הפניקס הפכה בשנים האחרונות מגוף ממוצע (ואפילו פחות מכך) בתחום התשואות בחיסכון הפנסיוני – קרנות פנסיה, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות, לגוף שמצליח לייצר תשואה נאה ובמקביל נהנה מגיוסים ורווחים.

הפניקס סיפקה נתונים על חודש פברואר – חודש רע בשוק ההון, וכצפוי התשואות שליליות –

בתחום ביטוח החיים השיגו הפוליסות המשתתפות ברווחים (קרן י') בחודש פברואר 2018 תשואה של 0.97%-, תשואה מצטברת מתחילת השנה 0.35%, תשואה מצטברת ל 12 חודשים המסתיימים בחודש פברואר 2018 8.46%, תשואה מצטברת ל- 3 שנים 17.38%, תשואה מצטברת ל-5 שנים 41.32% וסטיית התקן לחמש שנים, במונחים שנתיים, הינה 4.00%. היקף נכסי הקרן עמד בסוף פברואר 2018  על כ- 26,848,872 אלפי ש"ח.

בפוליסות ביטוח- מסלולי ההשקעה, השיג המסלול הכללי בחודש פברואר 2018 תשואה של 0.99%-, תשואה מצטברת מתחילת השנה 0.31%, תשואה מצטברת ל 12 חודשים המסתיימים בחודש פברואר 2018 7.85%,  תשואה מצטברת ל- 3 שנים 15.36% ותשואה מצטברת ל- 5 שנים 37.88%. סטיית התקן לחמש שנים, במונחים שנתיים, הינה 3.99%. היקף נכסי המסלול עמד בסוף פברואר 2018 על כ- 8,562,416 אלפי ש"ח.

בתחום הפנסיה, השיגה קרן 'הפניקס פנסיה מקיפה לבני 50 ומטה' בחודש פברואר 2018 תשואה של 0.85%-,  תשואה מצטברת מתחילת השנה 0.54%, תשואה מצטברת ל 12 חודשים המסתיימים בחודש פברואר 2018 7.92%, תשואה מצטברת ל- 3 שנים 17.46% ותשואה מצטברת ל- 5 שנים 40.22%. סטיית התקן לחמש שנים, במונחים שנתיים, הינה 3.39%. היקף נכסי הקרן בסוף פברואר 2018 הסתכם בכ- 12,751,812  אלפי ש״ח.

נכסי קרן זו נוהלו עד ל-31.12.2015 במסגרת קרן 'הפניקס פנסיה מקיפה מסלול כללי' שהשיגה את התשואות המפורטות להלן. החל מ 01.01.2016 הנכסים מנוהלים במסגרת המסלול 'הפניקס פנסיה מקיפה לבני 50 ומטה'.  תשואה מצטברת ל 12 חודשים המסתיימים בחודש דצמבר 2015 4.55%, כאשר התשואה המצטברת ל- 3 שנים (2013-2015) היא 23.79%, התשואה המצטברת ל-5 שנים (2011-2015) היא 32.73% וסטיית תקן לחמש שנים, במונחים שנתיים, הינה 4.37%.

נכסי קרן זו נוהלו עד ל31.12.2015 במסגרת קרן 'הפניקס פנסיה מקיפה מסלול כללי' שהשיגה את התשואות המפורטות להלן. החל מ 01.01.2016 הנכסים מנוהלים במסגרת המסלול  'הפניקס פנסיה מקיפה לבני 50 ומטה'. תשואה מצטברת ל 12 חודשים המסתיימים בחודש דצמבר 2015 4.55%, כאשר התשואה המצטברת ל- 3 שנים (2013-2015) היא 23.79%, התשואה המצטברת ל-5 שנים (2011-2015) היא 32.73% וסטיית תקן לחמש שנים, במונחים שנתיים, הינה 4.37%.

התשואות שמפורטות לעיל הן תשואות נומינאליות ברוטו לפני ניכוי דמי ניהול. מובהר כי אין במידע על  תשואות שהושגו  בעבר כדי להצביע על

תשואות שתושגנה בעתיד. הנתונים בקובץ זה הינם נתונים גולמיים לידיעת התקשורת בלבד

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הבנקים יקרים פי 3, אז למה הציבור לא עובר לברוקרים פרטיים? עצלות, חשש (אין סיבה) וחוסר מודעות

הפנסיה שלנו משמשת להלוואות, אבל אנחנו לא יודעים למי – איפה השקיפות?

דוחות טובים להוט. החברה מסכמת את 2017 עם עלייה בהכנסות  ל- 4.2 מיליארד שקל, גידול של כ-4% ביחס ל- 2016; עלייה של 486% ברווח הנקי ל- 246 מיליון שקל לעומת 42 מיליון שקל ב- 2016;  mobile HOT ממשיכה להוביל את הגיוסים בשוק – עם גידול של כ-117 אלף לקוחות, והיא חברת הסלולר היחידה שצומחת בהכנסות, בשיעור גבוה של 18%.

הוט היא בעיקרה חברת טלוויזיה בכבלים/ טלוויזיה רב ערוצית, אך היא השכילה להפוך לחברת תקשורת שמספקת שירותים כמעט מלאים – הוט מובייל מספקת שירותי מובייל, החברה גם מספקת תשתית אינטרנטית וטלפוניה קווית, כך שהיא ממוצבת כגוף שמספק את מכלול השירותים, בדומה לבזק. לאחרונה גם סלקום ופרטנר נכנסו לשוק הטלוויזיה ובפועל גם הם מספקים שירותי תקשורת מלאים – תקשורת ניידת, נייחת, אינטרנט וטלוויזיה.

כך או אחרת,  נכ"לית HOT, טל גרנות-גולדשטיין: "ברבעון הראשון של 2018 אנו רושמים הישג משמעותי עם גידול חיובי במצבת לקוחות החברה, לראשונה מזה שמונה שנים, וזאת למרות התחרות הגוברת בשוק התקשורת. מה שמוכיח, כי לקוחות החברה לא מוכנים להתפשר. גם ב-2017, HOT היא קבוצת התקשורת היחידה בישראל שצומחת זו השנה השניה ברציפות ומסיימת את 2017 תוך שהיא מתחזקת ומשתפרת בכל הפרמטרים הכספיים. HOT mobile היא המגייסת הגדולה ביותר בשוק הסלולר זו השנה השלישית ברציפות וממשיכה במגמת הצמיחה בהכנסות, שיפור משמעותי בכל הפרמטרים הפיננסיים וצמיחה חדה במכירות ציוד קצה".

