המלט מדווחת על מכירות ברבעון השני של שנת 2018 בסך של כ-44.5 מיליון דולר. לעומת מכירות של כ-35.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

לפני כחודש דווח בתקשורת כי בעלת השליטה, פימי, מתכוונת למכור את המלט בתמורה לכ-1.5 מיליארד שקל. בתגובה לפרסומים הודיעה המלט כי מקבלת פניות מגורמים שונים אך הכחישה מגעים קונקרטיים.

המלט הרוויחה ברבעון כ-3.5 מיליון דולר לעומת כ-כ-3.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2017, עלייה של כ-14%.

גם ה-EBITDA רשם גידול והוא הסתכם בכ-6.7 מיליון דולרלעומת כ-5.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-21%.

עלייה בביקושים במגזר המוצרים האולטרא נקיים הביאה עימה עלייה של כ- 47% במגזר זה ואלו הסתכמו בכ-19.9 מיליון דולרלעומת כ-13.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרכישה של החברה הסינגפורית שנרכשה באוקטובר 2017 ועלייה בביקושים במזרח הרחוק ובצפון אמריקה הביאו את מכירות מגזר המוצרים לתעשייה התהליכית לכ-24.7 מיליון דולר, לעומת מכירות של כ-22.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-16 מיליון דולר, לעומת כ-13 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017. למרות העלייה ברווח הגולמי, נרשמה ירידה בשיעור מ-37% ברבעון המקביל ב-2017 ל-36%. בהמלט מסבירים כי הירידה נבעה בעיקר משינוי בתמהיל המוצרים שנמכרו.

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2018 הסתכם בכ-5.1 מיליון דולר (כ-11% מסך המכירות), גידול של כ-30% בהשוואה לכ-3.9 מיליון דולר (כ-11% מסך המכירות) ברבעון המקביל ב-2017.

אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, אמר לאחר פרסום התוצאות: "ברבעון השני נמשכה המגמה בה פתחנו את השנה עם גידול בהכנסות וברווח הנקי בהשוואה לרבעון מקביל ב-2017. אנו ממשיכים לבסס את מעמדנו בתעשיות השונות בקרב חברות ענק עולמיות מהשורה הראשונה ונערכים לתמיכה בביקושים ובצמיחה המתוכננת בשווקים השונים בשנים הבאות על ידי הגברת כושר הייצור, קליטת מכונות חדשניות וגיוס כח אדם. הקמת המפעל החדש בסין מתקדמת לפי התכנית ואנו רואים בו פוטנציאל גדול בחדירה לשוק המוליכים למחצה ובתמיכה בביקושים בשוק האנרגיה הגרעינית באסיה בכלל ובסין בפרט." עוד אמר וידמן כי: "החודש השלמנו רכישת חברה בקוריאה ובכך המ-לט נכנסת לתחום משמעותי חדש של ניהול מערכות בקרת זרימה להולכה של נוזלים וגזים המשמשים בתעשיות הגז והנפט, הפטרוכימיה, הספנות, האנרגיה והתעשייה הכללית ובמיוחד לטרמינלים לגז טבעי. פוטנציאל השוק של מגוון מוצרי החברה הנרכשת כולל ברזי תהליך וברזי בקרה, מוערך בכ-40 מיליארד דולר, פי עשרה מהשוק שאותו המ-לט משרתת כיום בכל הטריטוריות שבהן היא פועלת. פעילות זו סינגרטית לפעילות הקבוצה בתחום התעשייה התהליכית ומחזקת את יכולתנו להרחיב נתחי שוק עם פתרונות חדשים ומשלימים לביסוס נוכחותנו באסיה." וידמן הוסיף ואמר כי: "בתחום הנפט והגז אנו חווים התאוששות עם עליית מחיר הנפט, שבאה לידי ביטוי בגידול בהזמנות. תחום טכנולוגיות פיתוח מוצרים מבוססי "אינטרנט של הדברים "IIOT מתקדם ובמהלך הרבעון פתחנו מרכז פיתוח בסינגפור בנוסף לזה שבישראל. נכרת דרישה לפתרונות הן בתחום אחזקה מונעת והן בפיקוד שליטה ובקרה מרחוק על מערכות זרימה. המ-לט נמצאת בעיצומו של תהליך קפיצת מדרגה ביכולת הייצור כמענה לביקושים הגוברים בשווקים תוך אופטימיזציה רב מערכתית בתפעול וממשיכה לפעול במרץ להגדלת נתחי שוק".

לפני מספר ימים השלימה המלט את רכישתה של S&S VALVE הדרום קוריאנית תמורת כ-7.5 מיליון דולר. המלט תשלם עבור S&S עד  מיליון דולר נוספים כתלות בתוצאותיה הכספיות של החברה קוריאנית. מהמלט נמסר כי ל-S&S ניסיון של למעלה מ-35 שנים בפיתוח, ייצור ושיווק של ברזים ושסתומים תעשייתיים לתחום ההולכה של נוזלים וגזים (תחום בקרת הזרימה) המשמשים בין לתעשיות הגז והנפט, הפטרוכימיה, הספנות (כולל מערכות ימיות להובלת גז טבעי נוזלי), האנרגיה והתעשייה הכללית. המלטמעריכה כי תחום בקרת הזרימה בעל פוטנציאל שוק של כ-40 מיליארד דולר.

