קופות הגמל וקרנות ההשתלמות יציגו תשואה שלילית ממוצעת של 2.5% בחודש מאי 2022. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה שלילית של 2% לבין תשואה שלילית של 3.3%. כך על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה.

זהו החודש הקשה ביותר לקופות מאז מרץ 2020 בעת התפרצות הקורונה בו ירדו הקופות בממוצע ב-8.6%. התשואה השלילית במאי התקרבה למינוס 5%, ורק העליות של הימים האחרונים בשווקים שיפרו את התמונה הכוללת.

התשואה השלילית של הקופות החודש נבעה כמעט כולה מחולשת שוק המניות ושוק האג"ח בישראל. בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית בעוצמה גדולה וזאת בניגוד למגמת שוקי המניות בעולם: מדד ת"א 35 ירד ב-5.7%, מדד ת"א 125 ירד ב-6.8%, מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 9.7%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-10.4%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה מעורבת. בארה"ב רשמו השווקים יציבות שערים עם נטייה לירידות כאשר מדד הדאו ומדד ה-S&P נותרו ללא שינוי ואילו מדד הנאסד"ק ירד בשיעור של 2.1%. באירופה נרשמה מגמה מעורבת: ה-DAX הגרמני עלה ב-2.1%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-1% וה-Eurostoxx 50 ירד ב-0.8%. ביפן עלה מדד הניקיי בשיעור של 1.6%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה בשיעור של 1.2%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-3.6%, 2.6% ו-3.1% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 2.2%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-2.1%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-2.1%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-3.2%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-1.6%.

 ינואר-מאי: תשואה ממוצעת של 5%-

מתחילת השנה רשמו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תשואה שלילית ממוצעת של 5%, כלומר מחקו כשליש מהתשואה החיובית בשיעור של 14.3% שנרשמה ב-2021.

התשואה השלילית נבעה כמובן משוקי המניות בעולם אשר הציגו מגמה שלילית חזקה מתחילת השנה. בארה"ב נרשמו ירידות שערים חדות, כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-13.3%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-9.2% ומדד הנאסד"ק ירד ב-22.8%.

גם באירופה נרשמה מגמה שלילית: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-10.2%, ה-CAC הצרפתי איבד 9.6% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 11.8%. ביפן מדד הניקיי ירד בשיעור של 6.9%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-12.5%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם שוק המניות בישראל רשם מגמה שלילית: מדד ת"א 35 ירד ב-3.8%, מדד ת"א 90 ירד ב-5.6%, מדד ת"א 125 ירד בשיעור של  4.4% ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד של 16.5%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני ירד ב-4.9%. מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה ב-6.8%.

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות!

גובה המס המוטל על מילוי לסיגריות אלקטרוניות יופחת ב-10% בכל אחד מרכיבי המיסוי. זאת בעקבות אישור של ועדת הכספים להצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב-2022 – צו הממסה סיגריות אלקטרוניות.

ברשות המיסים הסבירו כי ההפחתה נובעת מהדיונים בהם עלה כי עיקר קהל הצרכנים למילוי זה הוא מבוגרים, וכן מהסיבה שבעת המילוי נגרם פחת. עוד צוין כי מאז כניסת המס לתוקף מורגשת ירידה של עשרות אחוזים ביבוא הסיגריות האלקטרוניות

לעניין מיסוי הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות, הפופולאריות בקרב צעירים אין שינוי, וזה נותר ברף הגבוה יותר.

האישור מגיע בהמשך לדיוני הוועדה בתחילת השנה. בעקבות כך שהתנגדות שהוגשה לצו שאושר טרם נדונה, פורסם צו חדש שהצריך את אישור הוועדה, בתוך כך אושר גם שינוי בצו לעניין גובה מיסוי הנוזל למילוי סיגריות אלקטרוניות.

הצו החדש קובע כי על נוזל למילוי סיגריות אלקטרוניות יחול מס קנייה בגובה 243% מהמחיר הסיטוני השכיח בתוספת 7.34 שקל למ"ל, אשר בכל מקרה לא יפחת מ- 14.08 שקל למ"ל.

מדובר בהפחתה משיעור המס שהוטל בצו הקודם, כאשר רכיבי המיסוי הופחתו ב-10% כל אחד מהם. טרם ההפחתה עמד המיסוי בצו הקודם על מס קנייה בגובה  270%+ 8.16 שקל למ"ל אשר לא יפחת מ- 15.64 שקל למ"ל.

נציג רשות המיסים, קובי בוזו הסביר כי התיקון נעשה משתי סיבות: "במהלך הדיונים עלה שנוזל המילוי משמש יותר את האוכלוסייה המבוגרת ופחות את בני נוער שמתמכרים יותר לחד פעמיות. מה שגילינו עוד, זה שיש פחת מסוים – כשקונים בקבוקן של נוזל, וצריכים למלא את כלי הסיגריה, תוך כדי נשפך נוזל, ויש פחת מסוים".

מנהיגי אירופה החליטו להטיל חרם נפט על רוסיה. זוהי חבילת הסנקציות השישית שמוטלת על המדינה מאז פלשה לאוקראינה בסוף חודש פברואר 2022, בניסיון לגרום לה להסיג את כוחותיה.

רוסיה הגיבה לדברים בהתחייבות למצוא יבואניות אחרות של הנפט שלה.

מחיר הנפט מסוג ברנט הגיב לחדשות בקפיצה נוספת של 4% למחיר של 124 דולר לחבית, שיא של יותר מחודשיים.

העלייה במחיר הנפט, לצד שיבושים באספקת סחורות אחרות בגלל המלחמה, גובות מחיר בדמות זינוק באינפלציה כבר כמה חודשים, והלחץ על המחירים עובר גם לקטגוריות אחרות כמו מזון, אלכוהול וטבק.

"מועצת האיחוד האירופי החליטה כי חבילת הסנקציות השישית נגד רוסיה תתמקד בנפט ומוצריו, שמספקת רוסיה למדינות האיחוד האירופי, למעט החרגה של הנפט המועבר בצינורות", נאמר בהודעת מועצת האיחוד האירופית.

ההחרגה, שמכסה 10% מהנפט הרוסי בלבד, נועדה על מנת שלהונגריה, סלובקיה וצ'כיה – שכולן מחוברות לחלק הדרומי של הצינור – תישאר גישה לנפט, ועל מנת שראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, יאשר את ההסכם, שהתנגד לו בהתחלה.

הסנקציות הקודמות שהטיל האיחוד על רוסיה כללו בין היתר ניתוק של הבנק הגדול ברוסיה סבארבנק ממערכת התשלומים סוויפט, החרמה של שלושה אמצעי מדיה שבבעלות המדינה, וסנקציות אישיות על אנשים שאחראים על הפשעים באוקראינה.

כ-36% מיבוא הנפט של האיחוד האירופי מגיע מרוסיה, שהיא יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וערב הסעודית.

איך משקיעים בנפט?

מפסיקים להשתעבד לשעבוד. אף על פי שרישום שיעבוד כנגד אשראי בנקאי הוא פעולה נפוצה בסקטור העסקי – מדי שנה מגיעות לרשם החברות במשרד המשפטים כ-120 אלף בקשות לשיעבודים, המיועדות לאפשר לסקטור העסקי ליהנות ממימון בנקאי לפעילותו,

במשך שנים ארוכות נעשה ההליך, המהווה ערובה להחזרת האשראי מהחברה לבנק המממן, באופן ידני, בתהליך מסורבל ואיטי.