תמצית הדו"חות:

• הכנסות החברה ב-2017 הסתכמו בכ- 4.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 4% בהכנסות לעומת אשתקד.
• הרווח התפעולי הסתכם ב- 568 מיליון שקל לעומת 318 מיליון שקל אשתקד – גידול של כ- 79%.
• הרווח השנתי הנקי הסתכם בכ- 246 מיליון שקל לעומת רווח של 42 מיליון שקל בשנה מקבילה אשתקד, גידול של כ- 486%, הגדול ביותר מאז שנת 2011.
• ה-EBITDA הסתכם בכ- 1,721 מיליון שקל, גידול של 5% ביחס לשנה מקבילה אשתקד.
• HOT mobile ממשיכה את תנופת הגיוסים ומובילה את השוק עם גיוס של 117 אלף מנויים בשנה ומונה כיום כ- 1.564 מיליון מנויים. הכנסות HOT mobile ממשיכות לצמוח עם גידול של כ- 18% ביחס לשנה מקבילה אשתקד ל-1.2 מיליארד שקל.
• מהירות הגלישה הממוצעת של לקוחות תשתית האינטרנט היא המהירה ביותר בענף והגיעה ל-87.9 Mb.

להלן תמצית התוצאות לשנת 2017 בהשוואה ל- 2016:

אודות קבוצת HOT

HOT היא קבוצת תקשורת הפועלת בכמה תחומים עיקריים – שידורי טלוויזיה רב-ערוצית למנויים, אספקת שירותי גישה לאינטרנט מהיר רחב פס על גבי תשתית הכבלים למגזר הפרטי והעסקי, שירותי טלפון, שירותי ISP, שירותי סלולר ושיחות בינלאומיות. בעל השליטה בחברה הוא פטריק דרהי, באמצעות קבוצת התקשורת הגלובלית Altice, החברה האם של HOT.

ויקטורי תפרסם דוחות כספים לרבעון הרביעי ביום שני ה-19 למרץ. להערכת אנליסט לאומי שוקי הון, גיל דטנר, הדוחות יהיו טובים – "החברה צפויה להציג דוחות טובים, כאשר ברבעון הרביעי רשתות המזון אמורות ליהנות מהשפעה עונתית חיובית" כעותב דטנר ומוסיף –

"מכירות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, החברה הציגה תוצאות טובות בשורת ההכנסות – בהשוואה לשוק. אנו מצפים לראות המשך של המגמה החיובית, עם צמיחה של 16% בהכנסות. הצמיחה נובעת מגידול של כ-12% בשטחי המסחר, ו-4% במכירות למ"ר. הגידול במכירות למ"ר מבוסס על כך שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2017, הרשת הציגה גידול של 1.6% במכירות בחנויות זהות, ולאור פתיחת חנויות חדשות עם מכירות למ"ר גבוהות, כמו החנות בשבעת הכוכבים.

"רווחיות. בניגוד למגמה במכירות, המגמה ברווחיות ב-2017 הייתה מאכזבת. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווחיות התפעולית ירדה מ-2.7% ל-2.5%. החברה הסבירה את ההרעה בהשתתפות לא מוצלחת (שגם הופסקה) במועדוני לקוחות, וכתוצאה מהשקעה בפעילות המקוונת החדשה. אנו חוזים יציבות ברווחיות מול הרבעון המקביל, ואם נראה שיפור של ממש, השוק צפוי להגיב בחיוב.

"רווח נקי. למרות השיפור ברווח, הרווח הנקי צפוי לרדת – בשל הכנסה חד פעמית ברבעון המקביל, שנבעה ממכירת נכס.

"מאחר ומניות רשתות המזון לא מתומחרות בחסר, הרי שלדעתנו תידרש הפתעה לטובה על מנת שהמניה תגיב בחיוב. עם זאת, לדעתנו השוק עדיין לא מתמחר את שיפור התנאים שהחברה השיגה מול ישראכרט".

מדד תשומות הבנייה בחודש פברואר עלה ב-0.3%.  המדד והגיע ל-112.0 נקודות לעומת 111.7 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% והגיע ל-105.7 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2018 לעומת פברואר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑2.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.1%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-2.1% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים – בחודש פברואר 2018 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.3%. נמשכת מגמת העלייה במחירי ברזל לבנייה ( 1.8%) ורשתות ברזל (1.1%). כמו כן, עלו מחירי מוצרי מתכת אחרים (ב-2.9%), מחיצות מתועשות (ב-2.2%), אבן (ב-2.1%), חומרים ומוצרים שונים (ב- 1.5%) ומוליכים (ב-1.1%). לעומת זאת ירדו מחירי חומרי מחצבה אחרים (ב-2.0%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.6% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.0%.

שכר עבודה –  מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש ינואר 2017 ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2018, יש לציין עליית מחירים של 0.7% בפרק עפר, ו-0.6% בכל אחד מהפרקים בנייה וריצוף וחיפוי. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.6% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים בפברואר 2018 – מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.6% והגיע  ל-106.3 נקודות לעומת 105.7 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות). מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2018, יש לציין עליית מחירים של 2.2% בפרק רכיבים  טרומיים, 0.9% בפרק חשמל, 0.8% בפרק ריצוף וחיפוי, 0.7% בכל אחד מהפרקים בטון ואבן ו-0.6% בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.4% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור בפברואר 2018 – מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.4% והגיע ל-122.1 נקודות לעומת 121.6 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2018 לעומת פברואר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-2.8% והמדד ללא גישור עלה ב-1.6% באותה תקופה וזאת בעיקר בשל עליית מחירי מוטות ורשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים ב-26.5% ובמחירי קורות ומקטעים לגשרים ב-15.9%.

חומרים – בחודש פברואר 2018 נרשמו עליות מחירים בולטות במיוחד במחירי תאי בקרה ושוחות וצינורות ביוב (ב-3.7% כל אחד), מוטות, רשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים ואגו"ם (ב-1.8% כל אחד), קורות ומקטעים לגשרים (ב-1.3%), חול לסוגיו וחומרי מחצבה אחרים (ב-1.2% כל אחד), חומרי איטום (ב-0.7%) ואבני ריצוף (ב-0.6%).

לעומת זאת, ירדו במחירי מצע א', מצע ב', מצע ג' – סה"כ (ב-2.9%).

 שכירת ציוד – סעיף שכירת ציוד עלה ב-0.1%.

שכר עבודה – שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה –  מבין השינויים במדדים של פרקי הסלילה בחודש פברואר 2018 יש לציין במיוחד עליות מחירים של 1.3% בפרק קירות תמך מקרקע משוריינת, 1.2% בפרק עבודות ניקוז ובפרק עבודות ביסוס עמוק, 0.8% בפרק מערכות ביוב ובפרק מבנה פלדה ומסגרות חרש, 0.7% בפרק עבודות גישור ובפרק עבודות בטון.

לעומת זאת, נרשמו ירידות מחירים של 0.7% בפרק עבודות מצע ואגו"ם. בשאר פרקי העבודה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.1% במדד מחירי תשומה בחקלאות בפברואר 2018 –  מדד מחירי תשומה בענף החקלאות עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.1% והגיע ל-173.3 נקודות לעומת 173.1 נקודות בחודש קודם (הבסיס: ממוצע 2000=100 נקודות). ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2018 לעומת פברואר 2017) עלה מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-0.8% והמדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.8%. מדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה ב-0.4% ומדד מחירי תשומות בגידולים צמחיים נותר ללא שינוי.