קבוצת קמעונאות האופנה פוקס הרוויחה כ-41.1 מיליון שקל כ-31.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הכנסות הקבוצה ((מתוך הדיווח המגזרי על בסיס 100% מהפעילות) הסתכמו בכ-617.5 מיליון שקל, גידול של כ-8% לעומת לרבעון המקביל ב-2017. במכירות בישראל רשמה פוקס ירידה של כ-18.2 מיליון שקל, 4.2% פחות מברבעון המקביל ב-2017. בפוקס מסבירים את הקיטון בהכנסות בעיתויו של חג הפסח שהשנה חל ברבעון הראשון ואילו שנה שעברה – ברבעון השני.

לאחר התאמות, הסתכמו הכנסות הקבוצה ברבעון השני, בהתאם לדוחות הכספיים, בכ-431.9 מיליון ש"ח לעומת כ-387.2 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד, עליה של כ- 11.5% (כ- 44.6 מיליון ש"ח).

בתחום האופנה בחו"ל נרמה עלייה של כ-1.7 מיליון שקל לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017, גידול של כ-30%.

בשאר הרשתות הלא משוייכות הסתכמו המכירות בכ-152 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי עלה בכ-30 מיליון שקל והסתכם בכ-268 מיליון שקל לעומת כ-240 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-41 מיליון שקל לעומת כ-46.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח התפעולי עמד כל כ-9.5% מהמכירות לעומת כ-12% מהמכירות ברבעון מקביל ב-2017.

הראל ויזל, המנכ"ל והבעלים קבוצת פוקס אמר לאחר פרסום התוצאות: "אני שמח להציג היום תוצאות מצוינות לקבוצת פוקס, הן ברבעון השני והן במחצית הראשונה של 2018. אנו ממשיכים באסטרטגיה של פיתוח מותגים ושווקים חדשים יחד עם חיזוק המותגים הקיימים. בשנת 2018 השקנו את המותג Urban Outfitters בישראל, פתחנו חנויות Nike וללין בקנדה, רכשנו 50% מרשת שילב, חתמנו על הסכם עם לאומי קארד להקמת מועדון כרטיסי אשראי ואנו ממשיכים לפתח ולהוסיף מותגים לאתר הסחר המוביל שלנו TERMINAL X. אנו בטוחים כי המשך יישום אסטרטגיה זו יבטיח את צמיחת הקבוצה ושיפור רווחיותה גם בשנים הבאות".

לאומי על פוקס – תמחור אטרקטיבי

"פוקס פרסמה תוצאות טובות לרבעון השני כאשר לוקחים בחשבון השפעה עונתית שלילית משמעותית. ניתן לראות כי התוצאות של החברה ממשיכות לעמוד בסטירה עם חששות השוק למשבר בתעשייה, שהובילו את המניה לירידה של 36% מנובמבר ועד מרץ השנה. אין לנו כוונה להמעיט באתגרים של שוק האופנה המקומי, אלא לציין כי לא כל חברה בשוק תושפע באופן דומה – יש חברות, כמו פוקס, שלדעתנו מסוגלת להתמודד עם האתגרים", כך כותבים בלאומי שוקי הון בעקבות הדוח.

"מכירות. סך המכירות עלו בכ-8%, למרות השפעת החג, וזה בשל גידול משמעותי במכירות של מגזר האחרים, שברבעון הזה מהווה 24.6% מהמכירות, בהשוואה לשיעור של 15.7% ברבעון המקביל. מרבית הגידול באחרים נבע ממותגי הספורט של החברה, שהתרחבו בצורה משמעותית בשנה האחרונה, וגם החלו לפעול בחו"ל (נייק קנדה). לגבי המגזר הראשי, אופנה ואופנת הבית, אם נסתכל על המכירות החצי שנתיות על מנת לנטרל את העונתיות, המכירות בחנויות הזהות ירדו 1.4%, מול ירידה של 2.8% במדד ריס. אין ספק כי המעבר של מכירות אופנה לחו"ל דרך האינטרנט ונסיעות לחו"ל מקשים על המכירות של החנויות הפיזיות, אך לא מדובר בתוצאה קשה במיוחד, אלא כזו שתדרוש מהחברה ניהול הדוק של שטחי המסחר ורמת ההוצאות. ללין, לעומת זאת, מציגה תוצאות חזקות מאוד עם גידול מרשים של 11.2% בחנויות הזהות.

"שיעור הרווח הגולמי  עמד במחצית על 61%, בהשוואה לשיעור של 58.6% במחצית המקבילה. השיפור נובע מתיסוף השקל מול הדולר, בעיתוי הקולקציות ושיפור תנאי הסחר. לאחרונה, השקל נחלש מול הדולר וממשיך להיחלש מול האירו, אך ברמה השנתית עדיין מדובר על שערים שיתרמו לשיעור הרווח הגולמי. כמו כן, אנו ממדלים שיעור יותר נמוך, כך שגם אם נראה ירידה בשיעור הרווח הגולמי בהמשך, הדבר לא ישפיע על הערכת השווי שלנו.

"הוצאות התפעול היו על הצד הגבוה בשל מגזר האופנה ואופנת הבית. מנגד בללין ובמגזר האחרים הם היו נמוכות יחסית בשל הגידול במחזורי הפעילות. שיעור הרווח התפעולי ברבעון עמד על 8.5%, תוצאה מאוד חזקה בהתחשב בעונתיות. בחצי שנה החברה מציגה שיעור רווחיות של 6.5% בהשוואה ל-4.7% במחצית המקבילה, שיפור של כמעט 40%.

שורה תחתונה. החברה ממשיכה להציג דוחות טובים ושיפור משמעותי ברווחיות. נזכיר כי פעילויות חדשות ו-טרמינל Xמעיבים על הרווחיות, מה שצפוי להשתנות בטווח הקצר. כמו כן, פעילות כרטיס האשראי גם היא צפויה לשפר את הרווחיות. בנוסף, התוספת של שילב לעסקי החברה תתרום עוד יותר לגיוון מקורות ההכנסה של הקבוצה ובכך תוסיף ליציבות את התוצאות. המניה ממשיכה להיסחר במחיר אטרקטיבי".

