עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מגיב היום לנתוני הצמיחה החלשים ברבעון השני שפרסמה הלמ"ס.

"האומדן הראשון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2015, עמד שיעור מזערי של 0.3 אחוז בשיעור שנתי (מינוס 1.6 אחוזים בתוצר העסקי). נתון צמיחה חלש זה דומה לשיעור הצמיחה ברבעון שבו התנהל מבצע צוק איתן – רק שהפעם ללא המבצע הצבאי", כותב קליין.

בדיקת הרכב הצמיחה מגלה שהחולשה נובעת כמעט מכל הסעיפים: ההוצאה לצריכה פרטית גדלה בשיעור זעום של 0.9 אחוז, לאחר 5.5 אחוזים ברבעון הקודם. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה בשיעור מזערי של 0.4 אחוז, לאחר 0.5 אחוז ברבעון הקודם. השקעה בנכסים קבועים ירדו ב-3.8 אחוזים, לאחר התכווצות של 8 אחוזים ברבעון הקודם. מתוך זה השקעה בבתי מגורים עלו ב-4.6 אחוזים ברבעון השני. יצוא הסחורות והשירותים ירדו ב-12.5 אחוזים, לאחר ירידה של 11.1 אחוזים ברבעון הקודם. יבוא הסחורות והשירותים ירדו ב-7.2 אחוזים לאחר עלייה של 2.4 אחוזים ברבעון הקודם.

בהראל פיננסים מציינים כי לאור האינדיקטורים הראשונים ציפינו  לנתון חלש אך חלק מהנתונים נראים חלשים באופן מוגזם ואינם עקביים עם נתוני גביית המיסים והמדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, ומכאן שיש סיכוי טוב שיעודכנו כלפי מעלה בהמשך.

כשבוחנים את הנתונים במחצית השנה הראשונה בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד מתקבלת תמונה שמייצגת נכון יותר את המצב במשק: רואים גידול ניכר בצריכה הפרטית (4.8%) ובהשקעה לדיור (3.8%) וירידה בשאר הסעיפים אך בעיקר ביצוא (מינוס 8.6%).

בהנחה שהנתונים נכונים המשמעות היא ראשית, עדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 מ-3.1% ל-2.5%. בנוסף, המשמעות הינה דחיה במועד העלאת הריבית בישראל ואפילו אפשרות להורדת ריבית, על כל מה שמשתמע מכך לגבי שער החליפין ועקומי תשואות האג"ח.

נתוני השמאי הממשלתי לפיהן, עלו מחירי הדירות ברבעון השני ב-2.7% מעוררים תגובות אצל הקבלנים. הם טוענים שהדירות עלו יותר, בעיקר דירות קטנות שעלו בתקופה הזו ב-8%. שמחה גרידינגר, יו"ר נתיב פיתוח: אין מספיק מכרזים, ואלו שכן פורסמו לפני יוזמת מחיר למשתכן היו עם עלויות פיתוח כה גבוהות שלקבלנים לא היה כדאי לגשת אליהם. לדברי שמחה גרידינגר, יו"ר ובעלים של חברת נתיב פיתוח "שוב אנו רואים הוכחה לכישלון הממשלה בטיפול ביוקר הדיור. אין מספיק מכרזים, ואלו שכן פורסמו לפני יוזמת מחיר למשתכן היו עם עלויות פיתוח כה גבוהות שלקבלנים לא היה כדאי לגשת אליהם. אם הקבלנים לא יראו שהם יכולים למכור במחירים סבירים – הם לא יגשו למכרזים ונישאר עם מלאי דירות נמוך שינציח את המצב הקיים"

גיא רוזן, שותף בטופ קפיטל, במקום לטפל בהיצע ובריביות הנמוכות, הממשלה מוצאת 'פתרונות' המזיקים לשוק כמו העלאת מסים.  גיא רוזן, שותף בחברת טופ קפיטל, המתמחה בליווי פיננסי ליזמים ופרויקטי נדל"ן: "המשך מגמת עליית המחירים בתחום הדיור הינם תוצאה ישירה של התנהלותה הרשלנית של הממשלה בכל הטיפול במשבר הנדל"ן. במקום לטפל בפער בין הביקוש להיצע ובריביות הנמוכות, הממשלה מוצאת 'פתרונות' המזיקים לשוק כמו העלאת מס הרכישה שבוצעה לפני מספר חודשים, וייצרה היסטריה של רכישות. בשלב זה לאור המשך התנהלותה של הממשלה אין סיכוי לירידת מחירי הדיור".

שמאי המקרקעין, חיים מסילתי: נתוני השמאי נותנים רק חלק מהתמונה, מחירי הדירות הקטנות זינקו בשיעור גבוה יותר של 8% במרכז הארץ. לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, "נתוני השמאי הממשלתי נותנים רק חלק מהתמונה. אם בודקים את מחירי הדירות הקטנות מגלים שהמחירים זינקו בשיעורים חדים יותר. כך למשל, על פי נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום שישי, מחירי הדירות הקטנות במרכז הארץ ובאזור ירושלים זינקו בכ-8%. אין ספק שהממשלה צריכה להכניס את ענף הנדל"ן לניתוח חירום. עליית מסים והצרת צעדיהם של משקיעים או משפרי דיור לא תעזור. צריך לאשר תוכניות לעוד ועוד דירות במגדלים של 20 קומות בכל הארץ ובנוסף לפתח את הפריפרייה כך תהיה אטרקטיבית לזוגות הצעירים".

הקרנות המנוהלות פדו השבוע כ-150 מיליון שקל. זאת, בעוד הקרנות המחקות גייסו השבוע כ-30 מיליון שקל. כך עולה מסיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  שמפרסם מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש.

מנתוני מיטב דש עולה כי נמשכו הפדיונות בקרנות הכספיות שהסתכמו השבוע בכ-230 מיליון שקל. המגייסות הבולטות: קרנות אג"ח שקלי עם 160 מ' שקל והפודות הגדולות – קרנות אג"ח מדינה עם 510 מ' שקל. הקרנות המחקות ממשיכות במגמת הגיוסים עם כ-30 מיליון שקל. זאת, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (90 מ' שקל). מן הצד השני נרשמו פדיונות בקרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (110 מ' שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה חיובית שהתבטאה בעליות שערים במרבית מדדי המניות. עליות נרשמו גם במדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני. הקרנות המסורתיות סיכמו את השבוע עם פדיון של כ-130 מיליון שקל – עלייה חדה בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם למרות התשואות החיוביות שהניבו אפיקי האג"ח והמניות. מתחילת החודש, הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות של כ-130 מיליון שקל, המתחלקים לפדיונות של כ-230 מיליון שקל בקרנות המנוהלות אל מול גיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו גיוסים של כ-130 מיליון שקל – ירידה של כמעט חצי בקצב הגיוסים שלהן לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש קרנות אג"ח כללי הן עדיין בראש הגיוסים עם כ-370 מיליון שקל.

