בנק ישראל מפרסם היום את הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יוני 2015. פרסומו של דוח יציבות מעוגן בהגדרת התפקיד של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה – והוא מקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.

דוח היציבות כולל סקירה של הסיכונים ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית – הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים והשווקים הפיננסיים – וכן מתמקד בסוגיית מבנה החיסכון המוסדי של הציבור. על פי הדוח, המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם.

עם זאת, מציין בנק ישראל כי המערכת הפיננסית המקומית חשופה לשלושה סיכונים מהותיים:

השפעות הריבית הנמוכה לאורך זמן, כתוצאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם, שננקטה על רקע המשבר העולמי וההתאוששות האטית ממנו, ולאחרונה גם לאור הירידה באינפלציה, בארץ ובעולם. בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, אשר יצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים, כגון חברות הביטוח, העלייה בשווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיותן. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי נכסים עם השלכות על תיק הנכסים של הציבור ועל המוסדות הפיננסיים.

בנק ישראל מעריך כי החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם למשכנתאות בהיקפים ניכרים. הסיכון שבחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, כמו גם לאשראי הצרכני שלא לדיור, מתעצם נוכח המתאם הגבוה באשראים אלו. זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול להוביל לפגיעה בבנקים החשופים ללווים אלו. עם זאת, הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשנים האחרונות, כמו הגבלות על שיעורי המימון ביחס לשווי הדירה או שיעורי ההחזר החודשיים על המשכנתא ביחס להכנסה, הביאו לירידת הסיכונים על משכנתאות חדשות שנלקחות. לצד זאת, הירידה בתשואות הארוכות הובילה גם לירידה בריבית במסלול המשכנתא בריבית קבועה, ובשל כך חלק משמעותי יותר מהלווים החדשים בוחרים במסלול זה, שאינו טומן בחובו סיכון ללווים מעליית ריבית עתידית. יחד עם זאת, עדיין כ-71 אחוזים מיתרת חוב המשכנתא הוא בריבית משתנה, מתוך כך כ-36 אחוזים בריבית הצמודה לפריים.

לחץ על התמונה להגדלה:

בנק ישראל על שוק הדיור בדוח החצי-שנתי על היציבות הפיננסית

בנק ישראל מציין כי הסיכון המרכזי משוק הדיור ממשיך לנבוע מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לשוק זה, הן בשל היות הדיור חלק מהותי בתיק הנכסים של משקי הבית, ובפרט החלק המשמש כבטוחה לשיעור ניכר מההלוואות שנטלו משקי הבית, והן בשל האשראי לענף הבינוי והנדל"ן שהעמידו הבנקים לקבלנים. סיכון זה מתחדד נוכח המתאם הגבוה בין סוגי אשראי אלו. לפיכך זעזוע (מקומי או חיצוני) שיכלול עליית ריבית חדה ומהירה או פגיעה בהכנסות הלווים, עלול לפגוע ביכולות משקי הבית והקבלנים לעמוד  בהתחייבויות, ובכך לפגוע ביציבות הבנקים. במידה שתרחיש כזה יוביל גם לירידה במחירי הדירות, השפעתו על יציבות הבנקים  תתעצם בשל הפגיעה בביטחונות שבידיהם. עם זאת, בחלק מההיבטים מסתמנת ירידה בסיכון העולה משוק זה.

לחץ על התמונה להגדלה:

בנק ישראל על שוק הדיור בדוח החצי-שנתי על היציבות הפיננסית – 2

בנוסף כותב בנק ישראל כי המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם – גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל. החל מסוף 2014 שבו המרווחים בשוק אג"ח החברות לרדת. ככל הנראה, ירידת המרווחים נובעת בחלקה משיפור במצבן הפיננסי של החברות, אולם לא מן הנמנע שחלקה משקף את המשך תמחור החסר בשוק זה. עדויות לתמחור החסר ניתן למצוא בכך שפערי תמחור הסיכונים באג"ח החברות בין ישראל וארה"ב נמוכים מאד, ובהיקפים החריגים של חברות זרות, ובעיקר חברות נדל"ן, שבוחרות להנפיק אג"ח בישראל. תמחור החסר של הסיכונים בשוק זה משקף גם את הירידה החדה בתשואות על האג"ח הממשלתיות במהלך חודשים אלו ואת פערי התשואות השליליים בחלק מהתקופה של אג"ח ממשלת ישראל מול חו"ל.

ח"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני"), יו"ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת- מנסה לשים סוף לעמלת דמי כרטיס אשראי על כרטיסי אשראי שאינם פעילים!

סבטלובה פועלת להצעת חוק לפיה – בהינתן מצב בו כרטיס אשראי הוגדר "לא פעיל" (שלושה חודשים לא נעשה בו שימוש) תחויב מנפיקת הכרטיס (בנק או חברת אשראי) ליידע את בעל/ת הכרטיס ב-SMS+ לשלוח לו את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה + הדרכים לביטול הכרטיס.
החוק צפוי לחסוך לציבור בישראל כרבע מיליארד ₪ המשולמים כיום על כרטיסי אשראי שאינם פעילים!

ח"כ סבטלובה הגישה את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – הודעה במסרון על כרטיס לא פעיל), התשע"ה–2015. בעמוד הפייסבוק שלה כתבה ח"כ סבטלובה כי "בממוצע יש לכל אחד ואחת מאיתנו שני כרטיסי אשראי בארנק.
אתם מכירים את זה…. קורה לנו שאנו מגיעים לבית עסק ועמדת קידום מכירות מציעה לנו כרטיס אשראי בחינם עם המועדון- חינם אין כסף. אנחנו אומרים "נו, טוב, שיהיה- גם ככה לא עולה לי כסף". הכרטיס שוכב בארנק ואז מבלי לשים לב מתחילים לחייב אותנו בדמי כרטיס סתאם. הצעת החוק הזו באה לתקן את המצב העגום הזה!
בחברות האשראי, אשר נשלטות על -ידי הבנקים, נקרא כרטיס שלא נעשה בו שימוש במשך שלושה חודשים רצופים "כרטיס לא פעיל". הצעת החוק קובעת כי בגין כרטיס לא פעיל- ישלח מסרון לבעל הכרטיס + גובה דמי הכרטיס (שנעה בין 129 שקלים בשנה ועד אלפי שקלים בכרטיסים מסוימים) + דרכי ביטול הכרטיס. במידה והכרטיס עדיין חינם- תאריך פקיעת ההטבה.
בדרך זו ייחסכו לציבור הצרכנים במדינת ישראל כ-250 מיליון שקלים שהולכים סתאם. כ-200 ש"ח בשנה אותם תוכלו להשקיע בדברים מועילים. מתוך רווחי חברות האשראי והבנקים כ-500 מיליוני שקלים הוא הרווח מעמלת דמי כרטיס כאשר כחצי מזה הוא בעבור כרטיסי אשראי שאינם פעילים. באתי לשים לעוול הזה סוף!"