כעת זה נגמר. בימים אלה הושק בשיתוף פעולה בין רשם החברות לבנק מזרחי-טפחות, שירות חדשני לרישום השעבודים באופן מקוון: ממערכות הבנק ישירות למערכות רשם החברות – כך שהרישום מתבצע בתוך דקות והחברה יכולה ליהנות מיידית מהאשראי שהיא זקוקה לו.

מעכשיו, יתאפשר ללקוחות בנק מזרחי טפחות לבצע רישום שעבוד חדש באופן מקוון, נוח, יעיל ומהיר, שיחליף תהליך ידני, עתיר טפסים וחתימות פיסיות, וארוך יחסית. בהתאם לתהליך החדש, יתבצע רישום השעבוד על ידי משלוח מסר מקוון מהמערכת בבנק למערכת של רשם החברות, ועדכון מיידי של רישום השעבוד במאגר רשם החברות ובספרי הבנק.

לצד הנוחות וקלות הביצוע, לרישום המקוון יש יתרון חשוב נוסף – מנקודת מבטם של הלקוחות, והוא היכולת שלהם לצרוך אשראי, לקדם ולהרחיב את עסקיהם, מיד כשהרישום המקוון נקלט. זאת, בשונה מהמצב בתהליך הידני, שבו הם נאלצים להמתין זמן ארוך יחסית, עד להשלמת הרישום.

לפני כחצי שנה העלה רשם החברות, בשיתוף מזרחי טפחות, שירות סילוק שעבוד באופן מקוון, שמאפשר עדכון מיידי ומקוון של סילוק שעבודים.

מזרחי טפחות הוא הבנק הראשון מבין הבנקים שעושה שימוש במערכת השעבודים המקוונת, ההערכה היא שבשלב מאוחר יותר גם בנקים אחרים ייצרו שיתוף פעולה דומה עם רשם החברות.

בשיתוף עופר לוין GTI

אדגר דגה, האמן הצרפתי הנודע, אמר פעם: "אמנות אינה מה שאתה רואה, אלא היא מה שאתה גורם לאחרים לראות בה." בעוד שאחדים מוצאים באמנות נחמה והשראה, או פשוט נהנים מערכה האסתטי, אחרים עשויים למצוא ביצירות אמנות הזדמנות אמיתית להשקעה. אמנות נקנתה ונמכרה בתולדות האנושות לפחות מימי הביניים. עם התפתחות יצירות אמנות הניתנות לשינוע בקלות והקצאת חללים יעודיים לטובת מכירה או קנייה של יצירות נולד שוק אמנות.

אמנות כהשקעה

שוק האמנות העולמי, שגדל באופן ניכר בעשרים השנים האחרונות הודות לגלובליזציה ולאינטרנט, הפך לתעשייה של ממש ששוויה מוערך בלמעלה מ-60 מיליארד דולר. הסיבות להשקעה באמנות מגוונות והמשקיעים בה כוללים קשת רחבה של חובבי אמנות, מבקשי כבוד ויוקרה, וכאלה המעוניינים לנצל את פוטנציאל הרווח הגלום בה.

"ישנם שני מרכיבי מפתח להבנת השקעה באמנות," כך אומר עופר לוין, אסטרטג פיננסי ואספן נודע של אמנות ישראלית הראשון הוא חשיבותה של האמנות ככלי ל'פיזור השקעות'. מבחינה היסטורית, שוק האמנות הצליח לשמור על מגמה חיובית, במיוחד בהשוואה למכשירים פיננסים ידועים. אמנות עשויה לשמש לא רק לצורך גריפת תשואה נאה אלא גם ככלי יעיל לצמצום סיכונים בעיתות האטה בשוק המניות, האג"חים או כל מכשיר פיננסי אחר. לדוגמה, במהלך המשבר הפיננסי מ-  2007 עד 2009, בעוד מדד
S&P 500 חווה צניחה של למעלה מ-50% מהשיא שלו, מחירי יצירות של מאה האמנים הנחשבים בעולם, שסבלו אף הם מהמשבר, ירדו ב-25% לערך. המעניין הוא שהפער בא לידי ביטוי גם בכיוון ההפוך: כאשר שוק המניות החל להתאושש שוק האמנות השתרך באיטיות מה אחריו. כיום מניחים ששוק האמנות בעולם מפגר אחר שוקי המניות בחצי שנה עד שנה וחצי. עם זאת, ירידות בשוק האמנות התאפיינו יותר על ידי האטה ברכישות מאשר בירידה אמיתית בערכה של יצירה נתונה, ומכאן חשיבותו של שוק זה.

ניתן לציין תקופות משבר אחרות בהיסטוריה המודרנית שהיו להן השלכות על שוק האמנות: האחת אירעה בשנות ה-30 של המאה העשרים, בעקבות השפל הגדול; השניה בשנת 1991 בעקבות קריסת בועת הנדל"ן ביפן, והשלישית בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. כל אלה מובילים אותי למרכיב הנחוץ השני, והוא – 'סבלנות'. כאשר משקיעים באמנות חשוב להחזיק בהשקעה לטווח ארוך, באופן זה מבטיחים שערך היצירה יעלה ואיתו גם התשואה הצפויה. עיתות משבר, כמו אלה שציינתי, מאריכות, כמובן, את משך הזמן שבו ניתן לחזות בעליית ערך יצירת אמנות. במשבר של 1991, לדוגמה, שוק בתי המכירות צנח בלמעלה מ-60% ויחד איתם גם מחירי היצירות, ששבו לרמתם טרם פרוץ המשבר רק לאחר עשור."

שוק האמנות הישראלית

שווי שוק האמנות הישראלית, בניגוד לשווקים דומים בעולם, הוערך עד לא מזמן בסביבות 50 מיליון דולר בשנה. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים. עד שנות החמישים הצליחו אך בקושי תריסר אמנים ישראלים להתפרנס ממש מאמנותם, ואספני האמנות הישראליים הבודדים שהיו פעילים באותה תקופה נהגו לשלם לאמן מחיר קבוע בסך 10 לירות בערך עבור ציור בודד (בסביבות 110 דולרים בערך של היום). רק לאחר מבצע קדש ב-1956 ועליית כוח הקנייה החלו להאמיר מחירי יצירות אמנות. כבר בשנות השישים ציורי שמן של אמנים כגון מרסל ינקו, נחום גוטמן או משה קסטל נמכרו ב- 1,500 לירות בממוצע עבור כל ציור (בסביבות 5,500 דולר בערך של היום).

עם השנים גדל שוק האמנות באופן דרמטי במיוחד משנות התשעים. בין שנת 2000 לשנת 2010 הכנסות שוק האמנות הישראלית נעו בסביבות 180 מיליון דולר, כאשר 2007 היתה אחת מן השנים הטובות ביותר באותו עשור עם מכירות בשווי למעלה מ-30 מיליון דולר. כאמור, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי של 2008 המחירים צנחו בסביבות 40%, אבל השוק התאושש יחסית במהירות ופרץ דרך עם בוא העשור החדש.

"צריך תמיד לזכור ששוק האמנות הישראלית נתון הן להשפעות מקומיות והן לגלובליות. לדוגמה, כאשר בועת הדוט-קום התפוצצה בשנת 2000, השלכותיה הורגשו יחד עם המהומות שפרצו בעקבות כישלון ועידת קמפ דיוויד," כך מסביר עופר לוין "השקעות בכל שוק צונחות בעיתות מלחמה. הדבר נכון גם במקרה של שוק האמנות הישראלית."