מגמה מעורבת במדדי המניות: מחד, מימושים של 0.3% במדד ת"א 25, ומנגד, עליות של 0.4% במדד ת"א 100 וזינוק מרשים של 2.6% במדד ת"א 75. הקרנות המנייתיות1 רשמו השבוע גיוסים של כ-100 מיליון שקל – ירידה קלה של כ-10% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם, שהתחלקו לגיוסים של כ-130 מיליון שקל בקרנות מניות בישראל וגמישות ולפדיונות של כ-30 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. מתחילת החודש, הקרנות המנייתיות1 גייסו כ-210 מיליון שקל, 110 מיליון שקל מתוכן נותבו לקרנות המחקות.
אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.45%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי סיכם את השבוע עם עלייה של 0.35%. קרנות אג"ח קונצרני רשמו השבוע גיוסים של כ-90 מיליון שקל שהתרכזו בקרנות המחקות.

אגרות החוב הממשלתיות בסימן של שבוע חיובי: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה חיובית של כ-0.4% בהובלת השחרים לטווח ארוך שעלו ב-1.3%. למרות התשואות החיוביות השבוע באפיק הממשלתי, קרנות אג"ח מדינה המשיכו לאבד נכסים בקצב הגבוה ב-50% לעומת השבוע הקודם, שהסתכמו בכ-510 מיליון שקל השבוע וכ-850 מיליון שקל מתחילת החודש.

מגמה מעורבת באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-230 מיליון שקל – ירידה של כ-30% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מנגד, גיוסים של כ-160 מיליון שקל בקרנות השקליות – האפיק המגייס ביותר השבוע, המתרכזים בעיקר בקרנות שקליות בריבית משתנה.

קרנות אג"ח בחו"ל, שסבלו השבוע מפיחות בדולר אל מול השקל, רשמו השבוע פדיונות של כ-90 מיליון שקל המסתכמים לפדיונות של כ-190 מיליון שקל מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-13.08.15 כ-246.7 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.7 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-31 מיליארד שקל.

לידר שוקי הון מפרסמים סקירת מאקרו שבועית, ובה התייחסות לנתוני המאקרו שהתפרסמו בשבוע החולף, וביניהם מדד המחירים לצרכן.  לידר מציינים כי בחודש יולי היצוא התעשייתי עלה ב – 9.8% לעומת יוני, זאת לאחר ירידה חדה ברבעון ב'. לפי הגידול בהכנסות במיסי צריכה (ולא רק בנדל"ן), נמשך הגידול בצריכה ביולי. האופטימיות של הסקטור העסקי והצרכני ירדה מעט בחודש יולי. לידר צופים צמיחה של כ-2% ברבעון ב' ואולי אף פחות. הנתונים עתידים להתפרסם היום.

לידר מתייחסים לנתוני האינפלציה ומזכירים כי מדד חודש יולי עלה ב – 0.2% , ברף הגבוה של ההערכות המוקדמות. יחד עם זה, מציינים לידר כי המדד מנוכה עונתיות נותר יציב ביולי, בדומה ליוני. מסתמנת האצה בעליית מחירי הדירות לרכישה (לפי סקר הדיור) לשיעור של 4.4% בהשוואה שנתית לעומת 3.4% .  לידר חוזים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה.

מדד חודש יולי עלה ב – 0.2% לעומת התחזית שלנו של 0.1%. איזה נתון הכי ידאיג את בנק ישראל? לפי סקר הדיור, מחירי הדירות לרכישה עלו ב – 4.4% ב – 12 החודשים האחרונים, זאת לעומת עלייה מתונה של 3.4% לפני חודש.

אילו גורמים ישפיעו על האינפלציה שנה קדימה?

גורמים תומכי אינפלציה:

– השכר הממוצע נמצא במגמת עלייה, בקצב של 2.6% ב – 12 החודשים האחרונים עד מאי. בחודשים מרץ מאי קצב הגידול היה גבוה יותר בשל עדכון שכר מינימום 3%-3.5%. ללא ספק ההתקרבות לתעסוקה מלאה צפויה ללחוץ לכיוון עליית שכר, אשר צפויה ליצור לחץ לעליית מחירים, אך בעיקר במוצרים הבלתי סחירים.
– ניתן להבחין במצב של מחסור של עובדים על ידי הגידול במספר המשרות הפנויות בסקטור העסקי. מסתמן גידול בענפי התקשורת, התעשייה והמסחר הקמעונאי.
– שע"ח: מספר העלאות ריבית על ידי הפד בשנה הקרובה ללא תגובה מצדו של בנק ישראל צפויות לתמוך בפיחות מתון בשקל (הרחבת פערי הריביות). בינתיים שע"ח של השקל יוסף ב – 4.1% מערב הורדת הריבית ב – 23.2.15 .
– מחירי דיור: הנחנו שמחירי השכירות ימשיכו לעלות בשנה הקרובה בקצב עליית השכר הנומינלי, סביב 3.5% (האצה מהקצב הנוכחי). אין לצפות לגידול בהיצע של דירות להשכרה, בטח לא לאחר הכבדת המיסוי על דירות להשקעה.

גורמים תומכי דפלציה:

– מחירי הנפט ממשיכים לרדת. איראן צפויה להגדיל בהדרגה את תפוקתה ובארה"ב מסתמן גידול בתפוקת הנפט על ידי פיצלי השמן תוך כדי התייעלות והוזלת עלויות הפקה. מחירי המתכות יתקשו לעלות כל עוד כלכלת סין מתמתנת.
– המשך תחרותיות במשק בענפים שונים, כולל במזון (רפורמת "הקורנפלקס"), תקשורת (הנחנו ירידה של 6% שנה קדימה בסעיף זה) ונסיעות לחו"ל ("השמיים הפתוחים").
– הוזלה של 18% בביטוח החובה עשויה לתרום כ – 0.1%- לאינפלציה.
– המשך תחרותית מול החלופה של רכישות באינטרנט אשר לוחצת את המחירים של סעיפי מדד שונים כלפי מטה, כולל מוצרי הלבשה, ציוד לבית ועוד.
– צפויה הוזלה מאד מתונה בתחבורה הציבורית. לפי תוואי הרפורמה, חלק מהקווים יוזלו אך חלק יתייקרו. בשל העלות הזניחה (120 מיליון שקל) קשה לצפות אפקט משמעותי על מדד המחירים לצרכן.