דברי ההסבר של הצעת החוק:
נכון להיום אלפי ישראלים מחזיקים כרטיסי אשראי שאינם פעילים במשך רבעון ומעלה. מדובר בכרטיסים שלפי הגדרות חברות האשראי- לא פעילים.
עמלת דמי כרטיס עומדת על עשרות שקלים (כ-129 ₪ לשנה לכרטיס בסיסי ועד אלפי שקלים לשנה בכרטיסים היקרתיים יותר), בהתאם לסוג הכרטיס, המועדון אליו הוא משויך, הגורם המנפיק- בנק או חברת אשראי, הסדרי הטבות למינהם וכדומה.
רבים המקרים בהם צרכן מתפתה להנפיק כרטיס אשראי בתמורה לפטור זמני מדמי כרטיס כאשר עם היפקע הפטור הצרכן מתחיל לשלם על הכרטיס דמי כרטיס, גם כאשר אין בו כל שימוש.
עשרות מליוני שקלים משולמים על ידי ציבור הצרכנים במדינת ישראל בעבור כרטיסי אשראי שאינם פעילים.
בתקופה זו, בה הנטל הכלכלי, ויוקר המחייה של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל גובר, על הכנסת לתת כתף ולעשות ככל יכולתה כדי להקטין את הנטל המוטל על ציבור הצרכנים, במקרה זה, שלא לצורך.
מאחר שרובם המוחלט של הצרכנים מחזיקים טלפונים סלולריים, מוצע בזאת לחייב את העוסקים להודיע לצרכנים על כרטיס לא פעיל, להודיע על דמי כרטיס המשולמים בגין כרטיס לא פעיל, ובמידה והכרטיס עודנו פטור מדמי כרטיס- להודיע על מועד פקיעת הפטור ודרכי ביטול הכרטיס, על-מנת להקל על הצרכנים את ההתעסקות הבירוקרטית הכרוכה בכך בחיוב גילוי נאות של דרכי ביטול ההוצאה המיותרת הכרוכה בדמי כרטיס עבור כרטיס לא פעיל

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שיוני והיא תעמוד על 0.1%. ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.

קצב עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד. עם זאת, ירידת מחירי האנרגיה שהתחדשה בחודש האחרון והייסוף בשער החליפין עלולים לעכב את חזרת האינפלציה לתוך היעד.

האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון המאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית ותוך ירידה ביצוא. סקר החברות לרבעון השני תומך בהערכה זו. המדד המשולב עלה ביוני ב-0.4%, והושפע לטובה מהגידול ביבוא ובשיעור המשרות הפנויות, אך בין מרכיביו בלטו לרעה הירידה ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להצביע על רמה גבוהה של תעסוקה ופעילות.

ההתפתחויות במשק הסיני ומשבר החוב ביוון ממשיכים להוות סיכון להתאוששות המשק העולמי, על אף ההתייצבות בתקופה האחרונה. בארה"ב ובאירופה נמשכת התאוששות מתונה, ובעוד בארה"ב גברו הסיכויים שעליית הריבית תחל עוד השנה, באירופה נמשכת ההרחבה המוניטרית, ובמספר משקים  הופחתה החודש הריבית.

החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-2.5%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%, בעיקר כתוצאה מהיחלשות האירו. הייסוף וההתמתנות בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

הפעילות הערה בשוק הדיור, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי ברמת שיא של נטילת משכנתאות חדשות, והיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-3.2%.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים.

בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

החוק לשכירות הוגנת אושר היום (שני) בוועדת השרים לענייני חקיקה.הצעת החוק קודמה עוד בכנסת ה-19 והוגשה כבר בתחילת המושב בשיתוף פעולה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) וח"כ רועי פולקמן (כולנו). ההצעה קובעת מהי דירה ראויה למגורים, הסדרת חוזה לשכירת דירה, גובה הערבות המותרת, וכן מהן חובותיו של המשכיר והשוכר בנושא תיקונים ואחריות לשמירת הנכס.

עוד קובעת ההצעה, כי יוקם רשם שכירויות שיפעיל מנגנון דיווח שיחייב כל משכיר דירה להעביר לרשם פרטי חוזה שכירות תוך חודש ממועד החתימה. המאגר יהיה שקוף ופתוח לעיון הציבור לשם בחינת חוזים קודמים על אותה הדירה וכן חוזים באיזור הסמוך לאיזור המגורים של הדייר.

בנוסף, יוענקו תמריצי מס למשכירים לטווח ארוך של חמש שנים ולבעלי דירות שיעניקו חוזים הוגנים הכוללים פיקוח על מחיר שכר הדירה. ח"כ סתיו שפיר בירכה על האישור, "מאבק של למעלה משנתיים שנתקל באינספור התנגדויות מכל הכיוונים האפשריים, נושא היום פרי. זה יום גדול ל-2 מיליון שוכרי דירות בישראל שסוף שסוף מתחילים לראות את הסוף של הג'ונגל הזה".

לדבריה, "את ההצעה הזאת קידמתי יחד עם חברי הכנסת חיליק בר ואורלי לוי אבקסיס עוד מהכנסת הקודמת ואני שמחה ששר האוצר משה כחלון החליט כבר עם הקמת הממשלה לאמץ אותה ושח"כ רועי פולקמן לקח על עצמו לקדם יחד את ההצעה והוביל אותה עד לאישור המיוחל לאחר מאבק עיקש במתנגדים מהקואליציה. יחד הוכחנו שמאבקים ציבוריים יכולים לשנות תודעה ולהביא לשינוי של ממש".

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, ציין, "כחלק מסיעת כולנו, אני מאמין בשוק חופשי ובתחרות, אבל כאשר יש כשלי שוק מחובתנו כמחוקקים להתערב ולפתור אותו. מחירי השכירות בישראל האמירו לשחקים בשנים האחרונות וקורת גג הולכת והופכת מזכות יסוד למותרות".

האשמות קשות היום נשמעו בדיון ועדת הפנים על המחסור בעובדים זרים לבניה; יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "עד להסכם עם הסינים צריך לתת פתרון ביניים. הדיור לא יכול להמתין"; ראש מטה הדיור באוצר יצחקי: "שומרים על זכויות הסינים אבל על זכויות הזוגות הצעירים לדיור הולם לא מדברים"; משרד החוץ: "הפרסומים האחרונים מחבלים באפשרות להגיע להסכם"

גדעון זעירא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סיפק נתונים ממסמך שהוכן לדיון: "סה"כ עובדים זרים חוקיים בבניין כיום 7,043. כמחציתם (47%) מסין. 96% מהם שוהים בישראל מעל לחמש שנים ושלושה חודשים (משך השהייה המקסימלי). לשאלת היו"ר ח"כ אמסלם מה החריגה הממוצעת של שהות העובדים הסינים, השיב: שלוש שנים חריגה. כיום אפשרי להביא עובדים זרים רק באמצעות הסכמים בילטרליים. כ-35% מהעובדים כיום הגיעו במסגרת הסכמים אלו מבולגריה, מולדובה ומרומניה אמורים להגיע בסוף החודש".

ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי: "ללא הבאת עובדים זרים לא יהיה פתרון למשבר הדיור. ישראל צריכה בין 50-55,000 דירות כל שנה ויכולה לייצר כ-43,000 דירות. כך שכל שנה נוצר פער של 10,000 דירות. בלי להגיע ל-60-70,000 דירות לא נצליח להוריד מחיר. אני מתרשם שהסינים לא ממש מעוניינים בהסכם בילטרלי. הם לא חתמו עם אף אחד והם תוקעים אותנו על סעיף לפיו הסינים לא יעבדו בשטחים שאינם מוגדרים לגמרי ישראל. אף ראש ממשלה לא יחתום על הסכם שמחריג את השטחים הלא מוכרים של מדינת ישראל. רה"מ הציע לסינים שנתיים להביא עובדים ללא הסכם. אנחנו שוקדים להביא לסיכום ואני מקווה לשכנע לרדת מהסכם בילטרלי".

לשאלת ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) על העובדים הפלסטינים השיב: "יש 37,000 עובדים פלסטינים ואישרנו עוד 8000. רצינו גם להגדיל את אישורי הלינה כי הם יוצאים ב-2:30 למעברים ומגיעים לאחר לילה ללא שינה ב-6:30 ומסיימים כבר ב- 14:30 כדי להספיק לחזור".

