, ולשלב מגורים באזורי תעסוקה.

תוכנית 5000 מציעה רחובות מסחר גם מחוץ למרכז העיר וקובעת אזורים וצירים בהם יתאפשר עירוב שימושי תעסוקה ומגורים.

יצירת העדפה לתחבורה רב אמצעית ומקיימת – בתוכנית יש ניסיון לפתור את המחסור במקומות חנייה, זיהום האוויר והרעש שמקורם התחבורה. תוכנית 5000 מעודדת תחבורה באמצעים שונים תוך דגש על איכות הסביבה על ידי פיתוח אזורי תעסוקה הנשענים על תחבורה ציבורית ועל ידי העדפת תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים.

פיתוח מרחב ציבורי רציף ואיכותי – תוכנית 5000 מעגנת את מרכיבי המרחב הציבורי ובהם הגינות, הככרות, השדרות וחוף הים וקובעת הנחיות וכללים לפיתוח המרחב הציבורי בכל אזורי העיר הן לגבי שטחי ציבור פתוחים והן לגבי צירים ירוקים ורחובות עירוניים.

פיתוח מבני ושירותי ציבור – תוכנית המתאר שומרת על שטחי הציבור הקיימים וקובעת הוראות להקצאת שטחי הציבור הנדרשים בשל תוספת אוכלוסייה עתידית ומסמנת אתרים פוטנציאליים לפיתוח מוסדות ציבור עירוניים עתידיים.

קביעת הנחיות עיצוב עירוני לבניה לגובה ולשימור מרקמים – תוכנית 5000מאפשרת בניה גבוהה בעיר, אך מגדירה בצורה ברורה את האזורים בהם היא תותר ובאילו תנאים.

פיתוח עם הפנים לדרום ולמזרח – תוכנית 5000 יוצרת העדפה לפיתוח יפו, דרום ומזרח העיר על ידי קביעת מוקדי מוסדות ציבור עירוניים עתידיים, על ידי הגדלת היקפי בניה למגורים וגיוון תמהיל המגורים ועל ידי יצירת מוקדי תעסוקה חדשים.

יצירת מגוון פתרונות דיור ברחבי העיר – תוכנית המתאר מציעה כלים שיאפשר לאוכלוסיה מגוונת להתגורר בכל אזורי העיר והנחיות לגבי תמהיל דירות, דיור להשכרה ולדיור בהישג יד ככל שיתאפשר בחקיקה עתידית.

קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר – התוכנית קובעת כללים סביבתיים ברורים לבניה ולפיתוח בעיר ומציעה דרכים לטיפול בבעיות סביבתיות מרכזיות בעיר. התכנית קובעת בין השאר הוראות לגבי בניה ירוקה, למניעת מטרדים בין שימושים שונים ובכל הנוגע לפיתוח תשתיות.

הבעיה עם תכנית 5000

המטרה של התוכניות הכוללניות היתה להרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות על מנת לשחרר חסמים בירוקרטיים ולאפשר האצת קצב הבניה בערים. התוכנית מגדירה בעצם את טווח האפשרויות של הרשות המקומית ומגדירה איזה תוכניות מפורטות היא יכולה לאשר ואיזה לא.

הבעייה היא, שהטווח שניתן לוועדה המקומית הוא גדול ואינו מפורט. כך, באזורים מסויימים בהם קיימת היום בנייה נמוכה יהיה ניתן על פי התוכנית לבנות בניינים עד לגובה 40 קומות ולהוסיף להם שטחי מסחר (עירוב שימושים) אבל אינה מגדירה במדוייק את התמהיל אותו תוכל הוועדה לאשרעד לאישור התוכנית המפורטת לא ניתן יהיה לדעת מה האופי המדוייק של הבנייה שתיעשה במקום ומה יהיה התמהיל המדוייק של עסקים ומגורים.

אי הוודאות לגבי היקף הזכויות הסופי שיהיה אפשר לנצל מקשה מאד על קביעת שווי הקרקע.

כמו כן, תוכנית 500 גם אינה מפרטת בדיוק אילו שימושים ציבוריים  יעשו בשטחים שהוקצו שם כך. ישנם שימושים ציבוריים אשר עלולים להוריד את ערך הקרקע. לא נעים להתעורר בוקר אחד ולגלות שתחנת משטרה מחוזית הולכת לקום בצמוד לבית.

