מדטרוניק, מחברות המכשור הרפואי הגדולות בעולם, רוכשת את חברת מזור רובוטיקה ב-1.6 מיליארד דולר. מדובר בפרמיה של 12% על מחיר השוק.
מזור מפתחת מערכות רובוטיות לניתוחים בעמוד השדרה.
העסקה כבר אושרה על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות.
מזור, מנוהלת על ידי אורי דרומי, הוקמה ב-2001. החברה פיתחה רובוט הממקם את כלי הניתוח בניתוחי עמוד שדרה ובכך משפר את הדיוק בניתוח בצורה משמעותית. מדטרוניק השקיעה במזור על פני השנים ובמקביל הפכה להיות השותפה העיקרית שלה והמפיצה הגדולה שלה.
הכנסות מזור ב-2017 הסבתכמו ב-64 מיליון דולר – גידול של כ-80% לעומת שנת 2016. הצמיחה החדה נבעה מהעברת השיווק למדטרוניק. עם זאת, ב-2018 הצמיחה החדה בהכנסות התמתנה בגלל שינוי ההסכם השיווקי בין החברות – מדטרוניק הפכה למפיצה בלעדית – הכמות של המערכות הנמכרות הלכה וגדלה, אבל הסכום הכספי עלה בשיעור צנוע יותר.
הרחבה בהמשך
כפיר זילברמן הצליח להשתלט על חברת מדיגוס שנסחרת בבורסה המקומית ובוול-סטריט. רוב בעלי המניותתמכו בזילברמן והוא ימנה את הדירקטורים, כאשר פרופ' בנעד גולדווסר מונה ליו"ר.
חברת הייעוץ האמריקאית ISS, המליצה לקראת אסיפת בעלי המניות, לבעלי המניות בחברה לא לקבל את ההצעה של זילברמן, אך כאמור בעלי המניות החליטו להפוך אותו לבעל הבית בחברה.
מדיגוס, מפתחת מכשיר רפואי חלופי לניתוח לטיפול בצרבת חמורה. הכנסות החברה ברבעון השני של 2018 עמדו על כ-50 אלף דולר, ההפסד ברבעון היה 1.15 מיליון דולר, והחברה שרפה קרוב ל-1 מיליון דולר.
המוצר של מדיגוס מכיל מצלמה שדברי החברה היא הזעירה בעולם. למצלמה כזו אמנם יש פוטנציאל, אך כאמור הוא לא מומש. המיקוד של החברה כיום הוא בשימוש במצלמה לבדיקת צרבת.
פי 15 בשלושה חודשים
חברת הקנאביס – טילריי זינקה בוול-סטריט לשווי של 20 מיליארד דולר, למרות שהיא מוכרת בפחות מ-10 מיליון ברבעון ומפסידה 7 מיליון
לפני שלושה חודשים היא השלימה הנפקה בוול-סטריט, וגייסה 153 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. זה היה הרבה מעבר להערכות המוקדמות; זה נראה כמו שיא ההייפ בתחום הקנאביס, אבל זו היתה רק ההתחלה של טילריי הקנדית (TLRY ) שמתמחה בייצור קנאביס.
החברה הזו שנחשבת לאחת מהגדולות בעולם בתחום הקנאביס עם 240 עובדים והכנסות של פחות מ-10 מיליון דולר ברבעון, רכבה על הגל והפכה לספקית של קנאביס רפואי בכל העולם, במקביל להרחבת השימוש במדינות רבות.
לפני כשנה בערך, על רקע הפיכת הקאנביס למאושר ביותר ויותר מדינות בארה"ב, הרחיבה טילריי את פעילותה כשהיקף המכירות שלה הסתכם אז בכ-4-5 מיליון דולר ברבעון, ובשורה התחתונה היא הפסידה מעל 2 מיליון דולר.
אז יש פוטנציאל, רק שבינתיים יש הפסדים והכסף "נשרף", ואז הגיעה ההנפקה. הצלחת ההנפקה היא אירוע מכונן – יש כסף, וכסף זה ביטחון. מאז ההנפקה מנכ"ל החברה מפזר הערכות בומבסטיות, ולצד, דיווחים על שיתופי פעולה, ושיפור בשורה העליונה, המניה לא מפסיקה לעלות.
אתמול על רקע אישור שקיבלה לייבא קנאביס לקליפורניה למטרות מחקר רפואי, ובמקביל לראיון אופטימי שנתן מנכ"ל החברה, זינקה המניה ב-40%, כשבשיא היומי זינקה ל-300 דולר – שווי של 28 מיליארד דולר. בסוף היום סגרה המניה על 214 דולר – שווי שוק מכובד מאוד של 20 מיליארד דולר – כמעט פי 15 מאז ההנפקה.
האם זה שווי ריאלי? החברות הקנדיות מקבלות גושפנקא מהממשל הקנדי – יש להם אישורים ליצוא קנאביס, יש שימוש רחב בקנדה בקנאביס רפואי ובקרוב (עוד שלושה שבועות) יורחב גם השימוש בכלל ("לצורכי פנאי").