באשר למדיניות המוניטארית כותבים לידר: "בשלב זה נדמה שבנק ישראל ישמור על הריבית ללא שינוי בסוף החודש. מדד יולי היה ברף הגבוה של הציפיות ומחירי הדיור עולים. יחד עם זאת, הלחץ לייסוף בשקל נמשך וציפיות האינפלציה יורדות. קיימת חשיבות באומדן התוצר של רבעון ב' בהחלטת הריבית. בנק ישראל יעדיף לחכות לראות אם הפד מעלה את הריבית ב – 17.9".

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש יולי, אבל הסעיפים שנתנו את הטון היו סעיפי הדיור.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש יוני 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2015 – יולי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, העיקרי מבינם הוא  מדד מחירי דירות –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8% . עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מאי 2015 – יוני 2015, לעומת מאי 2014 – יוני 2014, עלו המחירים ב-4.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת אפריל 2014 – מאי 2014, עלו המחירים ב-3.4%.

מחירים ממוצעים של דירות – המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2015, עמד על 1,361.7 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2015 שעמד על 1,368.2 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 0.5%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.4%) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגיות, מטליות ומגבות נייר (ב-1.7%).הוזלו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.1%), חומרים לניקוי הבית (ב-1.9%) .

״מעולם לא עלו מחירי הדיור ברציפות במשך עשור שנים ויותר" – כך עולה מבדיקת המחלקה הכלכלית של משרד שמאות המקרקעין ארז כהן. כהן מדווח כי "מדובר בתופעה נדירה ביותר גם בקנה מידה עולמי. הממשלה וכחלון איבדו לחלוטין את אמון הציבור. סכנה לרבבות לוקחי המשכנתאות שלא יוכלו לעמוד בפירעון ההתחייבות. תל אביב חזרה לקצב העלייה של שנות השיא 2009-2011".

משרד השמאות ארז כהן מפרסם את הדברים בתגובה לנתוני הלמ"ס לפיהם עלו מחירי הדיור בשנה האחרונה בכ-4.5 אחוזים, מתוך זה 3 אחוזים מאז נכנס כחלון לתפקידו כשר אוצר, אחוז בחודש יולי לבדו. המחלקה הכלכלית של משרד שמאות המקרקעין ארז כהן בדקה במהלך החודש האחרון את מאפייני עליית מחירי הדיור מאז תחילת 2005, כלומר כעשר וחצי שנים. מדובר, אומר ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, בתופעה ללא תקדים בהיסטוריה הנדלנ״ית של ישראל וגם נדירה ביותר בקנה מידה עולמי.

"אם נשווה את הכפלת מחירי הדיור באותה תקופה לעלייה ברמת החיים וכמות הכסף שמצויה בידי הציבור, הרי שריאלית צריך היום משק בית ממוצע בישראל. לממן את הדיור בכ-80-85 יותר לעומת תחילת 2005 ולקחת משכנתא ממוצעת של-700-800 אלף שקלים לעומת כ-400 אלף שקלים בלבד בתחילת 2005, מה שמביא פוטנציאלית רבבות משקי בית שיהיו בסכנת העדר יכולת לפרוע את המשכנתא, ובמיוחד בתרחיש אפשרי של עליית הריבית. יתרה מזה: במהלך כל אותה תקופה ארוכה, ועל אף משברים ומלחמות שהיו, על אף המחאה החברתית של קיץ 2011 ועל אף אינספור צעדים של הממשלה, המשיכו מחירי הדיור לעלות בכל פעם לאחר שהייתה ״עצירת מחירים טקטית״ בעקבות מחאת קיץ 2011,  הכוונה לעשות מעמ 0, לפני שנה וחצי ועוד", כותב כהן.

"יתרה מכך, טוענת המחלקה הכלכלית של משרד השמאות ארז כהן, בשלושת החודשים האחרונים, מאז החליט שר כאוצר כחלון על שורה של צעדים, לא רק שלא הייתה כלל עצירת מחירים, אלא הם התאפיינו דווקא בעליית מחירים מוגברת במיוחד שמזכירה מאוד את שנות השיא בעלייה, 2009-2011, ובקצב שנתי לכאורה של 12 אחוזים(!) , זאת במידה והקצב של הרבעון  האחרון, מאי-יולי, יימשך. בעיר תל אביב, לדוגמא, עלו מחירי הדיור ברבעון האחרון בשיעור ממוצע של כ-3.2 אחוזים, כלומר כ-100 אלף שקלים(!) נוספים לדירה ממוצעת ובממוצע, לכאורה, קצב עלייה שנתי מסחרר של 12-13 אחוזים, כלומר 300 אלף שקלים לדירה ממוצעת בשנה, במידה וקצב העלייה הנוכחי יימשך. האבסורד הוא, מדגיש כהן, שגם צעדים קיצוניים ושנויים במחלוקת דוגמת הכפלת מס הרכישה, שהביאו ביוני להסתערות על שוק הדיור, לפני כניסתו לתוקף, לא מנעו גם ביולי את המשך עליית המחירים ביתר שאת. משרד השמאות ארז כהן ממליץ לכחלון ולממשלת ישראל אחת, לחדול לאלתר מפתרונות מאולתרים, דוגמת מיסוי ומחיר למשתכן, כי הם גורמים לשוק להתנהג בדיוק הפוך. שתיים, לעבוד אסטרטגי, מ״טיפול בביקושים״ ל״טיפול בהגדלת ההיצע״, זאת באמצעות הגדלת כוח האדם בענף הבנייה, מעבר לשיטות בנייה מהירה ומודרנית יותר, קיצור הליכי אישור קרקע זמינה לבנייה, ויצירת תכנית ממלכתית כוללת להתחדשות עירונית שתייצר, כבר בשלב הראשון, תחושה של אופק שכיום לא קיימת כלל בשוק״, מוסיף כהן.