תקנה 126

עוד שאלה שעלתה בעיקבות אישור התוכנית היא האם יש לשלם היטל השבחה על פי התכנית הכוללנית. מאחר ולא ניתן לקבוע בוודאות מה תהיה ההשבחה ובעצם התוכנית לא מחייבת, אושר בכנסת תיקון 126 לחוק התכנון והבניה. התיקון הוא בעצם מיזוג של שתי הצעות חוק העוסקות במועד חיוב היטל השבחה באישור תכנית כוללנית ובבקשה לעריכת שומת השבחה מהועדה המקומית.

התיקון מחריג את תוכניות הבניה הכוללניות מתוך ההגדרה של תכנית המחייבת תשלום היטל השבחה מצד בעל הנכס. התיקון קובע כי ניתן לקבוע את גובה היטל ההשבחה רק לאחר אישורה של תוכנית מפורטת וכי תשלום היטל ההשבחה יחול על רוכש הנכס, גם במקרה שרכש את הנכס לאחר שכבר אושרה תוכנית כוללנית.

על פי התיקון, תיווסף לשומת ההשבחה גם ההשבחה בשל התכנית הכוללנית, לאחר אישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת.

התיקון מכיל גם הוראות מעבר לפיהן יחול התיקון המחריג את התוכניות הכוללניות אם לא נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18.  במקרה בו נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18, לא יחול התיקון, אך במקרה כזה יוכל בעל הנכס לבקש, כי השומה בגין התכנית הכוללנית תיערך רק לאחר אישורה של תכנית מפורטת או תכנית מתאר מקומית אם בעל המקרקעין טרם שילם היטל ההשבחה לפי שומה סופית.

רוכשים נכס מקרקעין? בידקו אם תצטרכו לשלם עליו היטל השבחה בעתיד

אייסקיור מדיקל קיבלה אישור רגולטורי למכירת מוצר ה- ProSense שלה באוסטרליה. האישור הוא גם למכירת המחטים הנלוות למוצר וניתן על ידי הגוף הרגולטורי האחראי על מתן אישורים למכירת מוצרים רפואיים באוסטרליה (Therapeutic Goods Administration).

המניה אייסקיור מגיבה להודעה בעלייה חדה של כ-4.5% ובמחזור גדול יחסית של כ-500 אלף שקל.

אייסקיור פיתחה טכנולוגיה לחיסול גידולים שפירים וסרטניים בשד ובאיברים אחרים באמצעות הקפאת הגידול בטיפול במרפאה ללא ניתוח

בנוסף, מדווחת אייסקיור על חתימת מזכר הבנות עם חברת Surgeons Choice Australia Pty Ltd, חברה אוסטרלית הפועלת משנת 1996 ומתמחה בהפצת מוצרים רפואיים ייחודיים לתחום הכירורגיה. במסגרת ההסכם התחייבה החברה האוסטרלית לרכוש מוצרים של החברה בסך של 190 אלף דולר אמריקאי. מאייסקיור נמסר כי הם מעריכים כי מוצרים בסך של כ-97 אלף דולר יסופקו במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2018 והשאר יסופקו במהלך הרבעון הראשון של שנת 2019. כמו כן, הוחלט כי בין הצדדים כי יפעלו לחתימה על הסכם הפצה באוסטרליה.

אייל שמיר, מנכ"ל אייסקיור מדיקל אמר לאחר פרסום ההודעה כי: "קבלת האישור הרגולטורי וקידום מגעים להסכם הפצה עם מפיץ מקצועי באוסטרליה מהווה מימוש האסטרטגיה העיסקית של אייסקיור למכור את מוצרי אייסקיור בשווקים נוספים ברחבי העולם. אנו מאמינים כי קבלת אישור TGA מספקת רוח גבית לפעילות מסחרית נוספת שאנו מקדמים בטריטוריות נוספות. רק לאחרונה דיווחנו כי בשבעת החודשים הראשונים של השנה רשמנו הכנסות כמעט זהות להכנסות שנה קודמת. אנו מאמינים כי חתימה על הסכמי הפצה נוספים ומסחור הטכנולוגיה תוביל ליצירת ערך עבור בעלי המניות של אייסקיור".