ח"כ עטר: העובדים הפלסטינים מתאימים במישור המקצועי ובזמינות ואני לא מבין למה לא ממלאים איתה את המכסה. זה מגביר את הביטחון ומוריד את מפלס הכעס. ההסתייעות בשוק העובדים הפלסטיני תורמת לשני הצדדים. היו"ר ח"כ אמסלם העיר: "אין לנו את הכלים להתמודד עם זה".

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ): "מערכת הביטחון היא הראשונה לדחוף העסקת פלסטינים. אין מגבלה ביטחונית ויש חוסר נוחות בוודאות של המעסיקים. אסור לחזור אחורה למקום של ניצול מעסיקים, דמי תיווך ושחיתות שחגגה. הוחלט ללכת להסכמים הבילטרליים. אם מה שחשוב זו בניה לצעירים, ומה שמפריע לסינים הם השטחים הכבושים, אפשר להעסיק בשטחים את הפלסטינים ופה להעסיק סינים".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "צריך להביא את העובדים מהשטחים ולקחת בחשבון את אי היציבות כשפיגוע אחד עוצר את העניין. לא צריך להיבהל מכך שהסינים לא יבנו בשטחים ולא ליצור מכך משבר".

אליאב יו"ר בוני הארץ: "יש החלטת ממשלה מלפני שבוע על מכסות של 20,000. אבל עם כל המכסות לאורך השנים, אנחנו עם 6,500 עובדים. שנה לצוק איתן במהלך שובו אחים, 3 חודשים היו מושבתים אתרי הבניה. מיצינו את התהליך במדינות אירופה. אין לנו יותר עובדים משם. רשות ההגירה מרימה כל מכשול אפשרי ברומניה, כדי שיוכלו לגשת למבחנים. היום אין שום תלונה על שוחד, קבלת כספים או תנאי העסקה כי הקבלנים הבינו את הנושא".

אמנון בן עמי מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול: "לצערי גורמים שהרוויחו, פועלים בארץ לחבל בהסכמים הבילטרליים. שלא יטייחו. לפני מספר שבועות הורשעה חברה על תיווך. חתמנו על הסכמים מכוח החלטת הממשלה. אנחנו פקידים מבצעים. יכולנו להביא באמצעות הסכמים עוד אלפי עובדים, אם היו משתפים פעולה במקום לחבל ולהחזיר את השיטות הישנות שיש בהן עשרות אלפי דולרים מתיווך. עוד הסכם בין היתר בגלל הדלפות וכותרות שמעלות את מחירו כל הזמן. קיבלנו את ההצעה של משרד האוצר ואביגדור יצחקי- לנסות להביא חברות סיניות".

היו"ר, ח"כ אמסלם: "יש החלטות ממשלה על 20,000 ועל הסכמים בילטרליים וצריך לתת פתרון ביניים עד להסכם עם הסינים. הדיור לא יכול להמתין". הוא ביקש כי בחודש הקרוב יביאו יצחקי ובן-עמי החלטה לממשלה על הפיילוט להבאת העובדים הסינים. יצחקי: "אם בסופו של דבר נגיע למסקנה שאין ברירה אלא להביאם ללא הסכם – נבחן עצמנו בראי משפטי של בג"ץ כדי להביאם. לפי הערכה זהירה הבאת העובדים הסינים תוריד את המחיר ב-5%. פה אנחנו שומרים על זכויות הסינים אבל על זכויות הזוגות הצעירים לדיור הולם לא מדברים".

חגי שגריר מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה במשרד החוץ: "גם בימים אלה אנחנו ממשיכים לנהל עם הסינים מו"מ. השבוע אמורה להתקיים פגישה בבייג'ין וזה יהיה לא אחראי לתת מידע נוסף על מו"מ בעיצומו. חד משמעית כל הפרסומים בחודשים האחרונים מחבלים באפשרות להגיע להסכם. הדברים צריכים להיעשות חשאית ואינטימית. שנה וחצי מרגע שהגדרנו נקודות מחלוקת הצלחנו להתגבר מהותית והרושם שלי הוא שהם רוצים הסכם".

היו"ר ח"כ אמסלם: "כל עוד אין הסכם החלטות הממשלה באוויר. אין ספק שההסכם הבילטרלי בא לפתור בעיה ואם אפשר לדאוג לעובדים צריך לעשות זאת. הבעיה כרגע היא משבר הדיור ואני מבקש מקווה שיצחקי יביא החלטת ביניים לממשלה להפעיל יותר גמישות בנושא. מול הסינים צריך להתנהל בצנעה. הפומביות פוגעת ואני מקווה שבתקופה הקרובה נגיע למצב של חתימה ועד אליו מצב ביניים. נקיים דיון עם תחילת המושב הבא לקבל סטטוס ולמצוא פתרון אם יימשך מצב זה"

ועדת הכלכלה של הכנסת,  קיימה היום דיון מיוחד בתוכניות לטיפול במשבר הדיור הציבורי. שר הבינוי, ח"כ יואב גלנט (כולנו), הציג בפני הוועדה את תכניתו בנושא ואמר כי "לפני 20 שנה 14% מהדירות היו שייכות לדיור הציבורי וכיום רק 2%, ומכ-120 אלף דירות בתחילת שנות ה-2000 הגענו ל-כ-62 אלף דירות כיום". השר גלנט ציין כי המשרד עצר את מכירת הדירות שלא לזכאים וקבע תוכנית בעלת חמש נקודות עיקריות לטיפול במשבר.

השר גלנט פירט וציין כי עד החגים הקרובים הכוונה היא לאייש כ-500 מתוך 700 הדירות הריקות במאגר הדיור הציבורי, ויתר הדירות יאוישו עד סוף השנה. עוד הוא ציין כי התוכנית כוללת שיפוץ מאסיבי של 4,000-5,000 דירות בשנה. כמו כן אמר כי בכל פרויקט במסגרת מחיר למשתכן תוכל המדינה לרכוש עד 5% מהדירות, ובכוונת המשרד להשתמש ב-700 מיליון שקל שנשארו ממכירת דירות הדיור הציבורי לרכישת דירות חדשות להגדלת המלאי. השר גלנט הוסיף כי בכוונת המשרד להפעיל תוכנית ארוכת טווח, יחד עם עמידר, לשפר את הדירות באמצעות תכניות פינוי בינוי.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שיבחה את השר גלנט ואמרה כי מי שמתעסק בתחום מרגיש בשינוי הגישה, אך עם זאת הוסיפה כי המציאות מבהילה כי מתוך חוק הדיור הציבורי יושם רק החלק העוסק במכירה ומעולם לא נוספו דירות חדשות. "פתרון משבר הדיור צריך להתחיל מהשכבה התחתונה". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הוסיף כי בשנים האחרונות משרד הבינוי לא ניצל את מלא תקציבו והעביר את העודפים למשרדי הביטחון, התחבורה ומשרדים נוספים. "צריך לטפל בדיור הציבורי כמו בתחבורה ובתשתיות, ולהשקיע 5-10 מיליארד שקל ב-5 שנים", אמר. ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני) הזהיר ממצב שבו דיירי הדיור הציבורי לא יוכלו לחזור לגור בדירות ששופצו במסגרת פינוי בינוי, בשל העובדה שערכן יעלה ועלות אחזקתן תעלה. הוא אף התייחס לרכישת דירות לדיור הציבורי מתוך פרויקטים של מחיר למשתכן וביקש לדעת האם המטרה היא למכור אותן להכניס כסף לאוצר או לייעדן לדיור ציבורי. השר גלנט השיב ואמר כי הכוונה היא רכישה לטובת מאגר הדיור הציבורי ולא לטובת רווחים.