התמיכה הממשלתית הזו, לצד פיתוח של יכולות בשנים האחרונות, מציבים את קנדה בחזית תעשיית הקנאביס, ועדיין – השווי הזה לא ריאלי. גם אם הקנאביס יהיה אחת מהמהפכות הגדולות בעולם, למרות שממש לא ברור מה ההבדל בין גידול קנאביס לגידול מלפפונים, הרי שכמו בכל מהפכה – היא שואבת הרבה שחקניות חדשות. שוק חדש עם שחקניות חדשות שנלחמות על נתח שוק, מתאזן בסופו של דבר להיות שוק נורמלי עם מרווחים נורמליים. אז מה הרווחים הנורמליים בקנאביס? כנראה לא כמו במלפפונים, בכל זאת יש חשיבות לתנאי הגידול (מזג אוויר, שטח הגידול, ועוד), ועדיין לפחות בגידול ובייצור אין כאן, חסמי כניסה שיגרמו לרווחיות גבוהה.
השאלה היא מה עושים עם הקנאביס? שמנים, תרופות, משחות ועוד. זה כבר דורש מחקר ופיתוח, וגם אם נניח שזה לא סתם ערבוב של קנאביס עם צמחים ותכשירים אחרים, הרי שגם כאן תהיה תחרות, וגם כאן – חסמי הכניסה הנמוכים יגרמו לכך שתהיה הצפה – הצפה של שמנים מבוססי קנאביס, הצפה של קנאביס רפואי ועוד.
התחרות הזו תפגע ברווחים, ועדיין לראשונות יהיה יתרון. האם הראשוניות של טילריי מצדיקה שווי של 20 מיליארד דולר? כדי להצדיק שווי כזה, טילריי צריכה למכור במיליארדים רבים. היא לא בכיוון. אז נכון, שמה שחשוב זה העתיד, ואפילו העתיד הלא קרוב – מה יקרה בטילריי עוד 3 שנים ועוד 5 שנים? אבל, בדיוק כאן נמצאת הבעיה – בשוק חדש עם אי וודאות מאוד גדולה, אף אחד לא יודע להעריך מה יהיה עוד 3 שנים. כל מספר זוכה – גם המספר שזרק המנכ"ל של טילריי שמעריך שיהיו בשוק חברות של מאה מיליארד דולר.
המקרה של טילריי הוא חריג מאוד. אין חברות שהגיעו לשווי של 20 מיליארד דולר, עם תוצאות זניחות, ועם אי וודאות גדולה על השוק וכיוונו. אבל יש בו כמה תובנות חשובות, העיקרית – כאשר מדובר בטרנדים, המציאות עולה על כל דמיון. מי שבוחן השקעות רק לפי נתונים פנדמנטליים, מפספס את הטרנדים האלו. אז אולי הוא גם מפספס את הירידות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שטילריי זינקה פי 15 בשלושה חודשים.
ההכנסות גדלו – וגם ההפסדים
חברות חלום וטילריי היא חברת חלום לא אמורות בשלב החלום להרוויח. ההיפך – ככל שהן מוכרות יותר הן מפסידות יותר. למשקיעים לא חשוב, בשלב זה, מה קורה בשורה התחתונה, הם רוצים לראות שוק צומח. ההנחה שלהם היא שבשלב הזה, הכספים זורמים לתפיסת נתח שוק, ולכן כל עוד יש באמת גידול מרשים בהכנסות, הם לא מודאגים.
טילריי פרסמה בחודש שעבר את הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית. הפתעות גדולות לא היו שם. במחתית הראשונה של השנה המכירות הסתכמו ב-17.6 מיליון דולר לעומת 10 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017. צמיחה של 75% במכירות.
הרווחיות הגולמית, כך ניתן להתרשם מהדוחות הנוכחיים וגם מדוחות עבר, היא בין 40% ל-50%. הרווחיות הזו מבטאת בעצם את ההפרש בין המכירות של הקנאביס והתוצרים שלו, לעלויות הגידול השוטפות. זו רווחיות אמנם לא נמוכה, אבל לא גבוהה כפי שניתן היה לצפות ממכירה של מוצר ייחודי. ומכאן, שבשלב הזה, המוצרים שטילריי מוכרת הם "הרגילים" – הקנאביס הפופולארי. אולי (ורק אולי) כשהחברה תחל במכירות של המוצרים המתקדמים המבוססים על הקנאביס, הרווחיות תעלה. אחרת, אין כאן סיפור מעבר לחוות גידול (גדולה ככל שתהיה) של צמח הקנאביס.
השורה התפעולית במחצית הראשונה של 2018 היא הפסד של 15 מיליון דולר ובשורה התחתונה ההפסד מסתכם ב-18 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה יש הוצאה חד פעמית בגין הענקת אופציות למנהלים בסך של 5.6 מיליון דולר. אלמלא ההוצאה הזו החברה היתה מפסידה סדר גודל של 12 מיליון בשורה התחתונה.
התוצאות האלו מבטאות הרעה לעומת התקופה המקבילה ב-2017. אז ההפסד התפעולי הסתכם ב-2.7 מיליון דולר, וההפסד בשורה התחתונה ב-3.4 מיליון דולר.
ביטפארמס טכנולוגיות (בעבר בלוקצ'יין כרייה) מדווחת על השקה מוצלחת של מאגר כריית ביטקוין. "כחלק מהאסטרטגיה של ביטפארמס להפוך לחברה משולבת אנכית לטכנולוגיית בלוקצ'יין, וכפי שהודיעה בעבר, החברה העבירה רשמית את כל אמצעי הכריה שבבעלותה אל מאגר כריית הביטקוין החדש שלה", מוסרת הנהלת החברה ומעדכנת כי היא מרוצה מהצלחתה עד כה, לאחר שכרתה את הבלוק הראשון שלה כ-27 שעות לאחר הפעלת המאגר לראשונה.