אפיקי השקעה חדשים בשוק האמנות

עתיד ההשקעות באמנות נמצא עמנו זה זמן מה. מספר אתרי אינטרנט מציעים כבר היום מרחבים דיגיטליים לקניה ומכירה של יצירות אמנות, וחלקם בשוק האמנות הגלובלי רק הולך וגובר. הודות לסגרים שהוטלו בעולם בעקבות משבר הקורונה גדלה עד מאד פעילות ההשקעות בפלטפורומות האלה. הכנסות בית המכירות סות'ביס, לדוגמה, שגם ברשותו אתר אינטרט העוסק בקניה ומכירה של יצירות, גדלו בשנת 2020 פי ארבעה, ובבתי מכירות אחרים נרשמה גם כן עליה משמעותית במכירות. בנוסף, מספר פלטפורומות דיגיטליות מאפשרות כיום למשקיעים לרכוש או למכור מניות המייצגות השקעה ביצירת אמנות בודדת או רק בחלקה.

"כיום מגוון האפשרויות החדשות להשקעה באמנות עשוי להתאים לכל כיס. באופן כללי קיימים בעולם שלושה אפיקים בסיסיים: אפיק אחד הוא השקעה בקרנות גידור המתמחות באמנות ולעיתים אף בז'אנר מסוים בתוכה. במקרה זה המשקיעים מתחייבים 'לנעול' את סכום ההשקעה במשך מספר שנים כדי למקסם ככל שניתן את ערך היצירות ולממש את הרווח על ההשקעה. אפיק נוסף מאפשר השקעה במניות המייצגות חלקים מתוך יצירת אמנות אחת. באופן זה גם משקיעים קטנים, שאין ברשותם את הסכום הדרוש לרכישת יצירת אמנות של אמן נחשב, מסוגלים להיכנס לשוק. היתרון כאן הוא שניתן לבחור בין שתי אפשרויות – להמתין מספר שנים עד שהיצירה נמכרת ואז לממש את המניות, או למכור את המניות מבעוד מועד בשוק משני.

אפיק שלישי הוא מה שמכונה כיום NFT (מטבע שאינו בר החלפה = Non-Fungible Token) שהוא שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין לצורך יצוג בעלות וקנייה ומכירה של פרטי אמנות – מוחשיים או דיגטליים. אם האינטרנט איפשר לבתי מכירות מסורתיים לעבות את ערוצי המכירה עבור יצירות האמנות שברשותם, הרי שה-NFT מגדיל, הלכה למעשה, פי כמה את פוטנציאל השווי של יצירה נתונה וחושף אותה למעגלי משקיעים שאינם רוכשים אמנות בשגרה.

עם זאת אותם מרכיבי מפתח שהזכרתי קודם מתאימים כאן כפי שהם מתאימים ביחס להשקעות במכשירים פיננסיים ידועים: יש לחקור ביסודיות את יצירת האמנות, את מידת האותנטיות שלה ואת המסגרת שבה היא מוצעת להשקעה, את טווח המחירים בהשוואה ליצירות דומות, ולאחר שמבצעים החלטה מושכלת יש להתאזר בסבלנות." מסכם עופר לוין.

465 תביעות ייצוגיות ונגזרות הוגשו בעשור האחרון, כאשר כ–46 תביעות בשנה בממוצע הוגשו בשנים 2011-2020, לעומת כ–16 תביעות בשנה בממוצע בשנים שקדמו לעשור החולף. כך עולה ממחקר של רשות ניירות ערך הבוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך ודיני החברות בעשור החולף, בדגש על המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, שהוקמה בתחילתו של עשור זה. המחקר נערך על ידי עו"ד לירון כהן דניאלי, עו"ד בר כהן ורועי קנריק, ממחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך.

אף על פי שהאכיפה הפרטית מופקדת, למעשה, בידי השוק, רואה הרשות ערך רב בהליכי האכיפה הקבוצתיים ובעידודם. שכן, אכיפה פרטית המתפקדת כהלכה היא כלי משלים לעבודת הרשות, המשרתת תכליות דומות לאלו של האכיפה שמבצעת הרשות ובהן הרתעה, הגברת משמעת השוק והגדלת אמון המשקיעים בשוק ההון. נוסף לכך, נכון להיום האכיפה הפרטית היא אמצעי האכיפה היחיד אשר באמצעותו מקבלים המשקיעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן ההפרות.

בין היתר, נבחנו במחקר היקף התביעות הייצוגיות והנגזרות המוגשות בתחום, מגמות בולטות, והאם ניתן להצביע על שינויים לאורך העשור. זאת בהתחשב בתוצאות ההליכים וסכומי הפיצוי המושגים בהם.

להלן עיקר ממצאי פרק הנתונים והמגמות הכלליות במחקר:

בעשור הראשון להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו חלו תמורות משמעותיות בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך ודיני החברות:

• כמות התובענות הייצוגיות והנגזרות בעשור האחרון יותר מהכפילה את עצמה ביחס לשנים שקדמו לו. כאמור, במהלך השנים 2011-2020 הוגשו בממוצע כ-46 תביעות קבוצתיות בשנה, וזאת לעומת כ-16 תביעות בשנה בעשור שלפניו. מדובר בשינוי חיובי לאחר שנים ארוכות בהן פעילות האכיפה הפרטית בישראל הייתה מוגבלת וחסרה.
• על אף הגידול המשמעותי בהיקף האכיפה הפרטית בעשור החולף, הגופים המוסדיים אינם לוקחים חלק פעיל באכיפה הפרטית – הגישו כ-1% מכלל התביעות שהוגשו בעשור. מעורבות הגופים המוסדיים באכיפה פרטית בארץ נותרה מצומצמת על פני העשור, ודאי בהשוואה למעורבותם בארה"ב.
• הגידול במספר התביעות המוגשות לצד קיטון מסוים במספר החברות הרשומות למסחר הוביל לכך שעל פני העשור שיעור התביעות הקבוצתיות ביחס למספר החברות גדל באופן משמעותי, ו"ההסתברות להיתבע" עלתה על פני העשור. עם זאת, בשנת 2021 חל שינוי משמעותי במגמה זו לנוכח ירידה במספר התביעות וגידול במספר החברות, ואחוז "ההסתברות להיתבע" ירד לכ-4.5%.
• על פני העשור מעל מחצית מההליכים נדחו (כ-19% מסך ההליכים) או נמחקו (כ-32% מסך ההליכים). 22% מההליכים הסתיימו בפשרה ורוב ההליכים הנותרים "תלויים ועומדים". המשמעות היא שיש יחס של כ-1:2 בין ההליכים שהסתיימו בהצלחה לאלו שנדחו או נמחקו.
• ניתן גם לראות שלאורך השנים יש עלייה בכמות ההליכים שנמחקים. על אף שלא בוצע ניתוח "איכותני" נתונים אלו מעלים תהייה האם התגברות האכיפה הפרטית לא כללה לצד יתרונותיה (הרתעה ופיצוי), גם תופעות לוואי בעייתיות. השאיפה היא להשיג אכיפה פרטית משמעותית ואיכותית, ועל כן הרשות תמשיך להפעיל את סמכויותיה במטרה להביא לעידוד הגשת תביעות טובות ואיכותיות מחד, ולהקטנת תמריצים בהגשת תביעות בלתי מבוססות מאידך.