גלעד יפרח, הבעלים של חברת "גלעד מאי" הבונה בפריפריה: ״כחלון במו ידיו העלה וירטואלית את רמות המחירים בפריפריה, זאת במקום לבטל את עלויות הפיתוח המייקרות את הדיור גם בערים דוגמת חצור הגלילית ובית שאן  ובמקום למקד את הסיוע לזוגות צעירים ומשפרי דיור בפריפריה, הפך את המחיר למשתכן לאבן שואבת לערים במרכז דוגמת ראש העין ומודיעין וביטל את היתרון היחסי שהיה לרוכשי דירות בפריפריה. יש כאן גם חוסר הסתכלות מערכתית משוועת, כשבמקום לייצר תשתית תחבורה טובה יותר בין המרכז לפריפריה, משקיעים מיליארדים ברכבות קלות במרכז והופכים את כביש חוצה ישראל למנוע להגירה שלילית של אוכלוסיות חזקות שנוטשות את הפריפריה לטובת המרכז. לדוגמא, רכבת העמק שאמורה לקשר את בית שאן ישירות לעפולה וחיפה, רעיון מצוין לכשעצמו, האם מישהו דאג לשאטלים בין השכונה החדשה שהולכת לקום בבית שאן לבין התחנה החדשה שממוקמת בעיבורי  העיר? ואם, למשל, היו מבטלים את עלויות הפיתוח לקבלנים ומגדילים הסיוע למי שירכוש דירה לדוגמא, בגליל, ניתן היה בנקל להוזיל מחירי הדיור שם בכ-20 אחוזים.״

חברת כרטיסי האשראי כאל מקבוצת דיסקונט מדווחת הבוקר את דוחותיה הכספיים לרבעון השני 2015, מהם עולה כי החברה הגדילה את הרווח הנקי ואת סך ההכנסות ברבעון השני 2015. הרווח הנקי הסתכם בהיקף של 42 מיליון שקל לעומת 39 מיליון שקל במקביל אשתקד. כאל רשמה ברבעון הכנסות בהיקף של 310 מיליון שקל לעומת 285 מיליון שקל במקביל אשתקד.

סך ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי גדלו לשיעור של 232 מיליון שקל לעומת 217 מיליון שקל במקביל אשתקד. סך הכנסות הריבית, נטו ברבעון גדלו אף הן ל-310 מיליון שקל לעומת 285 מיליון שקל במקביל אשתקד. החברה מדווחת על עלייה גם בהכנסות מימון שאינן מריבית אשר הסתכמו ב-5 מיליון שקל לעומת 4 מיליון שקל במקביל אשתקד.

סך הוצאות החברה בגין הפסדי אשראי ברבעון השני 2015 הסתכמו ב-9 מיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל במקביל אשתקד. סך הוצאות התפעול גדלו ל-111 מיליון שקל לעומת 102 מיליון שקל במקביל אשתקד.

סעיף הדיור צפוי לעלות בצורה משמעותית גם במדד חודש אוגוסט. כך מעריך היום דודי רזניק, אנליסט לאומי שוקי הון בסקירה שבועית של התפתחויות מקרו כלכליות והשוק הסולידי.  רזניק כותב בסקירתו: "מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בהתאם לתחזיות ב 0.2%. קצב האינפלציה ב 12 החודשים האחרונים נמצא עדין עמוק מתחת ליעד יציבות המחירים של בנק ישראל ועומד על ירידה של 0.3%".

"עליית המדד הובלה על ידי עליות בסעיפי הדיור (1%), עליות בסעיף הנסיעות לחו"ל (9.6%) ובסעיף המזון (0.2%). מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד עלו ב 0.8% ורשמו עלייה של 4.4% ב 12 החודשים האחרונים. בסך הכול שוב מבטא המדד בעיקר עלייה בסעיף הדיור וכן עליות מחירים עונתיות בעיקרן. מדד יולי מצטרף ל 4 המדדים הקודמים שהיו כולם חיוביים ומבטאים את חזרתה האיטית (בחצי השנה הקרובה צפויים המדדים במצטבר לנוע סביב הרמה האפסית) של סביבת האינפלציה לטריטוריה החיובית. האינפלציה בכל שנת 2015 צפויה להסתכם במצטבר בעלייה אפסית גם כן", כותבים לאומי שוקי הון.

לאומי שוקי הון מוסיפים כי "בחודשים הקרובים צפוים המדדים להיות מושפעים מהמשך העלייה במחירי הדיור (ראה הרחבה בהמשך) וכן המשך רמתה גבוהה יחסית של  הצריכה הפרטית. מנגד הוזלות מחירי הסחורות בעולם ובעיקר ירידת מחירי הנפט, תיסוף השקל ביחס לסל וההוזלה הצפויה במחירי החשמל (בחודש הבא) והתחבורה הציבורית (בראשית שנת 2016) צפויים לקזז השפעות אלו".

בנוסף מעריכים לאומי שוקי הון כי רמת השיא של הביקושים לדיור, צפויה להוסיף לחצים לעליית מחירי הדירות והשכירות: "בחודש יוני השנה נמכרו 2,985 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות  גבוה מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מטה), וקרוב לרמת השיא של חודש אפריל השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי ביוני משקף היקף גבוה של כ-36 אלף דירות חדשות – עלייה חדה של כ-86% ביחס ליוני אשתקד, שהתאפיין בהיקף מכירות נמוך במיוחד בשל ההמתנה ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות (למשל מע"מ אפס)", כותבים לאומי שוקי הון בסקירתם השבועית.

"בסך הכול, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-58%). כאשר ברביע השני, בו נרשמה רמת מכירות שיא של 8,841 דירות חדשות, חלה האצה של 11% ביחס לרביע הראשון. התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע  אשר עומד כיום על 7.1 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביזמה פרטית מספיק לו בקצב המכירות הנוכחי). זהו הנתון הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2009 (ומהנמוכים אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר, שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית", נכתב בסקירה.

לאומי שוקי הון מעריכים כי "בחודשים הקרובים, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, עד לגיבושה המלא ותחילת מימושה של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא.

בנוסף נכתב בסקירת לאומי שוקי הון כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטות הקרובות. המשך התחזקות השקל תוביל, ככל הנראה, לעלייה במעורבות במסחר במט"ח. לאומי שוקי הון מציינים כי העלייה החדה בתקבולי המדינה ממיסי נדל"ן הביאה לעודף תקציבי חריג בחודש יולי. רמת הגרעון ממשיכה לרדת, אולם צפויה לחזור ולעלות בחודשים הקרובים ובעיקר אל תוך שנת 2016.