איתמר מדיקל מדווחת כי מינהל המזון והתרופות בארה"ב, ה-FDA , אישר את מכשיר ה-WatchPAT300, בהתוויה זהה להתוויה הקיימת למוצר ה-WatchPAT200U.

אישורו של מכשיר זה, מסבירים בחברה, הינו הראשון בסדרה של הגשות מתוכננות על בסיס פלטפורמה המיישמת טכנולוגיה חדשה המאפשרת העברת נתונים מהירה, שעון עם גוף קטן וקל, הפחתת עלויות ייצור וכן תשתיות ליכולות עתידיות כגון אפשרויות תקשורת אלחוטית.

אודות מוצר ה-TMWatchPAT – ה-WatchPAT הינו מוצר שפיתחה איתמר מדיקל והמשמש לאבחון הפרעות שינה. החדשנות של ה-WatchPAT היא במזעורו של המכשיר, נוחות למשתמש וביכולתו לספק אינפורמציה ואינדקסים נשימתיים, קצב לב, ארכיטקטורת שינה הכוללת אנליזה לקביעת שלבי שינה (שינה קלה ושינה עמוקה), שנת חלום, עוצמת נחירה ותנוחת גוף והחל מהשנה שעברה גם הבחנה בין דום נשימה חסימתי למרכזי.

איתמר דיווחה לאחרונה על עלייה של 20% בהכנסות הרבעוניות לכ-6 מיליון דולר במקביל לצמצום משמעותי בשורה התחתונה. החברה נערכת לרישום מניותיה בנאסד"ק (הרחבה כאן)

בריינסוויי קיבלה אישור FDA ראשון אי פעם למכשיר לא פולשני לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

בעקבות ההודעה מזנק שערה של המנייה בבורסה בתל אביב בכ-18% ל-2027 אגורות למניה.

 מערכת ה-Deep TMS של בריינסוויי היא מכשיר  שמיועד למקסם את הגרייה האלקטרומגנטית של אזורי מוח נרחבים ועמוקים, והאישור ממחיש את הפוטנציאל העצום הטמון במכשיר לטיפול במגוון הפרעות מוחיות

ה-OCD הינה אינדיקציה מאושרת שנייה למערכת ה-Deep TMS של בריינסוויי, שאושרה כבר ב-2013 לטיפול בדיכאון מז'ורי.

חברת בריינסוויי (Brainsway), המתמקדת  בטיפול לא פולשני בהפרעות מוחיות, מודיעה  כי קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשיווק ומכירה של מערכת ה Deep TMS- לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) במבוגרים.

אישור זה מייצג אישור ראשון מאז ומעולם למכשיר רפואי לא פולשני לטיפול ב-OCD, ואינדיקציה שנייה למערכת ה-Deep TMS של בריינסוויי. החברה מתכוונת להתחיל במכירה והתקנת קסדות בריינסוויי OCD באופן מיידי, הן כשדרוג של מערכות קיימות והן כחלק מהתקנות חדשות.  

"עם קבלת אישור ה FDA לשיווק קסדת ה-OCD של בריינסוויי, אנו יכולים כעת להציע  טיפול אפקטיבי ובטוח למטופלים בארה"ב, הסובלים מ-OCD", אמר יעקב מיכלין, מנכ"ל בריינסוויי. "כ-1% מהמבוגרים בארה"ב סובלים מ-OCD, ולכן האישור הזה מעניק לנו הזדמנות משמעותית יתרה מכך, האישור שהתקבל נותן תוקף נוסף לכך שמערכת ה-Deep TMS היא פלטפורמה מוכחת עם יתרונות פוטנציאליים משמעותיים לטיפול במגוון הפרעות מוחיות, אשר כבר מאושרת באירופה ובישראל לטיפול במגוון רחב של מחלות פסיכאטריות ונויורולוגיות".

מניותיה של בריינסווי נסחרות בבורסה בת"א ובוול סטריט לפי שווי של כ-290 מיליון שקל.

חברת יורוג'ן (URGN) פרסמה דוחות לרבעון השני 2018 – "דוחות סיפקה הנהלת החברה  עדכונים על מצב שני המוצרים UGN-101 (Mitogel) ו-UGN-102 (Vesigel).  יורוג'ן תיזום  את תהליך הבקשה לאישור, NDA,  ל-UGN 101 ברבעון הרביעי 2018", כותבים האנליסטים של אופנהיימר.  

האנליסטים מדגישים כי  הבקשה האמורה  מקדימה את לוח הזמנים, המועד הקודם היה הרבעון הראשון 2019.  "אנו צופים לאישור והשקת המוצר בסוף 2019 או תחילת 2020, וזאת על פי חוזק הנתונים של הניסויים שלב 3 שהתפרסמו עד היום" כותצבים באופנהיימר  וממשיכים – "נתוני ה- Topline של ניסויי OLYMPUS יתפרסמו במחצית השנייה 2018.  בנוסף, יורוג'ן יזמה החודש את ניסויי שלב 2b של מוצר UGN-102 (Vesigel) לטיפול ב-NMIBC (Non-Muscle Invasive Bladder Cancer).  הנתונים של הניסוי יתפרסמו במחצית הראשונה של 2019. באירופה תתקיים בקרוב פגישה מול ה-EMA כדי לקבוע אם יהיה צורך בניסוי נוסף לצורך קבלת אישור. 