 להלן עיקר ממצאי הפרק המתמקד במעורבותה של הרשות באכיפה הפרטית:

מתוך הכרה בחשיבותה של האכיפה הפרטית, לצד הסיכונים הגלומים בה, הוקנו לרשות סמכויות שונות הנוגעות להליכי אכיפה קבוצתיים בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך, בהן סיוע במימון תובענות קבוצתיות, מעורבות בהסדרי פשרה והתייצבות והבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים. המטרה המרכזית של הפעלת סמכויותיה של הרשות בתחום זה היא לגלות מעורבות שתעודד תביעות ראויות, אשר יובילו למיצוי מיטבי שלהן לטובת ציבור המשקיעים, ותצמצם הגשתן של תביעות שאינן ראויות.

• בעשור החולף סייעה הרשות בחלק לא מבוטל מהליכי האכיפה הפרטיים שהוגשו לבית המשפט. מהנתונים עולה כי בכ-26% מכלל ההליכים הקבוצתיים מתחום החברות ודיני ניירות ערך שנפתחו בין השנים 2011-2020 הוגשה בקשת מימון לרשות, כאשר כ-27% מתוך בקשות אלו אושרו על ידי הרשות. המשמעות היא שהרשות סייעה במימון של כ-7% מסך ההליכים שנפתחו בעשור החולף במחלקה הכלכלית.
• בשנים האחרונות חל קיטון מסוים במספר בקשות המימון המוגשות לרשות. קיטון זה יכול להיות מוסבר על ידי פער בעיתוי (קרי, בשל כך שבקשות מימון ביחס להליכים שנפתחו בשנים 2019-2020 עדיין לא הוגשו לרשות) או על ידי צבירת מומחיות בתחום של עורכי דין ועלייתן של קרנות מימון פרטיות, באופן המפחית את הצורך בסיוע המימוני של הרשות.
• מבדיקת הקשר בין החלטות המימון של הרשות לאופן בו הסתיים ההליך, עולה כי כ-65% מההליכים שבהם אישרה הרשות מימון הסתיימו בהצלחה (בקשת האישור התקבלה/פשרה), וזאת לעומת שיעור של 25% בלבד של תביעות שהסתיימו בהצלחה מסך התביעות שהוגשו לבית המשפט. מכאן נראה כי קיים מתאם חיובי חזק בין החלטת המימון של הרשות ובין תוצאת ההליך וייתכן בהחלט שהחלטת המימון היא זו שמסייעת להצלחת ההליך.

 פרק הסיכום במחקר כולל תובנות לעתיד, ואלה עיקריהן:

במשך שנים היה צורך בולט לעודד את האכיפה הפרטית בתחום שוק ההון ודיני ניירות ערך. המאמצים נשאו פרי ונראה כי חלו תמורות משמעותיות בתחום על פני העשור באופן שאף הביא לפיצוי משמעותי לציבור המשקיעים – בשנים 2017-2020 לבדן אושרו הסדרי פשרה שכללו פיצוי מצטבר בסך של כ-615 מיליון שקל. מדובר בפיצוי משמעותי עבור המשקיעים. פסיקות המחלקה הכלכלית אף סייעו משמעותית בפיתוח נורמות ומשמעת שוק. עוד עולה מהמחקר כי הסיוע המימוני היה חשוב יותר בתחילת העשור ודומה כי הצורך בו הלך וקטן במידה מסוימת על פני העשור.

יחד עם זאת, הנתונים מראים שכלי המימון נותר כלי משמעותי והדבר ניכר הן בכך שעדיין קיים שימוש בכלי זה מצד השוק, הן לאור המתאם החיובי החזק בין החלטות הרשות לסייע במימון לתוצאות ההליך, באופן אשר עשוי להצביע על כך כי לסיוע המימוני חשיבות ביכולת ניהול ההליך. גם בעניין זה תוסיף הרשות לעקוב אחר מגמות השוק  ולפעול כמיטב יכולה לקידום אופטימאלי של תחום האכיפה הפרטית.

הרשות תמשיך להפעיל את סמכויותיה השונות בצמתים המרכזיים – בין היתר באמצעות הגשת עמדות בהסדרי פשרה ובהליכים משפטיים – על מנת להביא לכך שהתביעות הראויות יוגשו לבית המשפט וימוצו באופן מיטבי וכן שיוקטנו התמריצים בהגשת תביעות סרק וניהולן.

מדד יוני יעלה ב-0.3% על רקע העלייה במחיר הבנזין המפוקח והנדנדה הנמשכת במחירי האנרגיה. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. לדבריהם, גם במחיר הפחם (מהווה כ-20%-25% מעלות ייצור החשמל) חל זינוק, דבר המקרב עלייה במחיר החשמל בקיץ. יחד עם זאת, להערכתם, העודפים שיש לממשלה בהכנסות ממסים והגירעון הנמוך עד כה יאפשרו לה להקל על עליית המחירים, במיוחד על רקע הלחץ הציבורי.

עליית התשואות ממשיכה לצנן את שוקי הדיור למגורים בארה"ב

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בארה"ב מחויב להעלות את הריבית בחצי נקודת אחוז בשתי ההחלטות הבאות, כך על פי סיכומי הדיונים מההחלטה האחרונה. עם זאת, בשבועיים האחרונים השווקים כבר מתמחרים שלאחר מכן הקצב יתמתן לאור החששות מהאטה משמעותית בצמיחה לצד צפי להמשך ירידה באינפלציה. סקרי החברות ומשקי הבית מצביעים על צמיחה חיובית אך מתונה ברבעון השני, ומחירי הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירדו ל-4.9% באפריל.

העלייה החדה בתשואות ובריבית למשכנתאות ממשיכה לצנן את שוק הדיור למגורים, הדבר בולט בקנדה, ניו-זילנד וכמובן בארה"ב. לאחר שמחזורי המשכנתאות ירדו משמעותית גם קצב המכירות מאט. מכירות בתים חדשים בארה"ב ירדו בחדות, חודש שני ברציפות, ל-590 אלף (בשיעור שנתי) הרמה הנמוכה ביותר מאז שיא הסגרים באפריל 2020.

עוד לדברי הראל, האינפלציה הגבוהה בגוש האירו, תוביל את הבנק המרכזי לסיים השנה את תקופת הריבית השלילית ששוררת מאז 2014. הדבר תומך בהמשך עלייה בתשואות באירופה ובהתחזקות האירו. מי שניסה לאחרונה לחדש דרכון או להזמין כרטיס טיסה מרגיש את הביקושים העזים לתיירות ולנופש. תמונה דומה קיימת באירופה ב-3 החודשים האחרונים לאור הסרת מגבלות הקורונה. כך, למרות המלחמה במזרח אירופה, סנטימנט החברות בגוש האירו חיובי, ומדד מנהלי הרכש למאי עמד על 54.9 נקודות, ירידה בהשוואה לחודשיים הקודמים אך עדיין בטריטוריה חיובית.

במקביל, האינפלציה ממשיכה לעלות, כך על פי האומדן הראשוני בגרמניה היא הגיעה במאי ל-7.9%. הצמיחה החיובית לצד האינפלציה הגבוהה, שבניגוד לארה"ב עוד תעלה לאור המשקל הגבוה של האנרגיה במדדים האירופאיים, תוביל את הבנק המרכזי להעלות את הריבית עוד השנה.

