קרן ציבורית להלוואות היא מכשיר שהופך לפופולארי בעולם – מקימים קרן הלוואות שמנוהלת לרוב על ידי שותף – בנק, בית השקעות, גוף עם מומחיות בהלוואות. הקרן מגייסת כספים, במקרים רבים דרך אותו הגוף, או בעזרת אותו הגוף, ומלווה את הכספים האלו למבקשי הלוואות, תחת בדיקת הלווים. בדרך הזו חוסכים את העמלה של הבנקים, אבל יש כמובן דמי ניהול למתווך – הקרן עצמה שהיא פלטפורמה להלוואות/ זירה להלוואות חברתיות (הרחבה – כל מה שצריך לדעת על הלוואות חברתיות)
על רקע זה, בית ההשקעות הלמן-אלדובי יוצא בסבב גיוס נוסף לקרן הציבורית להלוואות בתחום ה- Consumer Credit באמצעות פלטפורמת ה-P2P בארה"ב. הקרן שהושקה ביולי 2017 גייסה עד כה כ-70 מיליון שקל והשיגה תשואה מצטברת של 6.1% לעומת תשואה שלילית של 0.58%- שהניב מדד האג"ח הקונצרני בארה"ב, לאותה תקופה # עד כה השקיעה הקרן בלמעלה מ 1,500 הלוואות בסכום ממוצע של כ-13,700 דולר להלוואה
מדובר בסבב גיוס רביעי לקרן הציבורית "הלמן-אלדובי P2*P" שגייסה בעבר מגופים ציבוריים ומשקיעים פרטיים. על פי מדד Orchard – החברה העורכת את מדד הלוואות ה – P2P בארה"ב – התשואה השנתית הממוצעת בשבע השנים האחרונות על השקעה במדד זה עומדת על כ – 6.5%.
השקעה בתחום האשראי הצרכני באמצעות פלטפורמות P2P הפכה לנפוצה בקרב גופים מוסדיים וקרנות גידור אמריקאיות לאור האפשרות ליהנות מתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מזו הקיימת במוצרי ההשקעה הקונבנציונאליים ובמיוחד על רקע סביבת הריביות הנמוכה השוררת כיום בעולם.
בשנים האחרונות העניקו הפלטפורמות המובילות בארה"ב, ובכללן Lending Club, Prosper ואחרות, הלוואות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. ההבדל בין שוק ה-P2P בישראל לזה שבארה״ב, מעבר להיקפים, הינו ברמת המידע ופירוט הנתונים הפומביים על הלווים, הקיימת בידי הפלטפורמות, נתונים המשפיעים על יכולת החיתום של הפלטפורמות, איכות מודל האשראי שלהן, על גובה הריבית והיכולת לאמוד את הסיכון של כל הלוואה. בארה"ב קיימות מזה מספר עשורים מערכות דירוג אשראי פרסונלי, כאשר על כל לווה קיים מידע פומבי מלא של היסטוריית האשראי והתשלומים שלו וכן ציון אשראי (FICO) הניתן ע"י שלוש לשכות פדראליות לאשראי המוסמכות בארה"ב לעניין זה על פי חוק.
הקרן של בית ההשקעות הלמן-אלדובי משקיעה באמצעות Prosper, אחת משתי פלטפורמות ה- P2P הגדולות בארה"ב, הסגורות למשקיעים מחוץ לארה"ב. הקרן הינה קרן ציבורית לא סחירה, אשר פועלת, על פי תשקיף, בשקיפות מלאה הכוללת פרסום דוחות רבעוניים, שנתיים ופרסום דוחות חודשיים על ביצועי הקרן.
הקרן פועלת במבנה של שותפות מוגבלת כאשר תיק ההלוואות שהקרן משקיעה בו הינו בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן השואפת לפזר את תיק ההלוואות בפיזור דומה לזה שהפלטפורמות באמצעותן היא משקיעה מעמידות בכל חודש. ההשקעה בקרן למשקיע יחיד הינה לתקופה מינימלית של 9 חודשים, ולאחר מכן משיכת הכספים מהקרן היא בהודעה מוקדמת של 90 יום לפחות. יצוין, כי פעילות בתחום הלוואות ה-P2P מצויה גם בבתי השקעות נוספים, אולם נכון לעכשיו זו הקרן היחידה הפועלת על פי תשקיף ציבורי, וכן הקרן היחידה הפתוחה לציבור הרחב.
השקעה ב-1,536 הלוואות בסכום ממוצע של 13,692 דולר
מהנתונים עולה כי עד כה השקיעה הקרן ב-1,536 הלוואות צרכניות בארה"ב, באמצעות הפלטפורמה של Prosper. שווי ההשקעה בכל הלוואה עומד על 13,692 דולר בממוצע והמח"מ הממוצע של ההלוואות עומד על כ-20 חודשים. עוד עולה מנתוני הקרן כי ממוצע הריבית בהן ניתנו ההלוואות עומד על כ- 14.1%. גובה הריבית של כל הלוואה נקבע על פי דירוג האשראי של נוטל ההלוואה בשש רמות דירוג הנעות מ-AA ועד E. ההלוואות בדירוג AA ניתנו בריבית ממוצעת של כ – 6.5% והלוואות בסיכון גבוה בדירוג E ניתנו בריבית ממוצעת של כ- 29%. ציון דירוג האשראי (FICO) הממוצע המשוקלל של הלווים עמד על 710.
