חברת הנדל"ן האמריקאית ברוקלנד-אפריל לימיטד, ששתי סדרות אג"ח שלה נסחרות בתל-אביב, דיווחה על תוצאות חלשות ברבעון השני בהמשך לתוצאות פושרות ברבעון הראשון של השנה. זאת ועוד – החולשה בשוק המגורים ברוקלין, בו היא פועלת, נמשכת.

מתחילת 2018 ועד סמוך למועד הדו"ח, חתמה החברה על 34 חוזי מכירה של דירות בהיקף כספי של כ-21.3 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון השני של 2018 הסתכמו ב-27.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מבחינת קצב מסירת הדירות, החברה מסרה 32 דירות במהלך הרבעון שהיקף ההכנסות בגינן הסתכם בכ-17.1 מיליון דולר.  הרווח הגולמי ברבעון השני עלה לכ-0.85 מיליון דולר, בהשוואה לרווח גולמי של כ-0.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח גולמי נמוך במיוחד של 3%.

החברה הפסידהברבעון השני  0.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני הסתכם בכ-1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך של כ-13.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נכון ל-30 ביוני 2018, ההון העצמי הכולל של ברוקלנד אמנם מסתכם בכ-67 מיליון דולר, אבל מה שחושב – ההון המיוחס לבעלי המניות הוא 8 מיליון דולר בלבד.

על רקע התוצאות, אמר בועז גלעד, מנכ"ל ברוקלנד-אפריל: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם עלייה בהכנסות, בהמשך למסירה של 32 דירות, מספר השקול  לכמות המסירות שביצענו בשנת 2017 כולה. אנו ממשיכים ביישום המהלך האסטרטגי, במסגרתו החברה עוברת לייזום פרוייקטים גדולים יותר, בהיקף של 30-70 יחידות דיור, וצופים כי הפירות של תהליך זה יבואו לידי ביטוי במהלך הרבעונים הקרובים. בשוק בברוקלין מסתמנת לאחרונה האטה מסוימת, המתבטאת בירידת מחירים מסוימת ובקצב איטי יותר של עיסקאות, אך למרות זאת תחושתנו שהשוק עדיין פועל בצורה בריאה וששינויים אלה אינם מהותיים באופיים. אנו ממשיכים להרחיב את פעילותנו בברוקלין,  ובחודשים הקורבים נעביר לשלבי תכנון ושיווק 4 פרוייקטים בהיקף של כ-100 יחידות דיור".

עיקרי תוצאות המחצית הראשונה 2018 – ההכנסות במחצית הראשונה של 2018 עלו לכ-33 מיליון דולר, בהשוואה לכ-14.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת קצב מסירת הדירות, החברה מסרה 36 דירות מאז תחילת 2018 ועד סמוך למועד פרסום הדו"ח, שהיקף ההכנסות בגינן הסתכם בכ-22.5 מיליון דולר.ההפסד הגולמי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-0.13 מיליון דולר בהשוואה לרווח של כ-1.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה סיימה את המחצית הראשונה של 2018 בהפסדשל כ-2 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-6.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של השנה היה שלילי בסך של כ-10.2 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

מחילת השנה השלימה החברה מספר עיסקאות:

• באפריל 2018 השלימה החברה את רכישת הזכויות בפרויקט Cooper 189, מידי Brookland Upreal A1 LLC (להלן: "חברת אג"ח 1"), ומידי Brookland Upreal A2 LLC (להלן: "חברת אג"ח 2"), שהחזיקה בכ-62.2% מהזכויות בפרוייקט. החברה ביצעה את הרכישה באמצעות חברת New Brookland LLC,  בתמורה השווה לסך של 6.8 מיליון דולר , המהווה את העלות שהושקעה בפרויקט. תוספת הרווחים שינבעו לחברת הנכס מהשלמת הפרויקט וזאת בחלוקה בין חברת אג"ח 1 לחברת אג"ח 2 בהתאם לשיעור החזקותיהן בחברת הנכס עובר למועד המכירה.

• ביום 30 באוגוסט בוצעו ההתקשרויות המפורטות להלן שעיקרן מכירת מלוא ההחזקות בחברת הנכס Atlantic Brookland LLC המחזיקה בפרויקט הידוע בשם Atlantic 929 Ave (מ- Brookland Upreal A2 LLC לתאגיד בבעלות מלאה של New Brookland LLC, אשר תמומן, בין היתר, באמצעות הלוואה שנטלה חברת הנכס.

  במועד ההשלמה, רכשה הרוכשת את מלוא (100%) זכויות ההשתתפות בחברת הנכס בתמורה השווה לסך של 14 מיליון דולר ארה"ב המהווה את עלות המלאי של חברת הנכס, בתוספת הרווחים שינבעו לחברת הנכס מהשלמת הפרויקט. סך של כ-9.8 מיליון דולר ארה"ב מתוך תמורת הרכישה מומנה באמצעות הלוואה שנטלה חברת הנכס בסך כולל של כ-11.3 מיליון דולר. יתרת תמורת הרכישה תשולם לאחר השלמת המכירות בפרויקט.

• ביום 30 באוגוסט אישר דירקטוריון החברה התקשרות של Washington BU LLC, תאגיד בשליטת החברה המחזיק בנכס הידוע בשם 257 Washington Avenue לצד ג' שאינו קשור לחברה לבעל השליטה בה. תמורת העיסקה מסתכמת בכ-13.5 מיליון דולר.

הסאגה בפרוייקט מחיר למשתכן באור יהודה, בו זכתה גינדי השקעות, מסרבת להסתיים. בית המשפט דחה על הסף את עתירתם של הזוכים בפרוייקט. בית המשפט המחוזי כתב בפסיקתו כי העתירה עוסקת בתחום דיני החוזים בהם לא יכול לדון ביהמ"ש לעניינים מנהליים.

העתירה הוגשה לבית המשפט בקבות טענות של דיירים אשר זכו בפרוייקט על כך שדחיית מסירת הדירות כפי שצויין במכרז לבין מועדי המסירה הצפויים בו.

מה שעולה מהחלטת השופט הוא שמועד המסירה של הדירות הכתוב במכרז אינו מחייב את הזוכה בו, ולאחר שנחתמו החוזים בין המדינה לקבלן ובין הקבלן לקונים, העתירה צריכה להתרכז בחוזים ולא במכרז.

לפני מספר שבועות נמסר לדיירי הפרוייקט, כי בדיונים, שנערכו בהשתתפות מטה הדיור, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, עיריית אור יהודה והיזם – גינדי, לבדיקת וליבון הסוגיות סביב הפרוייקט, קוצר זמן המסירה ל-42 חודשים, לעומת 22 חודשים שהופיעו במכרז.