השבוע נגידת הבנק המרכזי ציינה שלהערכתה הריבית תהפוך לחיובית עד לסוף הרבעון השלישי. לכן, מצפים כלכלני הראל שבהחלטת הריבית הקרובה (9 ביוני) הבנק יודיע על סיום תוכנית הרכישות ביולי לצד סיכוי גבוה להעלאה מקבילה בריבית. להערכתם, הדבר תומך בהמשך עלייה בתשואות באירופה והתחזקות האירו, במיוחד מול הדולר שלהערכתם כבר מגלם תוואי העלאת ריבית סביר.

ובסין? הפוך

התוצר בסין המשיך להתכווץ גם במאי, אך בקצב מתון יותר. כך על פי מדדי מנהלי הרכש הרשמיים שעדיין רשמו התכווצות אך מתונה יותר לאור הקלה מסוימת בהגבלות במאי. בהראל עדיין צופים המשך הפחתות ריבית ומדיניות מרחיבה של הממשלה בחודשים הקרובים.

ההתאוששות שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון היא חלק בלתי נפרד מהתנודתיות שמאפיינת את השווקים מתחילת השנה כתוצאה מהמעבר לצמצום מוניטארי, אך לא מלמדת על שינוי מגמה, בפרט כאשר הצמצום המוניטארי צפוי להתגבר עם תחילת הצמצום במאזן הפד. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן. להערכתם, מפנה לכדי מגמה חיובית בשווקים צפוי להגיע רק עם ירידת מדרגה משמעותית וממושכת בסביבת האינפלציה.

לדבריהם, המגמה השלילית בשווקים נבלמה בשבוע האחרון עם עליות חדות במדדי המניות בארה"ב, ירידה במרווחי האשראי והיחלשות של הדולר בעולם, וזאת על רקע התמתנות בציפיות להעלאת הריבית. החשש מפני פגיעה חריפה בצמיחה בחלקים המתקדמים של השנה החל לקבל משקל גבוה יותר מאשר החשש מאינפלציה והדבר בא לידי ביטוי בירידה בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, במקביל לירידה בציפיות לאינפלציה. אמנם הציפיות לשתי העלאות ריבית של 50 נ"ב בהחלטות ביוני וביולי נותרו כמעט ללא שינוי, אך בציפיות לשנה הקרובה נרשמה התמתנות משמעותית בשיעור של כ-50 נ"ב, כך שהשוק עבר לתמחר את מיצוי העלאות הריבית ברמה של 3%-2.75% לעומת 3.5%-3.25% בתחילת מאי.

ביטוי נוסף לציפיות להאטה בקצב הצמיחה התקבל גם משוקי הסחורות, אם כי באופן חלקי. מחירי המתכות, שרגישים לצמיחה העולמית ובפרט לסין, ירדו בשיעור חד לאחרונה ואילו מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות, שרגישים יותר להרעה במצב הגיאו-פוליטי בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ממשיכים לנוע ברמות גבוהות. חששות מפני פגיעה בצמיחה לוו בעבר בירידה רוחבית של מחירי הסחורות, אך מכיוון שהחשש מפני שיבושי היצע דומיננטי יותר, גורם זה לא רק שאינו תומך בירידה באינפלציה אלא מושך לעלייה באינפלציה. לפיכך, נדרשת תרומה גבוהה יותר לירידה באינפלציה משאר ערוצי התמסורת של המדיניות המוניטארית, ובראשם התנאים הפיננסים והפעילות הריאלית.

פרוטוקול הריבית בארה"ב המשיך לשקף את הקו הניצי של הפד וכלל הערכות להמשך העלאות של 50 נ"ב בהחלטות הקרובות. אמנם אחד מחברי הפד (בוסטיק) אותת השבוע על אפשרות לעצירה בספטמבר לבחינת השפעות הצמצום המוניטארי, אך מעבר לכך שמדובר בקול בודד עד כה, ההתבטאויות האחרונות של פאוול היו ניציות באופן ניכר עם הקטנת החשיבות של גורם העלייה באינפלציה (היצע/ביקוש), ונחישות להורדת האינפלציה חזרה לסביבה של 2%.  כמו כן, בכדי שהפד יבצע עצירה תידרש מובהקות גבוהה בכך שהאינפלציה בדרך לירידה מדרגה משמעותית, ולשם כך תידרש הרעה משמעותית יותר בתנאים הפיננסים, ובוודאי שלא הקלה בהם באופן שנרשם בשבוע החולף, במקביל לתחילת הידרדרות בשוק העבודה.

לפיכך, אומרים באי.בי.אי, ההתאוששות שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון היא חלק בלתי נפרד מהתנודתיות והעצבנות שמאפיינת את השווקים מתחילת השנה, על רקע המפנה המהיר במדיניות המוניטארית, אך לא מלמדת על שינוי מגמה בשווקים. להערכת כלכלני אי.בי.אי, מפנה שכזה צפוי להגיע רק עם ירידת מדרגה משמעותית וממושכת בסביבת האינפלציה, ולשם כך נדרשת בעת זו המשך הרעה בתנאים הפיננסיים ועלייה בסביבת הריבית הריאלית, כך ששיפור בהם באופן שנרשם בשבוע החולף ייתקל שוב במדיניות המרסנת של הפד, והחל מהשבוע הקרוב תגבל חיזוק גם מהתנעת צמצום המאזן. אמנם התנעת התהליך לוותה בהכנה ממושכת מצד הפד, אך בסופו של דבר כשם שהרחבת המאזן תמכה לאורך זמן באינפלציית הנכסים, הרי שההשפעה המצטברת של צמצום המאזן תהווה גורם שמפעיל לחץ שלילי על נכסי הסיכון תוך עלייה בסטיות התקן.

מרכיב נוסף שחסר בכדי לעבור למפנה ממושך לחיוב בשווקים הוא התמחור. הירידה החדה במדדי המניות המובילים בחודשים האחרונים שיקפה התכווצות מכפילים מהירה, אך פרמיית הסיכון עלתה בשיעור מתון בלבד, והיא נעה כיום ברמות נמוכות, שכן עליית התשואות החדה שחקה את השפעת הירידה במכפילים. כמו כן, אמנם העלייה בתחזיות הרווח התמתנה לאחרונה, אך זאת לעומת הפחתה ממושכת של תחזיות הצמיחה הגלובליות לאורך המחצית הראשונה של השנה, כך שהסיכוי לעדכון כלפי מטה של תחזיות הרווח בהמשך השנה גבוה למדי.

ארה"ב: המשך עלייה בצריכה הפרטית, העלייה בריבית מצננת את שוק הנדל"ן 

עוד אומרים באי.בי.אי כי השפעת העלייה החדה בסביבת הריביות ממשיכה לתת אותותיה בשוק הנדל"ן מגורים בארה"ב. אמנם צד ההיצע ממשיך להתאפיין ברמות פעילות גבוהות, הן בהתחלות הבנייה והן בשל הפיגור בגמר הבנייה שהושפע מאוד מהשיבושים בשרשרת האספקה, אך הפגיעה ביכולת הרכישה הנובעת מהעלייה החדה במחירי הדירות ובריביות למשכנתאות, מאפילה בשלב זה על השיפור הממושך בשוק העבודה ומובילה לצינון הביקושים. כך, בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה מהירה במכירת דירות חדשות, כאשר הירידה במכירת דירות מושהות באפריל במקביל לירידה בסקר הציפיות הענפי (NAHB) משקפת צפי להמשך התמתנות הביקושים, וצפויה להוביל בהדרגה גם להתמתנות במחירים.