לדברי חן לוי, מנכ"ל הלמן אלדובי ניהול תיקי השקעות, ומנהל השקעות ותפעול ראשי של השותף הכללי בקרן ה – P2P של הלמן אלדובי, "בעידן של תנודתיות גבוהה בשווקים, ריביות נמוכות ותשואות נמוכות במרכיב האג"ח הקונצרני, המשקיעים, הפרטיים והמוסדיים, בארץ ובעולם, מחפשים אלטרנטיבות השקעה שיניבו להם תשואות גבוהות יותר במרכיבי סיכון נמוכים יותר. כתוצאה מכך אנו רואים כי תחום ההשקעות האלטרנטיביות נמצא בצמיחה, חברות ומשקיעים פרטיים כבר מבינים כי המבנה המסורתי של תיק ההשקעות משנה כיוון ויש לחלק את העוגה באופן שונה. הקרן שלנו בעניין זה מהווה אלטרנטיבה אופטימלית למשקיעים שמעוניינים לגוון את תיק ההשקעות במרכיב אלטרנטיבי שאינו קורלטיבי לתנודות המסחר בשוק המניות והאג"ח."
אלה פריד, אנליסטית בלאומי שוקי הון, מותירה את המלצתה למניית בז"ן על "משקל שוק", לאחר הורדת המלצה בדצמבר – שנבעה מהגעה למחיר היעד. "נציין כי בשנת 2017 השיאה מניית בז"ן תשואה כוללת של 31%, מול תשואה כוללת של 7% שרשם מדד ת"א 125. מתחילת השנה מנית בז"ן הכתה את המדד בכ-5%. כזכור, החברה חילקה בינואר 2017, לראשונה, לאחר יותר מ-5 שנים, דיבידנד בסך 0.1 שקלים למניה, ובינואר 2018 דיבידנד נוסף של כ-0.07 ש' למניה. מבחינתנו, הגורמים שמכבידים על התזרים בטווח הקצר הינם השיפוץ ועליית מחירי הנפט.
שורה תחתונה: מגזר הזיקוק האירופאי צפוי ליהנות מצמיחה מאקרו-כלכלית טובה מהצפי, אולם סביבת מחירי הנפט חזרה לרמה "הנורמלית הישנה", ועלולה להכביד במידה וייווצר מצב של איום אספקה עקב המתיחות במפרץ. בשל אופי הסקטור והתנודתיות הגלומה בו, אנו סבורים כי אין די באפ-סייד של 10% בכדי להצדיק המלצת "משקל יתר" . לפיכך, אנו נותרים בהמלצת "משקל שוק" , ומעדכנים מינורית את מחיר היעד שלנו ל- 1.80 ש"ח למניה.
השופט חאלד כבוב גזר 33 חודשי מאסר וקנס של מיליון וחצי שקלים על יובל פלג, שהורשע בעבירות של מתן שוחד, השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון.
פלג הורשע בכך שבין השנים 2011-2006 פעל בצוותא עם חברו הטוב גיא ממן, לביצוע מאות עסקאות תרמיתיות בין חשבונות מגדל עליהם היה אחראי ממן במסגרת תפקידו, לבין חשבונותיו הפרטיים של פלג.
באמצעות ביצוע עסקאות תרמיתיות וסיבוביות בין חשבונות מגדל לחשבונות פלג, שלשלו השניים לכיסם הפרטי רווחים של מעל 10 מיליון ש"ח על חשבון כספי החוסכים בפנסיה של חברת מגדל. ממן ופלג קבעו מראש כי רווחי הפעילות יחולקו ביניהם בצורה שווה. פלג העמיד את חשבונותיו לצורך ביצוע הפעילות, העניק את המימון לפעילות, והעביר לממן מחצית מהרווחים. לצורך חלוקת הרווחים העניק פלג לממן כרטיס אשראי השייך לחשבון פלג, באמצעותו נהג ממן למשוך עשרות אלפי שקלים בשנה מחשבונות פלג. כמו כן פלג העביר לממן מזומנים, מימן לו חופשות משפחתיות, קנה לו כרטיסים למשחקי ספורט בארץ ובעולם, וכן רכש לממן ג'יפ חדש מרווחי הפעילות.
בגזר הדין קבע בית המשפט כי פעילותם של ממן ופלג היתה "פעילות מרמתית שתוכננה ויושמה על ידי הנאשמים כאשר הנאשם מספק את המימון הפיננסי ואת החשבונות בהם בוצעה הפעילות המרמתית בעוד שממן היה אחראי על פעילות המסחר המרמתית." כן קבע בית המשפט כי "על נושא משרה ובעל שליטה או גורם המנווט את פעילותה העסקית של החברה וכן מי שמנהל או לוקח חלק בניהול כספם של אחרים…לפעול לקידום האינטרסים של החברה וכן של העמיתים אשר כספיהם מנוהלים על ידי אותה חברה, ואינטרסים אלו בלבד."
ביום 8.9.2015 נגזר דינו של חברו של פלג והשותף לפעילות התרמיתית, גיא ממן, לאחר שהודה במעשים שיוחסו לו. עונשו עמד על 44 חודשי מאסר וקנס בגובה 500,000 ש"ח.
התיק מנוהל בידי עו"ד שירי גפני מפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום, ערבות מדינה בהיקף כולל של 560 מיליון שקל לשותפויות הקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים – 160 מיליון שקל הינם ערבויות שלא מומשו במסגרת שאישרה הוועדה בדצמבר 2015, ו-400 מיליון שקל הינם מנת ערבות נוספת אשר תחולק לשותפויות בהתאם לקצב העמדת האשראי. במקביל ועל רקע טענות עסקים ואיגודי עסקים כי הבנקים פוסלים בקשות רבות המוגשות לקרן ואף גובים תשלומים שונים במהלך ההליך, קרא ח"כ גפני לקרן להגיש לוועדה נתונים לגבי בקשות מתן האשראי והסיבות לסירוב מצד הבנקים וכן לבחון מתן הלוואות קטנות במסלול מהיר וללא עמלות.