לפני כשבוע עתרו כ-200 דיירים לבית המשפט כי ההיתר שנתנו הרשויות לגינדי לדחות את המסירה הוא הפרה של תנאי המכרז.

בית המשפט קבע למעשה כי הדיירים אינם חלק מהמכרז וכי גם אם הדיירים צודקים ויש בדחייה משום הטעייה של הציבור והפרה מתנאי חוזה, העתירה צריכה להתנהל בבית משפט אזרחי. בית המשפט קבע רשות מקרקעי ישראל וגינדי הם הגופים הכפופים למכרז והתנאים בו.

כזכור, מדובר על אחד הפרוייקטים הפופולריים ביותר שנכללו במסגרת תכנית מחיר למשתכן. כבר לפני ההגרלה החלו הטענות, בעיקר נגד העובדה שמרבית הדירות הן דירות כלואות, עם כיוון אוויר אחד. לאחר הזכייה במכרז, גילו הדיירים שהם יצטרכו לחכות שנים עד שיקבלו לרשותם את הדירה, ובינתיים לשלם במקביל משכנתא ושכירות. בנוסף, מתוך 910 דירות שנכללו בהגרלה, רק 10 הן דירות בנות חמישה חדרים, דירות קלאסיות למשפחות גדולות.

קרסו מוטורס מדווחת על התוצאות במחצית הראשונה של 2018 – ההכנסות עלו בכ-3.6% לכ-2.26 מיליארד שקל;הרווח הנקי הסתכם בכ-65.3 מיליון שקל. החברה מחזיקה בנתח שוק של 11.2% מיבוא הרכבים היא הרביעית בגודלה בענף. כמות הרכבים הנמכרים הסתכמה במחצית 17,156 רכבים.

איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס: "קרסו מוטורס מסכמת את המחצית הראשונה של 2018 עם המשך גידול בהיקפי הפעילות, לצד שחיקה ברווחיות מגזר מכירות כלי רכב. במגזרי הליסינג והשירות אנו עדים לעלייה בהכנסות וברווחיות וממשיכים לפעול להמשך מגמה זו. בתוך כך, אנו פועלים להמשך מגמת הצמיחה  באמצעות השקה והטמעה של דגמים חדשים, תוך ניצול קפיצת המדרגה שביצעה קבוצת רנו-ניסאן במעמדה העולמי. במקביל, אנו מבצעים צעדים לשיפור רמת הרווחיות של הקבוצה בטווח הארוך".

קרסו מוטורס מייבאת את רכבי רנו, ניסאן, אינפיניטי ודאצ'יה.

הכנסות החברה ברבעון השני 2018 עלו בכ-3% לכ-1.05 מיליארד שקל לעומת כ-1.02 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. מכירות כלי רכב חדשים ברבעון השני של 2018 הסתכמו ב-7,593 כלי רכב לעומת 7,785 כלי רכב ברבעון המקביל אשתקד. נתח השוק של קבוצת קרסו עלה ברבעון השני של 2018 ל- 10.2% בהשוואה ל-9.6% ברבעון המקביל אשתקד.

חלוקה למגזרים

הכנסותיה של החברה במגזר מכירת כלי רכב עלו ברבעון השני 2018 ב- 1.1% והסתכמו בכ-732.7 מיליון שקל לעומת כ-724.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר ברבעון השני 2018 הסתכמו בכ-69.9 מיליון שקל לעומת כ-125.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות ממגזר החכרה תפעולית, מימונית והשכרה עלו ברבעון השני 2018 בכ-4.4% והסתכמו בכ-216.4 מיליון שקל לעומת כ-207.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רווחי המגזר ברבעון השני 2018 הסתכמו בכ-20.2 מיליון שקל לעומת כ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות ממגזר השירות והאחרים ברבעון השני 2018 עלו בכ-16.2% לכ-94.8 מיליון שקל לעומת כ-81.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ממגזר זה ברבעון השני 2018 הסתכם בכ-18.9 מיליון שקל לעומת כ-15.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

להלן פילוח כמות מכירות כלי הרכב שמייבאת החברה בחלוקה למותגים:

*                כמויות כלי הרכב שנמכרו כוללות מכירות של החברה לחברת הבת, פסיפיק, העוסקת בליסינג – מכירות אשר מבוטלות בדוח המאוחד של החברה.

**               נתח השוק של החברה מחושב לפי נתוני משרד הרישוי ביחס לכלל כלי רכב שעברו רישוי בישראל בתקופות הרלוונטיות.

הרווח הנקי של החברה ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-14.9 מיליון שקל לעומת כ-63.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עיקרי תוצאות המחצית הראשונה 2018

הכנסות החברה במחצית הראשונה 2018 עלו בכ-3.6% לכ-2.26 מיליארד שקל לעומת כ-2.18 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מכירות כלי רכב חדשים במחצית הראשונה 2018 הסתכמו ב-17,156 כלי רכב לעומת 16,931 כלי רכב בתקופה המקבילה אשתקד. נתח השוק של קבוצת קרסו עלה במחצית הראשונה 2018  ל- 11.2% בהשוואה ל-10.9% בתקופה המקבילה אשתקד.

חלוקה למגזרים

הכנסותיה של החברה במחצית הראשונה 2018 במגזר מכירת כלי רכב עלו בכ-2% והסתכמו בכ-1.63 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי המגזר במחצית הראשונה 2018 הסתכמו בכ-169.2 מיליון שקל לעומת כ-278 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות ממגזר החכרה תפעולית, מימונית והשכרה עלו במחצית הראשונה 2018 בכ-8.2% והסתכמו בכ-437.8 מיליון שקל לעומת כ-404.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח של מגזר זה במחצית הראשונה 2018 הסתכם בכ-36.6 מיליון שקל לעומת כ-39.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות ממגזר השירות והאחרים במחצית הראשונה 2018 עלו בכ-8.5% לכ-179.3 מיליון שקל לעומת כ-165.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח ממגזר זה במחצית הראשונה 2018 הסתכם בכ-41.2 מיליון שקל לעומת כ-32.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

להלן פילוח כמות מכירות כלי הרכב שמייבאת החברה בחלוקה למותגים:

*                כמויות כלי הרכב שנמכרו כוללות מכירות של החברה לחברת הבת, פסיפיק, העוסקת בליסינג – מכירות אשר מבוטלות בדוח המאוחד של החברה.