ביטפארמס מצפה לקיים השקה מסחרית ציבורית של מוצר זה בתחילת אוקטובר, שימשוך צדדים שלישיים כלקוחות המאגר באמצעות תמריצי תמחור ובזכות התאימות של המאגר לגרסאות בלוק קודמות.
"השקת מאגר הכרייה שלנו היא אבן דרך מוצלחת נוספת עבור ביטפארמס והיא תספק תזרים הכנסות פוטנציאלי חדש לחברה. אנו צופים גם שיפור הדרגתי בשולי הרווח שלנו מכרייה הודות להימנעות מהעמלות ששולמו בעבר למנהלי מאגר חיצוניים, וכן הודות להגדלת הנתח שלנו בעמלות העסקה המשולמות על ידי הרשת", אמר ווס פולפורד, מנכ"ל ביטפארמס טכנולוגיות.
"במאמצינו להרחיב את הפעילות, פריסת מאגר משלנו הייתה הצעד ההגיוני הבא בשילוב האנכי של החברה, מה שמאפשר לנו להפחית את הסיכון של חוסר ודאות הקיים בפלטפורמות צד שלישי, ומאפשר לנו לשדר בלוקים שנכרו על ידינו. הצלחתנו בהשקת פלטפורמה חדשה זו מוכיחה את מחויבותנו לתעשיית הבלוקצ'יין על ידי השתתפות במאמצי הביזור", הוסיף מתיו ואשון, אחד המייסדים ואחראי על תוכנה בחברה בת".
ביטפארמס – רווח של 5 מיליון דולר במחצית הראשונה
אי.סי.איי טלקום ( ECI ) מתכוונת לחזור לבורסה – אחרי שנמחקה מוול-סטריט לפני מעל 10 שנים, במהלך שבו רכש את השליטה בחברה, שאול שני, החברה מעוניינת להנפיק בלונדון לפי שווי של כ-600 מיליון דולר.
ECI היא ספקית עולמית מובילה של מוצרים ופתרונות כוללים לרשתות תקשורת והעברת נתונים עבור ספקי שירותים, גופי תשתיות וממשלות, וכן לקוחות הגנה ובטחון. ECI היא החברה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בהשוואה למתחריה באירופה ובארה"ב מאז תחילת 2017 ועד אמצע 2018.
ECI מספקת מוצרים ופתרונות מקיפים לתחום רשתות והעברת נתונים מאז 1961 והיא אחת הספקיות הבודדות בעולם אשר מספקות פתרונות ומוצרי רשת אופטית, עם בסיס לקוחות מגוון וארוך שנים ברחבי העולם.
החברה שינתה לפני מספר שנים את האסטרטגיה שלה כך שתוכל להתמקד אך ורק בפתרונות אופטיים ובפתרונות העברת נתונים ומאז הוציאה לשוק מערך חדש לגמרי של פתרונות ומוצרים מתקדמים, המהווים כיום את מרבית המכירות שלה. 87% מאנשי המו"פ של החברה הינם כיום מהנדסי תוכנה. באמצעות המוצרים והשירותים החדשים של החברה, כמו גם יכולתה לשרת אזורים חדשים ברחבי העולם ובכלל זה ארה"ב, החברה מגדילה באופן ניכר את שוקי היעד שלה .
ECI , נמצאת בתנופת צמיחה עם למעלה מ- 70 "זכיות חדשות" מאז .2016,.כשני שליש מהן, אלו לקוחות חדשים בלמעלה מ- 30 מדינות שונות, מרביתם מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA). על מנת להמשיך ולהרחיב את התפשטותה הגלובלית ולהוסיף מנוע צמיחה נוסף, החברה החלה להגדיל את מספר השותפויות הגלובליות שלה ובמהלך שנת 2018 חתמה על למעלה מ- 20 הסכמי שותפות חדשים.
בתחילת 2018, החברה חתמה על הסכם שותפות גלובלית עם חברת אריקסון, ספקית כלל עולמית מובילה של טכנולוגיית תקשורת, עם הכנסות של 22 מיליארד דולר בשנת 2017 ולקוחות בלמעלה מ- 180 מדינות. כמו כן, אריקסון הודיעה בספטמבר 2018 על כך שהיא בחרה בפתרונות הרשת של החברה להיות חלק מהפתרון הכולל שלה לרשתות החדשות מהדור החמישי של הרשתות הסלולאריות (“5G”).
ECI יצרה רשת "Elastic" של מוצרים ושירותים על מנת לספק ללקוחות הקיימים והעתידיים שלה פתרונות כוללים עבור הרשתות הנוכחיות שלהם כמו גם לתמוך במעבר הצפוי שלהם לרשתות G5. מאז 2007, החברה השקיעה למעלה ממיליארד דולר במחקר ופיתוח על מנת לפתח מוצרי רשת חדשניים ופתרונות תוכנה לתקשורת.
ECI מציעה את הפתרונות שלה ללקוחות הבאים: ספקים של שירותי תקשורת, כגון מפעילי רשת אינטרנט ורשת סלולארית, ספקי תקשורת וספקי קישוריות למרכזי נתונים ("ספקי שירותים"); גופי תשתיות וממשלות, ובכלל זה חברות חשמל, מים, נפט וגז, תחבורה, ממשלה ורשויות מקומיות וכן רשתות לאומיות של מחקר ולימוד ("תשתיות וממשלות"); וכן גופים בטחונים לרבות משרדי בטחון, שירותי אבטחה ומשמר לאומי/ משמר הגבול ("לקוחות הגנה וביטחון").