במא השנה פרסמה אייסקיור תוצאות חיוביות בניסוי שנערך בכ-145 חולים ושהראה כי שיטת הסרת הגידולים באמצעות הקפאה, אותה פיתחה החברה, מאפשרת גם הסרת גידולים קטנים. בעקבות ההצלחה בניסוי עלה שער המניה בכ-300% בתקופה קצרה והגיע למחיר של 140 אגורות למניה.

מאז נילשה המניה וירדה בכ-40% והיום, לאחר ההודעה, היא נסחרת כאמור בשער של 85 אגורות למניה.

הושלם השלב השני בעסקת השקעה ומכירת מניות  איי אופטימה המוחזקות בידי ביולייט.  קאנגהונג (Chengdu Kanghong Pharmaceutical Group), חברת תרופות סינית ציבורית הנסחרת בבורסת שנזן, רכשה מבעלי המניות של איי אופטימה, ובכללן ביולייט, כ-41% ממניות איי אופטימה תמורת 17.2 מיליון דולר ותעלה להחזקה של 60% באיי אופטימה.

המניה של ביולייט עולה כעת במסחר בבורסה בתל אביב בבכ-6% המעמיד את שווי השוק של ביולייט על כ-68 מיליון שקל.

רכישה זו מצטרפת להשקעה של 7 מיליון דולר שביצעה קאנגהונג באיי אופטימה לפי שווי של 30 מיליון דולר, לפני הכסף, במרץ 2018. חלקה של ביולייט בתמורת השלב השני שהושלם כעת עומד על כ- 12 מיליון דולר.

השלמתם של השלבים השלישי והרביעי להסכם הרכישה וההשקעה יתבצע במהלך הרבעון השני של שנת 2019 והרבעון השני של שנת 2021, בהתאמה. שלבים אלו יכללו רכישת יתרת המניות של איי אופטימה מבעלי מניותיה כולל ביולייט על ידי קאנגהונג, כ-20% בכל שלב, לפי שווי חברה של איי אופטימה של בין 40.5 ל- 56.25 מיליון דולר, אשר יקבע בהתאם לתוצאותיה התפעוליות של איי אופטימה.

מביולייט נמסר כי השלמתם העתידית של השלב השלישי והרביעי להסכם ההשקעה והרכישה, צפויה לייצר לביולייט תזרים מזומנים ברוטו נוסף של בין כ-11 מיליון דולר לכ- 15.3 מיליון דולר, כך שסך תזרים המזומנים ברוטו הצפוי של ביולייט ממכירת כלל מניותיה באיי אופטימה בשלבים השני עד הרביעי (כולל), יסתכם לכ- 23 מיליון דולר עד כ-27 מיליון דולר.

מביולייט נמסר כי בנוסף להסכם ההשקעה והרכישה, נחתם בין איי אופטימה לחברת התרופות הסינית הסכם הפצה בלעדי עבור מערכת IOPtiMate של איי אופטימה בסין, לכ-3 שנים לפחות. במסגרת הסכם הפצה זה הושלמה מכירה ראשונה של מערכת ה- IOPtiMate של איי אופטימה לבית חולים  מוביל בסין המתמחה בתחום העינים.

קאנגהונג נוסדה בשנת 1996 והפכה לחברה ציבורית בשנת 2015. החברה עוסקת במחקר ופיתוח, ייצור, שיווק ומכירת תרופות, בעיקר בתחום העיניים. לחברה מעל 4,000 עובדים ומספר חברות בנות.

סוזנה נחום זילברברג, מנכ"לית ביולייט אמר לאחר פרסום ההודעה כי: "אנו שמחים על השלמת השלב השני והמהותי מבין הארבעה במימוש העסקה למכירת איי אופטימה לחברה מובילה בסין בתחום העיניים. עסקה זו מהווה דוגמא ליישום האסטרטגיה אשר אנו מובילים למסחור פתרונות רפואיים ייחודיים בתחום העיניים בשווקי יעד משמעותיים. התמורה הנוכחית עבור חלק ממניותינו באיי אופטימה במסגרת השלב השני של העסקה, כמו גם התמורה הצפויה מהשלבים הבאים הצפויים בעסקה ממכירת יתר המניות שלנו בה, ישמשו אותנו לתמיכה בפעילות הפיתוח, במאמצי שיווק ובשיתופי פעולה בעסקאות עתידיות. בכוונתנו להמשיך לפעול לקידום ומסחור הפתרונות הרפואיים הנוספים שלנו תוך הצפת ערך נוספת עבור בעלי מניותינו."