 "אנו צופים התאוששות  במחיר המניה, שנחלשה מאז מאי 2018, כש-UGN-101 יתקרב למסחור וצנרת המוצרים תקבל יותר ערך.  החברה סיימה את הרבעון השני 2018 עם קופת מזומנים של 119 מיליון דולר, סכום שלהערכתינו יספק מימון לחברה עד השקת UGN-101.  אנו משמרים את המלצתינו על מניית URGN ב-Outperform עם מחיר יעד של  75$".

יו"ר החברה הוא אריה בלדרגרין שמכר לפני כשנה את קייט פארמה לגיליאד בתמורה לכ-12 מיליארד דולר.

חברת VBL (סימבול – VBLT )  מתקדמת בניסויים הקליניים, אבל המשקיעים בחברה, כבר לא מעודדים. מניית החברה רשמה ירידות בחודשים האחרונים – זה התחיל עם כישלון בשלב שלישי של טיפול בסרטן המוח, אז מניית החברה צנחה מרמה של 5 דולר לכ-2.5 דולר, ומאז המחיר המשיך להדרדר עד לכ-1.65 דולר – מחיר שמבטא שווי של כ-60 מיליון דולר, קצת מעל המזומנים בקופה – כ-58 מיליון דולר נכון לסוף יוני.

אז למה השוק לא מאמין בחברה? אולי בגלל הכישלון הגדול לפני כחצי שנה בניסוי הכל כך חשוב, ואולי כי החברה נכשלת סדרתית. לפני כשנתיים וחצי נכשלה החברה עם הניסויים במוצר האנטי-דלקתי שלה לטיפול במחלות פסוריאזיס וקוליטיס. כך או אחרת, הנהלת החברה מסתכלת קדימה ומנסה לשכנע את המשקיעים כי מדובר בפיתוחים חשובים ושההתקדמות בהם ברורה. מעבר לכך, הכסף בקופה להערכת ההנהלה יספיק לפחות לשלוש השנים הקרובות.

"VBL ממומנת היטב, עם יותר מ-58 מיליון דולר במזומן, אשר יאפשרו לנו להמשיך בפיתוח של VB-111 לסרטן השחלות, ולקדם את צנרת המוצרים המתקדמת שלנו, הכוללת את תכנית ה-MOSPD2, ליותר מ-3 שנים קדימה", אמר עם פרסום התוצאות הכספיות,  מנכ"ל החברה פרופ' דרור חרץ. "יש לנו אמון רב בפוטנציאל של ה-VB-111 ואנו ממוקדים כעת בקידום ניסוי OVAL שלב 3 שבוחן את VB-111 כטיפול לסרטן שחלות. אנחנו מתכננים לערוך אנליזת ביניים של יעילות הניסוי ברבעון הרביעי של 2019.

"אנחנו גם מעודדים מאד מתכנית ה-MOSPD2 שלנו ומהמידע שהצטבר בה עד כה, אשר מדגיש את הפוטנציאל של שימוש בחלבון מטרה זה לטיפול הן בסרטן והן במחלות דלקתיות, כדוגמת טרשת נפוצה. המטרה שלנו היא להגיע להגשה ראשונה ל-FDA בתכנית זאת עד סוף 2019"

VBL צפויה להציג מידע נוסף מתכנית ה-MOSPD2 בוועידה האירופית לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה ב-11 באוקטובר בברלין.

דגשים לרבעון השני:

• הושלם גיוס של 15.5 מיליון דולר, אשר יאפשרו לחברה להמשיך בפיתוח ה-VB-111 לטיפול בסרטן השחלות, ולקדם את צנרת המוצרים, הכוללת את תכנית ה-VB-600 ממוקדת MOSPD2, לפחות ל-3 השנים הבאות.
• ניסוי ה- OVAL שלב 3 עם VB-111 לטיפול בסרטן השחלות ממשיך. אנליזת ביניים עם תוצאות ראשוניות על יעילות הטיפול צפויה ברבעון הרביעי של 2019.

• החברה עורכת ניתוח מעמיק לתוצאות ניסוי ה-GLOBE, ומתמקדת בבחינת האפשרות שפרוטוקול הניסוי שהתקיים תחת הסכם SPA היה הגורם הבעייתי, ולא תרופת ה-

  VB-111 עצמה. החברה מתכננת להציג מידע נוסף על תוצאות GLOBE בכנס SNO בנובמבר.

• VBL הציגה מידע חיובי חדש על תכנית ה-MOSPD2 שלה בוועידות בינלאומיות לסרטן ומחלות דלקתיות, ובמאמר מדעי המדגיש את הפוטנציאל של MOSPD2 כטיפול חדשני בגידולים מוצקים, דוגמת סרטן השד.

תוצאות כספיות לרבעון השני: 

• ההכנסות הקשורות לשיתוף הפעולה ביפן עמדו על כ- 0.2 מיליון דולר בתקופה זו.
• מצבת המזומנים: נכון ליום ה-30 ביוני 2018, לחברה מזומנים, שווה מזומנים ופיקדונות בנקאיים קצרי מועד בהיקף של 58.5 מיליון דולר, והון חוזר של 54.7 מיליון דולר. החברה מעריכה כי המזומנים, שווה המזומנים והפיקדונות הבנקאיים יאפשרו לממן את ההוצאות התפעוליות ודרישות ההון לפחות בשלוש השנים הקרובות.
• הוצאות מחקר ופיתוח לרבעון הסתכמו בכ-2.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. ההוצאות הן בניכוי מענק המחקר מהרשות לחדשנות בגין הפעילות ברבעון.
• הוצאות הנהלה וכלליות לרבעון הסתכמו בכ-1.2 מיליון דולר, לעומת 1.9 מיליון דולר ב-בתקופה המקבילה אשתקד.