לעומת החולשה בשוק הנדל"ן למגורים, שרגיש מאוד לעליית הריבית המהירה, הצריכה הפרטית בארה"ב ממשיכה לעלות בקצב התואם את מגמת טרום המשבר. תהליך זה מתאפיין בהמשך נירמול תמהיל הצריכה כלומר גידול מהיר יותר בצריכת השירותים, שעדיין נמצאת מתחת למגמת טרום המשבר וזאת לעומת התמתנות הדרגתית בצריכת הסחורות. עם זאת, הגידול  בצריכה הפרטית התאפיין בחודשים האחרונים בירידה מהירה בשיעור החיסכון במקביל לגידול מהיר באשראי הצרכני. זאת, על רקע שחיקה של ההכנסה הריאלית, שכן הגידול בהכנסה הנומינאלית אינו מדביק את קצב האינפלציה. תמהיל זה מחליש את הטיעון בדבר גידול מהיר יותר בצריכה הפרטית כתוצאה מעודפי החיסכון שנוצרו בזמן המשבר, ומגביר את החשיבות של ההתפתחויות בשוק העבודה על הצריכה הפרטית ועל צמיחת המשק האמריקאי בהמשך השנה, בפרט בהתחשב בכך שהפד אותת על כוונה לצנן את שוק העבודה בכדי להוביל לירידה בסביבת האינפלציה.

בנק ישראל מכוון לסביבת ריבית ריאלית גבוהה במידה ניכרת מזו הנוכחית

באשר לתמונת המצב בישראל, אומרים כלכלני אי.בי.אי כי בנק ישראל סיפק במהלך השבוע החולף הפתעה שנייה ברציפות עם העלאה גבוהה מהצפי, כולל הגברת מינון העלאות הריבית מ-25 נ"ב באפריל ל-40 נ"ב בהחלטה הנוכחית. חלק לא מבוטל מההפתעה טמון במסר שהמשיך ללוות את ההחלטות האחרונות בדבר העלאה הדרגתית של הריבית כתלות בנתונים, כאשר הנתונים האחרונים (מדדי המחירים למרץ-אפריל ונתון הצמיחה לרבעון הראשון) היו עקביים יותר להערכתנו ולהערכת השוק עם העלאה של 25 נ"ב. לעומת זאת, מה שאינו עקבי עם מצב המשק היא סביבת הריבית הריאלית השלילית, וגורם זה קיבל משקל גבוה יותר בהחלטה האחרונה וצפוי לקבל משקל גבוה להערכתנו גם בהחלטות הבאות. שכן, הוועדה מאותת על חוסר נוחות עם סביבת אינפלציה (של 4%) הגבוהה מהיעד, הגם שחלקה נובע מצד ההיצע, במקביל לריבית נומינאלית נמוכה מ-1%. לפיכך, הוועדה תשאף, להערכתם כלכלני אי.בי.אי, להוביל את הריבית הריאלית לרמה גבוהה משמעותית מזו הנוכחית, קרוב לסביבה אפסית.

על רקע המשך העלייה במחירי האנרגיה והפיחות בשקל, במקביל להסתברות להאצה מסוימת בסעיף הדיור, תחזית האינפלציה לחודשים הקרובים מאי-יולי עודכנה כלפי מעלה בכ-0.3%, כך שתחזית האינפלציה לשנה הקרובה עודכנה מ-2.5% ל-2.8%. התפתחות זו צפויה לקבל ביטוי גם בעלייה בקצב האינפלציה השנתי (במונחי 12 חודשים אחרונים) בחודשים הקרובים מעל ל-4%. התממשות תחזית זו תקשה על הוועדה למתן את מינון ההעלאות ל-25 נ"ב, ולכן סביר לצפות להעלאה של 50 נ"ב לפחות באחת ההחלטות הבאות.

לפיכך, אומרים באי.בי.אי, מדיניות זו, שמכוונת להעלאת הריבית הריאלית, תימשך כל עוד לא יתגברו סימנים להידרדרות משמעותית בפעילות ולירידה בסביבת האינפלציה. עם זאת, מכיוון שהעולם מתאפיין ברובו בצמצום מוניטארי, וה-Fed נחוש להוביל לירידה בסביבת האינפלציה, כאשר ברקע קצב הצמיחה בסין מתמתן ונמשכות ההשלכות השליליות של ההרעה גיאו-פוליטית, סביר לצפות לכך שבשלבים המתקדמים של השנה/ תחילת 2023 תמונת הצמיחה תידרדר והאינפלציה תתמתן. לכן, מצפים באי.בי.אי שעיקר ההתאמה בריבית יבוצע עד לסוף השנה הנוכחית, עם העלאת הריבית לרמה של 2%-1.75%.

בית שמש בדרך להתרחבות משמעותית. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים החליטה לקדם  שתי תוכניות הצפויות לפתח את בית שמש לעיר מרכזית בת 350-500 אלף תושבים. כיום מונה העיר כ-144 אלף תושבים.

הוועדה החליטה לקדם תוכנית להקמת מרכז עסקים ראשי חדש לעיר. התוכנית הממוקמת בצפון העיר מתפרשת על שטח כולל של כ-2,276 דונם, וכוללת כ-4,700 יחידות דיור – מתוכן כ-960 יוקצו עבור דירות קטנות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-550,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-33,500 מ"ר עבור מבני ציבור וכ-600 חדרי מלון. כמו כן, במסגרת התוכנית כוללת הנחיות לשיקום נחל שורק ומוסיפה שטחים פתוחים.

בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת בתחומה את תחנת הרכבת של העיר, והעתקה של מרכז התחבורה הציבורית מזרחה, במטרה שימש כמרכז תחבורה משולב, שיכלול רכבות ואוטובוסים.

בנוסף, החליטה הוועדה להפקיד תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בדרום רמת בבית שמש. התוכנית מתפרשת על שטח כולל של כ-1,350 דונם, והיא ממוקמת דרומית לרמת בית שמש, וצפונית לעמק האלה. התוכנית כוללת כ-4,600 יחידות דיור – מתוכן כ-940 יוקצו עבור דירות קטנות וכ-300 עבור דיור מיוחד.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-36,000 מ"ר עבור מסחר ותעסוקה וכ-12 דונם עבור מבני ציבור, שישולבו בחזיתות הבניינים ובבנייה נפרדת, כ-221 דונם עבור שטחים פתוחים, שמתוכם כ-95 דונם יוגדר כגן לאומי.

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון ומ"מ יו"ר הוועדה המחוזית, שירה תלמי-באבאי: "התוכניות החדשות לאזור התעסוקה של בית שמש מבטאות את מדיניות הוועדה המחוזית לפיה יש לקדם בעיר שטחים לתעסוקה ולדיור במקביל. העיר בית שמש נהנית ממיקום מיטבי ונגיש, בטבורה של המדינה. עובדה זו תאפשר משיכת תעסוקה מגוונת שתחזק את העיר ותוביל להמשך התפתחותה".

ההצמדה של מחיר הדירה תיעשה לחלק הרלוונטי בלבד ועד לתאריך החוזי, הפיצוי בגין איחורים יגיע לרוכשים בזמן ובלי תירוצים ושכר הטרחה של עורך הדין של היזם – ישולם על ידו בלבד. אלה עיקרי התיקונים לחוק המכר שהציע משר השיכון ואושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה. מבחינת משרד השיכון, משמעות התיקונים היא חיסכון של מאות אלפי שקלים לרוכשי דירות.