**               נתח השוק של החברה מחושב לפי נתוני משרד הרישוי ביחס לכלל כלי רכב שעברו רישוי בישראל בתקופות הרלוונטיות.

הרווח הנקי של החברה במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-65.3 מיליון שקל לעומת כ-125.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

סך ההון של החברה ליום  30 ביוני 2018 הסתכם לסך של כ-1.34 מיליארד שקל והוא מהווה כ-30% מסך המאזן המאוחד.

הפספוס של התעשייה האווירית לישראל, וההפסד שלנו!

איך לקחה אלביט מערכות את ההובלה מהתעשייה האווירית? מי אשם בכך? איך זה קשור לשר חיים כץ? וכמה כסף הפסידה מכך כל משפחה בישראל?

"התעשייה האווירית לישראל" – זו לא סתם חברה. השם שלה מעיד על המשאבים, העוצמה, הגודל, והכוונה – מדובר בחברה שהיא בעצם התעשייה והיא הספק הרשמי והעיקרי בתחומה למערכת הביטחון.

חברה מפוארת, עם רווחיות רזה

ואכן, מדובר בחברה מפוארת, עם יכולות טכנולוגיות, עם מערכות שללא ספק, סיפקו לנו יכולות עודפות על פני צבאות אחרים. זה חשוב, זה אפילו הכי חשוב. אבל זה גם מסית את הדיון מהמספרים של הגוף הזה. איך אפשר לבוא בטענות ולבקר גוף שפועל יומם וליל בפיתוח יכולות הגנה והתקפה לצבא שלנו? איך אפשר לדבר על כסף כשמדברים על חיי אדם?

וככה במשך עשרות שנים, נמנעו או חששו פקידי האוצר, הפוליטקאים, המבקרים, העיתונאים, וכמעט כולם לשאול – מה עם רווחים? זה לא רק בתעשייה האווירית לישראל, זה בכל החברות הממשלתיות כולל הביטחוניות; ובכלל – תקציב הביטחון הוא סוג של יחידה עצמאית שלא בהכרח קשורה למצב כלכלי. זה אמנם משתנה בשנים האחרונות, ועדיין – הביטחון מעל הכל.

בדרך, בגלל חוסר היכולת לראות את הצד העסקי/ פיננסי, המדינה איבדה ומאבדת מיליארדים אפילו עשרות מיליארדים. אין שום סיבה אמיתית שמנעה מהתעשייה האווירית להפוך לחברת ענק בתחומה. התעשייה האווירית היא זו שהיתה צריכה לרכז את כל החברות בתחום תחתיה, ולא…אלביט מערכות.

אין שום סיבה שלא לחשוב עסקית ולהפוך את התעשייה האווירית למרכז רווח גדול, חוץ מסיבה אחת – זה קשה. זה קשה לפטר עובדים, זה קשה להתייעל, זה קשה לעבוד קשה; זה קשה שלא למנות ג'ובים בתפקידי מפתח, זה קשה להיות אמיץ ולקבל החלטה שתפגע בך פוליטית (הוועד של התעשייה האווירית חזק פוליטית); זה קשה לשנות DNA של חברה ממשלתית ולהפוך אותה "לאלביט מערכות".

התעשייה אווירית נתנה לאלביט את הבכורה

אלביט מערכות שהיתה לפני עשרים שנה, קטנה ביחס לתעשייה האווירית, רכשה שורה של חברות ישראליות מובילות, לרבות אלישרא, אל אופ, תדיראן קשר, ועכשיו תעש, והפכה להיות גורילה בתחומה. החברה צמחה דרך רכישות ובזכות צמיחה אורגנית/ פנימית. השווי שלה עולה על 20 מיליארד שקל, ההון שלה קרוב ל-7 מיליארד שקל, המכירות בקצב של 12.5 מיליארד שקל והרווחים בקצב העולה על 1 מיליארד שקל בשנה.

התעשייה האווירית, למרות השם המפוצץ, מוכרת בסדר גודל של אלביט מערכות, היא לא ממש צומחת (אפילו ההיפך). במשך שנים הסתובבה, השורה התחתונה שלה, סביב האפס – מרווח להפסד וחזרה. בשנים האחרונות היא מתחילה להרוויח, ומגיעה לקצב רווחים של 200-300 מיליון שקל בשנה (אם כי המחצית הראשונה של 2018 היתה חלשה). הרווחים האלו הם במקרה הטוב כרבע, שליש מהרווחים של אלביט מערכות, וזה לא שאלביט מערכות מרוויחה מעל הנורמה – שיעורי הרווחיות שלה הם בסביבה של התעשייה שלה, הבעיה היא ברווחיות של התעשייה האווירית – היא נמוכה מדי!

למרות השם התעשייה האווירית לישראל, רוב המכירות של החברה הן בחו"ל – מעל 70%, כך שמבחינה זו, הרי שמדובר על חברה שהיכולת של המוצרים שלה ברורה ונסמכת על מספר צבאות וארגונים בעולם וכן יש לה ניסיון והיכרות עמוקים עם לקוחות/ ממשלות ברחבי הגלובוס. התעשייה האווירית פועלת גם בתחום האזרחי כאשר קרוב ל-30% מהמכירות שלה הן מכירות לחברות וגופים אזרחיים.

אז למה הרווחיות נמוכה?

הרווחיות הנמוכה הזו, סביר להניח, אינה תולדה של מכירה בזול, אלא של הוצאות שוטפות גבוהות. החברה פשוט לא יעילה, והבעיה הזו היא לא של החברה, היא הבעיה שלנו.

ההתנהלות בתעשייה האווירית היא הפסד של כולנו. אם הפוליטקאים שלנו היו באמת דואגים לנו ולקופה הציבורית, התעשייה האווירית היתה רווחית ומחלקת דיבידנדים. הכסף הזה היה מגיע אלינו במישרין או בעקיפין. כן, באמת, אני לא תמים. אם התעשייה האווירית היתה "אלביט", משפחה ממוצעת בארץ היתה "מרוויחה" 400 שקל בשנה (חלוקת הרווח הנוסף במספר המשפחות). הכסף הזה הוא שלנו, והסכום הזה שמרני ולא סופי – יש עוד עשרות מחדלים כמו התעשייה האווירית, וגם אם נתייחס רק ל-10 כאלו הגענו ל-4,000 שקל שמגיע לכם (לכל משפחה) בשנה – כן, למי ששואל – איפה הכסף? הנה הוא – מצאנו (חלק ממנו), כאן נמצא הכסף שלנו, וזה רק קצה הקרחון.