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שיבח גם הוא את השר ואמר כי "אי אפשר שלא להתרשם מהנחישות והרצון לחולל שינוי". עם זאת הוא התייחס לתוכניות פינוי בינוי ואמר כי צריך "למנוע מצב שהפינוי מתבצע עכשיו ועל הבינוי נדבר אתכם אחר כך". עוד ציין ח"כ שמולי כי יש חשש להפקיד את הנושא בידי עמידר, שהייעוד המקורי שלה הוא חברה משכנת ולא יזמית, ומתח ביקורת על כך שנציגי החברה לא הגיעו בשבוע שעבר לדיון אחר שהתקיים בכנסת בנושא. היו"ר כבל אמר כי הוא מתנגד לתקיפת פקידי ציבור וביקש להפנות את הטענות לשר גלנט, שביקש גם הוא ביקש להפנות אליו את הטענות. ח"כ שמולי הוסיף עם זאת כי "התפקיד של דרג מקצועי הוא לתת תשובות לחברי הכנסת, כפי שאני יכול לפרגן אני יכול גם לגעור באחד הפקידים. לא להופיע לדיון זה יריקה בפרצופה של הכנסת". ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) אמרה כי בערים בהן יש דירות ריקות אפשר להגמיש קריטריונים.

יו"ר עמותת קול בשכונות, דוד קשני, אמר כי אפשר לעשות מהפך באמצעות מכירת 30 אלף דירות לזכאים, במהלך שיכול להכניס כ-9 מיליארד שקל. לדבריו, בכסף הזה ניתן יהיה לרכוש כ-9,000 דירות. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "הגיע הזמן שנבין שדיור ציבורי צריך להיות חלק מרכזי מפתרון משבר הדיור". הוא קרא לרכוש 25% מהדירות במחיר למשתכן לדיור ציבורי, ולא 5% לפי התוכנית. נציגת מטה מאבק הנכים, נעמי מורבייה, הביעה חשש מהפרטת עמידר. השר גלנט דחה את הטענות להפרטת החברה וביקש לדעת אם למורביה יש מידע שהחברה הולכת להיות מופרטת. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הוסיף כי הוא לא רואה את המגזר הערבי בתוכנית שהציג השר.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) בירכה גם היא על הרוח החדשה במשרד, אך הוסיפה כי "ההשתתפות בשכר הדירה לממתינים היא התעללות". היא אף מתחה ביקורת על כך ששולחים את הממתינים להתגורר בפריפריה. לדבריה, בשוק הפרטי חשופים השוכרים לסחיטות בין היתר גם כאלה בעלות אופי מיני. "מפעילים עלי לחצים איומים שאמסמס את הצעת החוק שהגשתי למתן שכר דירה ריאלי לזכאים – אם אצטרך אגיע גם ליועץ המשפטי לממשלה. לא ייתכן שאיקס מסוים בוועדת השרים לחקיקה יאיים שאם לא אסכים לחלק אתו את השלל לא יהיה חוק, ו-2,700 זכאים ישלמו מחיר כי אותו שר לא עושה את עבודתו", אמרה.

השר גלנט התייחס לדברים ואמר כי יש תמימות דעים שיש בעיה וצריך לפתור אותה, וגם הפתרון מקובל על כולם. הוא הזמין את חברי הכנסת "להיות יחד אתי במאבק על המשאבים. הבעיות תמיד יותר גדולות מהיכולת לפתור אותן, לכן מה שחשוב להגיד זה שלפי ראייתי הנושא של דיור ציבורי איננו בעיה כלכלית אלא בעיה חברתית. צריך לסייע לאוכלוסיות החלשות בלי קשר ליכולת לשאוב מהם כסף ולהחזיר להם – אלא רק להביא להם יותר כסף", אמר.

היו"ר כבל בירך על כך ש"מזה שנים מגיע למשרד הבינוי שר שאין לו אג'נדה פוליטית אחרת מלבד בינוי, שיכון ודיור ציבורי, והוא משקיע את זמנו בכך ולא בכבישים". הוא הוסיף כי הוועדה תהייה אכסניה מרכזית לטיול בכל נושאי הדיור וכי השר יוכל למצוא בוועדה אוזן קשבת. עם זאת ציין היו"ר כבל כי הוא מטפל ועוקב אחר הדיור הציבורי מזה כ-20 שנה ונדמה שבזמן הזה כמעט שום דבר לא השתנה. "השר נוטע תקוות גדולות ובכוונת הוועדה לעקוב אחר יישום התוכניות", אמר היו"ר כבל והבטיח לקיים דיון מעקב לאחר פגרת הקיץ.

אלכס זבז'ינסקי, אנליסט מיטב דש, מפרסם סקירת מאקרו שבועית, ומעריך כי בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי אך לחדש את המסר שהכול עדיין פתוח.

מיטב דש מציינים בסקירה כי לחולשה בנתוני הייצור והיצוא במשק התווספה גם הירידה באינדיקאטורים האחרונים המשקפים את הצריכה הפרטית. יחד עם זאת, לא ברור מהן הסיבות שיכולות לפגוע בצריכה הפרטית בשלב זה. הצמיחה ברבעון השני בישראל צפויה להיות אף נמוכה יותר מאשר ברבעון הראשון. במיטב מעריכים כי בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, אך עשוי לרכך או לבטל את המסר שהועבר לפני חודש, לפיו פחתו הסיכויים להפעלת הכלים המוניטאריים הנוספים.

באשר לשווקים העולמיים כותבים מיטב דש: ירידה במחירי הסחורות תגביר את הלחצים להורדת הריבית במדינות המפותחות ותעלה את הסיכונים במדינות המתפתחות. לקראת ישיבת ה-FED השבוע, הירידה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר יפחיתו את ההסתברות לשתי הורדות ריבית עוד השנה.

בנוסף מציינים מיטב דש כי החלק הארוך של עקום התשואות בישראל הפך לתלול ביותר בעולם. התלילות החריגה של עקום התשואות בישראל משקפת בעיקר את הסיכונים הלא כלכליים. הירידה החדה במחירי הסחורות בכלל ובמחירי הנפט בפרט באו לידי ביטוי רק בציפיות האינפלציה הגלומות בחלק הקצר של העקום בישראל. נפתחו פערים גבוהים מאוד בין התשואות לפדיון של האג"ח הקונצרניות הקצרות לארוכות.

מיטב דש לקראת הכרזת הריבית היום ב-16:00: "אם נתעלם מרמת הריבית בישראל ומדבריה של הנגידה לפני חודש, התנאים שנוצרו לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע היו עשויים להוביל להקלה מוניטארית נוספת מצד בנק ישראל. השקל התחזק בכ-2.5% לעומת סל המטבעות בחודש האחרון. ניכרת חולשה בנתוני היצוא והייצור. בנוסף, גם הצריכה הפרטית במשק התחילה לקרטע. הירידה החדה במחירי הסחורות עשויה לגרום לבנקים המרכזיים בעולם להצטרף לבנקים המרכזיים בקנדה, שוודיה, ניו זילנד והונגריה שכבר הורידו את הריבית בחודש יולי. בסה"כ, הריבית המשקללת של הבנקים המרכזיים במדינות הכלולות בסל המטבעות של בנק ישראל ממשיכה לרדת ולצמצם את הפער לעומת הריבית בישראל".