חלוקת הכנסות החברה מספקי שירותים, גופי תשתיות וממשלות וכן לקוחות הגנה וביטחון לשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2017, עמדה על 66%, 17% ו- 17% בהתאמה.הקבוצה הגדילה את עסקיה בהצלחה בשנים האחרונות. הכנסותיה לשנת 2017 צמחו ב- 13% לעומת הכנסותיה בשנת 2016 וההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2018 מציגות גידול של 24% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2017.
לחברה דירקטוריון בראשותו של Franco Bernabe אשר כיהן בעבר כיושב ראש ומנכ"ל של טלקום איטליה, ו MacLeod Andy אשר כיהן בעבר כסמנכ"ל טכנולוגיות של קבוצת Vodafone .
ECI – תוצאות עסקיות
מחיקת החברה היתה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר (בשנת 2007). עכשיו מנסה החברה להנפיק לפי שווי של כ-600 מיליון דולר (הנפקה של כ-230 מיליון דולר – הרוב בהצעת מכר). הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ככאמור ב-198 מיליון דולר, צמיחה של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-11 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד בשורה התחתונה עמד על 19 מיליון דולר, לעומת הפסד של 34 מיליון דולר בתקופה המקבילה. אבל הנתון המעודד – הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם ב-30 מיליון דולר, פי 2.3 מהאבידה בתקופה המקבילה.
רשות מקרקעי ישראל פרסמה תוצאות מכרזים למספר פרוייקטים של מחיר למשתכן ברחבי הארץ. למכרזים באשקלון ובמעלה אדומים לא הוגשו הצעות למכרזים כלל. בצפת נרשמה הצלחה חלקית ורק בחיפה ובאילת נרשמה הצלחה מלאה.
המכרז באשקלון הוא לבניית 419 דירות בשכונת אגמים, כאשר 293 מהן דירות מוזלות לזכאי מחיר למשתכן והשאר למכירה בשוק החופשי. המכרז במעלה אדומים כלל מגרש אחד בלבד לבניית 22 דירות, 20 מהן דירות מוזלות ושתי דירות למכירה בשוק החופשי.
במכרז בצפת נרשמה הצלחה חלקית. רק לשני מתחמים מתוך שלשה הוגשו הצעות. במכרז שכלל 42 דירות מוזלות לצד 43 דירות למכירה בשוק החופשי לא הוגשה הצעה. שני המגרשיםהאחרים כללו 75 דירות מוזלות ו-76 דירות למכירה בשוק החופשי. במגרשים אלו זכתה חברה י.ה.הרציג השקעות וייזום. המחיר לדירת 3 חדרים בשטח של כ-95 מ"ר יעמוד על כ-690 אלף שקל. דירה בשטח של כ-110 מ"ר תעלה כ-800 אלף שקל ודירות בשטח של כ-130 מ"ר יעלו החל מ- 960 אלף שקל.
בחיפה נסגר בהצלחה מכרז בשכונת רמת אלמוגי. החברה שזכתה במכרז היא חברת אלמוג ב.ז. בנייה. במתחם ייבנו 36 דירות מוזלות לצד 9 דירות למכירה בשוק החופשי. מחיר דירה בת כ-98 מ"ר תעלה כ-1.15 מיליון שקל. דירה בגודל של כ-113 מ"ר תעלה כ-1.32 מיליון שקל ודירה בגושל 130 מ"ר תעלהה החל מ-1.55 מיליון שקל לדירה.
באילת נסגר בהצלחה מכרז לבניית 84 דירות בשכונת שחמון 2 בעיר אילת. 50 מהדירות מוזלות לזכאי מחיר למשתכן ו- נוספות מיועדות34 למכירה בשוק החופשי. במכרז זכתה חברת אחים אוזןמחיר דירה מוזלת בשטח 107 מ"ר יעמוד על כ-900 אלף שקל. דירת בגודל של כ-122 מ"ר תעלה כמליון שקל ודירה בגודל 142 מ"ר תעלה כ-1.2 מיליון שקל.
אז הריבית בארץ תעלה? ובכמה? ומתי? הכלכלנים מבלבלים אותנו – אין אחדות דעים, מתי וכמה הריבית תעלה. כל בנק או בית השקעות וההערכה שלו. באקסלנס סבורים שייקח עוד זמן.
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך כי פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל לימד שהתבססות אינפלציה היא בעיני המתבונן ושבחודשים הקרובים אין כוונה להעלות ריבית. "האינפלציה בישראל נכנסה בחודש יולי לראשונה מאז 2014 לגבול התחתון של יעד האינפלציה וחברי הועדה המוניטרית מיהרו להכריז שהאינפלציה החלה להתבסס ביעד", כותב כהנוביץ' ומוסיף – "מכיוון שאין לנו ניסיון היסטורי עם מדרגות התבססות, אנחנו בדילמה אם יש רק שלוש מדרגות: נכנסה לתוך גבולות היעד, החלה להתבסס והתבססה או שיש באמצע עוד כמה שלבי ביניים? ומי מהן מאפשרת העלאת ריבית?".
כך או אחרת, לבדיקתו מכשירי ההשקעה השונים מגלמים העלאת ריבית ראשונה בישראל בסביבות פברואר-אפריל 2019 והעלאה שניה בסביבות ספטמבר 2019. בקיצור, ייקח עוד זמן.