עם זאת, יש הסבורים כי רוכשי הדירות לא רק שלא ירוויחו דבר מהשינוי, אלא אולי אף ייפגעו יותר, שכן הקבלנים עלולים להעלות את מחירי הדירות.

אלה עיקרי הנושאים שאושרו:

הגבלת הצמדת מחירי הדירות – נכון להיום, מוכרים רבים נוהגים להצמיד את מחיר הדירה, ממועד כריתת ההסכם לרכישתה ועד מועד השלמת התשלומים למדד תשומות הבנייה, וזאת על אף שחלק מהותי ממחיר הדירה מורכב מקרקע ורכיבים נוספים שאינם מושפעים בפועל מעליית מדד תשומות הבנייה.
מדד תשומות הבנייה נתון לתנודות גדולות הרבה יותר ממדדים אחרים מקובלים בשוק. הדבר יוצר אי ודאות לרוכשי הדירות אשר מקבלים החלטות תוך לקיחת סיכון משמעותי כי המדד יעלה בצורה אגרסיבית. הדבר גם מאיין את היכולת של רוכשים להיערך ללקיחת משכנתאות והלוואות לצורך רכישת הדירה, שכן בפועל מחיר הדירה במועד לקיחת המשכנתא עשוי להיות נמוך משמעותית מהמחיר שישולם בפועל.
בנוסף, בעולם של עלייה במדד תשומות הבנייה, נוצר ליזמים תמריץ שלישי לספק את הדירה במועד. מוצע להגביל את ההצמדה למדד תשומות הבנייה לרכיב הבנייה בלבד. כמו כן, מוצע לקבוע כי הצמדת התשלומים תהא רק עד למועד התשלום, בהתאם למצוין בחוזה.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה – החוק מטיל את האחריות לתשלום פיצוי בגין איחור במסירה באופן בלעדי על המוכר אך אם האיחור נובע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר הוא אינו נדרש לשלם את הפיצוי. מנגנון זה יוצר מאזן כוחות לא מאוזן שכן לרוכש יכולת התנגדות מוגבלת וגם היא באה לידי ביטוי רק באפשרות של הליכים משפטיים ממושכים. הפרקטיקה היא כזו בה מוכרי הדירות עושים שימוש נרחב בסעיף ה"פטור" וזאת למרות שטענות הנוגעות לנסיבות שאינן בשליטת המוכר נפסלת לרוב בבתי המשפט. על כן, סעיף הפיצויים אינו ממומש בצורה מיטבית בישראל. הצעת חוק זו משנה את סעיף ה"פטור" כך שהמוכר לא יידרש לשאת בפיצוי בגין איחור במסירה רק במקרה של איחור אשר נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הרוכש בלבד.

איסור גביית הוצאות משפטיות – כיום, ניתן לגבות מרוכש דירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 שקל. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכר טרחה לעורך דין מעבר לעלות הדירה עצמה.

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון: "אישור התיקון לחוק המכר היום, בא לתקן עוול של שנים רבות. אמנם, אני מבין את החששות של הקבלנים, צריך לזכור כי בכל תיקון חקיקה שמשנה מצב קיים, ישנם חבלי לידה, אך הצורך להביא לרוכשי הדירות שקיפות, וודאות וכן – גם הורדת מחירים, הוא מהותי ביותר. חקיקה זו עתידה להביא ליציבות לכלל העוסקים בענף. ולכן כבר הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד וברמ"י לפעול להכנסה באופן מיידי את התיקון לחוק מכרזי מחיר מטרה שייצאו למכרזים הקרובים".

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "המהלכים שהותנעו היום, עם אישור תיקון חוק המכר, הינם תיקונים מתבקשים. יצירה של שוק רכישה בטוח, בפרט בעסקאות נדל"ן, שהן בין העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר אותן יבצעו רוב תושבי המדינה, משמעה שמירה על שוק יציב, שמאפשר שגשוג לשותפים בו".

תיקון החוק אושר לאחר עבודת עומק שבוצעה במשרד הבינוי והשיכון בחצי השנה האחרונה. חוקי המכר עוסקים בפער הכוחות הגדול שבין מוכרי דירות לרוכשים – דבר שאינו מאפשר שוק חופשי משוכלל. עדכון החוק נעשה על מנת לצמצם את פערי הכוחות תוך קביעת כללי משחק הוגנים לכל הצדדים. ההצמדה של מחיר הדירה תיעשה לחלק הרלוונטי בלבד ועד לתאריך החוזי, הפיצוי בגין איחורים יגיע לרוכשים בזמן ובלי תירוצים ושכר הטרחה של עורך הדין של היזם – ישולם על ידו בלבד.

מדדים עתידיים , או בשמם האחר – חוזים עתידיים, הם מכשירים פיננסיים בעלי עניין רב מאוד בשוק ההון. חוזה עתידי מפחית את רמת הסיכון במסחר ולכן הוא מאוד מבוקש ובעל יתרונות רבים. כל הפרטים על מדדים עתידיים במאמר הבא.

מהם מדדים עתידיים?

מדדים עתידיים, קרי, חוזים עתידיים, הם חוזי התחייבות הדדיים בין הקונה למוכר. המוכר מתחייב בפני הקונה לספק לו את הסחורה (זהב, נפט, תירס),נייר ערך, מטבע, איגרות חוב ועוד. בעוד הקונה מתחייב לשלם לו כשהנכס ימסר ומחיר הסחורה נקבע מראש. מסחר בחוזים מסוג זה, מאפשר למשקיעים להיחשף לנכסים מרובים מגוונים ולא רק לניירות ערך, והם אפילו יכולים לסחור בבקר. מסחר בחוזים עתידיים ניתן לעשות בחו"ל בכל שעות היום ובדרך קלה בעזרת מחשבון השקעות.

סוגי מדדים (חוזים) עתידיים

Forward – חוזה שאיננו קונבנציונאלי, מותאם אישית למחיר הנכס, לסוגו, למשך החוזה ועוד. את החוזה סוחרים בחדר עסקאות בבנק. בסיס הנכס הוא מטבע חוץ, והביטחונות הם כעשרה אחוזים מגובה העסקה. על תנאי החוזה צריכים להסכים שני הצדדים.

Future – חוזה קונבנציואלי עם תנאים בסיסיים וקבועים לגבי המחיר, סוג הנכס, ומשך החוזה. הוא נסחר במגוון בורסות והבסיס לנכסים יכול להיות סחורות, מטבעות, ניירות ערך ועוד. הקונה והמוכר מתבקשים להפקיד ביטחונות שנקבעו מראש בבורסה כערבון להוצאה לפועל של החוזה.

הסוחרים העיקריים בחוזים עתידיים

הסוחרים במדדים העתידיים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות:

1. סוחרים מסחריים גדולים: קונים ומוכרים חוזים עתידיים שמקבעים את המחירים בעבור הסחורות שהם מייצרים לצורך השימוש בפעילותם.
2. סוחרים ספקולטיביים גדולים: מסחר שמטרתו היא ניבוי המחירים בשוק. נסיון להשפעה נמוכה על השוק על ידי ביצוע פעולות בכמויות גדולות.
3. ספקולנטים קטנים – סוחרי קמעונאות קטנים שסוחרים לפי כיוונם של המחירים בשוק ההון.