הפסד כולל ברבעון השני של 4.1 מיליון דולר (13 סנט למניה), בהשוואה להפסד של 4.9 מיליון דולר (18 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד.

כישלון חרוץ בתרופת הדגל

לפני חצי שנה הודיעה החברה על כישלון בניסוי הקליני שלב 3  לטיפול בגליובלסטומה (סרטן המוח) נשנית. מטרת הניסוי היתה לבחון את יעילות התרופה המובילה של החברה – VB-111 בשילוב עם Avastin, לבין מתן Avastin בלבד, בחולי גליובלסטומה נשנית.

המחקר לא עמד ביעד המרכזי של שיפור בשיעור השרידות של החולים."אנו מאוכזבים שהתוצאות המעודדות שראינו בניסוי הקליני שלב 2 לא חזרו על עצמן בניסוי שלב 3, וברגע שנקבל לידינו את הנתונים הסופיים והמלאים, ננתח אותם לעומק כדי לקבל הבנה טובה יותר של תוצאות הניסוי", אמר פרופ' דרור חרץ, "אנו מאמינים שיש ל-VB-111 פוטנציאל בהתוויות אחרות שאנו חוקרים כעת או שנחקור בהמשך". כאמור כעת סבורים בחברה שייתכן שהתרופה פשוט התבססה על פרוטוקול לא מדוייק, והם מנסים "להחיות" את הפיתוח האמור. זה לא יהיה פשוט מול ה-FDA, אך ניתן להבין מהודעת החברה שהיא לא הרימה ידיים בקשר לתרופה זו.

ל-VBL הסכם מסחור ביפן עם חברת NanoCarrier לתרופה VB-111.  ההסכם עשוי להגיע ל-100 מיליון דולר וכלל מקדמה של 15 מיליון דולר, כאשר מדובר היה על שני השימושים למוצר –  גליובלסטומה וסרטן השחלות. על רקע הכישלון בגליובלסטומה, ההסכם הצטמצם.

פרידנזון מדווחת על הכנסות של כ-75 מיליון שקל ברבעון השני של השנה בהשוואה ל-74 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-14 מיליון שקל לעומת רווח של כ-11.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מטיוב לקוחות מגזר ההובלה ושיפור נצילותו ומתרומת מגזר האחסנה. הרווח התפעולי זינק ב-80% ל-6.5 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרוויחה פרידנזון כ-3.4 מיליון שקל לעומת 2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – גידול של 70%.

ה-EBITDA ברבעון השני הסתכמה בכ-10.8 מיליון שקל.

מגזר ההובלה – הכנסות ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-24.9 מיליון שקל עם רווח מגזרי של כ-3.2 מיליון ₪ לעומת הכנסות של כ-24.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ורווח מגזרי של כ-1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מגזר האחסנה – הכנסות המגזר ברבעון השני הסתכמו בכ-13.6 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-12.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח המגזרי צמח לכ-2.4 מיליון שקל לעומת כ-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שילוח בינלאומי – יציבות בהכנסות ברבעון השני של השנה לעומת אשתקד תוך שיפור ברווחיות המגזרית מ-1.3 מיליון שקל אשתקד לכ-1.7 מיליון שקל השנה.

גידי אלטמן, יו"ר פרידנזון שירותים לוגיסטיים אמר, עם פרסום התוצאות –  "העובדה שהקבוצה הצליחה לשפר את הרווחיות בכל מגזרי הפעילות שלה מדברת בעד עצמה ומצביעה על היכולות הגבוהות של הקבוצה בניהול השרשרת הלוגיסטית לכל אורכה. התרומה של מגזר האחסנה תלך ותגדל הן בשל העובדה שבימים אלה השלמנו הרחבה של 4,000 מ"ר נוספים במרלו"ג והן בשל הרחבת הביקושים למגוון הפעילויות שלנו בטרמינל".

פרידנזון פועלת מעל 40 שנה ונמנית על המובילות בישראל בארבעה תחומים עיקריים:

• הובלה ולוגיסטיקה בישראל – החברה מהווה One Stop Shop ומספקת מגוון שירותים לוגיסטיים וכן שירותי הובלה ייחודיים: חומרים מסוכנים המצריכים רישוי מיוחד, מטענים חורגים מבחינת גודל, צורה, היקף ומשקל ועבודות מנופים מורכבות.
• אחסנה – החברה מעניקה ללקוחותיה שירותי אחסנה בשטחי האחסון הקיימים שלה הפרוסים בכל הארץ, ובכלל זה שטח אחסון במסוף נמל אשדוד.
• שילוח בינלאומי – מספקת שירותי שילוח בינלאומי, עמילות מכס, ביטוח מטענים, הובלה בינלאומית, ניהול שרשרת אספקה, מימון ומתן אשראי.
• תחבורה ירוקה – החברה מפעילה מערך השכרת האופניים של עיריית תל אביב וגבעתיים הפועל תחת שם המותג "תל אופן".

פעילות התל אופן לא באמת הצליחה לייצר לפרידנזון ערך בשנים האחרונות. מעבר לכך, עם התחרות שהחלה לאחרונה מול השקת מובייק הסינית, נראה שפרידנזון עלולה לסבול בירידה משמעותית בפעילות תל אופן.

בכל מקרה פרידנזון לא מוסרת פרטים ספציפיים על תל אופן גם בגלל שמדובר בפעילות שנעשית דרך חברה כלולה – אך מהדוחות ניתן להבין שהפעילות מפסידה – ההפסדים מהחזקה בחברות כלולות הסתכמו ברבעון בכ-430 אלף שקל, וההפסדים במחצית הראשונה היו כ-800 אלף שקל.