כהנוביץ' מתייחס בסקירתו גם לתכנית של השר הרווחה, חיים כץ, לבטל את העברת עודפי הגביה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר ואומר כי התכנית אולי נזרקה לאוויר רק כספין פוליטי, אבל כדאי להתעכב עליה – "התוכנית הזו היא אחת ההצעות היותר טובות שהועלו פה בשנים האחרונות ובניגוד לטענות המקובלות היא עשויה דווקא להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולירידת תשואות", מסביר כהנוביץ' , "במבט ראשון ניתן לחשוב שהתכנית להפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר תגדיל את החוב הממשלתי ולכן תגרור עליה בפרמיית הסיכון עליו. אלא שהתוצאה עשויה להיות דווקא הפוכה.
"במקרה שלנו, האיום של השר כץ, להפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר, אינו משנה את סך ההתחייבויות של המדינה ולהיפך, אם יוביל כפי שאיים האוצר ל"קיצוץ רוחבי", הוא בשורה חיובית לפרמיית הסיכון של ישראל, כשקיצוצים כאלה יקטינו את הסיכון הארוך הטווח של החוב, יוביל לירידת פרמיית הסיכון ואולי אף להעלאת דירוג נוספת. לסיום נוסיף נקודה מעניינת נוספת, במידה ואותם קיצוצים יגררו להעלאת מיסי צריכה למיניהם הם עשויים להוביל להעלאות מחירים חד פעמיות, שבנק מרכזי לחוץ עשוי לנצל לצורך הצדקת העלאת ריבית של הטווח הקצר, אך אלה יובילו להתחזקות השקל וכתוצאה מכך בהמשך לירידת תשואות השיווי משקל של הטווח הארוך".
ולעניין אחר – הנדל"ן. "סעיף הדיור (25% מהמדד) בתנוני הלמ"ס, הוא האיטי ביותר בעשור האחרון – אחת ההנחות המרכזיות שלנו לקצב אינפלציה נמוך מהמגולם בשוק היה (ועודנו) צפי להאטה בקצב העלייה של סעיף הדיור, בשל זרם ממושך של גמר בניה גבוה מהגידול במספר משקי הבית", כותב כהנוביץ', "חלק מאותו זרם הפתיע אותנו כשנתקע בצנרת אצל קבלנים שצברו מלאים, אך כעת מתקבלים אינדיקטורים שהסתימה החלה להשתחרר.
"לפי למ"ס נרשם זינוק של 21% במכירות של קבלנים בשלושת החודשים (מאי-יולי) ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם, מה שבא לידי ביטוי גם בהתקררות קצב עליית מחירי הדיור. עם זאת, עדיין מדובר על שחרור מתון ואנו צופים שהזרם ימשיך להתגבר בחודשים הקרובים".
מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.1%
לידר שוקי הון – העלאת הריבית מתרחקת
הבנק הבינלאומי השולט בבנק אוצר החייל, ימזג את בנק אוצר החייל לתוכו – ככה הוא יהנה מסינרגיה בהוצאות, בעיקר דרך הפחתת הוצאות המטה. אז למה לא עשו את זה עד היום? כנראה חשש מצעדים של הוועד. לפני ארבעה חודשים הכריז וועד עובדי בנק אוצר החייל על סכסוך עבודה; הסיבה – חשש ממיזוג עם הבנק הבינלאומי. אך נראה שאחת משתיים – או שהתוכנית מלווה "באישור" של הוועד שהשיג תמרצים והטבות לעובדים, או וזו כנראה האפשרות הסבירה יותר – שמאבק העובדים יחריף.
הבנק הבינלאומי נמצא שבשליטת צדיק בינו, ומנוהל על ידי סמדר ברבר צדיק.
ההתייעלות הצפויה בכוח האדם כתוצאה מהמיזוג, תעלה לבנק הבינלאומי הוצאות בגובה של 40 מיליון שקל לפני מס בדוחות הרבעון השלישי. בבינלאומי מעריכים כי המיזוג יושלם עד סוף השנה.
המיזוג של בנק אוצר החייל הוא צעד אחד מבין צעדים רבים לשיפור היעילות של הקבוצה, לרבות מיזוג מלא עם בנק פאג"י. על פי הודעת הבנק הבינלאומי המיזוג הנוכחי בדומה למיזוגים הקודמים, ישאיר את המותג ומערך הסניפים של בנק אוצר החייל. המטרה לשמר את הייחוד של בנק אוצר החייל שמתמחה בעבודה במגזר הקמעונאיובעיקר באוכלוסיית אנשי מגזר הביטחון . כמו כן, על פי הודעת הבנק לא ייפגעו ההסכמים המיוחדים שיש לבנק עם משרד הביטחון ומועדון אנשי הקבע – חבר.
הבנק הבינלאומי רכש בתחילת השנה בתמורה ל-340 מיליון שקל את המניות של בנק אוצר החייל שהוחזקו על ידי מועדון חבר, ובכך הגיע לשליטה מלאה. "ההחלטה על המיזוג התקבלה לאחר שהנהלת הבנק והנהלת בנק אוצר החייל קיימו דיונים עם ההסתדרות ועם ועד העובדים של אוצר החייל בנוגע לאפשרות של מיזוג של אוצר החייל עם ולתוך הבנק הבינלאומי ו/או שינויים מבניים אחרים בבנק אוצר החייל הנדרשים לצורך שיפור היעילות התפעולית שלו ושל הקבוצה", מסרו בבנק והוסיפו – "דיונים אלה לא נשאו פרי. לאחר דיונים אלו לאור ההחלטה בדבר המיזוג, הנהלת הבנק הבינלאומי תקיים דיונים עם וועדי העובדים הרלבנטיים וההסתדרות ביחס להשלכות האפשריות של המיזוג על העובדים".