בנוסף מציינים לאומי שוקי הון כי נמשכת החולשה בייצוא הישראלי כתוצאה מחולשה בכלל פעילות הייצוא התעשייתי. חולשת הייצוא ממשיכה להבליט את השוני בהרכב הצמיחה המקומי הנשען בעיקר על הצריכה הפרטית. מגמה זו באה אף לידי ביטוי בהמשך הפסימיות בציפיות העסקים, למעט בסקטור הקמעונאות.

למדד תשומות הבניה המעודכן

למדד המחירים המעודכן 

מדד תשומות הבניה למגורים עלה בחודש יולי 2015 ב-0.1% והגיע ל-106.7 נקודות לעומת 106.6 נקודות בחודש קודם. (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות).מתחילת השנה עלה המדד ב-0.3%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שמשמש את הקבלנים להצמדת התשלומים מרוכשי הדירות.

השינויים המשמעותיים במדד – עלייה של 0.9% בפרק עפר. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז. בחודש יולי 2015 עלו מחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.8% ושכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.2%. לעומת זאת ירדו מחירי חומרים ומוצרים ומחירי הוצאות כלליות ב-0.1%, כל אחד. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-2%), חומרי מחצבה אחרים (ב-1.6%).

כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי  בחודשים יולי עד ספטמבר, יעלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%

מדד תשומות הבניה הוא מדד חשוב מאוד  לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד זה. ומכאן, שככל שהמדד גבוה יותר כך החוב כלפי הקבלן גדל. רוכשי הדירות נמצאים בדילמה – – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

לריבית המשכנתא המעודכנת

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הנה קצת היסטוריה  – מדד מחירי תשומות הבניה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבניה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבניה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; ובשנת 2014 עלה מדד תשומות הבניה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד.

ולמי שאוהב היסטוריה – בשנת 2010 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.9% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.7%; בשנת 2009 מדד מחירי תשומות הבניה לא עלה (על רקע ההאטה החריפה שהחלה בסוף 2008) והמדד הכללי עלה בשנה זו ב-3.9%; בשנת 2008 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. בשנת 2007 עלה מדד תשומות הבניה ב-3.1% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3%, ובשנים קודמות לרוב עלה מדד תשומות הבניה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. בסיכום עשר השנים האחרונות, נמצא שמדד תשומות הבניה עולה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי, קיימת שונות גדולה בין השנים.

מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבניה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים .פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

למדד תשומות הבניה המעודכן

ממה מורכב המדד?

מדד תשומות הבניה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבניה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבניה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בניה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בניה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבניה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבניה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

בקיצור, מדד תשומות הבניה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

"מדד חודש יולי (0.2%) לא הפתיע, אך היה ברף הגבוה של ההערכות המוקדמות (0.1%-0.2%). מחירי המזון עלו ב- 0.2% על רקע עלייה חדה במחירי הבשר (4.2%+) והעופות (3.4%+). כצפוי, מחירי הדיור (מחירי השכירות) עלו ב- 1.0%, עלייה עונתית בעיקרה. כך כותבים בבית ההשקעות לידר

חשוב לציין שלפי סקר הדיור (מדד נפרד שלא נכנס למדד מחירים לצרכן) מחירי הדירות לרכישה עלו ב- 0.8% בסקר האחרון ו- 4.4% ב- 12 החודשים האחרונים, האצה מ- 3.4% לפני חודש. מדד מעט גבוה והאצה במחירי הדיור תומכים ביציבות בריבית בסוף החודש".

בבית ההשקעות טופ אלפא כתבו בעקבות המדד: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בשיעור של 0.2% ובכך נוצר רצף של חמישה חודשים בהם שיעור השינוי במדד היה חיובי. נראה כי השפעת הצריכה הפרטית והמשך הגידול בביקוש בשוק הדיור על עליית המחירים הייתה חזקה יותר מאשר השפעה הירידה במחירי הסחורות, ובפרט הירידה במחירי הנפט בחודש יולי. נדמה כי בשוק התחילה להתבסס ההבנה כי הריבית במשק לא תרד יותר מתחת לרמתה הנוכחית, בפרט לאחר שבנק ישראל הוסיף בדו"ח היציבות הפיננסית כי החזקת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן מהווה סיכון למשק, וכי הצהרתה של הנגידה בנוגע לאי שימוש באמצעים מוניטריים נוספים לא הייתה לשווא.

הבנה זו ממשיכה להשפיע על שוק הדיור, אשר מהווה מנוע להמשך עליות מחירים במשק. מצד שני, השקל עדיין חזק יחסית מול סל המטבעות האפקטיבי, ובצירוף העובדה כי הממשלה מתכוונת להוריד את מחירי החשמל והתחבורה הציבורית, ייתכן והצריכה הפרטית, אשר נחלשה ברבעון השני של 2015, לא תהווה מנוע מספיק חזק להמשך עליות מחירים במשק. אם נוסיף את הפיחות היזום אשר ביצעו הסינים, שייתכן וטרף את הקלפים בנוגע לתהליך העלאת הריבית בארה"ב, לא ניתן לפסול כי בנק ישראל יצטרך לפעול בצורה יותר אגרסיבית מאשר הוא תכנן בהודעת הריבית הבאה. להערכתנו השינוי במדד לא הפתיע את השווקים ולכן לא נראה שינוי משמעותי בשוק אגרות החוב, אנו ממליצים על החזקה במח"מ קצר-בינוני והחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לשקלי".

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2 אחוז בחודש יולי 2015, בהשוואה לחודש יוני 2015 והגיע לרמה של 100.1 נקודות לעומת 99.9 בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים (ב-3.9%), דיור (באחוז אחד), תחבורה (ב-0.5%) ושונות (ב-0.5%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים:הלבשה והנעלה (ב-6.6%), פירות טריים (ב-1.8%) וריהוט וציוד לבית (ב-0.8%). עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.2 אחוז כל אחד והגיעו ל-100.0 ו-100.8 נקודות בהתאמה, המדד ללא דיור ירד ב-0.1 אחוז והגיע ל-99.1 נקודות.

מתחילת השנה המדד הכללי נותר ללא שינוי, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.4 אחוז, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.2 אחוז והמדד ללא דיור ירד ב-0.4 אחוז. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2015 לעומת יולי 2014), ירדו המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-0.3 אחוז כל אחד, המדד ללא דיור ב-1.1 אחוזים; לעומתם המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5 אחוז.

נתוני המגמה בחודשים אפריל 2015 – יולי 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.6%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.