למעלה מעשור מפעילה המדינה קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינונים בערבות המדינה במטרה להקל על עסקים אלה, המהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק, את הנגישות לאשראי. מאז 2016 החלה לפעול קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינונים בערבות המדינה אשר מקורותיה משלבים כספי בנקים וכספי גופים מוסדיים, במסגרת זו פועלות 4 שותפויות, המעמידות לעסקים אלה הלוואות בערבות המדינה. בדצמבר 2015 אישרה ועדת הכספים מסגרת ערבות מדינה לשותפויות אלה בהיקף כולל של 600 מיליון שקל, אשר ממונף לאשראי לעסקים בהיקף של 6.6 מיליארד שקל.
הערבויות מועמדות לשותפויות באופן הדרגתי בהתאם לקצב העמדת ההלוואות בפועל. מתוך 600 מיליון ש"ח מומשו עד היום 440 מיליון שקל. נכון לסוף שנת 2017 אושרו במסגרת הקרן הלוואות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, לכ-6,800 עסקים קטנים ו-325 עסקים בינוניים.
במהלך הדיון העיר ח"כ עודד פורר: "אלי הגיעו פניות מבעלי עסקים שהגישו בקשות לאשראי, קיבלו אישור ראשוני ובבנקים הם קיבלו תשובה שלילית".
רו"ח עמית מרזאי, רכז ערבויות מדינה, משרד האוצר: "אין הגדרה סקטוריאלית, במידה מסוימת הבנק לא מאפשר לעסק לקבל את ההלוואה, הוא יכול להעביר את הבקשה לבנק אחר שזכה במכרז. אין כבילה לבנק מסוים. אם אף בנק לא נותן אז העסק לא יקבל אשראי".
יעקב גבאי, בעלי חברת האופנה 'דיסקרט': "אנחנו קיימים 32 שנה, יש לנו עשרות חנויות, הקמנו מפעל בעזה, הגשנו תוכנית עסקית לרכישת ציוד, חלק גדול מימנתי מכספי, חברת ויזה מצאה אותנו ראויה, גם מגעים ראשונים עם בנק לאומי מצאו אותנו ראויים אבל לפתע קיבלנו סירוב מהבנק ולא הסבירו לנו למה. אנחנו זקוקים לזה כדי להגדיל יצור. ממה שהבנתי הבנקים הזוכים במכרז מתואמים ביניהם".
מרזאי: "בנק פועלים לא נמצא בקרן, הוא לא זכה במכרז. מעבר לזה נשמע שלא ניצלת את האפשרות שלך לקבל אשראי מהבנקים האחרים. אם אומרים שיש בעיה נבדוק את זה".
ח"כ גפני: "אני מבקש שתבדקו זאת, כי אם יתברר כי דווקא מי שזקוק לאשראי לא מקבל אותו כי הבנקים אומרים שיש סיכון אז בשביל מה קיימת הקרן?!".
ח"כ פורר: "160 מיליון שקל לא נוצלו, למה? תעבירו לנו רשימה של מספר העסקים שקיבלו אשראי מתוך מספר המבקשים, כמה עברו את המשוכה שלכם באוצר וכמה עברו את המשוכה של הבנקים. או שלא יודעים על זה מספיק עסקים או שהבנקים מסרבים".
מרזאי: "קצב הניצול הוא בהתאם לקצב הבקשות מהציבור ולהעמדות שהעמידו הבנקים. בשנים האחרונות הקצב הוא של כמיליארד וחצי שקל בכל שנה".
ח"כ רחל עזריה: "אנחנו שומעים רבות על הקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים, לפי המצב הקיים הכסף היה צריך להיות מנוצל מהר והייתם צריכים לבקש עוד כסף".
מול הדברים טענו נציגי עסקים כי הבירוקרטיה מרתיעה אותם לקחת הלוואות במסגרת הקרן: "ישנו תשלום ליועצים בבנק, יש צורך בתוכנית עסקית, דמי פתיחת טופס הם 2,000 שקל, אם קיבלת הלוואה אז זה 15,000 שקל. אולי חלק מהפתרון זה הלוואות קטנות לעסקים קטנים – 50 אלף שקל בלי יועצים וועדות".
בתום הדיון אושר מתן הערבות, במקביל הורה יו"ר הוועדה כי משרד האוצר יבחן את המצב: "אנו מאשרים את הערבות נוכח הצורך הגדול של העסקים ודחיפתם קדימה. לצד כך אני מבקש מכם 3 דברים – לבחון את בקשת חברת דיסקרט, דבר שני לקבל נתונים לגבי מבקשי האשראי, בין היתר את אלה שעברו את החיתום שלכם ובסופו של דבר לא קיבלו את ההלוואה מהבנקים, עם פירוט מה הסיבות לכך. דבר שלישי – האם יש אפשרות להוריד את הבירוקרטיה הזו, לאפשר לקחת הלוואות מהסוג הזה בסכומים יותר קטנים, כאשר העסק רק צריך למלא טופס ובלי כל הדרישות מסביב. העובדה היא שיש שיטפון של בקשות מעסקים קטנים ובינונים שצריכים את האשראי והתברר שאישרנו 600 מיליון ורק 440 נוצל. זה נראה לנו מוזר. נבקש תשובות בתוך חודש".