אז נכון, אולי לא נקבל צ'ק מהמדינה, אבל הכסף הזה הוא מקור תקציבי גדול שאמור להוריד את המיסים השוטפים. זו היתה אגב האג'נדה של ביבי נתניהו מודל 96. הוא דיבר אז על הפרטה, הפרטה, הפרטה. אלא שמסתבר שהפוליטקאים שלנו, בלי קשר לכיון פוליטי, חלשים מול הוועדים של החברות הממשלתיות, בטח שמול הוועד החזק של התעשייה האווירית שיש לה נציג בממשלה. השר חיים כץ, היה יו"ר הוועד של התעשייה, לפני שנכנס לכנסת, ובנו הוא היו"ר הקיים.

והאם המצב הזה יכול להשתנות? כן. אם המדינה לא יודעת לנהל חברות, והיא הוכיחה שהיא לא יודעת, היא צריכה למכור אותן – גוף פרטי, יעשה התייעלות, יוריד עלויות, יעלה רווחים. אז נכון – יש עכשיו טענות שאלביט חזקה מדי מול המדינה (בזכות רכישת תעש), אבל צריך לזכור שגם השוק הביטחוני הוא שוק תחרותי. מערכת הביטחון רוכשת ציוד ממספר רב של חברות. אלביט, עם כל הכבוד, היא לא מונופול, ואם המחירים שלה יהיו מופרזים, לא צריך לעשות איתה עסקים, ותסמכו על מערכת הביטחון (מנהל הרכש) שיש בה גם אנשים שיודעים לנהל מו"מ, להוריד מחירים ולהצליח לעשות עסקאות טובות. ואם אתם לא סומכים עליהם, אז אולי על המבקר, או החשבים במשרד הביטחון ובאוצר. יש גופים לא מעטים שעוברים ומאשרים, מפקחים ובודקים עסקאות כאלו, ולא סביר שכולם יעצמו עיניים.

אז אני עדין מחכה לראש ממשלה ושר אוצר שיפריטו חברות. כנראה זה לא יהיה בקדנציה הזו, אבל אני ממשיך לקוות…אולי בקדנציה הבאה.

 התוצאות של על בד ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2018 מבטאים שיפור מתון אך עקבי ביחס לתקופות המקבילות בשנה הקודמת. 

·       הכנסות הרבעון השני גדלו ב- 6.9% והסתכמו ב- 387.6 מיליון שקל

·       הרווח הגולמי ברבעון השני גדל ב- 11.2% והסתכם ב- 79.5 מיליון שקל

·       ה-EBITDA ברבעון השני גדל ב-8.3% ל-33.8 מיליון שקל

·       הרווח התפעולי והנקי הושפעו מהפחתת מוניטין של 14.6 מיליון שקל במגזר ההיגיינה הנשית

·       במחצית הראשונה של 2018 צמחה החברה ב-6.6% עם שיעור EBITDA של 9% מסך ההכנסות ובנטרול הפחתת המוניטין נרשם  רווח תפעולי של כ-36 מיליון שקל

החברה הנחשבת לחברה הבינלאומית השלישית בגודלה בעולם בייצור מגבונים לחים שאינם ממותגים, והספקית הגדולה בארה"ב ליצור טמפונים לא ממותגים, הכניסה במחצית הראשונה של 2018 כ-763.7 מיליון שקל, גידול של 6.6% בהשוואה להכנסות של כ-716.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני ירד השער הממוצע של הדולר מול השקל בכ- 0.4% ועלה השער הממוצע של האירו מול השקל בכ- 8%, בהתאמה אל מול התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מהשינוי בשערי החליפין, נטו, גדלו הכנסות החברה בכ- 20 מיליון שקל.

בחלוקה למגזרים: ההכנסות ברבעון השני של 2018 בתחום המגבונים הלחים בישראל הסתכמו ב- 144.3 מיליון שקל בהשוואה לכ- 103.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד;באירופה הסתכמו ההכנסות בכ- 244.4 מיליון שקל בהשוואה לכ- 226.1 מיליון שקל; בארה"ב הסתכמו ההכנסות בכ- 33.7 מיליון שקל בהשוואה ל-25.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. סך ההכנסות בתחום ההיגיינה הנשית ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ- 43.7 מיליון שקל לעומת כ- 46.3 מיליון שקל אשתקד. סך ההכנסות בתחום מוצרי הספיגה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ- 26.2 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 30.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

קסטרו מדווחת על תוצאות חלשות ברבעון השני. נכון, הרבעון השני השנה אמור להיות חלש ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בגלל חג הפסח שחל השנה ברבעון הראשון, אבל לא עד כדי כך – ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-222 מיליון ש"ח לעומת כ-271 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ-143 מלש"ח (64.4% מהמכירות) לעומת 171 מלש"ח (63.1% מהמכירות) ברבעון המקביל. הרווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 285 מיליון ש"ח (61.1% מהמכירות)

הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 15 מיליון ש"ח

גבי רוטר, מנכ"ל משותף, מסר: "תוצאות הרבעון השני הושפעו במידה רבה מעיתוי חג הפסח יחד עם ההתמודדות בשוק אופנה מאתגר. במהלך החציון התחלנו בתהליך של שינוי מיקומי חנויות הכולל, בין היתר, השקת קונספט החנויות החדש והרחבת שטחיהן. פתחנו עד כה 5 חנויות בקונספט החדש וצפויים לפתוח 10 נוספות עד סוף השנה. אנו מזהים כבר שינוי משמעותי בביצועי חנויות אלה ומאמינים כי בעתיד הקרוב מהלכים אלה יבואו לידי ביטוי בתוצאות. בהתאם לתוכנית האסטרטגית של החברה, הודענו לאחרונה על עסקה מהותית מאד במסגרתה אנו יוצרים את קבוצת האופנה והלייף סטייל המובילה בישראל. זהו צעד חשוב עבור החברה ובעלי המניות אשר צפוי לחזק את פעילותה ואיתנותה הפיננסית של החברה. צעד זה נעשה בדרך של החלפת מניות וללא נטילת חוב. מהלך זה מקנה לחברה מנועי צמיחה משמעותיים בארץ ובעולם."

לקראת סוף הרבעון קסטרו הודיעה על רכישת מלוא הפעילות של חברות קבוצת הודיס בדרך של הסכם החלפת מניות ויצירת קבוצת האופנה והלייף סטייל המובילה בישראל.

הרווח התפעולי של חברות קבוצת הודיס (בנטרול הוצאות בגין אופציות לעובדים ופחת) צמחו במחצית הראשונה של השנה בכ- 20% לעומת אשתקד לכ- 29 מיליון ש"ח

מכירות הקבוצה המאוחדת, על בסיס תוצאות שנת 2017, הסתכמו לכ- 1.8 מיליארד ש"ח עם EBITDA של כ-174 מיליון ש"ח.