בחודש פברואר 2018 עלו מחירי חומרי הדברה ב-1.3%, חומרי בנייה מבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים ב-1.0%, חומרי אריזה ואריזות ב-0.8%, מספוא לבעלי חיים ב-0.7%, זרעים, פקעות ושתילים ב-0.4%, מכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ב- 0.2% ומחירי אפרוחים ודשנים וזבלים עלו ב-0.1% כל אחד. מחירי מים, עלות עבודה שכירה, הובלה שכורה, ביטוח, מיסים ואגרות ושונות (הנהלת חשבונות, שירותי משרד, צורכי משרד וכו') נותרו בחודש פברואר ללא שינוי.

 עליה של 0.8% במחירי תשומה באוטובוסים לכלל האוכלוסייה בפברואר 2018 –  מדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.8% והגיע ל-135.6 נקודות לעומת 134.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ינואר 2007=100.0 נקודות). ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2018 לעומת פברואר 2017), עלה מדד זה ב- 4.6%. בחודש פברואר 2018 עלו מחירי דלק, שמנים ונוזלי קירור ומחירי רכב ב-2.6% כל אחד. מחירי מסים, אגרות, רשיונות וביטוח עלו ב-0.4%. לעומת זאת, ירדו מחירי חומרים, ציוד וכלי עבודה ב1.2%, שונות (הנהלת חשבונות, הוצאות משפטיות וכו') ב-0.2% ומחירי חלפים, תיקונים ושיפוצי רכב ב-0.1%.

מחירי אחזקת מבנים והוצאות משרדיות נותרו ללא שינוי.

מחירי התמורה למשרות שכיר עלו ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות –  מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.4% והגיע ל-148.3 נקודות לעומת 147.7 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ינואר 2007=100 נקודות).

מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים – מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים עלה בחודש פברואר 2018 ב-0.7% והגיע ל-140.2 נקודות לעומת 139.2 נקודות בחודש קודם (על בסיס ינואר 2008=100 נקודות).

מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.1% בחודש פברואר.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

בתגובה אמר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:   

"מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.1 אחוז, מעט מעל הצפי, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל-0.2 אחוז – עדיין מהאינפלציות הנמוכות ביותר מבין הכלכלות המפותחות. מדד פברואר הושפע לחיוב בעיקר מעליית מחירי הנסיעות לחו"ל (פיחות השקל) וממחירי הפירות הטריים. מנגד, נרשמה ירידה נוספת במחירי ההלבשה וההנעלה והדיור. בזאת סיימנו את מדדי החורף הנמוכים ואנו לקראת רצף של 3 מדדים גבוהים יחסית (מרץ עד מאי) עם תרומה מצטברת של כ-0.8 אחוז.

על פי התחזית הראשונית שלנו; מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.3 אחוז (עלייה עונתית במחירי ההלבשה ההנעלה והדיור שתקוזז עם הירידה במחיר הדלק), ומדד אפריל צפוי לעלות ב-0.3 אחוז (עלייה עונתית בסעיפי התרבות, הנסיעות והבריאות). תחזית האינפלציה ל-12 המדדים הקרובים עולה קלות ל-0.8 אחוז.

מחירי כלל הדירות בבעלות (שאינן במדד המחירים לצרכן) ירדו ב-1.0 אחוז (בין אמצע דצמבר לאמצע ינואר) חודש רביעי רצוף של ירידה, ועלו ב-1.2 אחוזים בלבד ב-12 החודשים האחרונים, קצב העלייה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות. בנוסף, נרשמה ירידה של 2.1 אחוז במדד מחירי הדירות החדשות  בבעלות. אך זאת גם בהתחשב בכך, שכ-20% מסך העסקאות בדירות החדשות נעשו בתמיכה ממשלתית (מחיר למשתכן וכדו').

להערכתנו, בשע"ח הנוכחי, בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי גם בהמשך השנה (ההחלטת הריבית הבאה רק לאחר פרסום מדד מרץ). זאת, למרות שסיכומי הדיון המצומצם לפני החלטת הריבית האחרונה הראו שחבר ועדה אחד (מתוך 6) הצביע בעד העלאת הריבית ל-0.25 אחוז בנימוק שלא יהיה זה נכון מצד הוועדה להתנות את הריבית על פי התפתחויות האינפלציה בלבד.

מוקדם יותר היום פורסמו נתוני מכירות חלשים של דירות חדשות בחודש ינואר, כאשר נתוני העבר עודכנו כלפי מטה. הירידה בביקושים ובמחירי הדירות תומכים אף הם באי שינוי הריבית"

אלביט מערכות עולה בבורסה למרות תוצאות פושרות בשנה האחרונה – למה?

האם עסקת תעש כדאית לאלביט ? האם היא כדאית לנו כאזרחים? ומה הנתון החשוב ביותר בדוחות של אלביט?

אני כנראה בעמדת מיעוט, אבל אני לא מתבייש להגיד אותה – אני שמח שאלביט מערכות רוכשת את התעשייה הצבאית. אני חושב שאלביט מערכות צריכה לקנות את רפאל ואת התעשייה האווירית ואת כל החברות הביטחוניות הממשלתיות.

אני חושב שהחברות הממשלתיות רקובות מהשורש, עם ניהול בעייתי, ועובדים רבים שלא באמת עובדים (ויסלחו לי העובדים הטובים). אני חושב שאלביט מערכות שמנוסה בתהליכי השבחה בחברות ביטחוניות כבדות ועמוסות בעובדים, תדע לנער את התעשייה הצבאית, להעביר אותה דיאטה רצינית, ולהציף ערך  – זה לא יקרה מחר בבוקר זה ייקח שנים, אבל אם הנהלת אלביט תעשה את מה שעשתה באלישרא, תדיראן קשר ואל-אופ, אז  זה יהיה "לתפארת מדינת ישראל" ולתפארת הכיס של מיקי פדרמן – בעל השליטה באלביט מערכות (וגם מלונות דן) ואחד מעשירי הארץ.

מסתבר שיש לנו מו"פ בטחוני לא רע בכלל – הפיתוחים של רפאל נמצאים בחזית הטכנולוגיה העולמית, וגם התעשייה האווירית היא שם דבר בעולם וכמובן שגם אלביט מערכות. אבל בעוד השתיים הראשונות מדשדשות האחרונה – אלביט מערכות שהתחילה בקטן, הפכה להיות ענקית של ממש – חברה בשווי של מעל 20 מיליארד שקל, עם מחזור הכנסות של מעל 12 מיליארד שקל בשנה ורווח של 800 מיליון עד 900 מיליון שקל בשנה. התעשייה האווירית אגב מוכרת בסדר גודל של אלביט מערכות, אבל ב-2016 הפסידה כסף וב-2017 תרוויח כנראה פחות מחצי מאלביט מערכות.