פייטון המפתחת שנאים פלאנרים וקונבנציונליים מדווחת על רווח של 5.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה לעומת רווח של 1.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017. ההכנסות הסתכמו ב-22 מיליון דולר לעומת 14.7 מיליון דולר במחצית המקבילה – השיפור הזה – גידול של 53% במכירות מיוחס לעייה בנפח פעילות של פרוייקטים קיימים.

הרווח גולמי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכם בסך 9.8  מיליון דולר – שיעור של 44%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בה הסתכם הרווח הגולמי בסך 5.6 מיליון דולר – שיעור של 39%. הגידול ברווחיות הגולמית של הקבוצה הושפע בין היתר מתמהיל מוצרים שונה, ממקורות יצור שונים ומתהליכי ייעול שבוצעו כחלק מההערכות הקבוצה לגידול בנפח פעילותה.

הוצאות פיתוח – אסטרטגיית המו"פ של הקבוצה מכוונת לשמירה על הובלה טכנולוגית. מחלקת המו"פ פועלת בשיתוף עם מחלקות המו"פ של מובילי הטכנולוגיה העולמית, ויחד הם מגדירים את הצרכים הטכנולוגיים עתידיים. הוצאות הפיתוח מבוססות בעיקר על עלות שעות עבודת פיתוח. במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכמו הוצאות הפיתוח בכ- 719 אלפי דולר לעומת כ- 613 אלפי דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מוסבר  בעיקר על ידי גידול בעלויות העבודה של מחלקת הפיתוח וזאת גם כתוצאה מתיסוף השקל ביחס לדולר אשר יוצר עלייה בהוצאות שיקליות אלו כאשר הן מדווחות בדולר.

צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-25.3 מיליון דולר לעומת 16.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

מנדלסון תשתיות מדווחת על רווח של 6.6 מיליון שקל ברבעון השני של השנה על הכנסות בסך 205 מיליון שקל, לעומת רווח בסך של 4 מיליון שקל על הכנסות של 186 מיליון שקל ברבעון השני בשנה הקודמת. הגידול בפעילות ברבעון היתה בכל תחומי הפעילות של החברה – בתחום הבניה והאינסטלציה, בתחום התשתיות ובתחום התעשיה ומיזוג אוויר נרשמו עליות במכירות בסך של כ- 2.7 מיליון שקל, 3.7 מיליון שקל וכ- 8.3 מיליון שקל, בהתאמה.

תוצאות הפעילות של הקבוצה מראות על המשך צמיחה במרבית תחומי הפעילות של הקבוצה, הן ברבעון השני של השנה והן בתקופה המצטברת, לעומת התקופות המקבילות אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני ובששת החודשים הראשונים של השנה היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופות המקבילות אשתקד. בהתאם, חל גידול ברווח המיוחס לבעלי המניות של החברה לעומת התקופות המקבילות אשתקד.

ה- EBITDA של הקבוצה ברבעון השני ובששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו לכ-13 מיליון שקל וכ-33 מיליון שקל, בהתאמה. שיפור של 8% ו-5% בהתאמה, לעומת התקופות המקבילות אשתקד.

עלת השליטה במנדלסון תשתיות הוא עודד פלר שמחזיק בחברה דרך אמיליה פיתוח שבשליטתו (חברה שנסחרת בבורסה). פלר רכש בחודשים האחרונים מניות של אמיליה בשוק (דרך אמיליה פיתוח) בסך של כ-6 מיליון שקל.

פלר,  השלים בפברואר 2016 את רכישת השליטה בחברת מנדלסון תמורת 100 מיליון שקל (רכישת כ-50% מהון המניות). מאז שווי החברה עלה ושווי ההחזקה בהתאמה הוכפל לכ-200 מיליון שקל.

מנדלסון מתמחה בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי  הולכת זורמים, והי פועלת בשלושה תחומים – בנייה ואינסטלציה, תשתיות, ותעשייה ומיזוג אוויר

דונלד טראמפ תומך בביטול שיטת הדיווח הרבעונית של דוחות כספיים. הטענה של טראמפ שהמהלך של ביטול דוחות רבעוניים ייתן דחיפה לעסקים וכתוצאה מכך יביא ליצירת משרות. מה הקשר? ממש לא ברור.

בציוץ כתב טראמפ: "בשיחה עם כמה מהמנהיגים העסקיים המובילים בעולם שאלתי מהו הדבר שיהפוך את העסקים בארה"ב לטובים עוד יותר. 'עצור את הדיווח הרבעוני ועבור לשיטה של שישה חודשים', אמר אחד מהם. הדבר יאפשר גמישות רבה יותר ויחסוך כסף. ביקשתי מרשות ני"ע ללמוד את הנושא!".

מנכ"לים מתלוננים לעתים קרובות על התהליך שבו חברות מנסות לעמוד בציפיות שמציבים האנליסטים של וול סטריט, ועל התנודות בשוק שנובעות מכך.אבל שוכחים להגיד שזה טוב ואפילו מצויין למשקיעים ולבורסות. מה עדיף – חוסר שקיפות וחוסר רלבנטיות של הדוחות הכספיים?

מניות הבנקים בשיא – מה הלאה?

איך מעריכים בנקים? איך נתון "משמעם" בדוחות – שיעור היוון, תרם כמה אחוזים טובים, למניית לאומי; ולמה הפיקוח על הבנקים מאפשר לבנקים לסדר אותו?   