בבנק אוצר החייל מועסקים 740 עובדים – היקף תיק האשראי של הבנק מסתכם ב-13.7 מיליארד שקל, והרווח במחצית הראשונה הסתכם ב-63.4 מיליון שקל, מתוכו רווח חד פעמי ממכירת נדל"ן בסך של כ-30 מיליון שקל.
משרד הכלכלה שוקל להיחלץ להגנתם של יצרני האופנה המקומיים ולהטיל, במסגרת תוכנית שהכין, מכסי מגן בשיעור של עד 12 על מוצרים המיובאים לארץ וקיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי.
ממשרד הכלכלה נמסר כי הוא מתכוון לבצע בחינה תקופתית של השפעת הפחתת המכס על התעשייה בהיבטי פדיון ותעסוקה, והאם הצרכנים נהנו מהפחתת עלויות זו. בחינה זו תתבצע לקראת פקיעת תוקפו של הצו הזמני להפחתת המכס לשנת 2018.
משרד הכלכלה שוקל נקיטת אמצעים נוספים על מנת להגן על יצרני הביגוד הישראלים ובינהם: העברת 9 מיליון שקל לעידוד פעילות ייצוא באמצעות מנהל סחר חוץ, במסגרת תכנית של"ב. התכנית כוללת מהלכים לקידום הייצוא, מבניית פורטל אינטרנטי ועד ליווי והכוונה. סך התמיכה יכול להגיע עד 200 אלף שקל, לצד ייעוץ והכוונה על ידי מכון הייצוא. 3 מליון שקל נוספים מתכוון המשרד להקצות לסיוע על ידי מערך מעוף, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התוכנית יתמחו יועצי מעו"ף בתחום הטקסטיל יגיעו לעסקים בהתאם לביקוש, ויציעו את השירותים הבאים: ייעוץ וליווי עסקי, מסחר מקוון, ייעוץ שיווקי, ייעוץ בתחום התפעול, הדרכות ועריכת כנסים שמטרתם ליצור מפגשים בין יזמים ויצירת שיתוף פעולה. כמו כן סניף מעוף ת"א יוכרז כמתמחה בתחום הטקסטיל ברמה הלאומית.
10 מליון שקל יוקצו על ידי משרד הכלכלה לקידם הטמעת תהליכי חדשנות בקרב יצרני האופנה – המענק הינו בשיעור של 30%-50% מהוצאות המו"פ של תכניות שאושרו. מתן סיוע באמצעות תכנית מכינת המו"פ למטרת אבחון ראשוני המבוסס על התקשרות עם יועץ מקצועי לתחום החדשנות.
כמו כן מתכוון משרד הכלכלה לצאת בקמפיין יעודי להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית במדיה הדיגיטלית (אינסטגרם, פייסבוק, רדיו, וידאו-ארט שיעלו לרשתות) בין היתר, בהקשר של מעצבים ומתפרות בצפון.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות – התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות"
לטענת משרד הכלכלה מכס על תעשיית האופנה נפוץ בארה"ב ובאירופה בשיעורים דומים, מתוך הבנה שיש צורך לשמור על תעשייה זו שבעלת תרומה משקית וכלכלית. אך מעבר לכך תעשיית אופנה מקומית משקפת תרבות וערכים נוספים.
חה"כ נורית קורן: "עלינו לחזק ולפתח את תעשיית הטקסטיל והביגוד בארץ. קנו מוצרים כחול לבן, זו לא סיסמא ריקה מתוכן. אנו זקוקים לביטחון ביגודי בישראל, אסור שכל תעשיית הטקסטיל בארץ תישען רק על יבוא מסין ולהזניח את התעשייה המקומית. זו תעשייה שפרחה מאז קום המדינה ומפרנסת משפחות רבות ומשלבת עבודה של פלסטינאים רבים ומקיימת שת"פ שעלינו לשמור".
נתוני ענף האופנה בישראל
מבדיקה שערך משרד הכלכלה עולה שענף האופנה בישראל במונחים קמעוניים לשנת 2017 (ביגוד ללא הנעלה) מורכב בעיקרו מפידיון המבוסס ייצור מקומי בהיקף של כ- 3.2 מילארד ש"ח, יבוא בהיקף של כ- 7.5 מיליארד ש"ח, מסחר מקוון הנאמד בכ- 2.5-3 מליארד ש"ח וטיולי רכישה בחו"ל הנאמד בהיקף של כ- 1 מליארד ש"ח (ערך קמעונאי). ניתוח זה בוצע על ידי חברת KPMG סומך חייקין, שהשתתפה בהכנת הדו"ח.
מלאכת התפירה מתבצעת בעיקרה ברשות הפלסטינאית בהיקף של כ-20 עד 30 אלף פועלים, מתוכם כ-2,000 ברצועת עזה. עלות כח העבודה תחרותי ומבצע עבודה איכותית. ייצור בגדים בישראל מבוסס על מודל עסקי בר קיימא זה ובעל חשיבות כלכלית- אזורית אסטרטגית למדינת ישראל.