מכירות הקבוצה המאוחדת, על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של 2018, הסתכמו לכ- 851 מיליון ש"ח עם EBITDA של כ-68 מיליון ש"ח לעומת כ-73 מיליון ש"ח בחציון המקביל. 

עיקרי התוצאות ברבעון ובמחצית:

ההכנסות ברבעון הסתכמו כאמור בכ- 222 מיליון ש"ח לעומת כ- 271 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס אשר עדיין מטופלות לפי שיטת השווי המאזני. הקיטון בהכנסות נובע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון הראשון ואילו ברבעון המקביל אשתקד חל ברבעון השני. כמו כן, במהלך הרבעון השני סבלה החברה מחוסר זמינות של סחורה במספר קטגוריות אשר הביאה לפגיעה במכירות. ההכנסות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ- 467 מיליון ש"ח לעומת כ- 507 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס אשר עדיין מטופלות לפי שיטת השווי המאזני.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון בכ- 143 מיליון ש"ח (64.4% מהמכירות) לעומת כ- 171 מיליון ש"ח (63.3% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 285 מיליון ש"ח (61.1% מהמכירות) לעומת כ- 301 מיליון ש"ח (59.3% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור ברווחיות הגולמית נובע מירידת שער הדולר ביחס לשקל יחד עם השיפור ביכולות הרכישה לעומת הרבעון והתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 14 מיליון ש"ח לעומת כ- 34 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 19 מיליון ש"ח לעומת כ- 34 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני בשנת 2017 נרשמה הכנסה חד פעמית בגובה 1.6 מלש"ח בגין הבשלת אופציות לעובדים בקבוצת הודיס אשר השפיע לחיוב על הרווח התפעולי אשתקד.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון בכ- 13 מיליון ש"ח לעומת כ- 24 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 15 מיליון ש"ח לעומת כ- 18 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 29 מיליון ש"ח ובכ- 62 מיליון ש"ח במחצית הראשונה של השנה

ביטפארמס טכנולוגיות (לשעבר בלוקצ'יין כריה) מדווחת על הכנסות של 22.3 מ' ד' במחצית הראשונה של השנה.

ה-EBITDA הסתכמה ב-12.6 מ' ד',  עלות הכריה של מטבע ביטקוין בודד עמדה על 1,567 ד'.  

ביטפארמס שנסחרת גם בוולסטריט (TASE: BLLCF.TA) (OTCQX: BLLCF.TA), מחזיקה דרך החברה הבת Backbone Hosting Solutions Inc בבעלות על כרות בלוקצ'יין בקנדה.

דגשים בתוצאות הכספיות למחצית הראשונה של 2018

• הכנסות בסך 22.3 מיליון דולר; רווח גולמי של 12.5 מיליון דולר (שולי רווח גולמי של 56%), רווח תפעולי של 6.8 מיליון דולר (שולי רווח תפעולי 31%), רווח לפני ריבית, מסים ופחת (EBITDA) 6 מיליון דולר (שולי EBITDA של 57%) ורווח נקי של 4.9 מיליון דולר.
• הכנסות מפעולות הכריה בסך 21.1 מיליון דולר, רווח גולמי של 12.3 מיליון דולר (שולי רווח גולמי 58%), הרווח הגולמי מכריה עמד על 17 מיליון דולר (שולי רווח גולמי של 80%), הרווח התפעולי הגיע ל-8.1 מיליון דולר (שולי רווח תפעולי 38%), EBITDA של 13.9 מיליון דולר (שולי EBITDA 66%) ורווח נקי של 6.2 מיליון דולר.
• כמות המטבעות שנכרו בששת החודשים הראשונים של 2018: 1,923 ביטקוין, 2,222 ביטקוין קאש, 3,324 לייטקוין, 567 אתריום ו-220 דאש.
• עלות הכריה של מטבע ביטקוין בודד עמדה על 1,567 דולר.
• מינוי מנהלים בכירים: ווס פולפורד, מנכ"ל (יוני 2018) וג'ון רים, מנהל כספים ראשי (יוני 2018).
• השלמת המיזוג עם Backbone Hosting Solutions Inc. (הפועלת תחת השם "ביטפארמס").
• השלמת הרכישה של Volta, חברה המספקת שירותי חשמל בקוויבק, קנדה, ומעסיקה 40 חשמלאים מיומנים המתמחים בהקמת תשתית חשמל במרכזי מחשוב תעשייתיים חיצוניים.
• השלמת הרכישה וההתקנה של למעלה מ-6,500 ASICs (מכשירי כריה) בסט. הייסינת, מתקן בקוויבק המפיק קצב גיבוב (hash rate) בהיקף של כ-91 PH/s, מה שהגדיל את כוח החישוב (hash power ) של החברה בכ-90% ביחס לסוף 2017.
• ניהול מו"מ וגיבוש הסכמי רכישה עם הידרו-שרברוק לאבטחת 98 מגוואט של חשמל ירוק בעלות נמוכה שיסייע לחברה להרחיב את פעולות הכרייה שלה פי 5 מהיקפן הנוכחי.
• השלמת רכישת קרקע ושני נכסים תעשייתיים בשרברוק, קוויבק, אשר מומנה מיתרת המזומנים במאזן החברה. שרברוק תעמוד במוקד ההתרחבות התפעולית של ביטפארמס בטווח הקרוב ותהווה את ביתו של מתקן עתידי ענק.
• הטבת מס על ההשקעה אושרה על-ידי מחוז קוויבק, קנדה
• השלמת הבנייה והתקנת התשתית החשמלית למתקן חדש של 10 מגוואט במגוג, קוויבק. המתקן מוכן להתחיל בפעולות כריה של מטבעות דיגיטליים.

"אנו גאים מאוד בהתקדמות העצומה שהושגה במחצית הראשונה של שנת הכספים 2018," אמר ווס פולפורד, מנכ"ל ביטפארמס טכנולוגיות. "באמצעות משמעת פיננסית וניהול פיננסי אחראי, הצוות שלנו מימש בהצלחה יוזמות אסטרטגיות מרכזיות, בהן הסדרת אספקת אנרגיה נקייה בעלות נמוכה, הרחבת תשתית הכריה והתפעול, אינטגרציה אנכית שתצמצם את התלות בספקי שירותים יקרים מצד שלישי, ובחינת ורטיקלים עסקיים חדשים ומרגשים בתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין".

