בערב תפרסם הלמ"ס את מדד המחירים לחודש יוני כאשר ציפיות החזאים בשוק מצביעות על עלייה  של כ-  0.2%. לאחר שני מדדים רצופים (אפריל ומאי) בו עמד המדד בציפיות החזאים קיימת תחושה בקרב פעילי שוק ההון , כי קצב ירידת המחירים וקריאות מדד נמוכות ביחס לצפוי (עונתית) נבלמה. לצד האופטימיות באשר למדד המחירים, כפי שמשתקפת מתחזית בנק ישראל האחרונה לקצב אינפלציה של 1.6% בארבעת הרבעונים הקרובים (ו-2% בסוף שנת 2016), בחברת ההשקעות אינפיניטי חושבים כי מן הראוי להביא בחשבון מספר גורמים שעשויים למתן את הערכות אלו.

השינוי המבני שחל בהתנהגות הצרכן הישראלי בעקבות יוקר המחייה בישראל ראוי להתייחסות ולשילוב במודלים הכלכליים. קשה להתעלם משינוי כל כך מהותי של צרכן שבודק  מחירים  ולבסוף מבצע עסקה באתרים הפופולאריים בחו"ל (אם זה נעלי ספורט, או ציוד לאופניים) – "העולם שטוח". השינוי המבני הנוסף אליו צריך להתייחס הוא מאמצי הממשלה החדשה להורדת יוקר המחייה כגון: מחירי ביטוח החובה לרכב צפויים לרדת בשיעור של 17%, הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח מחירים ויתכן גם ביטול המע"מ על מוצרי מזון מפוקחים. קיימים עוד גורמים כגון התחרות בשוק הטלוויזיה והאינטרנט (בסלולר להערכתי אין לאן לרדת), מחירי הטיסות ולחץ כולל במשק לירידות מחירים.

כמו כן, ניתן למנות גורמים חיצוניים שמשפיעים על התבססות האינפלציה ברמה נמוכה ונובעים מצפי לחולשה בסחר העולמי. ה-OECD הפחית החודש בחדות את תחזיות צמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015 (3.1% לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו-3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר), ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-2016 (3.8% לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה). שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים.

מכאן , סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא".  קריאת מדד בשיעור של 0.2% לחודש יוני בהתאם לתחזיות "תרגיע" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי.

לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש.

נשבר שיא מחיר הקרקע בחיפה: קבוצת שכטר תשלם  57 מיליון שקל עבור קרקע ברחוב יפה נוף, מעל ובסמוך לגן הבהאים בעיר. מחיר העסקה משקף מחיר שיא של 950 אלף שקל ליחידת דיור. לשם השוואה במכרזים האחרונים שביצע מנהל מקרקעי ישראל בחיפה (2013) נמכרו קרקעות במחירים של 156-195 אלף שקל לדירה בלבד.עם זאת, מאז עברו שנתיים של עליות מחירים ומעבר לכך – מדובר באזור מבוקש במיוחד.

המוכרת של הקרקע היא עמותת "היכל אליהו" שתשקיע את כספי המכירה במיזמים חינוכיים ותרבותיים בחיפה. על הקרקע התמודדו גם החברות "אמריקה-ישראל" ו"מנרב". המגרש שנרכש הינו עתודת הקרקע האחרונה ברח' יפה נוף הידוע כרחוב היוקרתי ביותר בחיפה. רח' יפה נוף ממוקם בפיסגת שכונת הכרמל המרכזי, על קו פרשת המים והוא משקיף על כל המפרץ, על נמל חיפה ועל העיר התחתית. ברחוב שוכנים בתי המלון דן כרמל וקראון פלאז'ה, טיילת לואי והכניסה העליונה לגן הבהאים.

לדברי דדי ריזל מקבוצת שכטר, "ניגשנו למכרז כי אנחנו מאמינים בחיפה, ובשידרוג שעובר על העיר. במיוחד התאהבנו במיקום של המגרש ברח' יפה נוף. ברגע שעמדנו על הקרקע וראינו את הנוף הנשקף ממנה החלטנו שלקרקע כזו פשוט אין מחיר. לא נקים פה עוד פרויקט יוקרה רגיל, אלא נבנה כאן אייקון של ממש".

הקבוצה מתכננת להקים על הקרקע פרויקט יוקרה של 60 דירות במחירים של החל מ-3 מיליון שקל לדירה.  על הקרקע ניתן לבנות 2 בנינים בני 9 קומות כל אחד ובסה"כ 60 יח"ד. מדובר במחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם בחיפה בגין קרקע לבניה רוויה.

בחיפה במקביל לערים אחרות נרשמו בשנים האחרונות עליות מחירים משמעותיות. על פי בדיקה שפורסמה לאחרונה בשש השנים האחרונות (משנת 2009) עלו מחירי הדירות בכ-80%, ובחיפה נרשמה עלייה של כ-110%.

רוני מזרחי, מנכ"ל קבוצת מזרחי, מפרסם סיכום מחצית 2015 בענף הנדל"ן וכותב כי "האזרחים ממשיכים לשלם על אזלת ידה של הממשלה; למרות הבחירות וכניסתו של כחלון למשרד האוצר, נראה כי שוק הנדל"ן עדיין אפוף בסימני שאלה".

מזרחי כותב כי "נראה כי גם הבשורות החדשות שמקדם כחלון, לא יביאו לשינוי דרמטי ולהורדת מחירי הדיור ומה שהיה הוא שיהיה. הממשלה מענישה את האזרחים על אזלת ידה, עד היום לא הגדילו מכסות קרקע ולא את מכסות העובדים הזרים מסין, שני הצעדים הללו הם הראשונים שיש לבצע על מנת להביא לשינוי בענף הנדל"ן".

"שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לסבול גם לאחר הבחירות ממחסור בפועלים ויש צורך הולך וגובר בהזרמת עובדים נוספים לענף הבנייה. הממשלה הקודמת לא עשתה דבר להגדלת מספר העובדים הזרים מסין ולכן לא ניתן לבנות יותר מ-40,000 יחידות הדיור הנבנות כיום. הזרמת עובדים לענף חיונית להורדת מחירי הדיור יותר מהעלאת המסים על דירות להשקעה כיוון שהעשירים ימשיכו לקנות דירות גם אם המס יעלה ב-3% ולכן הביקוש לא ייפגע מהחלטה זו והמחירים יישארו על כנם. יש עשרות אלפי מקומות עבודה בבנייה אבל הישראלים מתפנקים ולא מעוניינים לעבוד בבנייה. לכן, הגיע גם הזמן שהממשלה תעודד ישראלים לעבוד בבנייה. אפשר לעודד ישראלים לעבוד בבניית באמצעות הענקת יכולה הטבות ברכישת דירה, הקלות במס ההכנסה ומענקים שיסייעו לפתור את בעיית העובדים בענף הבנייה. ההבטחות להבאת עובדים פלשתינאים נותרות על הנייר ובפועל אין עובדים. כוח העבודה הולך וקטן והקצאות העובדים שהובטחו לענף, לא הורגשו בשטח. לכנסת ממשיכים להיזרק רעיונות, תכניות ורפורמות של משרדים או גופים שונים אך בשטח מה שהיה הוא שיהיה, אם לא גרוע מכך. הפחתת המחירים דורשת הגדלת ההיצע אך בלי עובדים לא ניתן בשום צורה לבנות יותר דירות ועד שמישהו באוצר לא יבין את הצרכים של הקבלנים ואת הרכיבים העיקריים מהם מורכבים מחירי הדירות, המצב בענף הנדל"ן לא ישתנה", כותב מזרחי.

"כדי להוריד את מחירי הדיור על הממשלה לצמצם גם את תהליכי הביורוקרטיה אלא שלא רק שזו לא צומצמה עד כה, אלא אף הורחבה", כותב מזרחי ומוסיף כי "הממשלה לא הקטינה חסמים בדרך לאישורי בנייה, לא זירזה את התהליכים הדרושים לקבלת היתרים והדרישות לקבלת היתרים לטופס 4 גדלו אף הם. הממשלה החדשה חייבת לייצר מציאות בה הקבלנים יקבלו תוך שנה את כל הרישיונות והיתרי הבנייה הנדרשים, על מנת להגדיל את ההיצע שיביא להפחתת הביקושים".

"על שר האוצר כחלון להקצות מימון זול לפרויקטים חדשים, זאת לאור צמצום האשראי הבנקאי. על המדינה לארוב לקבלנים שכן כיום הבנקים מקשים עליהם להוציא פרויקטים רבים אל הפועל ובינתיים הציבור ממשיך לסבול. על מנת להזרים כמות גדולה של יחידות דיור לשוק האוצר חייב לדאוג למימון זול לקבלנים, על מנת שאלה יוכלו לקדם מספר רב של פרויקטים חדשים".

"במחצית הראשונה של 2015 לא הייתה ירידה ממשית בביקוש לדירות. כן הייתה ירידה מלאכותית הנובעת מתוכניות האוצר להטיל כנגד רוכשי דירה לא ראשונה אך אין זה אומר לא שאין ביקוש לרכישת דירות. הטיפול הממשלתי ממשיך להיות שגוי, מאולץ ולא טיפול יסודי עם פתרונות ממשיים כפי שראוי שיהיה. תמיד כשמנסים להתערב בשוק החופשי זה מתפוצץ לממשלה בפנים", כותב מזרחי. "מי שישב על הגדר בציפייה למהלכים של הממשלה החדשה ושל הפוליטיקאים שקיבלו את כיסאם על בסיס הבטחות להורדת מחירי הדיור יגלה במחצית השנה הבאה כי דבר לא השתנה, דבר גם לא הולך להשתנות ועדיף לקנות כעת במחיר סביר המשקף את העלויות האמיתיות, לפני שהמחיר יהיה גבוה עוד יותר".

"מחירי הדירות בארץ האמירו – אך סכום הסיוע לעולים נשאר קבוע", כך לדברי יו"ר ועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה, שמוסיף כי מצב זה משאיר עולים רבים, בעיקר בני העדה האתיופית, במרכזי הקליטה. מנכ"ל משרד הקליטה תומך בהגדלת המשכנתא לעולים.

עולים הנותרים בצפיפות במרכזי הקליטה כמעט 14 שנה, זו אחת התוצאות של הסיוע הנמוך ברכישת דירה המוענק לעולים. יו"ר וועדת העלייה והקליטה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) ציין כי קיימים חסמים בירוקרטיים ותקציביים המונעים את יציאת כל העולים לדיור עצמאי וקבוע. "גובהה הנמוך של המשכנתא לה הם זכאים, אינה מאפשרת לרכוש דירה סבירה, כשבמקביל הוגדל שכר הדירה במרכזי הקליטה, וכך גם חשבונות החשמל והמים". נגוסה קרא לעדכן את גובה המשכנתא לעולים וכן להפוך את מענק הסיוע בשכר דירה, כ1,500 שקל לחודש, למענק חד-פעמי בסך 90 אלף שקל.
ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "ההשתלבות בחברה איננה תהליך פשוט לעולים, אך כל אדם חייב לקחת את גורלו בידיו. פיתוח תלות במסגרת, לאחר שהות ממושכת במרכז הקליטה, גוררת חשש ופחד מיציאה לחיים עצמאיים".

יפת אלמו, סגן יו"ר נציגות הארגונים של עולי אתיופיה טען כי עולה השוכר דירה, מאבד זכאותו לקבלת משכנתא לרכישת דירה, והאשים כי "מרכז קליטה הפך למדכא ומנוון, במקום לאתגר ולדחוף להישגיות". זיוה מקונן-דגו, הלינה על הנוהל הקיים עדיין במשרד הקליטה, והמגביל באלו שכונות ורחובות ניתן לעולי אתיופיה לרכוש דירה.

חביב קצב, מנכ"ל משרד הקליטה השיב לטענות והדגיש את משבר הדיור הכללי בארץ, הגורם מצוקה גם לעולים. "אנו רוצים למנוע ריכוזי עולים ולגרום להשתלבותם בחברה. עולה שעובד לפרנסתו, יכול לצאת ממרכז הקליטה לכל מקום,  והישארותו במקום מונעת הבאת עולים נוספים. לכן הרשויות פועלות לעודד עולים אלו ליציאה מהמרכז. אני בעד הגדלת הסיוע לשכר דירה,  אך מתנגד להפיכת כולו למענק".