ההבדל בין אלביט מערכות ליתר החברות הוא פשוט – באלביט מערכות יש ניהול לפי הספר כשהמטרה מקסום רווחים לבעלי המניות, ובחברות הממשלתיות חיים על חשבון משלם המיסים, ולא צריך להגיע ליעדים של מכירות ורווח. אז זו הסיבה שמבחינתי שאלביט מערכות תקנה את כל התעשייה הצבאית בארץ. אם זה היה קורה לפני עשר שנים, היתה לנו היום חברה של 200 מיליארד שקל ולא של 20 מיליארד.

רכישת תעש טובה או מזיקה לנו?  

ואם כך, אז למה אני במיעוט? ובכן, רבים חושבים שרכישת התעשייה הצבאית (תעש) תגרום לכך שאלביט מערכות תהיה חזקה יותר וכוחנית יותר במו"מ מול משרד הביטחון וכך תמכור לנו – למערכת הביטחון המקומית, מערכות במחירים גבוהים, ותעשה עלינו סיבוב. אז ראשית, נכון שלמערכת הביטחון ולצבא יש זיקה לתוצרת מקומית, אבל תחרות זו תחרות, ואם המדינה תקבל הצעה זולה יותר מגוף אחר היא תלך עליה או תכופף את אלביט מערכות שתציע מחיר נמוך יותר. אחרי הכל,  התלות בין המדינה לאלביט מערכות הגדולה והחזקה היא הדדית –  אלביט מערכות היא ספקית גדולה של המדינה, אבל המדינה היא לקוח גדול של אלביט. גם במערכת הביטחון אמורים לדעת להתמקח ולהשיג מחירים טובם במיוחד שהם לקוח משמעותי (מאוד משמעותי ) של אלביט מערכות ותעש.

ובכל זאת – יש בזה כמובן משהו. אלביט מערכות עם תעש, חזקה יותר במו"מ מאשר במצב בו היא ללא תעש. לא בטוח כלל שזה יעזור לה להשיג מחירים גבוהים  יותר, אבל יש אפשרות כזו, אלא שגם אם היא תתממש – גם אם אלביט מערכות תצליח להעלות את המחירים וההכנסות מהמערכת הביטחונית בכמה אחוזים טובים, האמת שזה עדיין עסקה טובה בראייה משקית, והנה החישוב:

אלביט מערכות מוכרת לשוק הישראלי ב-750 מיליון דולר בשנה. תעש מוכרת בשנה (בכל העולם) בנטרול פעילויות שאלביט צפויה למכור אותן (עשות ופעילות התחמושת הקלה) סדר גודל של 1.5 מיליארד שקל (הנתונים מדוחות אנליסטים שפורסמו בעקבות הדיווח על העסקה). לא ידוע מה מה-1.5 מיליארד הן מכירות בשוק המקומי, אבל גם אם נעריך שמדובר בסכום גבוה  – 1 מיליארד שקל, הרי ביחד – אלביט מערכות ותעש מוכרות בכ-1 מיליארד דולר בשנה לשוק המקומי. נניח שהחוזק של אלביט  מול מערכת הביטחון יניב לה כמה אחוזים טובים נוספים למכירות (וכאמור זה כלל לא בטוח), אז מדובר על  20 מיליון, אולי 30 מיליון, ואם היא עושה ממש צחוק ממערכת הביטחון 50 מיליון דולר. זה התשלום העודף של המדינה לאלביט מערכות, זה הנזק שלנו כאזרחים מכך שנעשתה העסקה הזו (אנחנו הרי תמיד משלמים את החשבון).

אבל אם לא היתה עסקה, אנחנו היינו צריכים מדי שנה לממן את החור בתעשייה הצבאית – את ההפסדים של החברה (כן היא מפסידה), את התשלומים לפנסיות של העובדים. המדינה כבר הזרימה כמה מיליארדים לתעש, ואם אלביט לא תרכוש את תעש , אנחנו נמשיך לשלם את החשבון. החשבון הזה בקלות משתווה ל"נזק" שנגרם כתוצאה מהכוח הרב של אלביט מערכות.

וזה לא סוף החשבון – אלביט מערכות חזקה יותר, זה אומר גם חזקה יותר מול מדינות בעולם. אם היא מצליחה להעלות כאן את המחיר (כך הרי הנחנו), אז עכשיו היא אולי תוכל לעשות את זה גם בחו"ל, ואז אנחנו דווקא מרוויחים מכך – אלביט מערכות משלמת כאן מיסים – מס אפקטיבי של 20%, הרווחים על עסקאות בחו"ל, מתורגמות למס מקומי, והופ התועלת מהעסקה כבר עולה באופן משמעותי על הנזק.

למה רוכשת אלביט את תעש?

אלביט הציעה עבור תעש סכום (על פי הדיווחים) של 1.8 מיליארד שקל, בעוד שההערכות היו שתעש תימכר בין 1 ל-1.6 מיליארד שקל – אז אולי המדינה כן יודעת לנהל מו"מ, אם כי לפי דיווחים שונים, אלביט מערכות תקבל מתנות שוטפות (הקלות מס, מימון חלקי מהמוכר, תמורה בגין מכירת הנדל"ן ועוד) שמוערכות בכמה מאות מיליוני שקלים. ועדיין – מה מצאה אלביט מערכות בחברה מפסידה.

ראשית – אלביט רואה כאן סינרגיה ענקית. כשאתם רואים את הדוחות של תעש אתם רואים הפסד; אלביט מערכות מתבוננת במשקפיים שלה. היא לא משקיע פאסיבי, היא רוכשת סינרגטית. היא לא צריכה את הניהול של תעש, היא לא צריכה את השיווק ומכירות של תעש – יש לה בעצמה. היא גם לא צריכה את המפעלים הגדולים של תעש, וגם לא את כל העובדים. קוראים לזה סינרגיה – ההוצאות שהיא  רואה במשקפיים שלה, נמוכות משמעותית מההוצאות בדוחות, היא חוסכת אותן, ואז השורה התחתונה כבר נראית הרבה יותר טוב.

הסינרגיה גם פועלת בשורה העליונה.  אנשי המכירות של אלביט ימכרו עכשיו סל מוצרים גדול יותר, והכוונה להגדיל את המכירות מעבר לצירוף האריתמטי שלהן. כלומר, הסינרגיה בהוצאות ובמכירות, צפויה להשביח את החברה, להגדיל את הרווח. ובכל זאת – אלביט מערכות לא קנתה תוצאות עסקיות, היא קנתה את תעש בגלל נתון אחר לגמרי – צבר ההזמנות.