בית ההשקעות אופנהיימר- בעד חברות צמיחה קטנות ובינוניות – ממליץ על קרן הסל IWO
סקירתו השבועית מתייחס ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר, לחולשה ניכרת בסקטור הצריכה הבסיסית, שרשם לאחרונה רמות שפל חדשות ובכך מעיק על ביצועי מדד ה S&P500 הכללי. להערכתנו, תופעה זו אינה מסמנת את היפוך המגמה השורית בשוק המניות הרחב, נהפוך הוא – הדבר משקף את העליה בתיאבון המשקיעים לנכסי סיכון ובכך מספק תמיכה להמשך העליות בשווקים. האסטרטג הטכני של אופנהיימר חוזר על המלצתו השלילית על סקטור הצריכה הבסיסית (קרן סל: Consumer Staples SPDR, סימול: XLP) כנגד המלצה חיובית על חברות צמיחה קטנות ובינוניות (קרן סל: iShares Russell 2000 Growth, סימול: IWO), אפיק השקעה מוטה מגזרי הטכנולוגיה והביומד.
מבחינת המצלות ספציפיות, מתמקדת הסקירה השבועית על חברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות המומלצות במחלקת המחקר של אופנהיימר: חברות תוכנת הענן Apptio (סימול: APTI) ו-Coupa (סימול:COUP), חברת הסייבר הישראלית אימפרבה (סימול: IMPV), וספקיות פתרונות תקשורת לסביבת הענן Nutanix (סימול: NTNX), Pure Storage (סימול: PSTG) ו-Twillio (סימול: TWLO). בנוסף, הסקירה מספקת המלצות "לונג" ו"שורט" בקטגוריית Small/Mid-Cap עבור כל סקטור של מדדי ה-S&P400 (חברות Mid-Cap) וה-S&P600 (חברות Small-Cap).
אמזון (AMZN), גורילת הקמעונאות ברשת מאפשרת לגולשים לרכוש מוצרים לפי מטבע הקנייה המקומי שלהם. עוד צעד להפוך את השירות ורכישת המוצרים לחוויה קלה ופשוטה; עוד צעד להגדיל את קהל הרוכשים דרך אמזון, עוד צעד לחזק את הגורילה. המהלך הזה נעשה במקביל לכוונה של אמזון להיכנס לארץ בצורה משמעותית הן בנוגע לזירת המסחר המקוונת והגדלת הפעילות מסחר כאן (לרבות הקמת מחסנים מתאימים) והן דרך הקמת מרכז פיתוח גדול בתל אביב.
בינתיים, אמזון משיקה כאמור פיצ'ר חדש לאפליקציה שיאפשר לצרכנים מכל רחבי העולם להזמין כ-45 מיליון מוצרים מקטלוג הרשת, במטבע המקומי שלהם, ישראל היא חלק מאותן מדינות. למעשה, מדובר במעין שתי אפשרויות מקבילות – יהיה ניתן לבחור בקטלוג המוצרים האמריקאי, דרך האפליקציה של אמזון וגם דרך האפליקציה במטבע הלקוח. השירות יינתן בחמש שפות (אנגלית ספרדית סינית גרמנית ופורטוגזית) והתשלום יתאפשר ב-25 מטבעות שונים מרחבי העולם.
רשימת המוצרים שאפשר יהיה לשלוח תוצג עם עלויות מס ושילוח מוערכות כך שלא יהיו למזמין הפתעות בלתי צפויות בחשבון הכספי הסופי. אמזון עצמה תטפל בכל שלב בשילוח הבינלאומי לרבות השחרור מהמכס.
מעבר לכך, יוצגו לגולש רק המוצרים הרלבנטיים להזמנה. לא כל המוצרים הרי ניתן לשליחה לישראל, אז מלכתחילה אמזון "תנקה" את אותם מוצרים לא רלבנטיים.
כך או אחרת, זירת המסחר באינטרנט מתחממת כשבעוד שבועיים תשיק גוגל בארץ את הפיצ'ר ש גוגל שופינג. הפיצ'ר הזה יכול להיות סוג של מהפכה, בכך שהוא בעצם יעביר המוני גולשים למודעות ממומנות של עמודי מוצרים, ובעצם הדבר עלול לפגוע מאוד בקידום האורגני של מוצרים אלו – להרחבה על גוגל שופינג
מעודכן ל-05/2019
מס שבח – כמה מס תשלמו?
מס שבח החל משנת 2018 הפך להיות יותר ברור. כאמור בשנת 2013 שונה חוק מס מיסוי מקרקעין והוטל מס שבח ליניארי על מכירת דירות, אבל ניתנה "תקופת התארגנות" עד שנת 2018. החל משנה זו – חישוב המס ברור ופשוט.
השבח (הרווח) שחל עד שנת 2014 פטור. השבח/ רווח בשנים אלו חייב ב-25%, כך שבסה"כ מדובר במס ליניארי על כל התקופה, והנה דוגמה –
מס שבח דוגמאות
נניח שרכשתם דירה בשנת 2000 ומכרתם בשנת 2018. משך ההחזקה שלכם הוא 18 שנה. עד שנת 2014 – כלומר, במשך 14 שנה הדירה פטורה ממס (השבח על הדירה פטור ממס), ובמשך 4 שנים יש מס שבח של 25%.
מניחים שהרווח הוא ליניארי על פני כל התקופה, והמשמעות שעל 4 שנים מתוך 18 – 22.2% מהתקופה משלמים מס של 25%, ולכן מדובר במס משוקלל של 5.55% (22.2% כפול 25%) על הרווח. נניח שהרווח הסתכם ב-800 אלף שקל – המס יהיה 44.4 אלף שקל (5.55% כפול 800 אלף שקל).