בנימין דהרי, עולה חדש מתימן מזה שנתיים ואב לשישה, התלונן כי איש במרכז הקליטה איננו מייעץ לו ברכישת דירה והענקת משכנתא, ובקבלת זכויות בביטוח הלאומי. לדבריו, מציאות זו מונע מיהודים נוספים לעלות מתימן. בתגובה, הציגו נציגי משרד הקליטה, את אישור הזכאות למשכנתא  מוגדלת, שהוענק למשפחה עם עלייתה.

יהודה שרף, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית הוסיף כי יש מי שמתסיס את העולים וגורם להטחת האשמות לא-נכונות. לדבריו, חשבונות חשמל ומים גבוהים לעולים במרכזי הקליטה, נובעים לא-פעם מגרירת חובות ישנים.

הבינלאומי מציע פיקדון דולרי (או שקלי) נושא ריבית ל-30 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות מובילות הנסחרות בשווקים מפותחים, ובתנודתיותם.

פרטי הפיקדון הדולרי:

סכומי ההפקדה: מינימום 5,000 דולר ומקסימום 150 אלף דולר.

נכס בסיס: סל המורכב מ-10 מניות מובילות הנסחרות בשווקים מפותחים (לכל מניה משקל שווה),
כדלקמן: Merck & Co. Inc, Qualcomm Inc, MetLife Inc, Prudential Financial Inc, Raytheon Company, Toronto-Dominion Bank, Volkswagen AG, Daimler AG, Barclays PLC, ו-Shire PLC.

הריבית: ריבית שנתית בשיעור 0.20%. המענק: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 35% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 5.8.15).  תקופת הבדיקה הינה בת 29 חודשים, החל מיום 6.8.15  ועד ליום 5.1.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 8% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 75%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 26.25% (לא כולל).  אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  30 חודשים ללא מענק. המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית. קרן הפיקדון מובטחת.

הפיקדון מוצע בנוסף כפיקדון שקלי, המזכה בריבית שנתית בשיעור 0.15%. סכומי ההפקדה: מינימום 10,000 שקל ומקסימום 500 אלף שקל.

תנאי המענק בפיקדון השקלי: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 17.50% (לא כולל).  אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום  30 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד. גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.  קרן הפיקדון מובטחת.

הבינלאומי פיקדון שקלי ל-30 חודשים – תרחיש אופטימי

הבינלאומי פיקדון שקלי ל-30 חודשים – תרחיש פסימי

תאריך סיום הפצה של הפיקדון בגרסתו השקלית והדולרית: 04.08.15.

יתרונות הפיקדון על פי הבנק: פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקותן של מניות מובילות הנסחרות בארה"ב, קנדה, אנגליה וגרמניה וזאת מבלי לסכן את קרן הפיקדון והריבית השנתית המובטחת. בנוסף, קיים פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה משמעותית מהריבית האלטרנטיבית.

החסרונות: הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות חשובה להם. כמו כן, אין בפיקדון זה תחליף להשקעה ישירה ב-10 המניות המפורטות בפרטי הפיקדון.  הבנק מציין בנוסף כי חלוקת דיבידנדים על ידי מי מהתאגידים שהנפיקו את המניות המרכיבות את הסל, עלולה להשפיע על שערי הסגירה של המניות האמורות. כמו כן, הואיל והפיקדון אינו מהווה תחליף להשקעה ישירה במניות האמורות, לא ישולמו תשלומים כלשהם מכוח ההפקדות בפיקדון בגין דיבידנדים כאמור.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג,  נאמה היום בדיון בוועדת הכלכלה בנושא השוק האפור שנערך במשכן הכנסת בירושלים, ואמרה  כי  "יש מקום לשוק אשראי מעבר למערכת הבנקאית,  בעיקר בכל הקשור להגדלת הנגישות לאשראי".

נגידת בנק ישראל אמרה כי כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור (מערכת מימון חלופית למערכת המוסדית) בישראל, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות. על פי נגידת בנק ישראל, הבעיה המרכזית בשוק האפור מתחילה מהעדר רגולציה ופיקוח המסדירים את הפעילות בשוק זה. הגופים הפעילים בשוק זה, נותנים אשראי, ללא פיקוח רגולטורי ביחס לפעילות זו או בכלל. העדר פיקוח, פוגע בלווים בשוק האפור קודם כל בהיבט הצרכני הבסיסי; בניגוד לשוק הבנקאי, אין מערכת הגנה צרכנית ללווים.

בנוסף אומרת נגידת בנק ישראל כי הסיכונים בשוק האפור יכולים לזלוג למערכת הפיננסית, הן בשל הארביטראז' הרגולטורי (פער בדרישות הרגולציה), שיביא בסופו של דבר לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, והן, בהיבט יציבותי, בייחוד אם הגופים בשוק האפור יגדלו ויהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי. אחת הסיבות למשבר הפיננסי הגלובאלי האחרון הייתה ההתפתחות של מערכות פיננסיות חוץ בנקאיות, בעיקר בארה"ב, שלא היו מפוקחות מספיק. מערכות אלו צמחו במהירות תוך נטילת סיכונים משמעותיים, שהתממשו בסופו של דבר בצורת המשבר הפיננסי.

פלוג הוסיפה כי "רצוי לפעול בתחום זה בשני כיוונים: האחד, לצמצם את השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים, והשני, להסדיר במערכת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית בשוק האפור ולפקח על הפעילות בשוק זה.  בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים פועלים על מנת להבטיח נגישות ותחרות שתשפר את המצב של משקי הבית והעסקים הקטנים. במסגרת זאת, אנו פועלים להגברת התחרות הן בתוך המערכת הבנקאית והן באמצעות גופים מחוץ למערכת, לרבות גופים חוץ מוסדיים אחרים לגיטימיים".

"אסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק", אמרה פלוג, והוסיפה: "אני מודעת לרצון שהכל יהיה כאן ועכשיו. אולם צריך לטפל בנושאים באופן מסודר, עם רגולציה נכונה, גם אם זה אורך זמן, שכן הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא אסדרה, יעלה על התועלת והנפגע כמו תמיד יהיה הציבור".

בית ההשקעות מגדל מפרסם היום את התשואות שנרשמו ביוני 2015. מדוח תשואות מגדל ביוני עולה כי מקפת אישית, שהיקף הנכסים המנוהלים שבה מסתכם בכ-46.06 מיליארד שקל, רשמה ביוני תשואה שלילית של (1.73%-). מתחילת שנת 2015 רשמה מקפת אישית תשואה מצטברת של 3.13%. מגדל ביטוח מדווחים בנוסף כי ב-12 החודשים האחרונים רשמה מקפת אישית תשואה של 5.75%.

מקפת משלימה (שבה היקף נכסים מנוהלים של 580.48 מליון שקל) רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.74%-), תשואה של 2.22% מאז תחילת שנת 2015 ותשואה גבוהה יותר של 4.09% ב-12 החודשים האחרונים.

על פי דוח תשואות מגדל גמל, מסלול מגדל השתלמות כללי (קופה 579), שבו מנוהלים נכסים בהיקף של כ-11.385 מיליארד שקל, רשם ביוני תשואה שלילית של (2.35%-) ומתחילת השנה – תשואה של 2.49%. מגדל – לתגמולים כללי (קופה 744) רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.48%-) ומתחילת השנה – תשואה של 2.24%%. המסלול שרשם את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יוני הוא מגדל לתגמולים מנייתי, אשר רשם תשואה שלילית בשיעור של (3.05%-) ביוני. יחד עם זאת, יש לציין כי מסלול זה רשם את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת 2015 – תשואה של 6.56%.

על פי דוח תשואות מגדל גמל, מגדל השתלמות שקלי קצר (קופה 858) רשמה ביוני את התשואה הגבוהה ביותר (ליתר דיוק, הכי פחות נמוכה) בשיעור של (0.01%-). יחד עם זאת, מתחילת השנה עומדת התשואה על 0.11% בלבד.

מדוח תשואות מגדל בתיקי עמיתים, עולה כי קרן י' רשמה ביוני 2015 תשואה שלילית (2.27%-), וב-12 החודשים האחרונים רשמה קרן זו תשואה של 5.66%. לעומתה, קרן ט' רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.11%-), בעוד שב-12 החודשים האחרונים רשמה קרן זו תשואה של 3.58%. קרן ח' רשמה ביוני תשואה שלילית של (2.03%-) וב-12 החודשים האחרונים רשמה תשואה בשיעור של 3.67%.

הביטוח הלאומי מסר היום כי החל מהחודש שעבר הוא מאפשר לחייבים לפרוס את החוב ל-48 תשלומים וכאשר הם משלימים את תשלום החוב נמחקים הקנסות וההצמדה. הדברים נאמרו בועדה לפניות הציבור של הכנסת.

הוועדה לפניות הציבור דנה בפניות של אזרחים שמצאו את עצמם בחובות גדולים לביטוח הלאומי, מבלי שכלל היו מודעים לחוב. במשך שנים לא קיבלו דרישות תשלום.  לאחרונה קיבלו דרישה לתשלום סכומים גבוהים בצירוף הצמדה וריבית מדובר בציבור של 300 אלף אזרחים שלא עובדים ונדרשים לשלם 167 ₪ בחודש. סטודנטים ותלמידי ישיבה נדרשים לשלם 124 ₪ לחודש.

הפונים טענו כי אין להם שום מידע בנוגע למשלוח ההתראות ולביצוע העיקולים. לטענתם הביטוח הלאומי לא מודיע לחייבים כי למרות שאינם מרוויחים פרוטה הם חייבים לשלם מס ביטוח לאומי.  מדובר פה דווקא באוכלוסייה חדשה של אנשים שלא עובדים. חוסר הידיעה ואי משלוח פנקסי תשלום, גם מוביל לצבירת ריביות.

אחד הפונים אמר: "פתאום גיליתי שאני חייב לביטוח לאומי 13 אלף ₪ על שמונה שנים אחורה. זהו סכום אסטרונומי מבחינתי. אם היו מודיעים לי מראש הבעיה הייתה נפתרת. אי אפשר לבוא ולגבות שמונה שנים אחורה על חוב שלא ידעתי בכלל שיש לי.. אם הייתי מודע לכך יכולתי לעשות כל מיני דברים אבל אף אחד לא טרח ליידע אותי"

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "בעבר הרחוק חשבנו שהמוסד לביטוח לאומי מבטיח את הביטחון הסוציאלי של האזרחים אבל הוא הפך למס אגרסיבי שהשלטון גובה מהאזרחים. כשהאזרח זקוק לסיוע, הנשמה יוצאת עד שמקבלים את הזכאות המגיע כחוק. המוסד לביטוח לאומי הפך לשלוחת מס של משרד האוצר. זה כבר מזמן לא מפעל חסד. בסעיפים מסוימים כמו קצבאות הילדים הוא הפך למצבור לאוצר. לא יכול להיות שאדם שאין לו הכנסה ישלם מס.

ח"כ אוסמה סעדי: ברור שלאחר חקיקת החוק של מועד ההתיישנות, המוסד לביטוח לאומי נזעק ומתחיל לנסות לגבות לפני ההתיישנות.

יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח גביה וחקירות בישר לחברי הוועדה על שינוי משמעותי בתחום: "התחלנו במבצע ב-22 ליוני הגדלנו אפשרות ל-48 תשלומים, מיד כשמשלמים את הקרן מתבטלים, כל חובות הקנס וההצמדה. הם מתבטלים. אם צריך מנהל הסניף יכול לאשר גם יותר תשלומים. מי שבוחר לבקש בפקס שהחוב יקוזז מקצבאות הילדים, בקשתו תכובד. יש מגוון אפשרויות לתשלום, בכרטיס אשראי, בהוראת קבע או בקיזוז. ברובם בכלל לא צריך לבוא למוסד. יש קבלת קהל גם אחרי הצהריים, והמוקד הארצי הטלפוני עובד עד 8 בערב

ב-95 נכנס חוק ביטוח בריאות ואנשים שלא עובדים משלמים את המינימום שהרוב בכלל על ביטוח בריאות. עד אז סטודנטים למשל האוניברסיטה הייתה גובה דרך השכר לימוד ולא היינו צריכים לגבות. עכשיו בעצם הכניסו לנו למערכת את כל תושבי מדינת ישראל. ככה כמעט עם אותו כוח אדם היינו צריכים להוסיף יותר ממיליון איש למערכת."

יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מבקשים לפרסם שיש מבצע על פריסת התשלומים וביטול הקנסות. אני דורש שכל המערכת של ביטוח לאומי יכתבו מכתבים למינימליסטים בדיוק כמו לשכירים. שזה יהיה דבר פשוט להבין מה צריך לשלם. כל שנה יקבל כל נישום את יתרות חובו כולל פנקס תשלומים ולא יבואו אחת לכמה שנים, להטיל חוב כבד על אנשים שאין להם הכנסה"

הבורסה הסינית נסקה ב-150% מתחילת 2014 , תיקנה בצורה אלימה בחודש יולי – 30% למטה, חזרה לעלות, ובתחילת 2016 קרסה תוך חודש 15%. האם הירידות יימשכו? אף אחד לא באמת יודע, אם כי, בבחינת מכפילי הרווח האמיתיים של החברות בבורסות סין, הרי שנראה שהמחירים עדיין יקרים. מעבר לכך, סין זה סין עם כל המשתמע מכך – אף אחד לא יודע באמת מה שיעור הצמיחה בסין. נכון, זה כבר לא מספר דו ספרתי, אבל כמה באמת? לכאורה, יש נתונים רשמיים של הממשל הסיני אבל, את הנתונים שהממשל מפרסם צריך לקחת בערבון מאוד  מוגבל.  לא חסרות עדויות על הטיית וזיופים של נתונים כלכליים בצורה שיטתית ובהיקפים מפלצתיים –  רווחי החברות מנופחים ורואים את זה בגילוי חדשות לבקרים של מניפולציות חשבונאיות בדוחות של החברות הסיניות. מעבר לכך, נתוני המקרו והתפוקה הכלכלית נראים טובים ממה שבפועל.  האינטרס של הסינים הוא כמובן להסתיר את המצב האמיתי ונראה שגם במערב לא ממש מעוניינים בחשיפה – למה לדעת את האמת הקשה, אם אפשר לחיות בשקר?

אלא שהשוק לא טיפש, השוק במקרים רבים יודע לפני כולם,  ואם כך אזי הנפילות בשווקים הפיננסים מקדימים את ההרעה בשווקים הריאלים.  בינתיים, הנפילות בסין מתעצמות ועם  ההאטה בפעילות העסקית (האטה חמורה ממה שמספרים המספרים),   הנפילות עשויות להימשך ואף להתחזק.

הכתבה פורסמה גם ב-YNET

הניפוח בנתוני המקרו מחלחל גם למיקרו – מכפיל הרווח (היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה) המייצג של החברות הסיניות, הוא יותר מכפול ממכפיל הרווח של החברות האמריקאיות. האם זה אומר שהבורסה בסין תמשיך לצנוח? לא בהכרח. הממשל עושה שם פעולות אגרסיביות למנוע את המשך הנפילה. אבל, המכפילים לצד נתוני ההאטה, הניפוחים והזיופים , עלולים להמשיך ולהכביד על השוק הסיני ועל השווקים המערביים.

אפשר להרוויח כאשר השוק הסיני יורד

אולם, משקיעים שסבורים שהמחירים בסין יקרים ורוצים להרוויח כתוצאה מירידה במניות הסיניות יכולים לעשות זאת, למרות שהבורסה הסינית סגורה כמעט הרמטית להשקעות זרות. הדרך להשקיע בסין היא בעזרת תעודות סל/ קרנות סל שנסחרות בעיקר בוול-סטריט, והדרך להרוויח כאשר השוק הסיני יורד היא גם דרך תעודת סל/ קרנות סל, בחסר – המוכר בעגה המקצועית כשורט.

אחת מקרנות הסל הנסחרות ביותר היא – YXI, שמחירה זינק, במקביל לנפילות בבורסה הסינית, בכ-25%. קרן הסל הזו היא בעצם קרן הפוכה לביצועי 50 מניות סיניות מובילות שמאוגדות תחת המדד הסיני – FTSE China 50 Index. כאשר המניות עולות, התעודה יורדת וההיפך – כאשר המניות יורדות, התעודה עולה.

קרן סל שורט נוספת מסוכנת יותר היא FXP – מדובר על קרן סל בריבוע. שמספקת תשואה כפולה פי שתיים המנוגדת לאינדקס – FTSE China 50 Index. כלומר, כאשר המדד יורד, היא עולה כפול, וההיפך. הקרן עלתה קרוב ל-40%, אחרי שכבר עלתה בכ-60% ותיקנה על רקע ההתאוששות בבורסה הסינית.

זו רק דוגמה אחת, השווקים הפיננסים כיום עמוסים באפשרויות לרווחים כאשר מתרחשות ירידות במניות או בבורסות מסוימות. רוצים להמר על ירידות ביוון? רוצים להמר על ירידות בשוק האג"ח האמריקני? מאמינים שהבורסה המקומית יקרה ואמורה לרדת? אתם יכולים לייצר אסטרטגיה בדיוק לפי קו המחשבה שלכם. הכל אפשרי אבל, לפני שמתחילים במשחק השורטים לרבות קרנות ותעודות בחסר, צריך לזכור – זה מסוכן מאוד.

המכשירים הכי פופולאריים בהשקעות מסוג זה הן תעודות הסל וקרנות הסל, אך בארץ, אין עדיין קרנות סל, כך שתעודות הסל בחסרהן המכשיר הכי נפוץ למשקיעים שמעדיפים להישאר בשוק המקומי.