ביולייטעוסקת בהשקעה, ניהול וקידום של פתרונות ייחודיים, אשר מטרתם לתת מענה לצורך ממשי הקיים בתחום מחלות העיניים. בנוסף, החברה משקיעה בתחום הדיאגנוסטיקה הסרטנית באמצעות מיקרומדיק טכנולוגיות בע"מ חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בתל אביב.

לאחר מספר חודשים של מגעים בין החברות חתמו דלק קידוחים ונובל אנרג'י ביחד עם חברת  East Gas Company המצרית על הסכם לרכישת 39% מהון המניות של EMG. מדלק נמסר כי המניות שיירכשו כוללות את חלקה של אמפל הנמצאת בפירוק (12.5%), מניותיה של חברת מרחב (8%), סם זל (12%) ואחזקות מוסדיים מישראל (4.5%). יתר המניות EMG מוחזקות כיום בידי חברת צינור הגז. 

העסקה תאפשר לנובל אנרג'י ודלק קידוחים ליצא את  הגז הטבעי למצרים, וזאת על פי העסקה שנחתמה בין דלק קידוחים ונובל אנרג'י לבין דולפינוס המצרית. אספקת גז תבוצע  ממאגרי תמר ולוויתן בהיקף של 64BCM (כ-15 מיליארד דולר) החל מהשנה הבאה.

המועד האחרון לקיום התנאים המתלים ולהשלמת העסקה הוא 2019.6.30 , אולם מדלק נמסר כי בכוונת הצדדים לפעול להשלמת העסקה בהקדם האפשרי, ולהערכת השותפות, קיימת סבירות להתקיימות התנאים המתלים לעסקה במועד מוקדם מכך, כך שהזרמתו של גז טבעי מישראל למצרים דרך צינור EMG תחל בתחילת שנת 2019.

כמו כן, הוסכם הין הצדדים כי  דלק ונובל אנרג'י יוכלו לעשות שימוש בתשתית הגז הטבעי הימי שבבעלות EMG, המחברת בין אשקלון למערכת ההולכה המצרית באזור אל-ערישעל מנת להזרים גז ממאגר תמר ולוויתן למצרים.

EMG שבין בעלי מניותיה נמצאת גם חברת אמפל שקרסה שקרסה לאחר שההסכם לאספקת גז ממצרים לישראל בוטל בעקבות ההפיכה במצרים שאיראה ב-2013. סידרה של פיצוצים בצינור הגז באותה עת מנעו מ-EMG לספק גז טבעי ממצרים לחברת החשמל בישראל.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, ציין היום כי "מדובר בנקודת הציון המשמעותית ביותר למשק הגז הטבעי הישראלי מאז התגליות. מאגר לוויתן הופך להיות העוגן האנרגטי המרכזי באגן הים התיכון עם לקוחות בישראל, מצרים וירדן. יישום העסקה ממלא את הקיבולת של השלב הראשון בלוויתן ומוביל אותנו לקידום של הגדלת הקיבולת מ-12 ל-21 BCM לשנה".

בבית ההשקעות אופנהיימר ממליצים על מניית צ'ק פוינט בהמשך לבדיקה שהם עשו אצל מפיצי החברה. "צ'קפוינט, לפי בדיקות ערוצי ההפצה שביצענו, תציג התייצבות בפעילותה לאחר ארבעה רבעונים של חולשה, עם התקדמות במכירות פתרונות הענן החדשים", כותבים האנליסטים ומוסיפים – "בנוסף, מניית החברה נתפסת בקרב המשקיעים בתור השקעת ערך, בשל תזרימי מזומנים גבוהים ומאזן חזק. גורמים אלה הובילו להתאוששות במניית CHKP, שהגיעה לאחרונה לשיא של כל הזמנים, ובכך השלימה עליה של כ-15% מתחילת השנה.