אם בהמשך לדוגמה, הדירה הזו היתה נרכשת בשנת 1990 – שיעור המס כמובן היה נמוך יותר (תקופת הפטור רחבה יותר) – על 24 שנה יש פטור ועל 4 שנים י שמס – כלומר, בהינתן החישוב הליניארי, מדובר על 4 מתוך 28 שנים חייבות – 14.28% מהשנים, ובהינתן מס בשיעור של 25% – מדובר על מס משוקלל של 3.57%. פחות, אבל האמת שברגע שמדובר על 15-20 שנה ומעלה מיום הרכישה, זה כבר פחות אפקטיבי לתשלום המס הכולל. בדוגמה הזו, רכישה של 10 שנים קודם, והפחתת המס היתה 2%. המס כאן יהיה 3.57% על 800אלף שקל – 28.6 אלף שקל.
מנגד, אם הרכישה היתה נעשית 10 שנים מאוחר יותר – ב-2010, אזי היו 4 שנים חייבות ו-4 שנים פטורות, משמע חצי מהתקופה חייבת – שיעור מס של 12.5% – מס של 100 אלף שקל (12.5% על 800 אלף שקל).
ואם מדובר על רכישה של דירה ב-2015 – המס יהיה מלא – 25%.
חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות
והאם יש לחישוב הזה השפעה על שוק הדירות. נראה שיש לא מעט משקיעים שחיכו לגמר תקופת "הצינון" ולמכור דירה/ דירות בשיעור מס מופחת (בהנחה שניצלו את יתר הפטורים שלהם על דירו אחרות). מכירת דירה שנרכשה לפני שנים רבות בשנת 2018 אינה חייבת במס משמעותי. האבסורד שאם מדובר במשקיע עם מספר רב של דירות, החוק הזה מיטיב עימו. בעבר הוא היה יכול למכור כל 4 שנים דירה בפטור ממס, ועכשיו הוא יכול למכור (בהנחה שמדובר בדירות שנרכשו לפני 10-20 שנה) מספר דירות ולשם מס אפקטיבי נמוך במיוחד. עם זאת, חשוב להבהיר שמס הכנסה עשוי לראות בעסקאות רבות עסק לכל דבר ועניין ואז לדרוש מס הכנסה מלא ולא חלקי.
שינויים נוספים – דירה שהתקבלה במתנה
דירה שהתקבלה במתנה ושימשה דרך קבע למגוריו של המוכר משך 3 ומעלה אזי ניתן לקבל את חישוב המס הליניארי המוטב גם לדירה זו, וזה בניגוד למצב עד 2017. כלומר מדובר בהטבה שנכנסה לתוקף החל משנת 2018.
בד בבד, המחוקק סיפק הטבה לתושבי חוץ. כדי לקבל פטור ממס שבח היה צורך להוכיח שאין לתושב החוץ דירה נוספת. זה השתנה בתיקון לחוק – תושב החוץ יכול להחזיק דירות אחרות (שלא במקום מושבו/ מקום התושבות), כך שבמידה ואין לו דירה במקום מושבו והוא ירכוש דירה בישראל, היא תיחשב דירה יחידה לצורך חישוב מס רכישה מופחת וחישוב מס שבח בעת המכירה.
מעודכן ל-02/2021
150 אלף דירות ריקות – אולי כאן נמצא הפתרון לבעיית הדיור
בישראל יש 130-160 אלף דירות ריקות. מדובר בדירות ריקות/ דירות רפאים שלא מושכרות. הדירות האלו הן במקרים רבים דירות ירושה כאשר היורשים נמצאים בצומת דרכים – מה לעשות עם הדירות? או שבגלל אילוצים שונים הם לא יכולים להשכיר את הדירה. כמו כן, יש דירות רבות של תושבי חוץ שמד פעם מגיעים לדירה ומתגוררים בה. וכן מדובר פשוט על דירות שנמצאות ב"שלב המתנה". הבעלים מחכה ולא מוכר או משכיר.
בעבר דובר על ארנונה כפולה ומיסים ביתר על דירות הרפאים האלו, וזאת כדי שיהיה תמריץ גדול להשכיר את הדירות אלו, בועל מדובר על בעלי דירות מעטים שחייבו בתשלום מס גדול.
מה אלו בעצם הדירות האלו? על פי הגדרת הלמ"ס, דירות ריקות הן "דירות שאינן מאוכלסות באופן קבוע". על פי הלמ"ס מדובר בעיקר דירות הממוקמות בערים הגדולות – תל אביב, חיפה וירושלים. הלמ"ס הציג בסוף שנת 2017 תמונה ולפיה מספר הדירות האלו הוא 158 אלף, וזאת אחרי שבמשך כמה שנים הוערכו דירות אלו בכ-40 אלף בלבד.
המספרים עדיין לא ברורים ומוחלטים. בחברת החשמל מציינים כי הדירות שאינן משתמשות בחשמל או שהיקף החשמל אפסי הוא כמה אלפים בודדים בכל עיר.
והאם המס העודף על דירות רפאים אכן מוציא אותם לשוק? ובכן לא – שפוט כי מעטים משלמים מס. הנה דוגמה מירושלים. עירייה החליטה לאמץ את גביית התעריף המרבי מדירות נטושות, במסגרת הוראת השעה שהתקבלה, במטרה להילחם בתופעה ולהעביר דירות אלו לשכירות. מספר הדירות שחייבו הוא 1,300-1,500 דירות. ההסבר של העירייה לכמות הנמוכה – "אין הגדרה מה זאת דירה ריקה בתקנות. לא קיבלנו נתונים מחברת החשמל, קיבלנו נתונים מחברת המים העירונית – ובה לקחנו בחשבון כל מה שהוא עד 10% צריכת מים. שלחנו מכתבים, וחלק מאלו שסירבו לשלם – הגיבו ואמרו שהם לא מתקלחים בבית, אלא רק בחדר הכושר".