תעודות סל הן מכשירים פאסיביים שעוקבים אחרי מדדים (מדדי מניות מדדי אג"ח ועוד). אין בתעודת האלו ניהול אקטיבי – בחירת ניירות ערך מועדפים, אלא מעקב טכני בלבד אחרי מדדים. רוב התעודות הן תעודות לונג שעוקבות אחרי המדד. אבל יש גם תעודות שורט – תעודת שרכישתן שקולה לביצוע שורט על מדד הייחוס (מכירה בחסר של מדד הייחוס) – המשקיע מרוויח כאשר המדד יורד, ומפסיד כאשר המדד עולה. זו השיטה המוכרת והמקובלת להמר על ירידות שערים.

וכיצד זה עובד? כאשר אנו משקיעים 100 אלף שקל בתעודת שורט על ת"א 25, ומדד ת"א 25 יורד ב-10%, התעודה (בהנחה שהיא במעקב של 1:1) עולה ב-10% וההיפך, כאשר המדד עולה ב-10%, התעודה תרד ב-10%.

בבורסה בת"א ובבורסות העולם בכלל קיימות תעודות סל בחסר על מדדים שונים – מניות, אג"חים ועוד. התעודות האלו לא בהכרח עוקבות אחרי מדד הייחוס באופן זהה (ביחס של 1:1). כלומר לא תמיד עלייה של 1% בתעודה משמעה בתעודת הלונג עלייה של 1%, ובתעודת החסר ירידה של 1%. ממש לא, זה תלוי במנגנון המקורי של התעודה, במקרים רבים המינוף גדול מ-1 ולכן הסיכון מאוד גדול.

שיטות אחרות להרוויח כשהשוק יורד הן פשוט דרך שורט ספציפי/ מכירה בחסר ספציפית על מניה או מניות (וגם על אגרות חוב ספציפיות). ומכשיר פופולארי נוסף הוא אופציות – אופציות PUT על מדד ת"א 25 לדוגמה, הן אופציות שמאפשרות למכור את המדד במחיר ידוע מראש בתוספת מחיר ידועה מראש, ואז אם המדד ירד כדאיות המימוש גדלה והערך של האופציה עולה.

סך החובות המתנהלים היום בהוצאה לפועל והשייכים לחייבים שהם משקי בית (לא עסקים) ללא תיקי משכון על דירת מגורים וללא תיקי איחוד עומדים על מעל 53 מיליארד שקל, כאשר מתוכם מעל שבעה מיליארד שקל מהווים חוב לעורכי דין בגין שכר טרחה עבור הטיפול בחובות הללו. כך עולה מנתונים שנמסרו לעמותת ידיד מאת רשות האכיפה והגביה. נתונים אלו נמסרו לקראת הדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה להעניק הפטר מחובות לאלפי חייבים ברשות האכיפה והגביה.

עפ"י החוק, ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים (פושט רגל). משמעות ההכרזה היא כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו, (לבעל חוב עד 20,000 שקל בתקופה העולה על שנתיים, מעל 20,000 עד 100,000 שקל לתקופה של מעל שלוש שנים, אם החוב עולה על 100,000 שקל לתקופה העולה על 4 שנים) וכי עליו לעמוד בצו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה. על החייב מוטלים הגבלות כגון – עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב משימוש בכרטיס חיוב (הגבלת פתיחת חשבון בנק, שימוש בשיקים ועוד).

בהוצאה לפועל קיימים, עשרות אלפי חייבים אשר אינם מצליחים להחזיר את החוב ולא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב, והחייב אינו יכול להשתקם. בסמכות בית המשפט להעניק לפושט הרגל הפטר, הפוטר את פושט הרגל מכל חוב.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להעניק הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים הקיימים היום בתוך מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בפתרון נקודתי וחד פעמי למשך שלוש שנים לחייבים חדלי פירעון.

ההסדר יחול רק לחייבים אשר מוגבלים חמש שנים, ורק על חובות קטנים שאינם מורכבים, בהם ברור שלא ניתן להיפרע מהחייב.  עפ"י ההצעה, לא תידרש חוו"ד של כונס הנכסים הרשמי ולא מינוי של כונס או נאמן על נכסי החייב. רשות האכיפה והגבייה תשלח הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לחייב שיעמוד בתנאים שיקבעו בחוק.

ההצעה תחול על חייב מוגבל כבר חמש שנים, חובותיו כולל חובות שאינם בני הפטר, (כגון חוב מזונות) לא עולים על 800,000 שקל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מימוש, החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו, אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגבי החייב, ובחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס,  הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל, ולחייב אין דוח שהוא נדרש להגישו לפי פקודת המיסים שלא הוגש במועד.

בהצעת החוק של ח"כ מירב מיכאלי וקבוצת חכי"ם מוצע כי בתיק, אשר במשך שלוש שנים רצופות, גובה התשלום החודשי שנקבע במסרגת צו התשלומים, נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת החוב, יינתן הפטר.

ח"כ מירב מיכאלי אמרה "ההוצל"פ, הינה החצר האחורית של מדינת ישראל. במערכת רשומים כ-2.5 מיליון אזרחים שהם בעלי 700,000 תיקים. מדובר בכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלי תיקים בהוצל"פ, שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם ולנהל אורח חיים תקין. מחובתנו לסייע להם להשתקם ולחזור למעגל העבודה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "הצע"הח באה לתקן עוול לכ-30,000 איש שתקועים בהליכים שלא נועדו עבורם. אין תועלת חברתית להכניס לשם אנשים שאין להם סיכוי להשיב את חובותיהם. אנו מציעים לתת לחייבים הללו אופק. המסלול הנוכחי גרם לתוצאה קשה בכך שעשרות אלפי אנשים שמשלמים סכומים זעומים, לא מצליחים לצאת לדרך חדשה". ליכט הוסיף ואמר "חטאנו לאנשים הללו ואנו מבקשים היום לתקן את המצב. עד היום, הפטר או מחיקת חוב דרשה החלטה שיפוטית אנו מציעים שההליך יהיה מנהלי ולא שיפוטי". ליכט גילה שהצע"הח הנוכחית מהווה התחלה של מהפכה רחבה שהוא אנו מתכנן לבצע בהליכי ההוצל"פ ופשט"ר".