יתרונות המסחר בחוזים עתידיים

זמינות – שוק המסחר בחוזים עתידיים, פועל 24 שעות ביממה בשונה משוק הבורסה בישראל שפועל מהימים ראשון עד חמישי בשעות מסוימות. עובדה זו, מאפשרת לסוחר לבצע פעולות של קנייה או מכירה בכל זמן שרק ירצה בלי להיות תלוי בשעות של מסחר הבורסה שפועל בשעות מסוימות. כך למשל, אם ישנה התפתחות כלשהי בעולם או בשווקים, השינוי יקרה מיד בשוק ההון, ואם הוא לא משקיע בחוזים עתידיים הוא כבול לשעות הספציפיות של מסחר הבורסה ללא היכולת לפעול. מי שסוחר בחוזים עתידיים לא צריך להמתין ויכול לפעול בכל זמן נתון.

מינוף קטן – סכום ההשקעה במסחר בחוזים עתידיים הוא יחסית קטן ביחס לסכום העסקה, משום שהמשקיעים צריכים להשקיע ביטחונות רק עד לזמן שבו החוזה מתממש. לכן, המינוף הקטן מאפשר גריפה של רווחים בזמן קצר.

אמינות החוזים העתידיים – המוכרים והקונים לא מכירים אחד את השני וההתחייבות שלהם היא רק כלפי הבורסה. בנוסף, מחיר החוזה העתידי ישקף עסקאות אחרונות ולא יהיה מושפע ממתווכים או שינויים בשוק ההון.

איפה כדאי לי לסחור

בין אם אתם סוחרים במטבעות, במדדי שער ריבית, במניות או בסחורות, חברת טריידסטיישן היא החברה הרצויה לעשות זאת דרכה. לטריידסטיישן יש מערכת מסחר שסוחרת בחוזים עתידיים ומשתמשת בגרפים מתקדמים וכלי ניתוח מצויינים, יחד עם מסחר במהירות גבוהה מאוד ביחס לשוק. זאת ועוד, החברה מספקת שירותי תמיכה ולמידה בעברית ובאנגלית.

משרד האנרגיה ורשות החשמל מציגים לראשונה תוכניות אופרטיביות להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. יעד זה נקבע, בין היתר, כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים אליו מחויבת ישראל, ובהמשך למדיניות שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לקדם את האנרגיות המתחדשות במשק האנרגיה הישראלי.

במסגרת העבודה של משרד האנרגיה, הוערך הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, ומופה פוטנציאל הייצור הסולארי בסוגי השטח השונים, על פי הסבירות למימוש. בנוסף, מופו אתגרים וחסמים שעלו מבדיקה מעמיקה שהוביל משרד האנרגיה בין היתר בקרב יזמי האנרגיות המתחדשות ומנקודת מבטם ("מסע לקוח"). צעדי המדיניות לעמידה ביעדים בשנים 2025 ו-2030 מוצגים תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח.

התוכנית של רשות החשמל מפרטת את הצעדים המתוכננים מצידה לתמיכה בשילוב אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות, לצד מיפוי מפורט של ההספק שצעדים אלו נועדים לתמוך בו עד לשנת 2025.

בהתאם לנתוני הרשות, סך ההספק המותקן נכון לסוף שנת 2021 עמד על 3655 מגה-וואט. הרשות מפרטת בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו (מעל 7,000 מגה-וואט), ומעריכה מהו היקף ההספק שיקום בפועל מתוך הפוטנציאל (כ-4,000). זאת על מנת לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות.

עבודת הרשות כוללת את המתווה האסדרתי לשנים הקרובות, צעדים מתוכננים בתחום הגדלת פוטנציאל הקליטה של רשת החשמל, וצעדים מתוכננים לשם תמיכה ביציבות מערכת החשמל, הכול לצד לוחות זמנים מפורטים ליישום והסבר על האפשרויות השונות והכלים בהם תשתמש הרשות על מנת להשלים פערי תכנון ככל שייווצרו.

בבסיס העבודה של המשרד, מצוין כי על מנת לעמוד ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ועקב האתגר שנובע מכך כי בישראל מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי  – הוא השמש, יש לפתח את תשתיות הרשת, עם דגש על הולכה וקידום מתקני אגירה.

ההערכה המפורטת בתוכנית היא כי ההספק הסולארי הכולל שיידרש בשנת 2030 יעמוד על 17,145 מגה ואט, תוספת של 13,554 מגה ואט על ההספק הסולארי הקיים, כאשר בשנת 2025 יידרש הספק בהיקף של כ- 9,800 מגה-וואט.

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל.

העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים  יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20,000 דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון.

תכנית הפעולה ממפה כאמור שלושה תחומי פעולה מרכזיים – רשת, רגולציה ושטח, ובכל אחד מהתחומים גובשו צעדי מדיניות מרכזיים אשר יאפשרו את פתרון החסמים ויקדמו הקמה של אנרגיה מתחדשת, כך שהתכנית כוללת כ-50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם. בתחום הרגולציה ניתן למנות תהליך הוליסטי אחוד להקמת מערכות של אנרגיה מתחדשת (one stop shop), צעדים לטיוב רגולציה בערוצים השונים, חיוב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בבניינים חדשים, והקמת פורום יזמים לזיהוי והסרת אתגרים שעולים מהשטח. בתחום השטח מוזכרים קידום תחום האגרו-וולטאי, עידוד הרשויות המקומיות להקמת אנרגיות מתחדשות בשטחן, בחינת מגבלת הקרקע וקידום האתרים שאותרו על ידי המשרד במסגרת תמ"א 41. תחום הרשת כולל צעדים להאצת הקמת רשת ההולכה בחשמל, המשך עבודת הוועדה להסרת חסמים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, ופיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים. כל זאת לצד המשך קידום האסדרות אותן מובילה רשות החשמל.

תוכנית הפעולה מצטרפת למהלכים המשמעותיים להגדלת כמות האנרגיה המתחדשת בתמהיל הייצור שביצע המשרד. בשנת 2020 העמיק המשרד את יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 וקבע את יעד 30% אנרגיות מתחדשות מייצור חשמל. באוקטובר 2021 פרסם המשרד תכנית אסטרטגית ארוכת טווח להפחתת פליטות בשנת 2050.

בנוסף, משרד האנרגיה הוביל ועדת מנכ"לים בין משרדית במטרה להסיר חסמים להגעה ליעדים. תוצר עבודה זו הוביל את המשרד להמשיך ולהתעמק  בבעיות הנובעות מהשטח ולקיים תהליך של "מסע לקוח" הבונה לפרטים את תהליך שעובר היזם מהשלב בו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו-וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת לשם מיפוי ופתיחת חסמים אלה. מלבד האמור לעיל, המשרד ראה לנכון לבצע שינוי מבני שישקף את השינויים במשק האנרגיה הישראלי ולהקים יחידה חדשה שעיסוקה קידום אנרגיה מתחדשת, הערכות לקליטת רכב חשמלי והתייעלות באנרגיה.

ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת תלויה במימוש צעדי המדיניות שפורטו בתכנית האופרטיבית, ומחייבת שיתוף פעולה ממשלתי הדוק. האחריות והסמכות לקידום חלק גדול מהצעדים, מפוזרים במשרדי הממשלה השונים, וכך, לשם הבטחת הגשמת היעדים נדרשת רתימה של כלל הגורמים הממשלתיים למשימה לאומית זו.