טוב, נניח שמספר האמת הוא לא 158 אלף דירות, אלא משמעותית מתחת לכך. נניח שהוא 100 אלף דירות, זה עדיין כפול (בערך) מהביקוש השנתי לדירות. מדובר בכמות שחייבת בחלקה לחזור לשוק השכירות. זה פקטור משמעותי בשוק, וזה בהחלט יכול לצמצם את עליית מחירי השכירויות.
איך עושים את זה?
בשלב הראשון, מיפוי אמיתי של הדירות האלו, בשלב השני הטלת ארנונה כפולה, ובשלב השלישי, הדירות האלו בחלקן יגיעו לשוק הדירות להשכרה.
מעבר לכך, נראה שתמריץ לעודד את המשכירים האלו יכול לעזור. נכון, זה לא פשוט, זה יוצר מצב של איפה ואיפה – משכירים שהם לא של דירות רפאים לא יקבלו תמריץ, אבל זה יכול לעזור.
בנק ישראל מודה שהטבת המשכנתאות לא הגיעה לציבור
הרווח הנקי של הבורסה בשנת 2017 בנטרול עלויות בגין הענקת 6% ממניות הבורסה לעובדים (כחלק מיישום החוק לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה) הסתכם בכ-13.1 מיליון ש"ח. מדובר ברווח זעום לחברה עם הון של מעל 500 מיליון שקל ושממש אתמול דווח על מכירתה לפי שווי של 550 מיליון שקל.
ההוצאה החד פעמית בגין הענקת המניות לעובדים, בסך 27.4 מיליון שקל העבירה את הבורסה להפסד של 14.3 מיליון שקל.
הכנסות בשנת 2017 עמדו על כ- 242 מיליון ש"ח, בדומה ל-2016. במהלך 2017 קידמה הבורסה מספר מהלכים במסגרת התוכנית האסטרטגית לגיוון עתידי של מקורות ההכנסה בהם: הקמת החברה לרישומים שהחלה לפעול מול הלקוחות בתחילת 2018, שירותי Colocation, מאגר השאלות מרכזי, מסחר בקרנות סל זרות ומוצרים חדשים נוספים, אשר ניתן יהיה לראות ההכנסות מכך החל משנת 2018 ואילך.
הוצאותיה של הבורסה, לא כולל הוצאות חד פעמיות בגין הענקת מניות לעובדים, הסתכמו בכ- 226.2 מיליון ש"ח, קיטון של כ- 4% לעומת היקף הוצאות של כ- 235.7 מיליוני ש"ח בשנת 2016. הקיטון בהוצאות השוטפות נובע בעיקר מירידה בהוצאות מנהלה וכלליות שהסתכמו בשנת הדוח בסך של כ-7.8 מיליוני ש"ח בהשוואה לסך של כ- 14.1 מיליוני ש"ח בשנת 2016. זאת, בהמשך לצעדי התייעלות שננקטו ע"י הנהלת הבורסה ובמסגרתם צומצמו משמעותית, בין היתר, היקפי שרותי הייעוץ החיצוניים לבורסה.
בשנת 2017 נרשם גידול במספר הנפקות המניות, שיא של הנפקות חדשות וגידול במחזורי המסחר במניות. סך ההנפקות לציבור בשנת 2017 עמד על 8.4 מיליארד שקל – עלייה של כ-84% לעומת אשתקד. מספר ההנפקות עמדת על 92, מתוכן עלייה חדה במספר ההנפקות הראשוניות (IPO) שבמסגרתו גויסו כ-3 מיליארד שקל ע"י 17 חברות חדשות, זאת לעומת 14 חברות חדשות בלבד שהנפיקו בשנים 2016-2012. היקף הגיוסים באמצעות הנפקת אג"ח חברות בבורסה הסתכם בשנת 2017 בכ-72 מיליארד שקל (לא כולל אג"ח מובנה), זאת בהמשך לגיוס בהיקף של כ-67 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
מחזור המסחר בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה, כולל תעודות סל בשוק המניות) הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל ביום – גבוה בכ-11% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת. לעלייה במחזורי המסחר בשוק המניות תרמה, בעיקר, הרפורמה במדדי הבורסה. בערב הרפורמה (9.2.2017) נשבר שיא של 6.5 שנים במחזורי המסחר בבורסה, ונרשם מחזור ענק בהיקף של כ-12 מיליארד שקל.
לעומת זאת נמשכה הירידה במחזורי המסחר בתעודות סל בשוקי המניות ואיגרות החוב, בהמשך לירידה בשנת 2016. הירידות נובעות מעליית חלקם של המשקיעים המוסדיים מסך המחזיקים בתעודות סל, במקביל לירידת חלקו של הציבור, כפי שעולה מנתוני האוצר. ירידת חלקו של הציבור לוותה כאמור במכירות מאסיביות של תעודות סל על ידו. מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) ירד בשנת 2017 והסתכם בכ-301 מיליון שקל (בבורסה ומחוצה לה), נמוך בכ-13% מהמחזור בשנה הקודמת. בשנת 2017 נמשכה הירידה במחזורי המסחר באופציות החודשיות על מדד ת"א-35, מגמה שהחלה בשנת 2016, וזאת בשונה מהפעילות בנכס הבסיס. המחזור באופציות החודשיות על מדד ת"א-35 הסתכם בכ-100 אלף יחידות ביום בשנת 2017, נמוך בכ-17% מהמחזור בשנה הקודמת.