מנהל רשות האכיפה והגביה עו"ד דוד מדיוני אמר "יש בהליך הרבה אומץ משפטי. התוכנית מוגבלת מתוחמת ומפוקחת". מדיוני אמר כי המערכת נערכה כדי להתחיל ולבצע את התוכנית.
יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה אמר שהלשכה תומכת בהצע"הח. אולם, אמר נווה, "חייבים לוודא שיהיה מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום חובותיהם. חייבים לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים בהליך פשיטת רגל,  ע"מ למנוע מחייבים להתחמק.  "לא יכול להיות שאדם יבצע רכישת ריהוט חדש לבית, ייהנה מריהוט מפואר, יהפוך את הספק לפושט רגל, ובסופו של יום יקבל הפטר". נווה הציע לפרסם את שמות האנשים שיזכו להפטר, ע"מ שיהיה להם סוג של אות קלון.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן התנגד להכיל בהפטר חובות שחייבים חויבו לשלם לנפגעי עבירה. עו"ד מדיוני הסכים להחריג את החובות לנפגעי העבירה מהצע"הח.

ראש רשות המיסים משה אשר אמר "ראוי להתייחס באופן שונה לחובות מס. מדובר בכספים של הציבור שנועדו למימון השירותים לציבור. אשר ביקש לקבל את הסייגים הכלולים בהצע"הח בכל הקשור לחובות לרשות המסים". יו"ר לשכת עורכי הדין התנגד למתן זכויות יתר לחובות לרשויות המיסים.

מנכ"ל עמותת ידיד מר רן ידיד  אמר "הוכח שיש קשר בין עוני, לחובות מתמשכים. רוב הזוכים אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים". ברשות האכיפה רשומים חובות בסך 53 מיליארד שקל 7 מהם שכ"ט עו"ד. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו" אמר מלמד.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע להקים מנגנון שיפקח על החייבים, ע"מ לוודא שהחייב לא רימה. "האיש הזה חייב כסף, ולא עומדת לו חזקת החפות. אני לא יסכים שתהפכו לאח הגדול, אבל ראוי לבחון את הנושא". עו"ד ליכט השיב להצעת סלומינסקי, "המדינה לא מנהלת מעקב אחרי מי שיצא לדרך חדשה. ההצעה להקים מערכת מעקב חדשה שתבדוק אחרי אנשים, מאוד בעיתית הן מבחינה חוקתית והן מבחינה מעשית.

הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק הפרטית והממשלתית. הדיון בהצע"הח ימשך בשבוע הבא לקראת אישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון מעקב אחר יישום חוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהפך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות. הרפורמה, שאושרה בוועדת הכלכלה עוד בשנת 2009, נועדה לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות במקרקעין וכן לייעל את עבודת הגוף המנהל את קרקעות המדינה.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי "רמ"י הוא אחד הגורמים הכי חשובים ומרכזיים במערכת הכלכלית והחברתית, בעוד שהיחס אליו הוא מהמשפילים. הרשות עוברת מיד ליד כסחורה בצורה שפוגעת גם בעובדים". היו"ר כבל ביקש דעת האם רמ"י מבצעת את המוטל עליה בתחום שיווק הקרקעות והאם הבירוקרטיה, שבנתה מערכת שלמה של מאכרים, טופלה.

ממלא מקום מנהל הרשות, עדיאל שמרון, אמר כי תפקידי הרשות הם פיתוח ושמירת עתודות הקרקע. הוא ציין כי מתוך 1.150 מיליון נכסים שהיו צריכים לעבור בעלות במסגרת הרפורמה הועברו כ-380 אלף וציין כי הרשות פועלת לפתור את הבעיות שמונעות את מעבר יתר הנכסים. שמרון אף סקר את נושא השווקים וציין כי בשנה שעברה שיווקה הרשות כ-50 אלף יח"ד. היו"ר כבל התפרץ לדברים ואמר כי למרות הנתונים "הרשות לא מצליחה להוביל את הטיפול במשבר הדיור הענק. היא צריכה לייצר מלאי קרקעות שיהיו ברמת זמינות מידית למקבלי ההחלטות וועדת הכלכלה תקיים מעקב קבוע בעניין". לפיכך הודיע היו"ר כבל כי ידרוש מהמנהל להעביר לוועדה מידע הכולל נתוני שווקים, עסקאות שבוצעו בפועל, התחלות בנייה וסיום משוער.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך לדאוג לכך שהרפורמה תגיע גם למגזר הערבי, אחרי שגם הממשלה הבינה שצריך למצוא פתרונות למצוקת הדיור במגזר. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי מדינה שרוצה לעודד פעילות לא יכולה להעלות מחירים. "מחיר הקרקע הפך להיות בלתי אפשרי בכל מקום, לכן צריך ליזום הורדת מחירים", אמר ח"כ ברושי. הוא הוסיף כי צריך לעודד את ההתיישבות בזמן שיש הכבדה בלתי פוסקת עליה וכן לטפל במחסור בכוח אדם ברשות. "אין פה יד מכוונת ואין רגל מסיימת", אמר. נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד חיו, ציינה כי החוק מחייב לקבוע יעדים לדיור בר השגה והדבר טרם בוצע.