למרות שתעשיית האופנה המקומית היא בעלת יכולת התמודדות עם התחרות הגוברת של היבוא , הן בהבטי מחיר ובהבטי איכות המוצר, התעשייה חווה קשיים ייחודיים כגון הנטל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל (רובה של התעשייה נופל תחת הגדרה זו), קשיי מימון ותזרים, הגדלה משמעותית של סחר מקוון, טיולים רבים המשלבים קניות בחו"ל, עלויות ייצור נמוכות במזרח הרחוק וכן המגמה של הפחתת מכסי המגן ל-0%.
בענף קיימת מגמה גוברת ועקבית בשנים האחרונות של הפחתת מחירי ההלבשה, המוסברת בעיקר בשל תהליכי גלובליזציה, רכש מוצרי טקסטיל אונליין ומעבר ליצור זול בארצות המזרח. יצוין כי בהתאם לנתוני הלמ"ס ממוצע מדד מחירי ההלבשה השנתי מאז שנת 2011 ועד לממוצע לתקופה ינואר- מאי 2018, ירד בשיעור של כ- 9%. ומאז שנת 2013 בשיעור של כ-6.5%.
בשנות ה-80 החלו לצוץ ברחבי הארץ הקניונים. מקדשי הקניות הגדולים החליפו, בזמן קצר יחסית, את מקומו של "הרחוב הראשי" שהיה מרכז סביבו את הפעילות המסחרית במרכזים העירוניים, ואלו התרוקנו לאט לאט, מותירים מרכזי ערים שוממים ומנומנמים.
מי שגר באותן שנים בראשון-לציון ("ראשון" בפי המקומיים), ראה את הקניונים צצים כמו פטריות אחרי הגשם באזור התעשייה החדש של העיר ומרוקנים את רחוב רוטשילד הראשי מקונים. לא כל הקניונים שקמו אז שרדו עד היום, אבל מי ששרד, כמו "קניון הזהב" למשל, הפכו מפלצות של קניות עם מאות חנויות בתוכם.
הקניונים הציעו חוויית קניה חדשה. מיזוג בקיץ, קורת גג בחורף, ריכוז של חנויות מכל התחומים ובצידם גם אפשרויות בילוי נוספות כמו בתי קפה, בתי קולנוע ופינות משחקים לילדים.
ומה שעשו הקניונים למרכזי הערים, עושה עכשיו המסחר המקוון לקניונים.
מבצעי המכירות האחרונים באמזון היו מפגן עוצמה של ענף הרכישות המקוונות בישראל. הקונים הישראלים עטו על האתר, שהציע משלוח חינם של מוצרים לישראל במחירים אמריקאים, וקנו מאות אלפי מוצרים בתוך ימים בודדים. לפני מספר חודשים ערכה אי-ביי סקר על הרגלי הקנייה של הישראלים ברשת האינטרנט. בסקר נמצא כי מעל ל-90% מהצרכנים הישראלים עורכים קניות באינטרנט. כ-25% מהם נוהגים לקנות באינטרנט לפחות פעם בשבוע כאשר הקטגוריות השכיחות הן אופנה, ביגוד והנעלה, חופשות בחול וכן מוצרי חשמל קטנים ואביזרים.
אז האם הקניונים הולכים להיעלם מהנוף שלנו בעתיד הקרוב? לא נראה ככה, אבל אין ספק שהם יאלצו לעשות התאמות להרגלי הקנייה החדשים של הצרכנים. לקניונים שימשיכו ויתעקשו להתחרות עם המסר המקוון, ולא ידאגו לגיוון מקורות ההכנסה של הקניון, יהיה קשה מאד לשרוד.
רוב החנויות היום בקניונים הן חנויות הנעלה, הלבשה, תכשיטים ואופטיקה. את עיקר השינוי הצרכני לכיוון הקניות באינטרנט עושה הקהל הצעיר,אבל לא רק. על מנת לשרוד את האבולוציה של הרגלי הקניות האנושיים יאלצו הקניונים לבצע התאמות ולשנות את אופי פעילותם.
ישנם שירותים שאינם ניתנים לרכישה מקוונת, ובהם יצטרכו הקניונים להתמקד. כבר היום ניתן לראות מכוני יופי וטיפולים למיניהם המופיעים בקניונים, חלקו של ענף המזון ובתי הקפה יגדל. על מנת לשרוד, יאלצו הקניונים לאתר שירותים נוספים המחייבים נוכחות פיזית בקניון ולקדם אותם.
אבל יותר משירותים ומוצרים מיוחדים, הקניון מציע לצרכנים חווית קניה שאינה ניתנת לשחזור בקניות מקוונות. הקניונים חייבים לעשות מאמץ ולשמר את הצורך של הצרכנים בחוויה המיוחדת לקניון.
אז איזה שינויים יצטרכו לעשות הקניונים?
על מנת להשאר רלוונטים, הקניונים יצטרכו לעשות, ומהר, התאמות באופיים. שינויים אלו, יעלו למפעילי הקניונים לא מעט כסף אבל מי שלא ירצה, או לא יוכל להשקיע את הכסף הזה, מקטין מאד את סיכויין לשרוד בעולם הסחר החדש שמתעצב מול עינינו במהירות.