"בניגוד למגמה בתעשייה, הצגנו הכנסות מרשימות ושולי רווח נאים לאורך כל המחצית הראשונה של 2018. מבנה העלויות המרשים שלנו, המתאפשר הודות לחוזי שכירויות ואספקת חשמל בעלויות נמוכות לטווח הארוך, מסייע לנו לשמור על רווחיות גם אל מול התנודתיות בשערי המטבעות הדיגיטליים. אנו ממשיכים להיות מחויבים למימוש החזון שלנו למיצוב ביטפארמס טכנולוגיות כשחקנית מרכזית בתעשיית הבלוקצ'יין העולמית", הוסיף פולפורד.

סקירה פיננסית

תוצאות מאוחדות של החברה (באלפי דולרים)

בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, הסתכם הרווח הגולמי המאוחד של החברה ב-12.5 מיליון דולר (שולי רווח של 56%) על הכנסות של 22.3 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 7.3 מיליון דולר (שולי רווח של 84% על הכנסות של 8.7 מיליון דולר בתקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 ביולי 2017.

ההכנסות, עלות המכר והוצאות כלליות ומנהלה גדלו עקב פעולות בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, לעומת תקופת חמישים ושישה הימים של הפעולות בתקופה שהסתיימה ב-31 בדצמבר, 2017.

שולי הרווח הגולמי ירדו מ-84% ל-56% עקב הכנסות יומיות נמוכות יותר של החברה בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, לעומת תקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017 עקב מחיר ממוצע נמוך יותר של הביטקוין וגידול בקשיי הרשת אשר עקפו את שיעור קצב הגיבוב (hash rate) של החברה. מחיר המכירה הממוצע שהשיגה החברה לכל ביטקוין היה 13.7 אלף דולר בתקופה שהסתיימה ב-21 בדצמבר 2017, ו-9.4 אלף דולר בתקופה שהסתיימה ב-30 ביוני 2018. קצב הגיבוב ברשת גדל ב-138% מתחילת 2018 עד 30 ביוני 208 בעוד שקצב הגיבוב של החברה גדל ב-103% באותה תקופה.

ההוצאות על אנרגיה ותשתית גדלו מ-0.7 מיליון דולר בתקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017, לכ-4.2 מיליון דולר בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2019 עקב מספר גדול יותר של ימי תפעול והוספת כ-6,500 מחשבים לכריית מטבעות דיגיטליים, זאת במקביל להרחבת פעולות הכריה של החברה.

באופן דומה, הפחת של החברה על נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים גדל מ-1.1 מיליון דולר ל-5.8 מיליון דולר בששת החודשים שהסתיימה ב-30 ביוני 2018 לעומת תקופת חמישית ושישה הימים שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017, בעיקר עקב מספר רב יותר של ימי תפעול והעובדה שהחברה רכשה ציוד  כריה וחשמל בשווי של 12.5  מיליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2018.

הוצאות כלליות ומנהלה לתקופות שהסתיימו ב-30 ביוני 2018 ו-31 בדצמבר 2017 הסתכמו ב-5.1 מיליון דולר ו-0.4 מיליון דולר בהתאמה. הגידול בהוצאות הכלליות והמנהלה נובע ממספר רב יותר של ימי תפעול בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, מצמיחתה התפעולית של החברה, מעלויות עסקאות הנפקה ומהוצאות ציות של חברה ציבורית.

תוצאות פעילות הכריה (באלפי דולרים)

פעולות הכריה של ביטפארמס מהוות את הרוב המכריע של פעולות החברה.

בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, הפיקה פעילות כריית המטבעות הדיגיטליים של החברה רווח גולמי של 12.3 מיליון דולר (שולי רווח של 58%) על הכנסות של 21.1 מיליון דולר, לעומת רווח גולמי של 7.3 מיליון דולר (שולי רווח של 84%) על הכנסות של 8.7 מיליון דולר בתקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 ביולי 2017.

הרווח הגולמי מכריה עמד במחצית הראשונה של 2018 על 17 מיליון דולר עם שולי רווח של 80%, אל מול 8 מיליון דולר ושולי רווח של 92% בתקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 ביולי 2017. שולי הרווח הגולמי מכריה ירדו ב-12% בשל הקושי הגובר ברשת כוח  שהקדים את כוח החישוב של החברה במהלך החצי הראשון של 2018.

הרווח לפני ריבית, מסים ופחות (EBITDA) מפעולות כריה היה 13.9 מיליון דולר (מרווח של 66% ב-EBITDA ) בששת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2018, לעומת 8 מיליון דולר (מרווח של 92% EBITDA) בתקופת חמישים ושישה הימים שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017. להסברים על השינויים בהכנסות ובהוצאות, ראו את התוצאות המאוחדות של החברה.

לאחר פרסום הדוחות, החברה תקיים שידור אינטרנטי ב-11:00 בבוקר שעון ישראל (04:00 בבוקר שעון קנדה) במהלכו תציג את דוחותיה הכספיים. להאזנה במשדר ולצפייה במצגת אודות הדוחות אנא הירשמו כאן. הדוחות הכספיים זמינים באתר החברה.

הפרשה נוספת של 425 מיליון שקל בגין חקירת משרד המשפטים בארצות הברית הביאה לירידה ברווח של מזרחי טפחות שהסתכם ב-207 מיליון שקל, לעומת 400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ועדיין מדובר ברווח נאה, אפילו מרשים בהינתן הפרשה כה גדולה. על רקע זה מניית מזרחי טפחות מזנקת ב-4%.

הרווח הנקי מבטא תשואה על ההון, במונחים שנתיים, בשיעור של 6.12% ,לעומת תשואה על ההון של 12.7% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח בקיזוז ההפרשה הסתכם בכ-472 מיליון שקל  ברבעון השני. רווח זה מבטא תשואה על ההון של 14.1%.

מהדו"ח עולה כי הכנסות הריבית, נטו והכנסות המימון שאינן מריבית ברבעון השני, הסתכמו בכ-1.47 מיליארד שקל, לעומת 1.49 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2017. גידול של כ- 23.5%.

הכנסות הריבית, נטו והכנסות המימון שאינן מריבית מפעילות שוטפת הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל לעומת כ-1.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-12.6%.

ההכנסות מעמלות הסתכמו ברבעון השני של שנת 2018 ב-363 מיליוני שקלים חדשים, לעומת 353 מיליוני שקלים חדשים ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של 2.8%.

משקלו של האשראי לציבור, נטו במאזן המאוחד מסך כל הנכסים, הגיע ביום 30 ביוני ל 76% , בדומה לסוף שנת 2017 .

הרווח של דלק קבוצה המיוחס לבעלי המניות ירד ברבעון השני ל-170 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 180 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. מהדו"ח הכספי שפרסמה החברה עולה כי  פעילות חיפושי והפקת נפט וגז בישראל וסביבתה תרמה 106 מיליון שקל לרווחים לעומת 119 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

ההכנסות של קבוצת דלק הסתכמו ברבעון השני בכ-2.1 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל ברבעון השני אשתקד.