יו"ר ועד העובדים ברשות, גיל אייזנשטיין, אמרה כי מאז הרפורמה התחלפו 3 ממשלות, כולם טענו שהבעיה היא ברשות וניתן לפתור אותה על ידי צמצומים ומיקור חוץ. לדבריה, אחרי 6 שנים כולם מבינים שהבעיה קצת יותר מורכבת אבל העובדים נשארו השעיר לעזאזל של המציאות. היו"ר כבל ביקש לדעת האם הרפורמה השיגה את יעדה והובילה לשיפור, אולם לא הצליח לקבל תשובה ברורה וחד משמעית בעניין. נציג משרד האוצר, דור בלוך, אמר כי "אנחנו במקום טוב יותר מלפני 4 שנים אבל עדיין לא מספיק טוב". ח"כ כבל הגיב ואמר: "אתה אמור להגיד לנו אם אנחנו על המסלול, אבל בסוף לא קיבלתי תשובות. יש לי תחושה כבדה שמתעסקים בהכל חוץ מבנייה באמת". היו"ר כבל ציין כי הזמן שעובר בין קרקע שהרשות מציגה כזמינה ועל לשיווק ובנייה בפועל עומד לעיתים על עשרות שנים, ואמר כי נדמה שב-20 השנים האחרונות דבר לא השתנה. לדבריו, גם במשבר הדיור של שנות ה-90 בתקופה בה היה עוזרו של שר השיכון דאז, שהיה חמור הרבה יותר עם מיליון עולים, קראוונים ואוהלים, התקיימו אותם דיונים ונאמרו אותם דברים ונדמה שכלום לא השתנה. הוא אף דרש תשובות באשר לתקנות שנועדו למנוע ריכוזיות בבעלות על קרקעות, והיועץ המשפטי של הרשות, יעקב קוינט, אמר כי התקנות לא הוגשו לאישור הוועדה בגלל פיזור הכנסת והן תוגשנה בחודשים הקרובים.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הדיון היה נינוח מדי לעומת הדרמטיות של הנושא והשפעת משבר הדיור על חייה הכלכליים של מדינת ישראל. הוא הוסיף, כאמור, כי הוועדה מצפה לקבל תמונה אמתית של הנעשה בשטח וכן לקבל דיווח על הבעיות בשווקים, כדי שניתן יהיה לטפל בדברים בזמן אמת. "הייתה רפורמת הקרקעות ועוד רשימה ארוכה של רפורמות, ובזמן שהמדינה מאשימה גורמים אחרים כמו הירוקים משרדי הממשלה הם שתוקעים את שוק הדיור", אמר. ח"כ כבל הוסיף כי הוא מאוכזב מתמונת המצב שהוצגה והבהיר כי הוועדה תשוב ותידרש לעניין מיד עם החזרה מהפגרה.

שר הבינוי, יואב גלנט, סגנו ח"כ ז'קי לוי ומנכ"ל משרדו אשל ארמוני, הציגו את  "תכנית חמש הנקודות לפתרון משבר הדיור הציבורי", תכנית רב שנתית למתן מענה מקיף לדיור הציבורי. האם זה יעבוד? ספק רב; האם יש בתוכנית הזו בשורה? דווקא כן, אבל תגידו אתם עוד לא מבינים שהתוכניות האלו עולות כסף? מי ישלם על מימון התוכניות האלו

הנה התוכנית – תוכנית חמש הנקודות  –

1. רכש דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – הנושא אושר עקרונית בקבינט הדיור האחרון. המשמעות היא ש-5% מהדירות ימכרו במחירים נמוכים יותר; זה אפשרי? מי יממן את הדירות האלו? הקבלנים בטח שלא. המדינה אולי כן, אבל מי ישלם על הסבסוד הזה?
2. אכלוס מיידי של 500 דירות ריקות בכל רחבי הארץ באמצעות הגמשת קריטריונים נקודתית. המשמעות – סוג של מתנה/ הנחה לציבור מסויים? למה צריך לת מתנה כזו. זה שייך לכולנו, הכוונה כנראה היא דירות ממשלתיות שניתן להעביר אותם לציבור שאין לו דירות. אבל יש קריטריונים, למה להגמיש?
3. ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי. הדירות החדשות או התמורה עבורן יוקדשו לדיור ציבורי, בהיקפים של מאות יח"ד. גם כאן, עד שהדברים יזוזו, והשר גלנט וחבריו יודעים זאת, מדובר על שנים.
4. ביצוע פרויקט של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, לבניית דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי באתרים של הסוכנות היהודית. הדירות ייבנו בשותפות של הסוכנות ומשרד הבינוי, בהיקף של כ-2,500 יח"ד. אותו סיפור, כוונות טובות, אבל תהליך של שנים. וחוץ מזה – באמת גלנט, הסעיף הזה שקול/ זהה לסעיף קודם – אתה פשוט יכול לחבר אותם,  אה, אז יהיו רק 4 נקודות, רצית 5.
5. שיפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי. במסגרת תכנית חומש ישופצו רוב הדירות המחייבות שיפוץ. איך זה בעצם ישפיע על היצע הדירות או על מחייר הדירות. זה ישפיע על חשבון הבנק של השיפוצניקים, לא הרבה מעבר לכך.

על פי הקריטריונים הנוכחיים זכאיות לדיור ציבורי משפחות בנות 3 ילדים ומעלה המקבלות הבטחת הכנסה. כמו כן, זכאיות לדיור ציבורי  משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג נכה נכות קשה (למעלה מ-75% של אבדן כושר עבודה) עם שני ילדים ומעלה. עכשיו מנסים לשנות את הכללים – על פי הקריטריונים הגמישים (שיהיו במקומות שבהם יש דיירות ריקות)  יזכו גם המשפחות שעונות על פרמטרים נוספים לזכאות, וזאת לפי סדר יורד –  משפחות נכים עם ילד אחד לפחות תזכה לעדיפות הגבוהה ביותר, ואחריה משפחות הזוכות להבטחת הכנסה עם לפחות שני ילדים, ולאחר מכן משפחות מעוטות הכנסה עם שני ילדים לפחות.

עיקר הדירות הריקות בדיור הציבורי מרוכזות, וזה כמובן לא מפתיע –  בפריפריה,  בדימונה יש 181 דירות ריקות, בבאר שבע 79 דירות ריקות, ובמצפה רמון 44.

שר הבינוי יואב גלנט מסר כי: "לצד תכנית 'מחיר למשתכן' הנותנת מענה לזוגות הצעירים, כולל באמצעות מענקים לפריפריה, לא שכחנו גם את האוכלוסיות שידן אינן משגת לרכוש דירה. תכנית חמש הנקודות מביאה בשורה אמיתית לזכאי הדיור הציבורי, תוך הגדלת מלאי הדירות, שיפור התנאים בדירות הקיימות ואכלוס דירות פנויות. אני שמח לבשר בשורה זו  עת מתקיים סיור ומפגש שלי ושל סגני ג׳קי לוי עם שני ראשי רשויות מובילים: מיכאל ביטון בירוחם ובני ביטון בדימונה המקדמים את עריהם ואת הנגב כולו".