הנתון החשוב בדוחות של החברות הביטחוניות – צבר הזמנות

הדוחות של אלביט מערכות , תעש ובכלל התעשייה הביטחונית, מעניינים, אבל פחות מהנתון בסקירת המנהלים – צבר ההזמנות, והמחשה – אלביט מערכות סובלת בשנה האחרונה מדוחות יחסית פושרים, ובכל זאת מניית החברה קרובה לשיא עם תשואה של קרוב ל-20% בשנה. הכיצד? ובכן – הכל תלוי בצבר. צבר ההזמנות של אלביט מערכות הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-7.64 מיליארד דולר, לעומת   6.84 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי של 2016. הנתון הזה הרבה יותר חשוב מהדוח הכספי עצמו. הצבר הזה שקול ל-3 שנים של מכירות, אין הרבה חברות כאלו שיש להם בצבר מכירות של כמה שנים. הצבר הוא בעצם מכירות עתידיות, הוא יתורגם לדוחות הקרובים ובכלל – לדוחות של השנים הקרובות, וזה חשוב משמעותית מהדוחות עצמם. הרי בסופו של דבר המשקיעים פעלים בהתאם לשאלה – מה יהיה? לא מה היה. ולכן דוחות פושרים משפיעים פחות מאשר גידול בצבר.

וזה מחזיר אותי לשאלה מה מצאה אלביט בתעש? – האם הא מצאה מכירות? כן, אבל צנועות יחסית –  כ-1.5 מיליארד שקל (בהסתמך על אנליסטים שניתחו את העסקה). האם היא מצאה רווחים?   לא. היא מצאה צבר – הצבר של תעש עומד (על פי ההערכות) על 7.4 מיליארד שקל – היא תשלם 1.8 מיליארד שקל בעיקר בשביל הצבר, ועל פניו היא קונה את הצבר בזול. זה לא חישוב מדויק, אבל זו אינדיקציה לאכות העסקה – אלביט מגדילה את הצבר שלה בזכות רכישת תעש בכ-30% (7.6 מיליארד שקל ביחס לצבר קיים של 7.6 מיליארד דולר/26.7 מיליארד שקל) ומשלמת על זה – 1.8 מיליארד שקל שזה כ-9% מהשווי שלה – בקיצור היא משלמת 9% משוויה ומקבלת צבר של 30%. זה נראה כלכלי, וכנראה שזו הסיבה שמניית החברה זינקה בעקבות הדיווח.

על רקע העלייה באירועי הסייבר בארגונים פיננסיים בישראל ובעולם, פרסם השבוע הפיקוח על הבנקים נוהל שמבהירה את האחריות של התאגיד הבנקאי בנוגע לקיום תצורת עבודה מאובטחת מול הספקים החיצוניים המהותיים, ואת חובותיו לניהול סיכוני סייבר הולמים בפעילות ספקים אלו בחצרותיהם ובחצרי התאגיד הבנקאי. על פי הטיוטה, במסגרת הסכם ההתקשרות של התאגיד הבנקאי עם הספק המהותי, התאגיד יקח בחשבון את הצורך בשילוב מספר היבטים בהסכם עם הספק, ובכלל זה יוכל לדרוש ממנו לאפשר לו לבצע בדיקות מהימנות לעובדיו כמו גם למנות נאמן אבטחת מידע וסייבר אצל הספק והגדרת סמכויותיו ותפקידיו. בנוסף נקבע כי על הספק לדווח לתאגיד על אירועי סייבר אשר יתרחשו אצלו או אצל ספקי משנה שלו.

רו"ח גיא מונרוב, מומחה לאבטחת מידע וסייבר שותף בפירמת הייעוץ אלקלעי מונרוב AlMo מסביר כי לראשונה יש פה דרישות ספציפיות מגופים מפוקחים לגבי דרך ההתנהלות שלהם למול הספקים. בחוזר הקודם שהוצא בשנת 2015, לא היתה התייחסות קונקרטית לפעולות שהתאגיד הבנקאי רשאי לבצע, אלא נכתב באופן כללי "כי התאגיד הבנקאי יקבע את הפעולות הנחוצות לוודא, ככל שניתן, שהגורמים הרלבנטיים, לרבות גורמים חיצוניים, נוקטים באמצעים הנדרשים להפחתת חשיפתו לסיכוני סייבר, לרבות ביצוע בדיקות נאותות וניטור באותם גורמים (או גופים) שזוהו כמהותיים לפעילות העסקית התקינה ולאספקת השירותים ברמה הנדרשת".

עוד נכתב בטיוטה שיצאה היום כי התאגיד הבנקאי נדרש לערוך אחת לתקופה מיפוי של הספקים המהותיים של התאגיד הבנקאי ובמקרה שגורמים רלוונטיים בתאגיד יגיעו למסקנה כי הספק חושף אותו לסיכוני סייבר משמעותיים (לדוגמה, כאשר הספק אינו עומד בהתחייבויות מסוימות או מקיים אותן אך במידה לא מספקת), עליהם לדווח להנהלת התאגיד. כמו כן, בכפוף להוראת הפיקוח על הבנקים, נדרש התאגיד הבנקאי להעריך את הסיכונים הקיימים, לקבוע עקרונות להתחייבות הספקים ולוודא כי כלל ספקי טכנולוגיית המידע כאמור, לרבות אלה שהסכם ההתקשרות נחתם עימם טרם מועד תחילת ההוראה, עומדים בתנאים ובעקרונות שנקבעו.

על פי הטיוטה, "ספקים מהותיים" הינם  גורמי חוץ הנכללים בשרשרת האספקה של התאגיד הבנקאי (כדוגמת חברות התומכות במתן שירותי מסחר בשוק ההון), שמהותיים לפעילותו ו/או חושפים אותו לסיכוני סייבר ואבטחת מידע פוטנציאליים גבוהים אשר בהתממשותם ניתן לתקוף את התאגיד הבנקאי או לפגוע בפעילותו. הכוונה לגורמי חוץ הנותנים שירותים לתאגיד בתחומים הקשורים לטכנולוגיית המידע, כגון: תמיכה ו/או תחזוקת מערכת מידע, אחסון נתונים רגישים מחוץ לחצרי התאגיד, שירותי מיקור חוץ טכנולוגיים, וכד'. אין הכוונה לספקים כגון: בתחום ההסעדה, שירותי ניקיון, אספקת אנרגיה, וכד'.

לדברי רו"ח מונרוב בישראל זה בעצם המגזר הראשון שהרגולטור מסדיר אצלו את התגוננות מאיומי הסייבר בקרב שרשרת האספקה בצורה מסודרת כאשר הכוונה להסדיר הנושאים בתחומים מפוקחים נוספים כגון חברות הביטוח וגופים מוסדיים כאשר במסגרת עבודתה של הרשות הלאומית להגנת הסייבר במהלך החודשים האחרונים, מקודמת מתודה לאומית להגנה על שרשרת האספקה. מתודה זו נכתבת בשיתוף עשרות גורמים מהמשק הישראלי אשר מתמחים בתחום אבטחת המידע והסייבר.  מתודה זו תצטרף למסכים קודמים אשר ייצאו ומסייעים לגורמים השונים במשק בהתמודדות עם איומי הסייבר.