בנקים מוערכים לפי מכפיל ההון שלהם – שווי השוק של הבנק חלקי ההון העצמי שלו. אנליסטים של בנקים מסתכלים בראש וראשונה על היחס הזה כדי לקבוע אם התמחור של הבנק גבוה או נמוך.

נראה לכאורה חסר הגיון – אחרי הכל, חברות מוערכות על פי הרווחים שלהם, ולא על פי הנכסים וההתחייבויות והנטו  של השניים – הון עצמי. ובכלל,  ראינו כבר אלפי דוגמאות (ויותר) שלהון עצמי חשבונאי אין משמעות. אז למה בנקים מוערכים לפי ההון?

הסיבה פשוטה – ההון שלהם קובע כמה הם ירוויחו. זה לא מדויק ב-100%, אבל זה המשחק בשוק הבנקאות המקומי. ההון הוא הבסיס לגובה המינוף של הבנק, ובהתאמה ליכולת של הבנק לייצר תשואה על הנכסים ותשואה על ההון. כלומר, השוק מצפה מהבנקים להרוויח בהתאם להון שלהם, ולכן הערכת שווי הבנקים ותימחורם בשוק הוא לרוב על פי ההון ולא על פי הרווח.

הבנקים – יקרים או זולים?

בפועל, יש בנקים שמייצרים תשואה מעט גבוה מאחרים; יש אחרים שמרוויחים פחות מהממוצע; בנקים שנמצאים כל שנתיים בחקירה רגולטורית ונאלצים להפריש סכומים גדולים; יש בנקים שיש להם חברות ריאליות מוחזקות שמסדרות להם רווחי הון ורווחים שוטפים; יש כאלו שהפכו ליעילים ויש אחרים ממש לא יעילים. אך למרות שכל בנק הוא עולם בפני עצמו, בסה"כ מדובר במשפחה מאוד קרובה – הם מרוויחים ביחד, הם מתייעלים ביחד, המניות שלהם עולות ויורדות ביחד. אין כאן באמת שוני גדול, ולמרות שיש להם פנים אחרות ושם אחר, כל הבנקים הם אותו שטנץ (מבית היוצר של הפיקוח על הבנקים).

הבנקים משיגים בזכות ובחסות הפיקוח על הבנקים (שמגן על יציבותם) תשואה על ההון שקרובה ל-10%. התשואה הזו מתגלגלת למשקיעים במניות – מדובר באחת ההשקעות הטובות ביותר בבורסה בשנים האחרונות, כשבמקביל לרווחים ולגידול בהון העצמי, מכפיל ההון של הבנקים עלה. אבל השאלה אם זה יימשך?

מצד אחד הבנקים לכאורה נסחרים עדיין במכפילי רווח נוחים והם אמורים לספק תשואה של קרוב ל-10%. אבל, במבחן החשוב ביותר – מבחן מכפיל ההון, הם נראים יקרים. מכפילי ההון של הבנקים נעים בין 0.5 ( שווי השוק הוא כמחצית מההון) בתקופות קשות בשווקים ל-1 וקצת יותר בתקופות הטובות. עכשיו הם בתקופה טובה. מכפילי ההון של הבנקים הם סביב 1. אז אולי הם נראים בתמחור סביר, ולכאורה כל עוד הכלכלה המקומית חזקה וטובה הם ימשיכו לייצר תשואה מאוד נאה. אבל, זה המילכוד – הם בתמחור הזה בזכות הכלכלה הטובה והחזקה, וכלכלות טובות וחזקות כנראה לא נשארות ככה לעד (אפילו כחלון הזהיר אותנו השבוע שיהיה משבר, רק לא ברור מתי), וכאשר השווקים קצת ירעדו, הבנקים עלולים לחטוף – יש לאן, האמפליטודה שלהם גדולה.

בנק לאומי – רווחים בדלת האחורית 

בנק לאומי הפך בשנים האחרונות להית הבנק המוביל במערכת – מוביל בשווי, מוביל ברווחים, מוביל בדיגיטל (כנראה). יותר מאשר הוא מוביל בזכות עצמו הוא מוביל בזכות בעיות ותקלות אצל המוביל ההיסטורי – בנק הפועלים. חוץ מזה, מה זה בעצם מוביל? – כולם כאמור אותו דבר.

הבנק פרסם תוצאות טובות ברבעון השני – הרווח הסתכם ב-903 מיליון שקל, לעומת 740 מיליון ברבעון הקודם ו-876 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי ברבעון גדל בלמעלה מ-1.5 מיליארד שקל ל-35.5 מיליארד שקל, ושמניית לאומי מבטאת שווי של כמעט ההון העצמי – משמע היא נסחרת במכפיל הון של 1.

הפער בין הרווח לגידול בהון העצמי מעורר שאלה, במיוחד אצל בנקים כי ההון בבנקים הוא כאמור האינדיקציה לשווי. הפער הזה כ-600 מיליון שקל, "שווה" כמעט 2% למחיר המניה. כלומר, קרה משהו ברבעון השני ששווה 2% ממחיר המניה של לאומי והוא לא בדוח רווח והפסד – אז למה אף אחד לא מתעניין בזה? כי זה…אחר, ובעיקר כי החשבונאות מחביאה סעיפים מסוימים.

האחר הפעם הוא שערוכים בהתחייבות כלפי העובדים. מדובר בהתחייבות ענקית – קרוב ל-17 מיליארד שקל שמכוסה בנכסים (חסכונות/ קרנות פנסיה ופיצויים) בסכום של מעל 6 מיליארד שקל. כלומר, ללאומי יש התחייבות לכיסויי המחויבות לעובדים בסכום של מעל 10 מיליארד שקל – פי כמה וכמה מכל הבנקים האחרים.