"בשיקולים בעד להותיר את הריבית ללא שינוי כלולים קודם כל רמת הריבית הנוכחית, מדד המחירים שהיה גבוה מעט מהציפיות, מצבו היציב של שוק העבודה, שוק הנדל"ן המחומם, הפחתת הסיכון מהמשבר ביוון והמשך דבקות דוברי ה-FED בכוונתם להעלות את הריבית עוד השנה.  אנו מעריכים  שבנסיבות אלו בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי. יחד עם זאת, בנק ישראל ינסה להערכתנו לרכך או אף לבטל את המסר שהועבר לפני חודש, לפיו פחת הסיכוי לצעדים מוניטאריים מקלים נוספים. צעד זה צפוי לתמוך בשוק האג"ח ולהחליש את השקל", מוסיפים מיטב דש.

מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש מפרסם היום סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, ומדווח כי לאחר 7 שבועות רצופים של פדיונות, הקרנות המסורתיות רושמות השבוע גיוס חיובי של 130 מיליון שקל. זאת הודות גיוסים של כ-140 מיליון שקל בקרנות המחקות, אל מול פדיונות קלים של כ-10 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. המשקיעים חוזרים לקרנות אג"ח: קרנות אג"ח כללי וחברות הובילו השבוע את טבלת הגיוסים עם כ-400 מיליון שקל. זאת, לעומת פדיונות של כ-70 מיליון שקל בשבוע הקודם.

הקרנות המחקות מחקו את הפדיונות ועברו לגיוס חיובי של כ-25 מיליון שקל מתחילת החודש. זאת, לאחר גיוסים נאים (140 מיליון שקל) בשבוע החולף. השבוע הובילו את הגיוסים: קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (100 מ' שקל) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (90 מ' שקל). מנגד, נרשמו פדיונות בקרנות המחקות על מדדי אג"ח מדינה (50 מ' שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה חיובית, שהתבטא בעליות שערים במדדי המניות בארץ ובעליות באגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. המשך המגמה החיובית ששררה בשוק המקומי, הביאה לשבירת רצף של פדיונות ב-7 השבועות האחרונים, ובסיכום השבוע נרשמו  גיוסים של כ-130 מיליון שקל בקרנות המסורתיות.

מתחילת החודש, תעשיית קרנות הנאמנות רושמת פדיונות של כ-2 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.34 מיליארד שקל  בקרנות המנוהלות וכ-710 מיליון שקל בקרנות הכספיות. מנגד, נרשמו גיוסים קלים של כ-25 מיליון שקל בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-290 מיליון שקל – לראשונה מאז מאי 2015. מתחילת החודש, קרנות אג"ח כללי עדיין בצד הפדיונות עם כ-80 מיליון שקל.

עליות שערים במדדי המניות: מדדי ת"א 25 ות"א 100 רשמו עליות השבוע עד כ-0.5%, ומנגד, מדד ת"א 75 רשם ירדה של כ-2%. הקרנות המנייתיות1 רשמו השבוע גיוסים של כ-150 מיליון שקל.  המתחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות מניות בישראל  ו כ-50 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. מתחילת החודש הקרנות המנייתיות1 גייסו כ-270 מיליון שקל, מתוכם כ-230 מיליון שקל בקרנות מחקות וכ-40 מיליון שקל בקרנות המנוהלות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות של עד כ-0.4%, ומדד קונצרני כללי עלה ב-0.3%. קצב הגיוסים בקרנות אג"ח קונצרני זינק ב-50% לכ-120 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות המחקות  וכ-20 מיליון שקל בקרנות המנוהלות.

אגרות החוב הממשלתיות ממשיכות במגמת עליות: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה חיובית של כ-0.3% בהובלת הצמודים לטווח ארוך שעלו ב-0.7%. למרות העליות שנרשמו החודש באפיק הממשלתי, קרנות אג"ח מדינה המשיכו לרשום פדיונות, אם כי בקצב הנמוך ב-35% לעומת הפדיונות בשבוע הקודם. הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה הסתכמו השבוע ב-300 מיליון שקל, ומאמירים לכ-1.3 מיליארד שקל מתחילת החודש – האפיק הפודה ביותר החודש בתעשיית קרנות הנאמנות.

התגברות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-360 מיליון שקל – עלייה של כ-90% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-40 מיליון שקל בקרנות השקליות המסתכמים לפדיונות של כ-140 מיליון שקל מתחילת החודש.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-70 מיליון שקל וכ-220 מיליון שקל מתחילת החודש. זאת, בעקבות תנודתיות גבוהה באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ובגרמניה ולמרות פיחות השקל אל מול הדולר שנרשם מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-23.07.15 כ-248 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-216.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-31.8 מיליארד שקל.

הבינלאומי מציע פיקדון שקלי (או דולרי) נושא ריבית ל-30 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל מניות של חברות אירופיות מובילות.

נכס הבסיס בפיקדון הינו סל המורכב מ- 10  מניות של חברות אירופיות מובילות (לכל מניה משקל שווה של 10%), כדלקמן: Bayer AG, VolksWagen AG, Daimler AG, Deutche Telekom AG, Fresenius SE & Co. KGaa, AirBus Group SE, GDF Suez, Carrefour SA, ING Groep NV ו-Enel Spa.  תאריך סיום הפצה: 13.08.15.

המענק בפיקדון השקלי והדולרי: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 35% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 14.8.15). תקופת הבדיקה הינה בת 29 חודשים, החל מיום 15.8.15  ועד ליום 15.1.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה) בפיקדון השקלי והדולרי – קיימות 2 אפשרויות:
1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 10% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי הפיקדון השקלי:
הריבית בפיקדון השקלי: ריבית שנתית בשיעור 0.15%.
סכומי ההפקדה בפיקדון השקלי: מינימום 10 אלף שקל ומקסימום 500 אלף שקל.
תנאי המענק בפיקדון השקלי: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 17.50% (לא כולל).  אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  30 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג.  המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.  קרן הפיקדון מובטחת.

תרחישים אפשריים – לחץ על התמונה להגדלה:

הבינלאומי בפיקדון מובנה עם מענק המותנה בסל מניות אירופאיות – שקלי תרחיש אופטימי

הבינלאומי בפיקדון מובנה עם מענק המותנה בסל מניות אירופאיות – שקלי תרחיש פסימי

תנאי הפיקדון הדולרי:
סכומי ההפקדה בפיקדון הדולרי: מינימום 5 אלף דולר ומקסימום 150 אלף דולר.
הריבית בפיקדון הדולרי: ריבית שנתית בשיעור 0.20%.
תנאי המענק בפיקדון הדולרי: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 70%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24.50% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  30 חודשים ללא מענק. המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.  קרן הפיקדון מובטחת.

תרחישים אפשריים – לחץ על התמונה להגדלה:

הבינלאומי בפיקדון מובנה עם מענק המותנה בסל מניות אירופאיות – דולרי תרחיש אופטימי

הבינלאומי בפיקדון מובנה עם מענק המותנה בסל מניות אירופאיות – דולרי תרחיש פסימי

יתרון הפיקדון על פי הבנק הבינלאומי: פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקות סל מניות של חברות אירופיות מובילות וזאת מבלי לסכן את קרן הפיקדון והריבית השנתית המובטחת. בנוסף ישנו פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה משמעותית מהריבית האלטרנטיבית.

חסרונות הפיקדון על פי הבנק הבינלאומי:  הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות חשובה להם. אין בפיקדון זה תחליף להשקעה ישירה ב-10 המניות המצוינות מעלה. חלוקת דיבידנדים על ידי מי מהתאגידים שהנפיקו את המניות המרכיבות את הסל, עלולה להשפיע על שערי הסגירה של המניות האמורות. כמו כן, הואיל והפיקדון אינו מהווה תחליף להשקעה ישירה במניות האמורות, לא ישולמו תשלומים כלשהם מכוח ההפקדות בפיקדון בגין דיבידנדים כאמור.