הקניונים חייבים לבדל את עצמם מעולם המסחר המקוון. מי שמגיע לקניון לא מגיע רק לקנות. הוא מגיע לבלות ולהעביר את הזמן. הקניונים חייבים להשקיע ולחפש תחומים וצרכים שאותם לא ניתן לספק בקניה מקוונת. הגדלת אזורי הבילוי בקניונים מתבקשת. יותר מקומות לשחק עם הילדים, יותר בתי קולנוע, אולמי מופעים ואטרקציות נוספות לילדים ולמבוגרים. האוכל המהיר הוא עוגן חשוב בקניונים אבל ניתן לראות יותר ויותר מסעדות "רציניות" שנכנסות לקניונים.
הקניונים צריכים לגרום לצרכנים לרצות לבוא לשהות בקניון כדי להעביר את הזמן. ההשקעה בפן הזה צריכה לכלול השקעה בחזות הקניון, מתן אופי מיוחד לקניון ומיתוג שלו כמקום בילוי.
השינויים בעולם הצרכנות ובכלל מהירים מאד היום וטרנדים עולים ויורדים. הקניונים צריכים להיות גמישים וזריזים ולדעת להתאים את עצמם לטרנדים כאלה. בקניונים בחו"ל ניתן כבר לראות סוכנויות של רכבים שנכנסו לקניונים ומציגות בהם רכבי קונספט שיוצרים עניין בקרב המבקרים.
סביר להניח שלא כל הקניונים יצליחו לבצע את המעבר ולזרום עם השינוי האבולוציוני. מדובר בהשקעה תזרימית לא קטנה אבל לא רק. מדובר בשינוי מחשבתי עמוק ובתפיסה שיווקית שונה אשר תאלץ את החברות המפעילות את הקניונים לחשיבה יצירתית ולא מקובעת.
תחום הקאנביס הלוהט מקבל היום חיזוק בבורסה בתל אביב. השלד הבורסאי פרוטאולוג'יקס הודיע כי נחתם הסכם סופי לפיו החברה תתחיל לפעול בתחום הקאנביס הרפואי באמצעות רכישת חברת קאנומ הפועלת בתחום.
המניה נסחרת
מפרוטאולוג'יקס נמסר כי החברה חתמה על הסכם סופי עם חברת קאנומד בע"מ אשר נמצאת בבעלותם המלאה של יוסי אקב ורויטל גרבר אקב, אשר במסגרתו יוקצו להם 70% ממניות ובתמורה יועבר לחברה מלוא הון המניות של קאנומד.
קנאומד מחזיקה ב-74% בשותפות עם אלפיס פלורה בע"מ וסנסימיליה מדיקל בע"מ אשר מחזיקות באישורים זמניים מיחידת הקנאביס הרפואי לריבוי, גידול והקמת מפעל בתחום הקנאביס הרפואי בשטח חקלאי של כ-15 דונם בבקעת הירדן, עליו ממוקמות חממות מצוידות לגידול קנאביס בשטח גידול של כ- 2.7 דונם.
לפני מספר שבועות עדכנה פרוטאולוג'יקס כי קאנומד מקיימת מגעים עם חברות בעלות רישיונות הפצת מוצרי קנאביס רפואי, מגעים למציאת אלטרנטיבות לייצוא הקנאביס הרפואי ומוצריו ומשא ומתן לרכישת פעילות קמעונאית בתחום הקנאביס בארה"ב, וכן מקיימת מגעים ראשונים לשיתוף פעולה עם חברות נוספות במדינות בעלות היתר ייצוא.
עוד עידכנה פרוטאולוג'קס כי בכוונת קאנומד, לבסס עצמה בשוק הרפואי בארץ ובעולם ולעסוק בכל שלבי פעילות הקנאביס הרפואי, החל בהקמת חווה לריבוי וגידול קנאביס רפואי והשבחת גנטיקה בקנאביס רפואי, הקמת מפעל לייצור מוצרים המבוססים על קנאביס רפואי, וביצוע התקשרויות לעיסוק בשרשרת ההפצה של מוצרי הקנאביס הרפואי ומוצריו ויצירת שיתופי פעולה עם חברות גלובאליות לצורך כך.
אלביט מערכות במכרז בהיקף של כ- 173 מיליון דולר לאספקת עמדות נשק ימיות שנשלטות מרחוק, עבור חיל הים ומשמר החופים של מדינה באסיה. מאלביט מערכות נמסר כי אספקת המערכות תתבצע על פני תקופה של 5 שנים.
במסגרת החוזה, אלביט מערכות תספק עמדות נשק ימיות נשלטות מרחוק, קלות משקל, דו-ציריות ומיוצבות, אשר יותקנו על מגוון רחב של כלי שיט. עמדות הנשק הימיות שיסופקו כוללות מקלע 12.7 מ"מ ותחמושת, מערכת בקרת אש מתקדמות של אלביט מערכות וחליפה אלקטרו-אופטית מודולרית של החברה.
יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה ותקשו"ב, ציין לאחר פרסום דבר הזכייה במכרז כי: "אנו מרוצים מזכייה בחוזה זה המעידה על איכות המערכות שלנו. אני מאמין שהביקוש לעמדות הנשק שאנו מציעים ימשיך לגדול, בשל ההכרה הגוברת של לקוחות ביכולת הייחודית שלנו לספק פתרונות מבצעיים מקיפים הנשענים על פורטפוליו רחב במיוחד".
ברבעון השני פרסמה אלביט דו"חות מאכזבים כשדיווחה על עלייה של 9% בהכנסות הרבעון השני של השנה, אך על ירידה של 16% ברווח המתואם.
הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.
הרווח הסתכם ב-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), לעומת כ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה נשחקה ומסבירה את הירידה ברווח למרות גידול בהכנסות.