"אנו מעריכים כי תוצאות צ'קפוינט יעמדו בתחזיותינו, עם פוטנציאל להאצה בקצב הצמיחה ברבעונים הקרובים, ובכך משמרים את המלצתנוOutperform עם מחיר יעד של 130$, מכפיל 15 לתחזית רווח 2020 בתוספת מזומנים.

 "חברת צ'קפוינט התגברה להערכתנו על סוגיות שהעיקו על פעילותה במהלך השנה האחרונה, עם התייצבות בפעילותה, סביבה תומכת של השקעות בתחום אבטחת המידע והשקעות בשיווק ומכירות שהחלו לשאת פירות. החברה השיקה בתחילת השנה את פלטפורמת Infinity כוללת, ולאחרונה הרחיבה את מגוון פתרונותיה בתחום הענן, עם השקת מוצר CloudGuard ברבעון הקודם. בנוסף, החברה הגבירה את השקעותיה במערך שיווק ומכירות, ובכך צפויה לדעתנו להנות מהאצה בשיעורי הצמיחה במחצית השניה של 2018.

 "אנו צופים כי הכנסות צ'קפוינט ברבעון השלישי 2018 תהיינה בטווח תחזיות החברה של 454-474 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 2.1% לפי אמצע הטווח, עם צפי לרווח נקי בטווח של 1.30$-1.40$ למניה. אנו צופים הכנסות של 464.7 מיליון דולר, נמוך במעט מהקונצנזוס, עם רווח של 1.36$ למניה. בנוסף, אנו מעריכים הזמנות billings של 447.4 מיליון דולר והכנסות נדחות של 1.141 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 5% ו-10% בהתאמה. להערכתנו, תחזית הנהלת צ'קפוינט להכנסות של 1.85-1.93 מיליארד דולר בשנת 2018 כולה נראית ברת השגה.

 "אנו מממשיכים להמליץ על מניית CHKP ומשמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 130$, בהתבסס על מכפיל רווח של 15 לתחזית 2020 (בתוספת מזומנים של כ-25$ למניה) או מכפיל תזרים מזומנים EV/FCF של 15 ל-2020. מניית החברה מהווה לדעתנו השקעת ערך נדירה בתחום אבטחת מידע, בשל קופת מזומנים איתנה של כ-4 מיליארד דולר, רווחיות גבוהה ותזרים מזומנים חזק ויציב, התומך ברכישת מניות עצמית".

הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב העלה  את הריבית ב-0.25% לרמה של 2%-2.25% – הרמה שהיתה לפני 10 שנים – באמצע 2018. הפד מעריך העלאה נוספת בדצמבר ושלוש נוספות ב-2019. זו העלאה השלישית השנה והשמינית מאז דצמבר 2015, אז החל הפד בתהליך העלאת הריבית.

הפד סיפק תחזית צמיחה אופטימית לכלכלה האמריקאית –  התמ"ג יעלה ב-3.1% ב-2018, לעומת צפי קודם לצמיחה של 2.8%. התחזית לתמ"ג ב-2019 עלתה  ב-0.1% ל-2.5%. ב-2020 התמ"ג צפוי לעלות ב-2%, וב-2012 התמ"ג צפוי לעלות ב-1.8%.

כלכלנים אמרו אחרי הודעת הפד כי בהודעת הפד הושמט המשפט המתאר את המדיניות המוניטארית כמדיניות תומכת כך שמעתה מדיניות זו תהייה ניטראלית. המסר הסמוי לגישתם הוא שתוואי העלאות הריבית ייבחן מעתה בקפידה וייתכן העלייה תהיה הדרגתית יותר מבעבר.

הפגישה הבאה של הפד תתקיים ב-7 וב-8 בנובמבר. אך יו"ר הפד ג'רום פאואל, יותר מרמז זבה לא צפויה העלאת ריבית.

מה ייקבע את עיתוי העלאת הריבית? הדולר!

ר שוקי הון – העלאת הריבית מתרחקת

אמיר כהנוביץ: הריבית לא תעלה בחודשים הקרובים

התשואה על נכסים מניבים נשארת יציבה. זוהי התמונה המתקבלת מעיון בסקירת שיעורי תשואה בנכסים מניבים שפרסם לאחרונה השמאי הממשלתי ומתייחס לנתונים מהמחצית הראשונה של 2017. 