סיכונים:
– אפשרות להפסד חלקי של ריבית אלטרנטיבית (בהתייחס לסכום ההפקדה), במקרה ששיעור שינוי הסל יהיה נמוך/שלילי/ יישאר ללא שינוי.
– היות וביצוע המניות הנלקח לצורך חישוב המענק, עשוי להיות "שיעור קבוע" של 10% ולא הביצוע בפועל (לגבי מניה אחת או יותר), ייתכן ש"שיעור שינוי הסל", הנקבע לצורך חישוב המענק, יהיה נמוך מביצוע הסל בפועל (כלומר, שיעור שינוי הסל לא יהיה שיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש).
– אירועים שונים המפורטים בתנאי הפיקדון (כגון מיזוג, הצעות רכש, הליכי פירוק או הסדר של מנפיק, מחיקה ממסחר וכיוצא בזה) עלולים להשפיע על המניות שהן נכס הבסיס לחישוב המענק ובין היתר עשויים לחייב התאמות שונות ואף  פירעון מוקדם של הפיקדון אם יארעו (אפילו ביחס לאחת המניות בסל בלבד). התאמות שתבוצענה בעקבות האירועים המנויים בתנאי הפיקדון עלולות לשנות את התשואה על הפיקדון ולשנות את תנאיו (לרבות שינוי בפרופיל הסל עקב שינוי במניות הכלולות בו), אפשר שבאופן מהותי וקיים סיכון של פירעון מוקדם של הפיקדון ללא מענק וללא ריבית.
– השער החדש, כמו גם שער כלשהו במהלך תקופת הבדיקה, של אחת או יותר ממניות הסל עשוי להיות מושפע באופן זמני מאירוע חריג, ולפיכך להשפיע על גובה המענק. ההסתברות לאירועים כגון אלה גבוהה יותר כשמדובר במניות.
–  המענק (בלבד) חשוף לשינויים בשער הדולר/שקל היציג (על קרן ההפקדה והריבית סיכון/סיכוי זה אינו חל).

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים סקירת מאקרו, ומציינים כי מכלול הנתונים הכלכליים לא מעודדים במיוחד. לידר מזהירים כי מסתמנת ירידה (ריאלית) ביצוא, ולפי חלק מהנתונים: התמתנות בצריכה הפרטית. רשתות השיווק מדווחות על התכווצות של 3.6% ברבעון ב'. יחד עם זאת, בשל גידול ביבוא, המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב – 0.4% ביוני. בנוסף, צפויה צמיחה מתונה של 1.5%-2% ברבעון ב'.

לידר מתייחסים בנוסף לאינפלציה, וכותבים כי צפוי פיחות ב – 2016 בשל הסבירות שייווצרו פערי ריביות שליליים ומשמעותיים.  שינוי בהנחת תוואי שע"ח מיציבות לפיחות מתון (3% שנה קדימה) הביא לעלייה בתחזית האינפלציה ל – 1.0% (מ – 0.8% ) שנה קדימה. "אנו מניחים יציבות במחירי הסחורות, עלייה מתונה בשכר, ועלייה מתונה במחירי הדיור. מסתמנת התמתנות במחירי הדיור, אך עלייה בביקוש לדיור ערב השינויים במיסוי", כותבים לידר.

באשר למדיניות המוניטארית כותבים לידר: "בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית היום על רקע ההודעה הניצית לפני חודש. יחד עם זאת, מאז ההחלטה הקודמת השקל יוסף ומסתמנת חולשה בפעילות הכלכלית. גם ציפיות האינפלציה שנה קדימה מעט ירדו, גם בקרב החזאים וגם בשוק ההון. פלוג תשאף להחזיר את האופציה של כלים לא קונבנציונליים בהודעה המוניטארית".

קניית ריהוט היא חלק אינטגרלי משיפוץ של דירה או רכישת דירה. ומסתבר שזה לא עניין כל כך פשוט. אז איך קונים מיטה? מה משפיע על הבחירה? התקציב, הגיל, המראה. מה משפיע על איכות המיטה? קודם כל המזרן.

אין כמו שינה טובה על מיטה טובה, שממנה מקיצים רעננים ומוכנים ליום חדש. לכן חשוב מאד לבחור מיטה נוחה, וחשוב עוד יותר – מזרן איכותי. שינה על מזרן לא טוב ומיטה לא נוחה עלולים גם לפגוע בבריאותכם – בעמוד השדרה למשל… במדריך זה נתמקד במיטה זוגית לחדר השינה.

היצע המיטות הזוגיות הוא עצום והמחירים בענף זה נעים בין כמה מאות שקלים לבסיס למיטה עם מזרן ועד עשרות אלפי שקלים למיטה מתכווננת איכותית.

אז איך נבחר את המיטה הטובה לנו?

קודם כל, כשמדובר במיטה זוגית, רצוי מאד שכל תהליך ההחלטות והרכישה ייעשה בידי שני בני הזוג ביחד – הרי שניכם תשנו עליה. מתחילים מקביעת תקציב – אם אתם זוג צעיר שעוד לא הספיק להתבסס ואולי אפילו טרם נישאתם, כנראה שתסתפקו במיטה זולה. אתם מבוגרים יותר, ואולי יש כבר בעיות גב ואין לכם בעיות של כסף? כנראה שתקדישו לכך תקציב גדול בהרבה.

ארונות – איזה סוגים יש? מה עדיף  ואיך בוחרים ארונות?

מטבח – כל מה שצריך לדעת

איך בוחרים סלון?

שיפוץ – מדריך מפורט 

מידות

אם יש לכם מזרן טוב ואתם צריכים רק את המיטה, שימו לב למידות המזרן כדי שיתאימו למידות המיטה.

הגודל הסטנדרטי של מיטה זוגית הוא 140 ס"מ לרוחב ו-200-190 ס"מ אורך. יש גם מיטות במידות גדולות יותר המכונות "קינג סייז" ברוחב 150-160 ס"מ ו-200-220 ס"מ אורך למי שמעדיף שינה מרווחת לצד בן/בת הזוג, ויש גם מיטות לפי מידות בהזמנה אישית.

מידות המיטה צריכות להתאים גם לגודל החדר; לא כדאי לקנות מיטה שתופסת את רוב החדר. מיטה זוגית צריכה להיות ממוקמת בחדר השינה כך שלשני בני הזוג תהיה גישה למיטה "מהצד שלהם", וראש המיטה צמוד לקיר; כלומר, רצוי לא להצמיד את אחד מצדי המיטה לקיר, אלא אם אתם רוצים לטפס מעל בן הזוג בכל פעם שאתם הולכים לישון. בצעו מדידות מדויקות, תבדקו את המרחק מהקיר, מהארון, היכן מוצבת הטלוויזיה בחדר (אם יש) – ואפשר אף לעשות שרטוט קטן של החדר ואתו להגיע לחנות.

מראה המיטה

מה המראה שאנחנו מחפשים במיטה שנרכוש? אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים מיטת עץ או מברזל מפורזל? האם רוצים שידות לצד המיטה או מיטה ללא מסגרת? האם אנחנו רוצים מיטה עם צביון כפרי מעץ כהה? האם בסגנון עתיק? ואולי מיטה מתכווננת חשמלית?  גם את מראה המיטה כדאי להתאים למראה הכללי של חדר השינה, מה שבדרך כלל לא נעשה. האם יש לנו צורך בשטח אחסון בחדר שניתן לקבלו בארגז מצעים שיצורף למיטה?

יש לחשוב על הכל מראש – מיטה זוגית קונים לשנים רבות; המיטה צריכה להיות נוחה ומתאימה לשניכם, בסיס המיטה צריך להיות איתן ויציב  ושיש לכך אחריות לשנים. לכן, כדאי להשקיע מאמץ בתכנון המשותף ולהגיע לחנות יותר מגובשים ויותר מחושבים – זה יחסוך לכם גם זמן וגם כסף.