ההכנסות מפעילות חיפושי והפקת נפט וגז בישראל וסביבתה הסתכמו ב-355 מיליון שקל בהשוואה ל-462 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

בפרוייקט לווייתן, מעדכנת החברה, סיימה אסדת הקידוח 7-Ensco DS לקדוח את חלקו התחתון של קידוח לוויתן 3 והן של קידוח לוויתן 7 עד לעומקם הסופי וכן ביצעה את ההשלמה של קידוח לוויתן 4. האסדה צפויה לבצע בחודשים הקרובים את ההשלמה של יתר קידוחי הפיתוח וההפקה בפרויקט.

במקביל מדווחת דלק על מכירת מניות הפניקס בסכום של 253 מיליון שקל. המכירה הזו מגיעה אחרי שבכמה ניסיונות למכור את השליטה בחברה לקרנות גידור (עם מעורבות סינית), הממונה על הביטוח ווק ההון, לא אפשרה את העברת השליטה – ובצדק.

דלק דיווחה לאחרונה על הגדלת ההשקעות של איתקה שבבעלותה שקודחת בים הצפוני, ועל כישלון בחיפוש הראשון של איתקה.

רמי לוי שיווק השקמה סיימה את הרבעון השני עם רווח בסך של כ-33.6 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות של רשת רמי לוי שיווק השקמה עלו בכ-2.1% לכ-1.32 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.29 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2017. ברמי לוי מסבירים את הגידול בהכנסות בפתיחת 2 סניפים חדשים. מהחברה נמסר כי במכירות חנויות זהות חלה ירידה בשיעור של כ-0.15% כתוצאה מעיתוי חג הפסח שחל מוקדם יותר השנה.

המכירות למ"ר ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-15.48 אלף שקל למ"ר, עליה מול 15.43 אלף שקל למ"ר ברבעון הקודם.

ה-EBITDA ברבעון השני של שנת 2018 עלה בכ-2.3% לכ-61.6 מיליון שקל (כ-4.68% מההכנסות), לעומת כ-60.2 מיליון שקל (כ-4.67% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה עלה בכ-4.2% לכ-288 מיליון שקל, בהשוואה לכ-276.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי של הרשת עלה ל-21.87%, בהשוואה ל-21.82% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-21.44% ברבעון המקביל אשתקד. ברמי לוי מסבירים את העלייה בשיעור הרווח הגולמי בשיפור בתנאי הסחר מול הספקים והפעילות במרכז הלוגיסטי.

הרווח התפעולי של רמי לוי ברבעון השני של שנת 2018 עלה בכ-1.1% לכ-44.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-43.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון השני של 2018 עמד על 3.36%, בהשוואה ל-3.44% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-3.39% ברבעון המקביל אשתקד.

 רשת רמי לוי שיווק השקמה מפעילה כיום 49 סניפים (מתוכם, 3 סניפים בשיטת זכיינות). מהחברה נמסר כי בכוונתה לפתוח עוד 3 סניפי דיסקאונט חדשים עד סוף השנה בעיר אשקלון, רמלה ובעטרות, ובכך להשלים פריסה של 52 סניפי דיסקאונט.

בנוסף, נמסר מהחברה, רמי לוי מתכוונת להרחיב את פעילותה אל תוך מרכזי הערים ולהפעיל סניפים עירוניים, בשטח של 300 עד 700 מ"ר לכל סניף עירוני, הן באמצעות פתיחת סניפים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות.

במהלך החודשים האחרוניםהשלימה רמי לוי שתי עסקאות במסגרתן מימשה את האופציה לרכישת השליטה (50.01%) ממניות רשת "קופיקס" המפעילה כ-30 מרכולים תחת המותג "סופר קופיקס" וכ-130 בתי קפה תחת המותג "קופיקס". בנוסף לשליטה האמורה ברשת "קופיקס", רשת רמי לוי תחזיק ישירות ב-30% נוספים ברשת המרכולים "סופר קופיקס". כמו כן השלימה רמי לוי את  רכישת השליטה (50.01%) ממניות רשת חנויות הפארם "גוד פארם" המפעילה 11 סניפים באזור מרכז הארץ.

רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי: "אנו סמוכים ובטוחים שיכולות הניהול והסחר שנצברו לאורך השנים ברשת רמי לוי, יבואו לידי ביטוי בפעילות קופיקס כבר בטווח הזמן המיידי. המרלו"ג במודיעין צפוי לתת מענה, בין היתר, באחסון והפצה בתחום הפירות וירקות, אחסון ייבוא מוצרי מותג פרטי, תוך סיוע לספקים קטנים המתקשים להתמודד מול הספקים הגדולים בשל היעדר זרוע הפצה רחבה. כמו כן, למרלו"ג חשיבות אסטרטגית – המרלו"ג ישפר את הגמישות התפעולית, יתרום לחיסכון בעלויות ויתמוך בצמיחה העתידית של הרשת כולה.

מנועי צמיחה נוספים, שאנו מאמינים שיניבו פירות משמעותיים בשנים הבאות הם השקת כרטיס האשראי החדש וכניסה באמצעותו לתחום הפיננסים, פיתוח מועדון הלקוחות של רמי לוי והשקת אתר האינטרנט החדש התומך בפעילות המועדון. הרחבת הפעילות בתחום המקוון באמצעות פעילות אסטרטגית חדשה הכוללת הקמת 12 מרכזים לוגיסטיים רובוטיים שיתנו שירות בתחום האונליין, הרחבת הפעילות הסיטונאית, וחיזוק מיצובה של רמי לוי תקשורת".

רשת רמי לוי שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת למעלה מ-40 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. הרשת פועלת הן במגזר הקמעונאי והן במגזר הסיטונאי, ומפעילה כיום 49 סניפי סופרמרקט (מתוכם 3 סניפים הפועלים בשיטת הזכיינות).

אמנת רשמה ירידה של 5% ברווח שהסתכם בחציון הראשון בכ-5.4 מיליון שקל, לעומת כ-5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017. באמנת מסבירים את הירידה במימוש השקעה שבוצע בסוף 2017 אז מכרה חברה בת של אמנת את אחזקותיה בחברת ברעם פרסום מקורי בע"מ. בניטרול ההשפעה של המימוש, נמסר מאמנת, נרשמה עלייה של 5% ברווחיות.

מהחברה נמסר כי החברה תחלק כדיבידנד 4.2 מיליון שקל באוקטובר 2018.

הכנסות אמנת בחציון הראשון הסתכמו בכ-187.5 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-159.9 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד, עליה של כ-17.2%.