ריט 1, קרן ההשקעות במקרקעין (ריט) מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2017 כולה. הקרן מצליחה כבר מעל 10 שנים לספק תשואה נאה למשקיעים משתי סיבות עיקריות – התשואה על הנכסים שלה טובה (פרטים בהמשך) והמימון שלה זול. זה צפוי להמשיך עד שהמימון יעלה במקביל ובהמשך לעלייה בריבית, ואם וכאשר שוק המשרדים יהפוך לשוק של שוכרים – כלומר שהשוכרים יהפכו לחזקים יותר והמשכירים לפחות, וזה יקרה באם תהיה חולשה בשוק הזה בשל עודף שטחים ומסיבות אחרות.

כך או אחרת בינתיים התוצאות טובות:

NOI – הכנסות מנכסים בניכוי הוצאות תפעול ישירות : ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ה-NOI ל-70.2 מיליון ₪ בהשוואה ל-63.6 מיליון ₪ ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-10%.  בשנת 2017 כולה, צמח ה-NOI לכ-271 מיליון ₪, עלייה של כ-14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה נובעת בעיקר מהגידול במצבת הנכסים של החברה וכתוצאה מהמשך תהליכי השבחה והחלפת שוכרים במספר נכסים. אומדן החברה לשנת 2018 הינו 288-291 מיליון ₪ – המשקף צמיחה שנתית צפויה של כ – 7% .

• FFO  ריאלי: ברבעון הרביעי של השנה עלה ה- FFO הריאלי לכ- 52.2 מיליון שקלים, עלייה של כ- 13% בהשוואה לכ- 46.3 מיליון שקל, ברבעון הרביעי של 2016. בשנת 2017 הסתכם ה-FFO הריאלי של החברה בכ-199 מיליון שקל, עלייה של כ-17%, בהשוואה לשנת 2016, אז עמד FFO  הריאלי של החברה על כ-170 מיליון ש"ח. אומדן החברה לשנת 2018 הינו 216-218 מיליון ₪ – אומדן המשקף צמיחה שנתית צפויה של כ – 10%.
• שיעור הריבית המשוקללת של אג"ח החברה ממשיך לרדת, ועמד ליום 31 בדצמבר 2017 על 2.15% בלבד. דבר זה הוביל לפער שיא של כ-5.3% בין עלות החוב לשיעור תשואת הנכסים המשוקללת, העומדת על כ-7.46%.
• הונה העצמי של החברה בשנת 2017 גדל בכ-18% בהשוואה לשנת 2016, ומסתכם בכ- 2.1 מיליארד ₪.
• הוצאות המימון נטו של החברה, בשנת 2017, הסתכמו בכ-25.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-42.3 מיליון ₪, בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון נטו, כוללות הכנסה חד פעמית של כ-17 מיליון ₪, הנובעת מהחלפת האג"ח שביצעה החברה במהלך 2017.
• שיעור תפוסת הנכסים של החברה נותר יציב וגבוה עם 99% אחוזי תפוסה.
• תיק הנכסים המניבים של החברה, מוערך בכ-4.1  מיליארד שקל, עלייה של כ- 15% בהשוואה לכ- 3.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. לחברה 36 נכסים מניבים הכוללים משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בתי חולים סיעודיים וחניונים בשטח של כ- 470 אלף מ"ר.
• דיבידנד: דיבידנד בגין שנת 2017 בהיקף של כ-99.5 מיליון ₪, לעומת דיבידנד של 90.8 מיליון ₪ בגין שנת 2016. בגין שנת 2017, דיבידנד למניה בסך של כ- 0.59 ₪ לעומת 0.555 ש"ח למניה בשנת 2016.

שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1: "התוצאות הכספיות לשנת 2017 עלו על המשוער, ועקפנו את האומדנים שהערכנו, הן ב-NOI  והן ב-FFO הריאלי. הדבר נבע מרכישות נכסים, מהשבחות בנכסים שעשינו במהלך השנה ומעליית דמי השכירות בחלק מהנכסים. גם השנה המשכנו ברכישות שתרמו לפיזור תיק הנכסים שלנו במגזרים השונים. לצד רכישת מבנה המשרדים החדש בהרצליהבצענו מספר עסקאות בתחום הלוגיסטיקה והתעשייה הצומח כמו רכישת מתחם אמניר בחדרה, עסקת רכישת קרקע בכפר מסריק ורכישת מתחם תדביק בשדרות ותרדיון.

בשנת 2017 פעלנו לנצל את סביבת הריבית הנמוכה ולהאריך את מח"מ האג"ח מ-5 ל-6 שנים. קיבוע הריבית לטווח ארוך עשוי לסייע לנו להמשיך ולשמור על מרווח גבוה בין התשואה על הנכסים לעלות החוב המשוקללת וכתוצאה על הרווחיות.  תשואת התזרים הנקי ((FFO שלנו גבוהה, כ- 9% על מחיר המניה הנוכחי. בנוסף, אנחנו ממשיכים בחלוקת דיבידנד שוטפת ומעלים את היקפו מ 59 אג' למניה ב 2017 ל 64 אג' השנה (כ 110 מ' ₪)."

ירושלים, זה לא סוד – הופכת ליותר ויותר חרדית, פחות ופחות חילונית כאשר הצעירים עוזבים אותה לטובת ערים אטרקטיביות יותר מבחינת עבודה ובילויים.

בעיר הבירה מנסים (סוף סוף) לפתות באמת את הצעירים – עיריית ירושלים מובילה פרויקט דיור לצעירים למטרת השכרה ארוכת טווח לתקופה של 20 שנים ברציפות לצעירים ובדמי שכירות מוזלים. מדובר בפרויקט להקמת בנין בן 8 קומות במרכז העיר בצמוד למתחם תיאטרון בית מזי"א ובסמוך למרכזי התרבות והפנאי ולשוק מחנה יהודה. 

 הפרויקט יכלול: שטחי מגורים (72 יחידות דיור) * משרדים בהיקף של  2,820 מ"ר;  מסחר בהיקף של 1,160 מ"ר ; שטחי ציבור;  חניון תת-קרקעי עם 267 מקומות חניה; כל יחידות הדיור  יהיו להשכרה

ראש העיר ניר ברקת – "הצעירים הם החמצן לעתידה של ירושלים. התכנית שיזמנו  היא הישג משמעותי שיסייע לצעירים לשכור דירות במחירים הנמוכים ממחיר השוק ב- 20% על-ידי יצירת וודאות בגובה תשלום שכר הדירה"

עיריית ירושלים מזמינה יזמים להתמודד במכרז לחכירת מגרש המיועד לבניית 72 יח"ד למגורים המיועדות להשכרה, שטחי מסחר, משרדים, חניונים ושטחי ציבור. מדובר בפרויקט הכולל תכנון והקמה בניין בן 8 קומות במתחם שבין הרחובות עליאש ומסילת ישרים, בצמוד לתיאטרון בית מזי"א.