מחירים – החל מכמה מאות שקלים לבסיס יציב מעץ מלא או מתכת למיטה – רצוי שהבסיס לא יהיה לוח עץ שטוח, כי המזרן שיונח עליו צריך "לנשום". אפשר לקנות בסיסי מיטה ישירות מנגריות ומפעלים; בחנויות עשה זאת בעצמך כמו איקאה אפשר גם לקנות בסיסי מיטה בכמה מאות שקלים עם ציפוי בד וכד', שהם דקורטיביים ומקנים מראה מכובד יותר למיטה.

מיטה ממוצעת באיכות טובה יחסית תעלה בין 3,000 ₪ ל-5,000 ₪. ככל שהעץ איכותי יותר, וככל שהמיטה מכילה יותר חלקים (משענת ראש, ויש גם משענת ראש מעור, שידות, ארגז מצעים וכד'), וככל שמותג המיטה מוכר יותר, המחיר כמובן עולה. אבל, חשוב להדגיש כי בשנים האחורנות, מסתבר שההצעות לרכישת ריהוט בכלל ומיטות בפרט דרך האינטרנט, הן אטרקטיביות מאוד. זה יכול להיות של החנות עצמה, של היצרן עצמו, ושל אתר דילים ומבצעים כמו גרופון שמציע ריהוט של מספר גופים (ובינהם גופים רציניים וותיקים) בהנחות של עשרות אחוזים, ואפילו 50%. הרעיון של אתרי הדילים הוא פשוט – הם קונים כמות גדולה של מוצרים ולכן מקבלים הנחה גדולה, ואת ההנחה הזו מגלגלים (בחלקה) לרוכש הסופי. אז נכון, במקרים רבים אתם רוצים לראות את המוצר, אז ראשית אתם בהלט יכולים לראות – לכו לחנות וקנו באינטנרט; ושנית – אפשר גם לקבל רושם לא קטן דרך המראה באתר (והמלל המלווה – מידות, צבעים ועוד).

הכי חשוב – המזרן

מיטה איכותית היא חשובה, אך מה שחשוב יותר מכל, ומה שמשפיע על בריאותנו ואיכות השינה שלנו הוא – המזרן. במילים אחרות, אם אתם לא משופעים בכסף, הקפידו להשקיע את רוב הכסף במזרן טוב ותתאימו את המיטה אליו, ולא להיפך.

סוג המזרן – רוב המזרנים המשווקים היום הם מזרוני קפיצים, שתוחלת החיים שלהם ארוכה יחסית. אל תניחו למוכרנים שאומרים לכם שמדובר ב"מזרן אורטופדי", או "מזרן בריאותי" להלך עליכם קסמים. בדקו בעצמכם – מזרני הקפיצים האיכותיים יותר הם אלה שהבסיס שלהם עשוי קפיצים מרובים ומעליו חמרים כמו ויסקו או לטקס המקנים אלסטיות למזרן שמתאים עצמו לקימורי הגוף שלנו. המזרנים האורטופדיים היקרים משלבים גם חמרים טבעיים כמו כותנה, שהיא חומר נושם שפחות מזיעים עליו ומתאים יותר למי שסובלים מאלרגיות, יש מזרנים עם ציפוי דוחה אבק ועוד. מזרני קפיצים איכותיים גם אינם מרעישים אם מתנהלת עליהם פעילות גופנית כלשהי…

תקן – יש לוודא כי המזרן אותו אתם רוכשים נושא תו תקן, וכי הרכב המזרן ופרטי היצרן מצוינים בברור על המזרן.

חיזוקי דפנות – בשולי המזרן הנראים תראו רצועה של 1 ס"מ בערך מרופדת קצת ותפורה לאורך דפנות המזרן. לא רק שהחיזוקים תומכים בשולי המזרן ומונעים את שקיעתם בזמן שכיבה או ישיבה על שפת המזרן, הם גם מגדילים את שטח השינה האפקטיבי.

קשה, רק או בינוני? עניין הקושי של המזרן הוא לאו דווקא בריאותי, בניגוד למה שמקובל לחשוב. יש מזרנים רכים אורטופדיים ומזרנים קשים איומים לגב. מדובר בעניין של נוחות בדרך כלל. לכן הדרך היעילה ביותר לבדוק אם המזרן נוח לכם הוא לשכב עליו במשך מספר דקות בחנות ולבקש לישון עליו מספר לילות בבית; יש הרבה חנויות שנותנות מזרנים לתקופת ניסיון של מספר ימים ואפילו שבועות (בתנאי שלא מסירים את ציפוי הניילון מעל המזרן). בקצור –  אל תקנו מזרן באינטרנט.

התאמה לאקלים הישראלי – אנחנו מזיעים תוך כדי שינה והזיעה נספגת לתוך המזרן; לכן, יש לשים לב שהמזרן מתאים לאקלים הישראלי באמצעות פתחי אוורור, דבר השומר על איכות המזרן לאורך שנים; במידה ולמזרן אין מערכת אוורור איכותית, התוצאה היא – פגיעה באיכות השינה ופגיעה בעמידות המזרן לאורך זמן.

גודל המזרן – רוב המזרנים הזוגיים הם בעלי שטח פנים של 140×190 עד 160×200 מ"מ. ניתן למצוא מזרנים למיטות מיוחדות וגדולות יותר, אבל הביאו בחשבון שכל עשרה סנטימטרים באורך ו/או ברוחב ייקרו את המזרן ב-100-200 שקלים בממוצע.

אחריות – על רוב המזרנים יש אחריות של 10-15 שנה. , אבל כדאי לבדוק בדיוק על מה אתם מקבלים אחריות. מעשית, ספק אם תשתמשו במזרון תקופה ארוכה כל-כך.

זהירות – מזרנים יכולים להתלקח, ובעקבות מספר אסונות שאירעו בשנים האחרונות, החליט משרד הכלכלה (התעשייה והמסחר) להוסיף תקן חדש לפיו מזרנים מחויבים להכיל מעכבי בעירה. אלא שאז קמו מחאות וטענות שמעכבי בעירה מכילים חמרים מסרטנים, והחלת התקן נדחתה עד להודעה חדשה.

מחירים – החל מכמה מאות שקלים ועד כמה אלפי שקלים – מזרן איכותי יעלה לכם לפחות 2,000 ₪.

מיטה מתכווננת

בסוף המאה הקודמת נכנסה לשוק המיטות הישראלי המיטה המתכווננת החשמלית. מדובר בפיתוח טכנולוגי שקרה לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרות של עשרות השנים האחרונות.

למיטה הסטנדרטית נוסף מנגנון חשמלי/מכאני המאפשר באמצעות שלט להרים את החלק העליון של המיטה, את החלק התחתון של המיטה (את שניהם ויש גם חלקי גוף שניתן להרים ולהוריד)  לזוויות שונות עד מצב של ישיבה. מאחורי ההמצאה עומדת הדעה שגם בשינה הגב שלנו צריך להיות מורם קמעה, כדי לאפשר נשימה עמוקה, וכפות הרגליים שלנו צריכות גם הן להיות מורמות כדי לעודד זרימת דם נכונה.

ואולם, ההמצאה הטכנולוגית הזאת נועדה בראש וראשונה לספק פתרונות נוחים לקריאה במיטה, לעבודה עם הלפטופ או צפייה בטלוויזיה בזווית נוחה של החלק העליון של הגוף. יש מיטות שכוללות מנגנון מסאז', יש מיטות שכוללות מערכת סטריאו וגם טלוויזיה שנשלפת מירכתי המיטה.