הרווח הגולמי של אמנת בחציון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-15.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ- 13.2 מיליון שקל בחציון הראשון לשנת 2017, עליה של כ-14.6%.

הרווח מפעולות רגילות של אמנת בחציון הראשון לשנת 2018 הסתכם בכ-6.6 מיליון שקל לעומת רווח מפעולות רגילות של כ- 6.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד.

מאמנת נמסר כי צבר ההזמנות שלה עומד על 15 חודשי פעילות

אברהם אסף, יו"ר קבוצת אמנת, אמר לאחר פרסום התוצאות כי:  "הגישה האסטרטגית של הקבוצה, הפעילות המגוונת, יכולתנו לאתר הזדמנויות עסקיות וגורמי צמיחה, מדיניות עסקית זהירה וקפדנית, ניסיון ניהולי רב ואיתנות פיננסית, אפשרו לנו להתמודד בהצלחה בסביבה תחרותית ולהציג גם הפעם רווחים לשותפים באמנת ולהכריז על חלוקת דיבידנד חצי שנתית, על פי מדיניות החברה"

אמנת ניהול ומערכות בע"מ היא חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. פעילותה מתרכזת בשני תחומים. הראשון הוא ייעוץ, ניהול פרויקטים ולוגיסטיקה  מחשוב ותוכנה .

קבוצת אשטרום רשמה גישול של רבעון השני עלייה של 110% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות שלה.  הרווח הנקי הסתכם בכ-כ-136.3 מיליון שקל (כ-89.7 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח בסך של כ-73.6 מיליון שקל (כ-42.9 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות)  ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2018 עלו לכ-948 מיליון שקל, לעומת כ-832.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני שזינק בכ-125% לכ-194.5 מיליון שקל לעומת כ-86.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות לפי מגזרים

מאשטרום נמסר כי ההכנסות במגזר קבלנות בניה ותשתית בישראל הסתכמו ברבעון השני של השנה בכ-557.9 מיליון שקל לעומת כ-564.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות במגזר תעשיות עלו ברבעון לכ-151.5 מיליון שקל לעומת כ-135.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר הזכיינות רשמה אשטרום עלייה בהכנסות לכ-29 מיליון שקל, לעומת כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר יזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר) נרשמה עליה בהכנסות לכ-179.4 מיליון שקל, לעומת כ-111.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

במגזר קבלנות בניה ותשתיות בחו"ל נרשמה ברבעון עלייה בהכנסות לכ-82 מיליון שקל, לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר נדל"ן מניב להשקעה (באמצעות אשטרום נכסים) גדלו ההכנסות ברבעון השני לכ-89.5 מיליון שקל, לעומת כ-87.1 מיליון שקל ברבעון השני ב-2017.

רווח גולמי לפי מגזרים

הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2018 עלה לכ-179.4 מיליון שקל, לעומת כ-122.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול בשיעור של כ-47%.

הרווח הגולמי ברבעון השני במגזר קבלנות בניה ותשתיות בישראל עלה לכ-56.3 מיליון שקל לעומת כ-48.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי במגזר התעשיות עלה לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. באשטרום מסבירים את  השיפור ברווח הגולמי בעליית מחירי הבטון והוזלת עלויות המלט. בנתיבי נוי נרשמה עלייה הן בכמויות והן במחירי התוצרת.

הרווח הגולמי במגזר יזמות נדל"ן למגורים, באמצעות אשדר, צמח לכ-34.2 מיליון שקל, לעומת כ-15.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לרבות כתוצאה מיישום תקן 15.

במגזר קבלנות בניה ותשתית בחו"ל גדל הרווח הגולמי ברבעון השני לכ-25.2 מיליון שקל, לעומת כ-6.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מהתקדמות בביצוע פרויקטים.

הרווח הגולמי במגזר הזכיינות עלה לכ-5.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-380 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. במגזר זה נכלל, בין היתר, הרווח מתפעול ותחזוקה של 4 בתי המשפט הפעילים, רווח יזמי מהקמת בית המשפט בבת ים, מהתחלת התפעול של פרויקט ההשכרה בחיפה, וכן לראשונה בתקופת הדו"ח, עם יישום תקן IFRS15, הכירה החברה ברווח בסך 4 מיליון שקל ממכירת דירות בפרויקט בחיפה.

הרווח הגולמי במגזר נדל"ן מניב להשקעה בחו"ל עלה ברבעון השני לכ-10.8 מיליון שקל, לעומת כ-2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. העלייה נובעת מהפעלת המלון והמרכז המסחרי בבלגרד.

הקבוצה רשמה ברבעון השני רווח בסך של כ-33.3 מיליון שקל ממכירת אשלון מלונאות, חברת בת בבעלות מלאה של אשטרום נכסים, המחזיקה ב-50% מהזכויות במלונות ריביירה אילת והולידיי אין ים המלח.

מאשטרום נמסר כי ברבעון השני נרשמה עליית ערך נדל"ן להשקעה, נטו בסך של כ-61.2 מיליון שקל, לעומת עליית ערך נדל"ן בסך של כ-30.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. באשטרום מסבירים כי עליית הערך נבעה בעיקר מהשבחת נכסים שבבעלות אשטרום נכסים, וכן מעדכון שווי הפרויקט להשכרה בחיפה בעקבות הפעלתו הראשונית.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום, אמר לאחר פרסום התוצאות כי: "קבוצת אשטרום מסכמת את המחצית הראשונה של שנת 2018 עם המשך מגמת הצמיחה בפעילותה בישראל ובחו"ל. צמיחה זו באה לידי ביטוי בעלייה בהכנסות הקבוצה וברווחיה, וכן בהמשך הגידול בצבר העבודות של הקבוצה, המסתכם בכ-8.4 מיליארד שקל, ומבטיח את המשך הצמיחה גם בשנים הקרובות.

תוצאות המחצית הראשונה של 2018 הושפעו לחיוב, בין היתר, מהמשך התרומה החיובית של מגזר הקבלנות בישראל, מהמשך הרחבת הפעילות בחו"ל, וכן מהשבחת נכסים של אשטרום נכסים ומגידול בפעילות אשדר. לצד זאת, המשכנו לפעול למימוש נכסים שאינם בליבת העסקים של הקבוצה או שמיצו את הפוטנציאל העסקי שלהם.

אנו ממשיכים לפעול להבטחת צמיחתה של קבוצת אשטרום ולשיפור רווחיותה, באמצעות קידום ופיתוח של פרויקטים נוספים בכל מגזרי הפעילות שלנו, בישראל ובחו"ל".