בסקר שנערך אותרו, נדגמו ונותחו נתונים מכ-850 נכסים מניבים: משרדים, מסחר, מבני תעשיה ולוגיסטיקה. בכ- 35 ערים ברחבי הארץ, באזורי ביקוש ובאזורי פריפריה.

מנתוני הסקר עול כי התשואה על משרדים עמדה על כ-7.5% לעומת כ-7.6% במחצית הראשונה של 2017. התשואה בנכסים מסחריים עמדה על כ-7.2% והתשואה בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה עמדה על כ-7.7%. בשני המגזרים האלו לא נרשם שינוי בתשואות.

בעת האחרונה מתרבים הדיווחים על דרישות המגיעות מצד השוכרים, בעיקר הרשתות הגדולות, להפחתה בדמי השכירות מצד הקניונים. התחרות הגוברת של הסוחרים המקומיים עם המסחר המקוון, והעובדה שנרשמה עלייה תלולה בקניות הישראלים בחו"ל פוגעת בפדיון שלהם וביכולתם לעמוד בתשלומי שכר הדירה הגבוהים. גםמדיניות השמיים הפתוחים, אשר הביאה לגידול משמעותי בנסיעות הישראלים לחו"ל, פוגעת בפדיון הסוחרים. סביר להניח שמגמות אלו, יביאו להמשך הירידב בתשואות על הנכסים המסחריים. סביר להניח שעם החרפת המגמות העולמיות האלו, תרשם ירידה גבוהה יותר בתשואות על שטחי מסחר בחודשים הקרובים.

השמאי הממשלתי כותב בסקירתו כי עם הירידה בשיעורי הריבית והאינפלציה חלה ירידהמתונה יותר בשיעורי התשואה בנכסים מניבים. לעומת זאת, אומר השמאי הממשלתי, לא נמצא קשר מובהק בין  השינויים התקופתיים בשיעורי הריבית והאינפלציה לבין שיעורי התשואה באותן התקופות.

הנתון המפתיע בסקירה הוא שלא נרשמת ירידה בתשואות על משרדים. גורמים בשוק הנדל"ן מתריעים זמן רב על כך שיש הצפה של משרדים, בעיקר באיזור תלל אביב וכי משרדים רבים נותרים שוממים. אם זהו המצב, קשה להבין איך לא יורדות התשואות על המשרדים.

בלקרוק רכשה כ-7% מההון של פלוס500 תמורת כ-160 מיליון דולר והפכה להיות בעלת מניות דומיננטית. זאת על רקע גל מכירות של בעלי עניין.

פלוס500, בניהולו של אסף אלימלך, את המחצית הראשונה של 2018 עם צמיחה של 150% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-465 מיליון דולר, והציגה בשורה התחתונה רווח נקי של כ-262 מיליון דולר. שיפור דרמטי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פלוס500 שפועלת בתחום המסחר בחוזים, מניות, אופציות, מט"ח וסחורות, הגדילה את הפעילות ברבעונים האחרונים על רקע המסחר בביטקוין ומטבעות קריפטו נוספים. אלא שברבעון השני חזרה החברה לקצב הכנסות שהיה לפני כשנה שנתיים – ההכנסות ברבעון ירדו ב-40% לעומת רבעון ראשון ל-168 מיליון דולר. החברה אמנם השלימה מהלכי התייעלות ושיפרה את שיעורי הרווח, אבל השורה העליונה והמגמה בה מדאיגה.

על רקע התוצאות, מכרה פלייטק את ההחזקה בפלוס500 – 10%, ובמקביל מכרו חמשת מייסדי החברה 8% מהמניות למשקיעים מוסדיים, בסכום של 145 מיליון ליש"ט (כ-195 מיליון דולר).  גל הבר, אלעד בן יצחק, אלון גונן, עומר אלעזרי ושלומי ויצמן, המייסדים אמרו  שהם מעוניינים  לגוון את החזקותיהם (ראו הרחבה) . מאז המניה ירדה בכ-12%, אבל בלקרוק כאמור מגדילה את אחזקתה.