מה לבדוק? מיטות איכותיות נמדדות לפי איכות החומר, הגימור, חוזק המיטה והמנוע ועמידות החומרים.

נסו את המיטה בחנות – אתם צריכים לשכב עליה ולראות אם היא מתאימה לכם מבחינה ארגונומית; למשל, אם בעת הרמה או הורדה של המיטה מופעל לחץ על הגב התחתון או על אזור הכתפיים. אם, למשל, בעת הרמת החלק העליון של המיטה הראש מבצבץ החולה ולזוכה לתמיכה, המיטה לא טובה לכם. יש מיטות עם מפרק נוסף באזור הצוואר המעניקות תמיכה גם לראש. בדרך כלל מיטות זוגיות מתכווננות איכותיות מתוכננות כך שכל אחד מבני הזוג ישן על מזרן ומתקן כוונון נפרד, כך שלכל אחד מבני הזוג יש שליטה משלו על כוונון מיטתו.

בסיס גמיש – הבסיס המתכוונן של המיטה, זה שנמצא מתחת למזרן, אמור לשמש כרית תמיכה למזרן, ולכן אמור להיות עשוי מפולימר גמיש שעובד תחת לחץ ולא מגיב כמו משטח עץ רגיל.

חלקי המנגנון המכאני/החשמלי – לבדוק אותם. איך? להרים את המיטה לזווית של 90 מעלות, ואז תגלו את כל החלקים שגורמים לה לנוע. רצוי שיהיו כמה שפחות חלקים; במיטות הפחות איכותיות והזולות תמצאו ברזלים, רצועות אלסטיות וחלקי פלסטיק. ככל שמספר החלקים גדול יותר, כך גדל הסיכוי שאחד החלקים יישחק או יסבול מתקלות.

רצוי שהמערכת המתכווננת תהיה בנויה כולה מפלדה, ושהצירים הנעים בעת פעולת הכוונון יהיו עשויים מאקולון (ניילון תעשייתי), שמונע חיכוך בין המתכות. אקולון מבטיח עמידות לשנים ארוכות, ללא צורך בשימון ובגירוז, וכמובן פעולה חלקה ושקטה בעת הרמה והורדה של חלקי המיטה.

מנגנון בטיחות – וודאו שקיים מנגנון העוצר את המיטה באופן אוטומטי ברגע שהיא מזהה אובייקט זר מתחתיה – זה יכול להיות ספר, אבל זו יכולה גם להיות היד שלכם, או החתול שלכם במקרים לא נעימים. יש מנגנונים פשוטים אך אמינים המופעלים בלחץ הגוף, והם מונעים מעיכה של אובייקט זר מתחת למזרן.

 העדיפו שלט חוטי ולא אלחוטי – גם משום שקשה יותר לאבד אותו, ואין צורך בסוללות. שימו לב שכפתורי ההפעלה בשלט גדולים/מוארים כדי שתצליחו להפעילם בחושך וכשאתם רדומים.

רעש המנוע – הצמידו את האוזן למיטה והקשיבו לרעש מנוע הכוונון. חדר השינה שלכם שקט הרבה יותר מהחנות בה אתם נמצאים. וודאו שהמנוע מאד שקט, כי מנוע רועש יכול להפריע לחווית השינה של בן/בת הזוג.

תעודת אחריות – המנוע עלול להתקלקל, המנגנון המכאני, השלט והמיטה עצמה עלולים להישחק ולהתקלקל. שימו לב שתעודת האחריות מפרטת כמה שיותר פרטים תחת האחריות. תקופת האחריות על המנוע, המנגנון, השלט ותושבת המיטה אמורה להיות מינימום חמש שנים.

מחירים – טווח המחירים בענף המיטות המתכוונות רחב מאוד – החל מכמה אלפי שקלים 5,000 ₪ ועד לעשרות אלפי שקלים. ככל שהמיטה איכותית יותר (זה נמדד במוניטין החברה המוכרת, במותג, בחלקים איכותיים, בטכנולוגיה מתקדמת יותר וכל מה שהומלץ לעיל, ובתוספות – מנגנון לצוואר, טלוויזיה נשלפת, מערכת שמע ועוד) – המחיר יהיה גבוה יותר. מיטה מתכווננת מ"בית טוב" ברמה טובה צריכה לעלות בין 15 אלף ל-20 אלף ₪. יש אמנם מבצעים עם הוזלות משמעותיות, ואז צריך להקפיד לבדוק מה מציעים לכם. המדריך שלנו יסייע לכם גם בכך.

מיטת מים

ואולי חשקה נפשכם בכלל במיטה עם מזרן מים? היא זולה בהרבה, היא די בריאה – כי כל שטח הגוף בא במגע עם המזרן (בארה"ב, כ-10% מהמיטות הנמכרות הן מיטות מים), יש אפשרות לחימום המיטה בחורף, ואם אתם לא סובלים ממחלת הים, הרי שהתנועה הגלית העדינה של המזרן מסייעת להירדם מהר יותר. אגב, אין חשש להיבקעות המזרן ולשיטפון בחדר, אלא אם כן זה נעשה בזדון – אז תחשבו על זה. והמחירים – מכמה מאות שקלים ועד כ-2,500-3,000 ₪ למיטת מים איכותית ומעוצבת.

איך בוחרים סלון?

ארונות – איזה סוגים יש? מה עדיף  ואיך בוחרים ארונות?

מטבח – כל מה שצריך לדעת

שיפוץ – מדריך מפורט 

דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב של לאומי שוקי הון, מפרסם סקירת מאקרו לקראת החלטת הריבית היום ב-16:00, ומעריך כי בניגוד לקונסנזוס, ישנה סבירות לא קטנה להורדת ריבית על ידי בנק ישראל באחת מן ההחלטות הקרובות.

כאמור, רזניק מעריך כי בנק ישראל עשוי להוריד במהלך אחת מן ההחלטות הקרובות את הריבית, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול סל המטבעות בשיעור של כ – 2.5% מאז הורדת הריבית האחרונה. כמו כן, צמיחת הפעילות במשק ממשיכה להיות איטית יחסית כאשר למעט הצריכה הפרטית, מורגשת ההאטה במרבית סעיפי הצמיחה.

לאומי שוקי הון מציינים בנק ישראל לא שינה את הריבית מאז סוף חודש פברואר ובמהלך השנתיים האחרונות הוא מרבה להפתיע את השוק. נציין שרוב מכריע של החזאים צופה הותרת הריבית ללא שינוי. בנוסף, המדד המשולב למצב המשק עלה בקצב מהיר יחסית לחודשים האחרונים אולם ללא שיפור בפעילות הכלכלית במשק ועם הטייה לצד של צריכה פרטית, המבוססת על יבוא, וחולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים. ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני (יפורסמו במהלך חודש אוגוסט) יצביעו על המשך צמיחה מתונה, (ייתכן ובקצב נמוך יותר מזה של הרביע הקודם) בפעילות הסקטור העסקי. היחלשות הפעילות במשק באה לידי ביטוי בין היתר גם בירידת הפדיון ברשתות השיווק ורשתות המזון ברבעון השני של השנה.

לאומי שוקי הון מוסיפים כי התחזקות השקל מול האירו בחודשים האחרונים מביאה להמשך שינוי תמהיל הייצוא של ישראל, עלייה בייצוא לארה"ב ואסיה ומנגד ירידה בייצוא לגוש האירו ולשאר מדינות אירופה, למעט בריטניה. בניגוד לישראל, בארה"ב נמשכת מגמת השתטחות העקום כתוצאה מציפיות להעלאת ריבית ראשונה בשליש האחרון של השנה.