נכון לסוף שנת 2017, היו רשומות בבורסה 457 חברות מניות, בעלות שווי שוק כולל של כ-800 מיליארד ש"ח, 31 אגרות חוב ממשלתיות בשווי כולל של כ-492 מיליארד שקל, 665 אגרות חוב תאגידיות בשווי כולל של כ-372 מיליארד שקל ו-695 תעודות סל.
תמצית דוחות כספיים לשנים 2015-2017
| שנה | 2017 | 2016 | 2015 |
| הכנסות משירותים | 242,424 | 242,200 | 262,609 * |
| הוצאות שוטפות | (196,350) | (200,299) | (205,848) |
| רווח מפעילות שוטפת לפני פחת והוצאות חד פעמיות | 46,074 | 41,901 | 56,761 |
| הוצאות בגין פחת והפחתות | (29,597) | (32,188) | (30,730) |
| הוצאות בגין הענקת מניות לעובדים | (27,380) | – | – |
| הוצאות אחרות | (290) | (3,212) | (2,092) |
| הכנסות מימון, נטו | 1,569 | 503 | 3,902 |
| חלק החברה בריווחי (הפסדי) חברה כלולה | – | – | (96) |
| הטבת (הוצאות) מס | (4,646) | (4,903) | (7,499) |
| רווח (הפסד) נקי לשנה | (14,270) | 2,101 | 20,246 |
| תזרים מפעילות שוטפת | 41,474 | 53,361 | 52,509 |
| השקעות ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים. | 20,168 | 26,875 | 40,504 |
(*) ביולי 2015 בוצע שינוי במודל העמלות במסגרתו בין היתר בוטלה עמלת המינימום בהכנסות ממסחר וסליקה בבורסה והועלתה עמלת דמי הניהול הכלולה בהכנסות משרותי מסלקה.
גיוסים בשוק המניות בתל-אביב בשנים 2017-2015
| הסכומים שגויסו (במיליוני שקלים) | מספר הנפקות | |||||
| 2017 | 2016 | 2015 | 2017 | 2016 | 2015 | |
| הנפקות | 8,405 | 4,577 | 3,422 | 92 | 82 | 60 |
| מזה: חברות חדשות | 2,995 | 259 | 149 | 17 | 3 | 2 |
| הקצאות פרטיות | 2,724 | 1,508 | 1,808 | 105 | 73 | 84 |
| מימוש אופציות | 1,045 | 851 | 338 | – | – | – |
| סה"כ | 12,174 | 6,936 | 5,568 | 197 | 155 | 144 |
מחזורי המסחר היומיים בשוק המניות (במיליוני שקלים)
| 2017 | 2016 | % שינוי ב-2017 | |
| מניות כולל תעודות סל | 1,404 | 1,269 | 11% |
| מניות ללא תעודות סל | 1,103 | 922 | 20% |
מנוע חיופש הקניות של גוגל – שינויים בהרגלי הצריכה. השקת מנוע חיפוש הקניות של גוגל בארץ היא אירוע מכונן. ראשית זה עשוי להעביר בקצב מהיר יותר רוכשים לא דיגיטליים למדיה הדיגיטלית ושנית זה ייצר מאזן כוחות חדש בתוך הרשת בין בעלי העסקים והרשתות. כבר כיום יש רכישות משמעותיות דרך האינטרנט, אבל ברגע שהחיופש יהפוך לממוקד, וממומן, גופים יוכלו להופיע במקומות טובים (מקודמים) בתשלום, עוד לפני ההצגה של החיפושים האורגניים. מעבר לכך, ההצגה אמורה להיות ידידותי, אינפורמטית וויזואלית, כך שהמודעה המקודמת עלולה "לנצח" את התוכן האורגני. אחרי הכל, כך זה גם קורה היום במנוע החיפוש הרגיל – יש טקסטים ממומנים ורק אחר כך את התוצאות האורגניות. אז נכון שיש שוני בנראות של שני סוגי הקבצים – במנוע החיפוש מגדירים שמדובר בתכנים שסופקו על ידי גורם חיצוני והם ממומנים. אבל במקרים רבים הכניסות בהן גבוהות גם ביחס לחיפושים האורגניים.
מנוע הקניות של גוגל ייכנס לישראל בשבועות הקרובים ויעשה מהפכה בתחום הקניות דרך האינטרנט. מדובר על שירות "גוגל שופינג" שזמין ב-37 מדינות בעולם וקיים בארץ בגרסת בטא. אלא שב-7 במאי זה יהפוך לפיצ'ר משמעותי – בדיוק כפי שיש בחיפוש של גוגל, פיצ'ר להכל, חדשות, תמונות. המשמעות היא שחלק הולך וגדל של הקניות שלנו באינטרנט יהיה דרך הפניות של גוגל.
ולמי גוגל יפנה? למי שמשלם לו. כלומר, לא משנה כמה טובים אתם בשירות, כמה זולים אתם במחיר, יהיו תוצאות מקודמות לפניכם (בדומה למצב קיים בחיפושים "רגילים"). זה צפוי להעביר רכישות באינטרנט מאתרים מקודמים אורגנית לרכישות של אתרים שפשוט קונים שטחי פרסום ומקום דירוג מגוגל (קידום ממומן – PPC ).