מזון (ללא ירקות ופירות) מדד מחירי מזון עלה ב-0.2 אחוז. התייקרו במיוחד: בשר בקר (ב-4.2 אחוזים), עופות (ב-3.4 אחוזים), קפה נמס (ב-2.5 אחוזים), חלבה לסוגיה (ב-2.4 אחוזים), קרקרים שונים (ב-1.7 אחוזים), קמח לבן (ב-1.5 אחוזים), דגים (ב-1.4 אחוזים), סוכר (ב-1.4 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-1.3 אחוזים), בירה לבנה (ב-1.2 אחוזים), טחינה (ב-1.1 אחוזים), ריבה, דבש וכדומה (באחוז אחד) ותבלינים שונים (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: תרכיזים וסירופים (ב-3.1 אחוזים), ופלים (ב-3.0 אחוזים), לבן, יוגורט ומעדני חלב (ב-2.5 אחוזים), גבינה (ב-2.5 אחוזים), שמנת (ב-2.3 אחוזים), חמאה (ב-2.0 אחוזים), שוקולד (ב-2.0 אחוזים), מוצרי בצק (ב-1.9 אחוזים), חלב (ב-1.7 אחוזים), תחליפי סוכר (ב-1.6 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.3 אחוזים), משקאות קלים לא תוססים (ב-1.3 אחוזים), חומץ חרדל ורטבים (ב-1.3 אחוזים) ועוגות מוכנות (באחוז אחד).

ירקות ופירות: מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.1 אחוזים. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.9 אחוזים; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-1.8 אחוזים. מדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.8 אחוז; לעומתו מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.3 אחוז. מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: עגבניות (ב-16.0 אחוזים), קולורבי (ב-15.8 אחוזים), גזר (ב-9.0 אחוזים), פלפלים (ב-6.3 אחוזים), מלפפונים (ב-5.9 אחוזים), קישואים (ב-4.8 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-4.6 אחוזים), צנון וצנונית (ב-3.0 אחוזים), כרוב (ב-2.7 אחוזים), ברוקולי (ב-2.0 אחוזים), נבטים (ב-1.6 אחוזים) ושום (ב-1.2 אחוזים). הוזלו במיוחד: דלעת (ב-15.0 אחוזים), חצילים (ב-12.2 אחוזים), ירק עלים (ב-3.3 אחוזים), קלחי תירס (ב-2.2 אחוזים), פטריות טריות (ב-1.7 אחוזים) וירקות לתיבול (ב-1.5 אחוזים).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבטיחים (ב-32.0 אחוזים), שזיפים (ב-22.7 אחוזים), מלונים (ב-21.5 אחוזים), ענבים (ב-11.3 אחוזים), דובדבנים (ב-11.2 אחוזים), אגסים (ב-8.2 אחוזים) ואפרסקים (ב-5.0 אחוזים). התייקרו במיוחד: בננות (ב-25.2 אחוזים), לימונים (ב-14.2 אחוזים) ותפוזים (ב-7.9 אחוזים). מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות כבושים (ב-1.6 אחוזים), גרעינים לפיצוח (ב-1.6 אחוזים) ושקדים (ב-1.4 אחוזים). הוזלו במיוחד: ירקות משומרים (ב-1.1 אחוזים).

דיור: מדד מחירי דיור עלה באחוז אחד. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9 אחוז ומדד שכר דירה עלה ב-0.1 אחוז. שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש יוני 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2015 – יולי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן: מדד מחירי דירות: מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8 אחוז. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מאי 2015 – יוני 2015, לעומת מאי 2014 – יוני 2014, עלו המחירים ב-4.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת אפריל 2014 – מאי 2014, עלו המחירים ב-3.4 אחוזים.

מחירים ממוצעים של דירות בבעלות: המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2015, עמד על 1,361.7 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2015 שעמד על 1,368.2 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 0.5 אחוז, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה: מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.4 אחוזים) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגיות, מטליות ומגבות נייר (ב-1.7 אחוזים). הוזלו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.1 אחוזים), חומרים לניקוי הבית (ב-1.9 אחוזים) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (ב-1.2 אחוזים).

ריהוט וציוד לבית: מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.8 אחוז. הוזלו במיוחד: ארון (ב-3.6 אחוזים), כלי מיטה, מגבות וכדומה (ב-3.5 אחוזים), ריהוט וציוד לתינוק (ב-2.7 אחוזים), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-2.4 אחוזים), נרות ומפיצי ריח (ב-2.2 אחוזים), כלים חד פעמיים (ב-1.9 אחוזים), צלחות (ב-1.8 אחוזים), כלי בישול ואפייה (ב-1.5 אחוזים), מדיח כלים (ב-1.2 אחוזים), ציוד חשמלי לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (באחוז אחד), מאוורר (באחוז אחד) ומפות ומפיות (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (באחוז אחד).

הלבשה והנעלה: מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-6.6 אחוזים; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-1.3%. מדד מחירי ההלבשה ירד ב-7.5 אחוזים ומדד מחירי ההנעלה ירד ב-3.2 אחוזים. בסעיף הלבשה הוזלו במיוחד: צורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (ב-9.9 אחוזים), הלבשה עליונה (ב-8.5 אחוזים), בגדי ספורט והתעמלות (ב-4.2 אחוזים), הלבשה תחתונה (ב-2.2 אחוזים) וגרביים (באחוז אחד). בסעיף הנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לנשים (ב-5.1 אחוזים) והנעלה לגברים (ב-2.3 אחוזים).

בריאות: מדד מחירי בריאות עלה ב-0.3 אחוז. התייקרו במיוחד: מוצרי היגיינת הגוף (ב-2.9 אחוזים), משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (ב-2.4 אחוזים), רפואה משלימה (ב-1.6 אחוזים) ושירות ניתוחים קוסמטיים (ב-1.1 אחוזים). הוזלו במיוחד: חומרי רפואה ואביזרי בריאות (ב-1.9 אחוזים).

חינוך, תרבות ובידור: מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור נותר ירד ב-0.1 אחוז. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.1 אחוז; לעומתו מחירי תרבות ובידור ירד ב-0.3 אחוז. התייקרו במיוחד: ספרי קריאה ועיון (ב-9.6 אחוזים), כפר נופש, אכסניות ואירוח כפרי (ב-5.1 אחוזים) וכרטיס כניסה למוזיאון (ב-2.8 אחוזים). הוזלו במיוחד: תקליטורים וסרטי די.וי.די (ב-6.9 אחוזים), ציוד ואביזרי מחנאות (ב-2.2 אחוזים), ציוד יצירה (ב-1.7 אחוזים), מלונות ובתי הארחה (ב-1.4 אחוזים), כלי כתיבה וציוד משרדי (ב-1.2 אחוזים), מערכות צפייה ושמע (באחוז אחד) ועריכת מסיבות ואירועים (באחוז אחד).