על פי התכנית ניתן יהיה להקים כ-72 יחידות דיור בבניין, כאשר יחידות הדיור תיועדנה למטרת השכרה ארוכת טווח למגורים למשך תקופה של 20 שנה ברציפות. יש לציין כי 40 יחידות דיור, המהוות 55% מכלל הדירות בבניין יהיו בשטח שלא יעלה על 45 מ"ר והן תיועדנה לדיור בשכר דירה מפוקח ומופחת שיהיה 20% נמוך יותר ממחיר השוק (כ- 85 ₪ למ"ר), ובדמי ניהול שלא יעלו על 4 ₪ למ"ר (מחיר שכירות ממוצע לדירה 2,975 ₪ ודמי ניהול בסך של עד 140 ₪ לחודש). שאר יחידות הדיור תיועדנה להשכרה בשוק החופשי. בפרויקט יבנה חניון ציבורי בן 180 חניות.

 ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: "הצעירים הם החמצן לעתידה של ירושלים. התכנית שיזמנו היא הישג משמעותי שיסייע לצעירים לשכור דירות במחירים הנמוכים ממחיר השוק ב- 20% על-ידי יצירת וודאות בגובה תשלום שכר הדירה והיא חלק ממכלול פעולות שלם שאנחנו מובילים כדי להפוך את ירושלים בכלל לאטרקטיבית לצעירים ואת מרכז העיר בפרט, יחד עם ריכוז מוסדות אקדמיים בתחום האמנויות שמחזירות את מרכז העיר להיות הלב הפועם של ירושלים".

שוהם ביזנס העוסקת במתן הלוואות, מתן שירותי מטבע ובעיקר בניכיון המחאות לענף התשתיות והנדל"ן, ונמצאת בשליטתו של אלי נידם (48.92%) מדווחת על תוצאותיה הכספיות לשנת 2017, המשקפות צמיחה משמעותית בפעילות ועלייה ברווח וברווחיות.

הכנסות המימון לשנת 2017 הסתכמו ב-18.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 4.2 מיליון שקל בשנת 2016. הכנסות המימון נטו לשנת 2017 הסתכמו ב- 11.2 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 2.4 מיליון שקל בשנת 2016. הרווח הנקי הסתכם ב-5 מיליון שקל לעומת 1.03 מיליון שקל אשתקד. הרווח ברבעון האחרון של 2017 הסתכם בכ-2 מיליון שקל והכנסות המימון הסתכמו ב-5.8 מיליון שקל.

האשראי ללקוחות נטו הסתכם ב-110.4 מיליון שקל, וההון עצמי של החברה הסתכם ב-31.1 מיליון שקל.

דירקטוריון החברה החליט לאמץ מדיניות דיבידנד לחלוקה של 30% מהרווח והכריזה על חלוקת דיבידנד של 2 מיליון שקל, תשואה של 2.8% ביחס לשווי הנוכחי של החברה

אלי נידם, יו"ר הדירקטוריון: "אנו גאים בתוצאות הכספיים של שנת 2017 ובמיוחד ברבעון הרביעי של השנה כיוון שהוא מהווה את התשתית לפעילות ברבעונים הקרובים. לצד שמירה על צמיחה חזקה בשנה האחרונה תוך ניהול סיכונים מושכל, פעלנו ב-2017 להפחתת עלויות המימון. לאור האיתנות הפיננסית של החברה ויכולתה לגייס מימון זול יותר, בכוונתנו לבחון מהלך של גיוס חוב מדורג מתוך מטרה להגדיל את היקפי הפעילות והפחתה משמעותית נוספת של עלויות המימון. לצד זאת אנו בוחנים לקיחת אשראי ממוסד בנקאי, מהלך שעשוי אף הוא להוריד את עלויות המימון של החברה מחד ולתרום להגדלת הפעילות מאידך. בהסתכלות לשנת 2018, בכוונתנו לשמר את מגמת הצמיחה תוך הפחתת רמת הסיכון והוזלה של עלויות המימון – אנו מאמינים כי מהלכים אלו יובילו לרווחים הולכים וגדלים תוך יצירת ערך רב לבעלי המניות של החברה."

משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום את הדוח הראשוני על כלכלת ישראל לשנת 2017 – קרן מכובדת, קרן בינלאומית, אבל הדוח הזה, סליחה על הביטוי – שווה ל… 

אז הפוליטקאים קפצו על ההזדמנות, כחלון אמר "עיקרי הדו"ח השנתי של קרן המטבע נותנים אישור בינלאומי נוסף ליציבות ולצמיחה של הכלכלה הישראלית. הדו"ח משקף את ההשקעה התקציבית האדירה של משרד האוצר במשרדים החברתיים ובתשתיות לצד קידום רפורמות מבניות. כל הנתונים מוכיחים – מדיניות של כלכלה חופשית ואחראית לצד חמלה ורגישות חברתית מצמיחה את המשק הישראלי ומחזקת את מעמדו כמשק כלכלי מוביל בעולם".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, גם ניצלה את ההזדמנות – "אני מודה לאנשי המשלחת מקרן המטבע על עבודתם המקצועית והיסודית. ראויה לציון המלצת המשלחת לאשר בדחיפות את הקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית, לנוכח השינויים הצפויים במערכת הפיננסית. המשלחת מפרטת מספר המלצות שיישומן הינו תנאי הכרחי להמשך הצמיחה האיתנה גם בטווח הארוך, ובדגש על הצורך לשפר את המיומנויות באמצעות שיפור רמת החינוך וכלים נוספים להעלאת הפריון; והמשך שילוב ערבים וחרדים בשוק התעסוקה. חשוב שהממשלה תאמץ המלצות אלו ותפעל ליישומן בעקביות".

אבל חוץ מחנופה וגינונים, לא היה כאן ואין בדוח שום דבר מחדש, שום דבר חד, חותך, מבקר,  סתם דוח.

קרן המטבע הבינלאומית ציינה  לחיוב את הצמיחה האיתנה ומצבו הטוב של שוק העבודה. הצפי הוא להמשך הצמיחה האיתנה ועלייה באינפלציה בשנים 2018-2019, אם כי קצב העלייה באינפלציה אינו ודאי. הקרן הדגישה כי למרות ביצועים מאקרו-כלכליים טובים, סביבת האינפלציה בישראל מצויה מתחת לטווח היעד מזה זמן רב, בין היתר בשל מאמצי הממשלה להגברת התחרותיות ולהפחתת יוקר המחייה.