גוגל הסבירה כי מדובר במודעות שופינג "והן יותר ממודעות טקסט רגילות – הן מציגות למשתמשים תמונה של המוצר/ מוצרים, כשלצד התמונה כותרת, מחיר, שם החנות ומידע נוסף שהמפרסם יכול ורוצה לספק". עוד הסבירה גוגל – המודעות מאפשרות למשתמשים להכיר את המוצרים עוד לפני שלחצו על המודעה".
ואיך זה יהי בפועל, נניח שחיפשתם את הביטוי "רוצה לקנות חולצה אדומה" במנוע החיפוש של גוגל. במצב זה,
החולצות יוצגו אחת אחרי השנייה כשלכל חולצה (באתר מסוים) יהיה תיאור של החולצה, החנות הרלוונטית, ופרטים נוספים.
בינתיים, חברות כמו סופרפארם, עזריאלי.קום, שופרסל ונוספות כבר הודיעו לגוגל כי הן מעוניינות לפרסם במתכונת זו.
איך זה יראה?
כאן נמצאת הבעיה של החנויות המקוונות, אתרי הסחר ואתרי השוואות המחירים – זה ייראה נהדר. החיפוש של גוגל שופינג יספק תוצאות רלבנטיות, עדכניות ונוחות לשימוש במטרה להוך את חווית הקנייה למהירה נוחה וידידותית יותר מהמצב כיום. למעשה, ייתכן שהשירות הזה מייתר שימושים באתרים כמו זאפ, אם כי, הכניסה של גוגל שופינג לשוק תהיה איטית ומבוקרת.
נראה שהשירות החדש יאפשר מצד אחד גם לגופים קטנים להגיע לקהל היעד הנכון ולפרסם דרך גוגל, אך הוא יחליש את התוצאות האורגניות. אחרי הכל, כשאנחנו מחפשים לקנות מוצר, פחות חשוב לנו אם מדובר במוצר שנמצא בחיפוש המקודם או בחיפוש האורגני.
ושוב – הגופים עם הכסף הגדול יכולים לזכות כאן בהצלחה משמעותית.
והנה איך זה יראה –
פוקס מתכוונת לרכוש 50% משילב בתמורה ל-37.5 מיליון שקל. פוקס מנהלת מו"מ עם רונן אלעד שרכש את שילב רק לפני מספר חודשים.
לפוקס חשוב לשלוט בשילב גם כדי לאחדה באופן מלא בדוחותיה, ולכן דיווחה כי – "במסגרת המשא-ומתן בין הצדדים סוכם כי נוסח הסכם בעלי המניות ביניהם יכלול הוראות באופן שיאפשר לחברה לאחד את דוחותיהן הכספיים של חברות שילב"
רשת שילב הינה רשת קמעונאית למוצרי תינוקות וילדים, המונה כ-74 סניפים בפריסה ארצית (מתוכם כ-5 סניפים באמצעות זכיינים). בשנת 2013 לערך הושק אתר הסחר המקוון של הקבוצה. מוצרי רשת שילב כוללים מוצרי תינוקות המהווים את עיקר מכירות הרשת (ביניהם רהיטים, עגלות, מושבי בטיחות וכיו"ב), צעצועים, מוצרי טקסטיל לעיצוב חדרים וכן מוצרי ביגוד והלבשה לתינוקות וילדים עד גיל 5. מטה חברות שילב והמרכז הלוגיסטי שלהן ממוקמים בקריית שדה התעופה, בסמוך למטה החברה.
חברת התעופה ההולנדית טראנסאוויה (Transavia), המפעילה טיסות לואו-קוסט ברחבי אירופה וצפון אפריקה, תפעיל מ- 3 בנובמבר שתי טיסות שבועיות לאילת.
הקו החדש שיפעל בעונת החורף הקרובה הוא תוצר של מהלך שמוביל משרד התיירות לעידוד חברות תעופה להפעיל קווי תעופה לשדה התעופה עובדה באילת, באמצעות מענק תמרוץ, בהתאם לנוהל תמרוץ טיסות לאילת. בכך מצטרפת טראנסאוויה לחברות נוספות שהודיעו על פתיחת קווי תעופה לאילת, בהן וויזאייר וריינאייר. טיסות החברה יצאו מנמל התעופה סכיפהול (Schiphol) שבאמסטרדם, בימים רביעי ושבת.
יריב לוין, שר התיירות: ״אני מברך את חברת טרנסאוויה על החלטתה להפעיל טיסה מאמסטרדם לאילת. זוהי הבעת אמון גדולה במוצר התיירותי הישראלי והוכחה נוספת לכך שנוהל אילת אותו יזמנו לעידוד התיירות לעיר, מניב תוצאות. אני משוכנע כי פתיחת הקו תביא לגידול נוסף בתיירות הנכנסת לישראל, ותצטרף למאמץ השיווקי יוצא הדופן שאנו עושים, מאמץ שמביא לשיאים חדשים בתיירות הנכנסת לישראל".
אוליבר ניוטון, ראש תכנון רישות בטראנסאוויה: "אנחנו נרגשים להכריז על קו התעופה החדש שבין אמסטרדם לאילת. בהתחשב בהצלחה והפופולאריות של טראנסאוויה בישראל, ובעלייה בתיירות מהולנד לישראל בשנים האחרונות, אנחנו בטוחים שהקו החדש יהיה מבוקש מאוד, ונוכל להציע מחירי כרטיס אטרקטיביים".
בשלושת החודשים הראשונים של 2018 נכנסו לישראל מהולנד 17.7 אלף תיירים – עלייה של 37% מהתקופה המקבילה אשתקד, ועלייה של 80% מהתקופה המקבילה בשנת 2016