תחבורה ותקשורת: מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.5 אחוז. מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.5 אחוז; לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (ב-24.9 אחוזים), נסיעה לחו"ל (ב-9.6 אחוזים), שירותי הובלה (ב-5.7 אחוזים) וטיול מאורגן לחו"ל (ב-5.3 אחוזים לעומת יולי 2014). הוזלו במיוחד: מכוניות (ב-1.2 אחוזים).

שונות:מדד מחירי סעיף שונות עלה ב-0.5 אחוז. התייקרו במיוחד: סיגריות (ב-3.0 אחוזים). הוזלו במיוחד: שעוני יד ותיקוני שעונים (ב-1.6 אחוזים), צורכי רחצה וקוסמטיקה (ב-1.4 אחוזים) ותכשיטים (ב-1.2 אחוזים).

רוצים לגוון את תיק ההשקעות? רוצים לעקוב אחרי משקיעים מצליחים? רוצים להשיג תשואה  ובמקביל גם ליהנות תוך כדי ההשקעות? מסחר חברתי עשוי להתאים לכם! , אבל אל תשכחו – זה יכול להיות גם מסוכן!

המשקיעים מעוניינים בדבר אחד – תשואה. הם מנסים להשיג זאת בהשקעה דרך הגופים המוסדיים שמנהלים להם את הכסף – לפעמים מצליחים, הרבה פעמים דווקא לא; הם משקיעים לבד – לפעמים מצליחים לפעמים לא, והם יכולים גם להיחשף למסחר חברתי.

מסחר חברתי מבוסס על אמת מאוד פשוטה – אנחנו יצורים חברתיים, גם כאשר אנחנו משקיעים את הכסף שלנו –  אנחנו אוהבים להשקיע יחד עם אחרים, אנחנו תמיד רוצים לדעת מה עושים האחרים, אנחנו אוהבים לדבר על ההשקעות שלנו, לספר על זה, לנסות לשכנע שאנחנו צודקים. אנחנו גם עוקבים ביחד אחרי ההשקעות ואנחנו שמחים ביחד כשיש רווחים וגם מתבאסים ביחד כשיש הפסדים. זה נהדר, אתם לא לבד.

הרווחתם בהשקעה במסחר חברתי, זה רווח כפול – הרווחתם כסף, והרווחתם את ההצלחה המשותפת – פגעתם בול בהשקעה הנכונה, בחרתם טוב אחרי מי לעקוב. ואם הפסדתם – אז אתם לפחות לא לבד. אתם באותה סירה עם משקיעים נוספים. ככה קל יותר להפסיד, מניסיון!

אבל, זה לא רק התחושה, ההרגשה, הביחד. זה גם אמור להיות מוצלח יותר לכיס. מסחר חברתי מבוסס על הגיון מאוד פשט – חוכמת המונים. התיאוריה שעומדת מאחורי המדע הזה שנקרא חוכמת ההמון איתנו כבר אלפי שנים, אבל רק בעשורים האחרונים הפנימו אותה לשווקים הפיננסים. זה עובד כך – ההמון חכם יותר מהפרט. תשאלו את ההמון כל שאלה בעולם והתשובה תהיה בסביבה של התשובה הנכונה, בעוד שהתשובה של פרט בודד, עלולה להיות רחוקה מהתשובה האמיתית. זה חוק המספרים הגדולים, זה היתרון לגודל, ויש לזה כבר השלכות על השווקים הפיננסים.

חוכמת ההמונים מגיעה לבורסה

זה מתבטא למשל  במכשירי השקעה שמבוססים על חוכמת המונים. אחרי הכל, מה זה בעצם השקעה במדד? – זו השקעה במה שחושב ההמון, זה ממוצע כל המכירות והקניות בכל ניירות הערך. זה השווי/ הערך שנותן השוק (ההמון) לקבוצת מניות מסוימת. ואפשר ללכת צעד קדימה, ולקבוע שהמדד הוא בעצם ריכוז דעת ההמון, ולכן אם אנחנו רוצים להשקיע לפי ההמון צריך להשקיע במכשירים שעוקבים אחרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות שמספקות את תשואת מדד הייחוס). מנגד המאמינים בניהול האקטיבי – ניהול השקעות בצורה שוטפת/ יומית במטרה לייצר תשואה עודפת על מדד הייחוס, סבורים שיש ערך לניהול של מומחה שעוקב, בוחן, מנתח ניירות ערך. ככה מזהים ניירות הערך שעשויים לספק תשואה עודפת, ככה הקרן המנוהלת מייצרת תשואה שעולה על המכשירים הפאסיביים.  אז זהו, שזה בפועל לא כך! המכשירים הפאסיביים (עוקבי המדדים) עולים בתשואה על רוב המכשירים האקטיביים, וקשה למצוא (אם כי פה ושם קיימים)  מכשירם אקטיביים שלאורך זמן מכים את המדד (מספקים תשואה שעולה על מדד הייחוס).

אלא שנראה שחוכמת ההמונים נופלת מחוכמת המומחים. תארו לכם שבמקום המון של מיליונים אנחנו משיגים קבוצה חברתית סגורה של מאות אנשים שמומחים בתחומם. זה כבר לא הרופא, המכונאי, הגננת והשפית שדעתם נכנסת לשקלול (בחוכמת ההמונים), אלא זה יאיר מומחה להשקעות במניות נדל"ן, לצד דני, אנליסט חברות הכימיה, מורן המומחית לבנקים   ועוד ועוד. המומחים האלו אמורים לייצר חוכמה העולה על חוכמת ההמונים, ואת זה אנו רואים עכשיו במסחר החברתי.

זה התחיל כבר עם התפרצות האינטרנט בסוף שנות ה-90'י בפורומים של משקיעים, וזה הגיע בשנים האחרונות לרשתות החברתיות. יש קבוצות פתוחות ויש קבוצות סגורות של משקיעים – מחליפים דעות, משקיעים ביחד, מרוויחים ומפסדים ביחד. אבל, זה לא נגמר שם. זה עלה מדרגה וכיום יש עשרות פלטפורמות למסחר חברתי, וגם אתם יכולים להיות חלק מקבוצת החברים הזו.

מה זה מסחר חברתי?

ברגע שנרשמתם לפלטפורמה למסחר חברתי אתם יכולים לראות בזמן אמת את פעולות המסחר של משקיעים אחרים.