הקרן מדגישה כי במהלך השנים הקרובות יש להפחית את הגירעון התקציבי באופן מתון כדי לשמור על מגמת הירידה בחוב. תקופת הגאות הכלכלית יוצרת הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות משמעותיות בייחוד בתחומי החינוך וההכשרה, שוק המוצרים והסביבה העסקית. אתגר מרכזי בכלכלה הישראלית הוא רמת כישורים ושיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב קבוצות מיעוט באוכלוסייה, בפרט החרדים וערביי ישראל. בעוד שהקרן מציינת לחיוב את ההתקדמות שהשיגה הממשלה בשנים האחרונות בהתמודדות עם האתגר להעלאת שיעור ההשתתפות בקרב קבוצות מיעוט אלו, התחזיות הדמוגרפיות לגידול במשקלן באוכלוסייה בעשורים הקרובים דורשות שיפור נוסף.

על אף הגידול שנרשם בשנים האחרונות בתקציב החינוך, הקרן מדגישה כי עדיין ישנו מקום לשיפור ומחדדת את הצורך בהתייעלות המערכת. הקרן מציינת לחיוב את העבודה הנעשית כיום בתכנון וביצוע רפורמות בתחום ההכשרות המקצועיות, ומדגישה את הצורך בחיבור השינויים בתחום ההכשרות לצרכים של שוק העבודה.

עוד צוינה לחיוב בדו"ח עבודת הממשלה בתחום ההשקעה בתשתיות והודגש הצורך בשיפור בעיקר בתחום תשתיות התחבורה. בימים אלו נעשית עבודת מטה של ועדה ממשלתית בנושא פיתוח אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לתחום התשתיות עד לשנת 2030, וזו שמה דגש גם על פרויקטים הדורשים מענה בחומש הקרוב. לאור משכם הארוך של פרוייקטי תשתיות תחבורה, הקרן מדגישה את הצורך בטיפול גם בצד הביקוש לתשתיות בטווח הזמן הקצר וציינה לחיוב יוזמות דוגמת פיילוט "עוברים לירוק".

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקדה תכנית ביבנה בהיקף של כ- 12,500 יחידות דיור. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה בהחלט יכול להגדיל עוד יותר את העיר יבנה שנהנית בשנים האחרונות מגידול מאסיבי בכמות התשובים על רקע הבנייה הרבה.

על רקע התוכנית אמר יו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "הותמ"ל אישרה היום תכנית משמעותית הכוללת 12,500 יח"ד במרכז הארץ. תכנית זו כוללת את כל פתרונות התשתית הנדרשים בדגש על תחבורה ציבורית ומבני ציבור ותוביל לתנופת פיתוח בעיר יבנה. התכנית מדגישה שוב את חשיבותה של הוועדה ויכולתה לתכנן תוכניות איכותיות בפרק זמן קצר"

במסגרת תוכנית הבנייה ייבנו כאמור 12,500 דירות, מתוכן כ- 2,000 יח"ד קטנות בצפיפות של כ- 21 יח"ד לדונם נטו ועוד 500 יח"ד מיוחד. הבינוי המוצע בתכנית כולל מגוון רחב של דפוסי דיור שמרביתו מאופיין בבנייה מרקמית למגורים בגבהים שונים הנעים בין 6-14 קומות.

התכנון המוצע תואם לראייה הכוללת המפורטת בתכנית המתאר ליבנה. התכנון מבוסס על שלד עירוני הבנוי לאורך שדרה מרכזית החוצה את התכנית, שדרות משניות ורחובות מסחריים, מערכת שטחים פתוחים, שבילים להולכי רגל, רוכבי אופניים ומוסדות ציבור המקושרים למערך התחבורה הציבורית, השבילים והדרכים.

בתכנון השכונה ניתן דגש לחיבורה לעיר הוותיקה וזאת באמצעות הפרדה מפלסית מדרך מס' 42 וממסילת הברזל, על ידי הקמה של מרכז עירוני נרחב הכולל תחנת רכבת, מרכז תחבורה ובינוי לשימושים של תעסוקה, מסחר ומגורים.

מוסדות הציבור פרוסים בשטח התכנית בצורה המאפשרת מרחקי הליכה קצרים ובטוחים מהם ואליהם. התכנון המוצע כולל היצע של יחידות דיור בגדלים שונים המאפשר מתן מענה לכלל האוכלוסייה.  נוסף על כך כוללת התכנית שטח למרכז תרבות ופארק עירוני לאורך נחל שורק אשר יפותח גם הוא במסגרת התכנית.

בתכנית שטחים פתוחים רבים הכוללים פארקים רובעיים, שטחים ציבוריים פתוחים קטנים יותר וגינות שכונתיות, פוזרו ברחבי השכונה בצורה מיטבית המאפשרת הליכה מינימאלית מבתי המגורים. השטחים הפתוחים והרחובות המקומיים יוצרים מערכת שטחים ירוקה, רציפה ונגישה אשר מהווה אלטרנטיבה למערכת הדרכים עבור הולכי הרגל.

התכנית מציעה כ- 400,000 מ"ר של שטחי תעסוקה הכוללים תעשייה עתירת ידע ומשרדים המרוכזים במרכז התעסוקתי הנגיש והקרוב לתחנת הרכבת, המרכז יאפשר גישה נוחה ומהירה ואפשרויות תעסוקה רבות.  נוסף על כך המרכז כולל כ- 10,000 מ"ר של שטחי מסחר אשר ישרתו את אזור התעסוקה, באי תחנת הרכבת ותושבי השכונה והעיר. כמו כן כוללת התכנית חזיתות מסחריות בתחום השכונה בהיקף של  כ – 5,000 מ"ר שיהיו בנגישות גבוהה לתושבים.

בחלקה הצפוני של התכנית מצוי נחל שורק, התכנית מציעה פארק עירוני ושטחים פתוחים בגדת הנחל הדרומית. נוסף על כך כוללת התכנית שטחים נרחבים בייעוד חקלאי, התכנית לא משנה את השימושים בשטחים אלו ומאפשרת את המשך העיבוד החקלאי.

התכנית קודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות מנהל הפרויקט משה כהן ואדר' קולקר.

רפי אלמליח, מנהל אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל ציין כי "מדובר בתכנית איכותית, המסדירה מערך מגורים ותשתיות נרחב מאוד באזור ביקוש במרכז הארץ. התכנית מאפשרת תמהיל מגורים רחב אשר ייתן מענה לצרכים המשתנים של פלחי האוכלוסייה השונים עבורם היא מהווה פוטנציאל למגורים. מלבד זאת היא מסדירה מערך תשתיתי, תנועתי ורכבתי לעיר יבנה ולאזור כולו. תכנית זו היא בבחינת תכנית דגל הן בשל גודלה, הערך הגלום בה ואיכותה. תרומתה לעיר ולאזור היא משמעותית והיא צפויה לחזק כלכלית את המרחב באמצעות השימושים שהיא מציעה. אין ספק שהיא מהווה מענה ראוי למשבר הדיור ולמאמצי רמ"י לטפל בנושא".