המחויבות הזו משתנה בכל רבעון – מצד אחד החסכונות/ פנסיות עולות בהתאם לתשואה של הקרנות האלו, ומצד שני ההתחייבות עולה בהתאם לחישוב אקטוארי שלוקח בחשבון את שכר העובדים, עליית שהכר הממוצעת, שיעור הפורשים, גיל התמותה ועוד. הנטו – המחויבות פחות סכום הקרנות מבטא מחויבות שמשתנה מתקופה לתקופה. השינוי הזה מבטא הפסד או רווח כלכלי אמיתי. אם המחויבות עולה – הבנק מפסיד, ואם המחויבות קטנה, הבנק מרוויח.

מחויבות לעובדים קטנה – ההון זינק

החשבונאות החליטה שההפסד הזה יירשם ברווח האחר ולא בדוח רווח והפסד. לא אתיש אתכם בהסבר – בטור קודם (על כיל) הרחבתי על הטריק המוזר והלא נכון הזה. אבל בשורה תחתונה, יש כאן סכומים שלא נכנסו לדוח רווח והפסד והם היו צריכים להיכנס.

חוץ מזה, והכי חשוב לבנקים – יש כאן שינויים בהון העצמי שלא מקבלים הסבר ברווח והפסד. ההון עלה ב-600 מיליון שקל יותר מהרווח, זה כסף גדול וזה כאמור משמעותי למניה (קרוב ל-2%). העלייה הזו נובעת  משינוי שיעור ההיוון על ההתחייבות העתידית. נשמע מאוד לא מעניין, אבל שימו לב כמה זה חשוב – את הכספים שבנק לאומי צריך לשלם בעתיד הוא מהוון לערך נוכחי בהתאם לשיעור היוון מסוים. כאשר שיעור ההיוון עולה, המחויבות קטנה. ברבעונים האחרונים על רקע הציפיות לעליית ריבית והעלייה בריבית על אגרות החוב, שיעור ההיוון עולה. המשמעות – ערך ההתחייבות קטן, והמשמעות – רווח וגידול בהון.

ברבעון השני הרווח כתוצאה מהירידה בהתחייבות לעובדים הסתכם במעל 1 מיליארד שקל (לפני מס), סדר גודל של 800 מיליון שקל נטו – כמעט כמו כל הרווח של לאומי ברבעון.  זה לא הסוף – צפוי שכאשר הריבית תעלה והמרווחים בשוק האג"ח יעלו בהתאמה, שיעור ההיוון ימשיך לעלות, והרווחים של לאומי (והגידול בהון) יימשכו. זה כך בכל הבנקים, אבל בגלל שבלאומי יש את המחויבות הגדולה ביותר (פי כמה מאחרים), אצלו זה מאוד קריטי.

ואולי זו הסיבה (רק אולי) שהבנק מיישם הערכה ליברלית יותר מאשר בנק הפועלים בחישוב המחויבות. בצמוד לדוחות הכספיים מפרם הבנק (וכך גם בנק הפועלים) הערכה אקטוארית שמחשבת את המחויבות לעובדים ומסבירה את הנחות המודל.

אפשר היה לצפות להנחות דומות כאשר מדובר בנתונים אקסוגניים, אבל זה לא כך. שיעור ההיוון אמנם נקבע על פי הנחיות של הפיקוח על הבנקים, אבל הבנקים כך נראה עושים צחוק מהפיקוח. בנק לאומי מהוון בשיעור היוון של 2.47%  ובנק פועלים על פ שיעור היוון של 1.32% (לפי הרבעון הראשון – הטור נכתב רגע לפני פרסום דוח שני, ובכל מקרה – ברבעונים האחרונים יש פער של 1% לטובת לאומי). איך זה יכול להיות שיש פער אם יש מפקח שקובע איך להגדיר את שיעור ההיוון ואיך זה שהפיקוח מאשר לשני הבנקים האלו להוון לפי שיעור שונה (ויש עוד הבדלים בהנחות כמו שיעור המדד ועוד, אבל שיעור ההיוון השונה הוא הקריטי).

ולמה זה כל כך חשוב? אם בנק לאומי היה מהוון לפי שיעור ההיוון של פועלים, המחויבות שלו היתה גדלה במיליארדים! ההון שלו היה קטן במיליארדים, שווי השוק שלו היה צפוי לקטון במיליארדים. שיעור היוון גבוה מבטא רווחים וגידול בהון העצמי.

אז למרות השעמום  ואפילו הטרחנות לבדוק ולהבין אם שיעור ההיוון – 2.47%, הוא סביר, חשוב להפנים שהוא רלבנטי מאוד למחיר המניה.

ושאלה לסיום – איך הפיקוח על הבנקים מתמודד עם ההבדלים בשיעורי ההיוון? אחרי הכל, הפיקוח מוציא הנחיות וגם מוודא שהם מיושמות. אבל כשפערי ההיוון כה גדולים, ברור שיש כאן בעיה.

בפועל זה עובד כך – כל אחד מהבנקים מביא פתק מהאקטואר. הפתק הזה כנראה מספק את הפיקוח על הבנקים. וזה מזכיר לי ראיון מהימים האחרונים עם הממונה על רשות שוק ההון והביטוח –  דורית סלינגר שפורשת עוד ימים אחדים. סלינגר רמזה ואמרה משהו בסגנון – רגולטור צריך לאזן בן טובת הציבור לבן יציבות החברות. אצלי הדגש היה על טובות הציבור, בפיקוח על הבנקים זה שונה.