כך אתם עוקבים, בודקים, מבינים מי החזקים בקבוצה, מי הגורואים של הזירה החברתית, וכך אתם בעצם מסמנים אותם, ואם רוצים מחקים את הפעולות שלהם. זה יכול להיות באופן אוטומטי. כלומר, בחרתם משקיע/ סוחר שאתם רוצים לעקוב אחרי הפעולות שלו – לחיצת כפתור, והתיק שלכם יעקוב אחריו. אוטומטי לחלוטין. אפשר גם (לזהירים יותר)  לעשות זאת בהדרגה, כשבשלב הראשון המעקב יהיה ידני – ברגע שהמשקיע/ הסוחר המועדף עליכם ביצע פעולה, אתם רואים בפלטפורמת המסחר ויכולים לבצע כמותו.

הסיכונים!

ובדיוק כמו שיש סיכוי לרווח יש גם סיכוי להפסד, חשוב להבין זאת – סיכוי הולך יחד עם סיכון, אי אפשר לדלג על הסיכון, אין קיצורי דרך! אם אתם מהמרים בעצם על שחקן אחד/ סוחר אחד או אפילו כמה שחקנים/ סוחרים, קחו בחשבון שאולי ההיסטוריה שלהם טובה, אבל זה לא מבטיח שהם יצליחו בעתיד. קחו גם בחשבון שאתם שמים את כל הבצים על אותם שחקנים, לטוב ולרע – זה יכול להצליח וזה יכול להיכשל. במקרים רבים בסופו של דבר המשקיע (טוב ככל שיהיה) מתכנס בסופו של דבר לממוצע. ואז מה הועיל המעקב אחריו, לעומת מעקב אחרי מדד השוק (מדד/ אינדקס שאתם יכולים לעקוב אחריו דרך תעודות סל).

על כלך פנים, ברגע שהחלטתם לשחק במשחק הזה, ואתם מבינים את הסיכונים הגדולים, חשוב שתפעלו דרך מערכת מסחר טובה. הפלטפורמה היא לב העניין היא צריכה להיות ידידותית, היא צריכה להיות פונקציונלית והיא צריכה כמובן לספק את כל המידע שנדרש, לפי חיתוכים שונים, ובזמן אמת. כיום יש מספר פלטפורמות איכותיות שמרכזות מסחר של רבבות סוחרים מכל העולם. אתם יכולים להגדיר את הסוחר המועדף עליכם בכל מקום בעולם, ולהרכיב כך בעצם תיק השקעות גלובלי. זה אפילו עוד יותר מרשים – אתם יכולים להגדיר משקיע/ סוחר לכל תחום – מניות ערך, מניות צמיחה, חברות היי-טק, חברות תעשייתיות, בנקים, ביטוח, תיק מט"ח, תיק סחורות וכו', ולהרכיב תיק השקעות שמנוהל על ידי מספר גורואים כשכל אחד אחראי על תחום/ אזור אחר. היופי בעניין שכמה שהוא נראה מבריק/ גאוני הוא פשוט, במיוחד פשוט בביצוע – נרשמים, עוקבים ומחליטים אחרי מי לעקוב; ויש משקיעים/סוחרים ששווה לעקוב אחריהם, אבל שוב – בהינתן שאתם מודעים לסיכונים, מודעים לכך שכלל לא בטוח שהם ימשיכו להצליח בעתיד, מפזרים את הסיכונים שלכם (לא לשים את כל הבצים בסל אחד), ונכנסים בקטן, ולא מתפתים להכניס סכומים משמעותיים מאוד.

השיטה העוקבת אחרי סוחרים מקצועיים, נקראת מסחר חברתי ואם אתם מעוניינים לפעול במסחר חברתי,  אתם צריכים שלפלטפורמה יהיה ממשק לברוקראג' (דרכו עושים את הפעולות). הטכנולוגיה זמינה וקיימת ברוב הפלטפורמות האלו. וברגע שיש לכם את הממשק הזה, אתם בעצם לא משקיעים בעצמכם, אתם פשוט עוקבים אחרי סוחרים/ משקיעים מובילים. ההצעה שלנו – אם אתם רוצים להיכנס להשקעות דרך מסחר חברתי, תעשו זאת בהדרגה, אל תשקיעו את כל הכסף מיד במסחר חברתי, תטעמו, בדיוק כפי שאתם מגוונים את תיק ההשקעות שלכם ומפזרים על פני מספר אפיקים כך גם תפזרו בהתחלה חלק קטן מההשקעות בתחום המסחר החברתי.  רק אחרי שתשתכנעו בגורואים, בכדאיות הכלכלית, רק אז, תטעמו יותר. חשוב גם לבחון את העלויות – אתם עוקבים אחרי סוחר מסוים , ומקווים להרוויח בדומה לרווח שהוא ישיג. אבל יש גם עלויות ברכישה ובמכירת ניירות הערך, מט"ח, סחורות וכו'. אתם צריכים לחשב את העלויותנ שלכם ביחס לרווחים הצפויים, ואם השורה התחתונה חיובית אז לצאת לדרך בזהירות.

אז מה היה לנו כאן? אפשרות לעקוב אחרי משקיעים/ סוחרים מוצלחים (מוצלחים בהסתמך על ההיסטוריה; כל ההיסטוריה מפורטת במערכת הפלטפורמה); אפשרות לבחור את המשקיעים/ סוחרים שאתם רוצים להשקיע כמותם; ואפשרות לעשות פעולות אוטומטיות וידניות זהות לפעולות הגורו.  כל הפעולות האלו אולי נראות טיפה מסובכות בשלב הראשון, אבל תודו שזה קלי קלות – כן, בקלי קלות לומדים את הפלטפורמה ומתחברים אליה; בקלי קלות מזהים את הכוכבים בזירה, ובקלי קלות מגדירים ביצועים שוטפים (פעולות קנייה ומכירה) בעקבות המשקיע/ סוחר שבחרנו.

המסחר החברתי הוא מעין קיצור דרך –  בלי ידע מוקדם, בלי היכרות עם שוק ההון (למרות שכמובן שהיא מומלצת) הפכתם להיות משקיעים בבורסה, אפילו משקיעים מתוחכמים. אבל קחו בחשבון אתם לא באמת שולטים בתוצאות שלכם, זה לא אתם, זה חיקוי אחרי שחקנים שהיום אולי טובים ומספקים תשואות נהדרות, אבל מה יהיה מחר?  

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת