אתר סטוקר (Stocker.co.il), המדווח על אחזקות ותנועות של גופים מוסדיים  בדק מיהן קרנות הסל הזרות המוחזקות ביותר בגופי הפנסיה.  נכון לסוף השנה שעברה החזיקו גופי ההשקעה המוסדיים בקרנות סל הנסחרות בחו"ל (ETF: Exchange-Traded Funds) בהיקף כולל של כ-75 מיליארד שקל, אחזקה הגדולה ב-62% מאחזקות הציבור כולו בתעודות סל על מדדים זרים אשר נסחרות בבורסה בת"א. כ-71 מיליארד שקל מוחזקים על ידי גופים המנהלים חיסכון לטווח ארוך.

בקרב קרנות הנאמנות הישראליות, קרן הסל הפופולרית ביותר היא SPY, קרן סל על מדד S&P בה מושקעים כ-300 מיליון שקלים.  קרן סל נוספת המוחזקת על ידי קרנות הנאמנות הישראליות –  CIU קרן שעוקבת אחרי מדד  אגרות חוב של חברות אמריקאיות לטווח של בין שנה ועד 10 שנים. ה

קרנות סל מובילות נוספות המוחזקות על ידי קרנות הנאמנות הישראליות הן קרן סל העוקבת אחר אגרות חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של מעל שנה (TIP), קרן סל העוקבת אחר אגרות חוב של חברות אמריקאיות לתקופה של מעל חודש ועד 5 שנים (FLOT) וקרן העוקבת אחר אגרות חוב קונצרניות לטווח של שנה ועד 3 שנים (סימול SCPB).

בקרב גופי החיסכון ארוך הטווח, קרן הסל הפופולרית ביותר היא זו העוקבת אחר המגזר הפיננסי בארה"ב (XLF). בין החזקותיה הבולטות של הקרן, שהיקף החזקות המוסדיים בה מסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל,  נמנים ענקי הפיננסים האמריקאים, וולס פארגו, ג'י פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי וגם ברקשייר הת'אווי . הקרן הניבה תשואה של 88% ב-5 השנים האחרונות, אך מתחילת השנה התשואה אפסית.

קרן סל נוספת המועדפת על המשקיעים המוסדיים (2.9 מיליארד שקל) היא ה-ETF על מדד S&P500 (SPY). מיד אחריה ניצבת קרן סל העוקבת אחר ענקיות התרופות האמריקאיות (XLV), אליה חשופים המוסדיים בכ-2.4 מיליארד שקל. בין החזקותיה הבולטות נמנות ג'ונסון אנד ג'ונסון, פייזר, מרק וגיליאד. תשואת הקרן ב-5 השנים האחרונות עמדה על 184% ומתחילת השנה על 8.5%.

סוגרות את הרשימה ה-ETF העוקבת אחר מדד Russel 1000 (XD9U), וזו העוקבת אחר מדד נאסד"ק 100 (סימול QQQ), שזכו להשקעה של 1.9 מיליארד שקל כל אחת.

ביטוח החובה שלכם עומד לרדת. משרד האוצר מסר  כי בעלי רכב יקבלו בחזרה כ­1.5 מיליארד שקל, כספים שהצטברו  בקרן קרנית, לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

ההחזר הכספי ייעשה באמצעות הוזלת תעריפי ביטוח החובה לרכב בשלוש השנים הקרובות. הצעד הזה של שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, הוא בהחלט בכיוון הנכון. אבל שימו לב לבעיה הגדולה

נניח שביטחתי רכב במשך שנים ובעצם שילמתי בעודף. מגיע לי החזר, אבל נניח שהחל מהשנה האחרונה אין לי רכב, אז אין איך להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעודף!  ההחזר כאן הוא לא ישיר למי ששילם יותר. הדוגמה הזו אולי קיצונית, אבל יש מקרים נופסים – משפחה שהיו לה שני רכבים ועשכיו שלושה, או הפוך – משפחה שהיה לה רכב אחד ועכשיו שניים. נו באמת, אם כבר עושים משהו, תעשו אותו כמו שצריך.

ואיך ההחזר הזה יעשה בפועל – החזר הכספים יהיה דרך  הוזלת תעריפי ביטוח החובה לרכב בשלוש השנים הקרובות. בשנה הקרובה שיעור ההוזלה יהיה 17%, שזה סדר גודל של 200-250 שקל;  בשנה השנייה ההנחה תהיה 13% 170-200 שקל;  בשנה השלישית 5% (40-50 שקל).

אז קודם כל, באמת תודה, היה מקום לפתוח בזה. זה נהדר לקבל כספים בחזרה, רק שזה צריך להיות הוגן והגון.  אנחנו משלמים במשך שנים בעודף, זה קרה מכיוון שקרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קיבלה כספים רבים מדי ונוצר לה עודף. הכספים שהיא קיבלה הגיעו מתשלומי הביטוח שלנו. הקרן משתמשת בכספים האלו  בפיצוי נפגעים בתאונות דרכים במקרים של תאונת פגע וברח, וגם במצבים (נדירים במיוחד) בהם המדינה מסייעת לנפגעי תאונות דרכים אם חברת הביטוח נקלעה למצוקה כלכלית. אבל, בפועל כאמור הקרן הזו תוקצבה ביתר, על חשבון משלמי הביטוחים, ואם הסיבה היא תאונות פגע וברח בהיקף נמוך מהתחזית, אז כמובן שזה מבורך.

ההחזר יהיה החל משנת 2016 וכל אזרח יכול לקבל החזר מלא על שלוש שנים מלאות.  בפועל, זה לא יקרא החזר, זו תהיה הנחה אוטומטית שתופעל דרך חברת הביטוח.

בעקבות המשבר הפיננסי האחרון בנק ישראל בוחן את האפשרות להחיל ביטוח פיקדונות בבנקים גם בישראל. בישראל קיימת ערבות ממשלתית משתמעת, אולם אין מנגנון של ביטוח פיקדונות. על רקע זה בנק ישראל בוחן את היתרונות והחסרונות הגלומים בהסדר זה ואת הצורך והאפשרות להחילו בישראל.

המשבר הפינסים בסוף העשור הקודם הבליט ארבע עובדות/ התפתחויות. ראשית, ביטוח פיקדונות אינו מייתר את הצורך ברשת הגנה כוללת, במיוחד כאשר מדובר בבנקים בעלי חשיבות מערכתית. הקישוריות בין המערכת הבנקאית לשווקים מצביעה על כך שמשברי מימון בשוקי ההון יכולים לזלוג בקלות לבנקים, ומשברי מימון בבנקים יכולים לזלוג במהירות לשוקי ההון ואף לכלכלה הריאלית. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר משבר ריאלי נובע ממשבר פיננסי, הוא עמוק וארוך יותר. הסיכון המערכתי הנשקף מזליגה כזו מדגיש עד כמה חשוב להרחיב את רשת הביטחון גם למוסדות לא-בנקאיים.

שנית, אחד הכלים המשמעותיים בערכת הכלים לטיפול בבנק כושל (resolution) – במיוחד במקרה של בנקים בינוניים וגדולים – הוא קרן ייעודית. לרוב מדינות אירופה לא הייתה ב-2008 כל קרן ייעודית שכזו, ואם היו קרנות הן צברו רק סכומים נמוכים. לכן גוש האירו גיבש לאחרונה חקיקה חדשה, וזו מעבירה אותו להסדר של קרן אירופית כוללת למימון משברים פיננסיים בעתיד. קרן זו אמורה להחליף בעתיד את המנגנון הבודד לטיפול בבנק כושל.
שלישית, לאחרונה מסתמנת בעולם נטייה לצמצם את החשיפה של כספי הציבור לסיכון הנובע מהצורך לחלץ בנקים כושלים, בפרט בנקים גדולים ובינוניים. מסמכי המדיניות של הרגולטורים בחו"ל דנים בהרחבה בכך שראוי כי בעלי מניות ואג"ח לא-מובטחות (non-secured) יישאו בעלויות הכרוכות בכשל הפירמה לפני שיינתן סיוע ממשלתי.
לבסוף, לפני המשבר ניסו מדינות רבות לצמצם את ההשפעה השלילית שיש לביטוח הפיקדונות על משמעת השוק ועל הסיכון המוסרי באמצעות רמה נמוכה של כיסוי ביטוחי ו/ או ביטוח משותף. זאת מתוך כוונה לתמרץ את המפקידים הקמעונאים המבוטחים – כמו גם גורמים אחרים – לנטר את המוסדות הפיננסיים. תוצאות המשבר מצביעות על כך שניסיון זה נכשל, ונכון לשנת 2013 רק שלוש מדינות הותירו ביטוחים כאלה.
לקחי המשבר הפיננסי הובילו את הארגון הבין-לאומי של מבטחי הפיקדונות (IADI, International Association of Deposit Insurers) לפרסם בנובמבר 2014 עדכון לעקרונות הליבה של מערכת יעילה לביטוח פיקדונות. הפרסום כולל 16 עקרונות, והם נוגעים בין השאר לבהירות המטרות של התכנית לביטוח הפיקדונות, לסמכויות המבטח, לעצמאותו, לקשריו עם שאר הגורמים המשתתפים ברשת ההגנה הפיננסית, לרמת הכיסוי הביטוחי, לפיקוח והניטור, למשתתפי התכנית (דרישה שכל הבנקים ישתתפו בה), למקורות המימון ולשימושיהם, ועוד.

רכישות הזוגות הצעירים של דירות התמתנה ברבעון הראשון של השנה. הגידול ברכישות  היה 12% , לאחר גידול חריג של 36%  שנרשם ברבעון האחרון אשתקד, עם תום ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס. כך עולה מדוח שפרסם עכשיו הכלכלן הראשי של האוצר.  רכישת דירות חדשות ע"י סגמנט זה רשמה גידול של 30%, לעומת גידול של 90% האחרון אשתקד. התמתנות הרכישות של סגמנט זה בפלח השוק של דירות יד שניה הייתה משמעותית אף יותר: גידול של 5% , לעומת 21% , בהתאמה.

ברבעון הראשון של 2015 נרכשו כ 32 אלפי דירות, גידול של 13% בהשוואה לרבעון הקודם – והרמה השנייה בגובהה מתחילת העשור הקודם. פלח השוק של הדירות החדשות היה זה שהוביל את הגידול בעסקאות, עם גידול של 21%
בהמשך לגידול חריג של 52% שנרשם ברבעון האחרון אשתקד, עם תום ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס. סך העסקאות בדירות חדשות הגיע לעשרת אלפי דירות, הרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז תחילת העשור הקודם.

רכישת דירות יד שניה רשמה שיעור גידול של 12% , בדומה לגידול ברבעון האחרון אשתקד. סגמנט השוק של המשקיעים היה זה שהוביל את הגידול בעסקאות ברבעון הראשון, עם גידול של 25% . משקלו בסך העסקאות עלה ל 27.5% מסך העסקאות הגיעה רמת פעילות המשקיעים לרמתה הגבוהה ביותר מאז הרבעון האחרון . של 2014 . הגידול החד ברכישות המשקיעים הושפע בחלקו מגורמים אזוריים, בפרט באזור באר שבע, ובחלקו מירידת הריבית הריאלית של בנק ישראל. באזור נתניה הגיעו רכישות המשקיעים לרמתן הגבוהה ביותר, לפחות מאז תחילת העשור הקודם. שליש בלבד מהגידול מיוחס לרכישות תושבי החוץ באזור. רמות השכר של המשקיעים "הכבדים" באזור זה אינן תואמות את שווי הדירות שבבעלותם.


ב- 1 ליולי מס הרכישה למשקיעים יעלה לשיעור של 8% עד 10% , במרכז הבניה הישראלי מעריכים היום כי לאור החלטת הממשלה שיעורם של המשקיעים מקרב רוכשי הדירות יזנק ביוני לכ- 35% וכי אלפי משקיעים ימהרו לרכוש דירות בטרם כניסת ההחלטה לתוקף. המשמעות של העלאת מס הרכישה היא תוספת של עשרות אלפי שקלים עבור המשקיעים. כך לדוגמא משקיע שירכוש דירה בכ- 1 מיליון ₪ עד סוף חודש יוני ישלם 50 אלף ₪ מס ומי שיקנה אחרי ישלם כ- 80 אלף ₪ . מנתוני מרכז הבניה הישראלי  עולה כי שיעורי המשקיעים בירידי הדירות שנערכו עד כה נעו בין 20% ל – 25%  וכעת  מבחינת הנתונים של אלפי הנרשמים ליריד הנוכחי שיעורם עומד לזנק לאור החלטת הממשלה.

בסוך השבוע הבא יערוך מרכז הבניה הישראלי בשיתוף עם אתר יד2 את יריד הדירות הארצי בסימן המשקיעים וחברות הבניה יציעו מגוון של פרויקטים כדאיים להשקעה בכל רחבי הארץ במחירים החל מ- 690 אלף שקל

טל ספיבק סמנכ"ל מרכז הבניה הישראלי מציין, כי בין החברות שישתתפו ביריד: אחים דוניץ, אפי קפיטל, שיכון ובינוי, היילנד, לוינשטיין, קבוצת כנען, אמירי גן,  אפריקה ישראל, בוני התיכון, אשדר, אפריקה ישראל מגורים, דונה, פרשקובסקי, רייסדור ועשרות חברות נוספות.

לצד חברות הנדל"ן ישתתפו ביריד מומחי ייעוץ משכנתאות מבנק מזרחי טפחות. כמו כן יוקם מרכז ייעוץ עם לרוכשי הדירות שיכלול עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין , עו"ד המתמחה בתחום המיסוי , מעצבת פנים ויועצים פיננסים שיתנו ייעוץ חינם למשתתפים ביריד .במסגרת היריד יוקם מרכז עסקאות שיאפשר לרוכשים לסגור חוזים במקום על מנת להספיק וליהנות מהטבת המס.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק  מיסוי מקרקעין. ההצעה מבקשת לקבוע שיעורי מס רכישה גבוהים יותר שיוטלו על רכישת דירת מגורים שאינה דירת מגורים יחידה. על פי המוצע, הוראת השעה שקבעה שיעורי מס גבוהים יותר וחלה מיום 1.8.2013 עד יום 31.12.2014 תהפוך להוראת קבע.

כך ששיעורי מס הרכישה הקבועים החל משנת 2021 יהיו: עד- 1,162,120: 5%, מ- 1,162,120 עד- 3,486,350: 6%, מ- 3,486,350 עד- 4,800,605: 7%, מ- 4,800,605 עד- 16,002,015: 8% ומעל חלק השווי של- 16,002,015: 10%.

בנוסף, מוצע לקבוע הוראת שעה שתטיל שיעורי מס רכישה גבוהים יותר על רכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה, מיום 1.7.2015 עד יום 31.12.2020: על חלק השווי עד 4,800,605 ₪: 8% ומעל חלק השווי של- 4,800,605 ₪: 10%.

סגן שר האוצר יצחק כהן הציג את ההצעה ואמר: במטרה לסייע למאמצי הממשלה להפחתת מחירי הדירות, רואה הממשלה לנכון לנקוט צעדים הממתנים את הביקוש לדירה שאינה דירת מגורים יחידה.

ח"כ אראל מרגלית: אנחנו מבקשים לנסות לראות את התמונה כוללת. המפלגה שלי בעד העלאת מס רכישה אבל אני שומע שאלות גדולות לגבי התועלת של הצעד הזה. אנחנו מבקשים שתסבירו לנו בוועדת הכספים את המתווה כי חלק מהאנשים אומרים שהעלאת המיסוי תיצור מצב שברגע שהעלות גדלה יגלגלו אותה על שוכר הדירה.

שר האוצר משה כחלון השיב ואמר: אני מודה לחברי האופוזיציה על התמיכה, זה לא דבר מובן מאליו ההתעלות מעבר לשיקולים הפוליטיים. צריכים להיות אמיצים ולהגיד לבעלי ההון כן אנחנו מרחיקים אתכם. מה אתם חושבים שזה נוח לעלות מיסים? צריך להגיד את האמת 28% מהדירות זה משקיעים, באלפי דירות באזורי הביקוש זה משרדים, כל דירה שנייה הופכת למשרד, אז איפה יגורו הצעירים? אנחנו נפתור את הבעיה הזו ואין דרך אחרת ואם יידרשו עוד צעדים אנחנו נעשה אותם.

63 תמכו ללא מתנגדים ו4 נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יימשך הטיפול.

מדד מחירי הדיור עלה בחודש מאי ב-0.3%.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4%, ומדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מאי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש אפריל 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מרס 2015 – אפריל 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרס 2015 – אפריל 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מרס 2015 – אפריל 2015, לעומת מרס 2014 – אפריל 2014, עלו המחירים ב-3.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת פברואר 2014 – מרס 2014, עלו המחירים ב-3.8 אחוזים.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.2 אחוז. התייקרו במיוחד: חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (ב-3.4 אחוזים), חומרים לניקוי הבית (ב-3.2 אחוזים), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.8 אחוזים) וצבע וסיד לצביעת הדירה (ב-1.4 אחוזים). הוזלו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.2 אחוזים).

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2 אחוז בחודש מאי 2015, בהשוואה לחודש אפריל 2015 והגיע לרמה של 99.6 נקודות לעומת 99.4 בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים (ב-15.3%), תרבות ובידור (ב-0.9%) ודיור (ב-0.3%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים (ב-2.4%) ותחבורה (ב-0.3%).

עוד יצוין, כי המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה עלו אף הם ב-0.2 אחוז כל אחד והגיעו ל-99.0 ו-100.4 נקודות בהתאמה, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.1 אחוז והגיע ל-99.4 נקודות. מתחילת השנה ירדו המדד הכללי והמדד ללא דיור ב-0.5 אחוז כל אחד, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז והמדד ללא אנרגיה נותר ללא שינוי.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2015 לעומת מאי 2014), ירדו המדד הכללי ב-0.4 אחוז, המדד ללא דיור ב-1.2 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות  ב-0.6 אחוז, והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5 אחוז.

נתוני המגמה בחודשים פברואר 2015 – מאי 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי, קצב הירידה השנתי של המדד ללא דיור הגיע ל-0.3% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-0.9%.

מזון (ללא ירקות ופירות): מדד מחירי מזון עלה ב-0.1 אחוז. התייקרו במיוחד: טחינה (ב-4.4 אחוזים), חטיפים מלוחים (ב-3.8 אחוזים), בשר כבש (ב-3.0 אחוזים), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-2.8 אחוזים), ממרח שוקולד, ריבת חלב, חמאת בוטנים (ב-2.8 אחוזים), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.7 אחוזים), דגים טריים (ב-2.5 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-2.5 אחוזים), סודה ומים מינרלים (ב-2.2 אחוזים), מיצי פירות טבעיים (ב-2.2 אחוזים), בשר משומר ומעובד (ב-2.1 אחוזים), קפה שחור (ב-1.8 אחוזים), בשר בקר (ב-1.4 אחוזים), מסעדות מזון מהיר ודוכנים (ב-1.4 אחוזים), ריבות ומרקחות (ב-1.3 אחוזים), בירה לבנה (ב-1.2 אחוזים) ויינות (ב-1.1 אחוזים).

הוזלו במיוחד: קרקרים שונים (ב-17.8 אחוזים), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-4.7 אחוזים), סירופים ומייפל (ב-2.6 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-2.1 אחוזים), ופלים (ב-2.1 אחוזים), דגים מעובדים (ב-2.1 אחוזים), שמנת (ב-2.1 אחוזים), קמח אחר, כגון: קמח תופח לעוגה וקמח מלא (ב-1.9 אחוזים), אטריות, ספגטי וכו' (ב-1.9 אחוזים), גבינה (ב-1.7 אחוזים), גלידות (ב-1.5 אחוזים), ביצים מיוחדות, כגון: אורגניות וחופש (ב-1.4 אחוזים), תרכיזים וסירופים (ב-1.4 אחוזים), דגים קפואים (ב-1.3 אחוזים), ככר לחם (ב-1.2 אחוזים), חלה (ב-1.1 אחוזים), סוכריות וממתקים שונים (ב-1.1 אחוזים), עופות (באחוז אחד) וקפה נמס (באחוז אחד).

ירקות ופירות: מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-3.9 אחוזים. מדד מחירי הפירות הטריים עלה ב-15.3 אחוזים; לעומתו מדד מחירי הירקות הטריים ירד ב-2.4 אחוזים. מדד מחירי הירקות הקפואים, הכבושים והמשומרים עלה ב-2.0 אחוזים ומדד מחירי הפירות המשומרים והיבשים עלה ב-0.6 אחוז.

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: אבטיחים (ב-46.0 אחוזים לעומת אוגוסט 2014), בננות (ב-36.2 אחוזים), משמש (ב-34.1 אחוזים לעומת יוני 2014), אבוקדו (ב-26.5 אחוזים), תפוזים (ב-12.5 אחוזים), לימונים (ב-10.0 אחוזים), אגסים (ב-6.6 אחוזים) וקיווי (ב-5.3 אחוזים). הוזלו במיוחד: מלונים (ב-19.6 אחוזים).

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: חצילים (ב-17.3 אחוזים), מלפפונים (ב-15.5 אחוזים), כרובית (ב-15.0 אחוזים), קולורבי (ב-13.1 אחוזים), ארטישוק (ב-11.1 אחוזים), סלק (ב-10.5 אחוזים), קישואים (ב-10.4 אחוזים), שעועית טרייה (ב-9.1 אחוזים), עגבניות (ב-6.9 אחוזים), שומר (ב-5.1 אחוזים), ברוקולי (ב-3.3 אחוזים), חסה (ב-2.8 אחוזים), בצל (ב-1.7 אחוזים), ירקות לתיבול (ב-1.5 אחוזים) וקלחי תירס (ב-1.2 אחוזים לעומת פברואר 2015).

התייקרו במיוחד: פלפלים (ב-23.3 אחוזים), דלעת (ב-16.6 אחוזים), כרוב (ב-2.7 אחוזים), שום (ב-2.4 אחוזים), נבטים (ב-2.0 אחוזים), גזר (באחוז אחד) ופטריות טריות (באחוז אחד).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות קפואים (ב-6.3 אחוזים), צימוקים (ב-1.2 אחוזים), פירות משומרים (ב-1.2 אחוזים) וירקות משומרים (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: מלפפונים כבושים (ב-1.8 אחוזים).

דיור: מדד מחירי דיור עלה ב-0.3 אחוז. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4 אחוז; לעומתו מדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מאי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש אפריל 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מרס 2015 – אפריל 2015.

אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן: מדד מחירי דירות (לוח 6.1 בירחון לסטטיסטיקה של מחירים, מדד המחירים לצרכן, פרק הדיור) מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרס 2015 – אפריל 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מרס 2015 – אפריל 2015, לעומת מרס 2014 – אפריל 2014, עלו המחירים ב-3.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת פברואר 2014 – מרס 2014, עלו המחירים ב-3.8 אחוזים.
אחזקת הדירה: מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.2 אחוז. התייקרו במיוחד: חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (ב-3.4 אחוזים), חומרים לניקוי הבית (ב-3.2 אחוזים), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.8 אחוזים) וצבע וסיד לצביעת הדירה (ב-1.4 אחוזים). הוזלו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.2 אחוזים).

ריהוט וציוד לבית: מדד מחירי ריהוט וציוד לבית נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: אהילים, נברשות ומנורות שולחן (ב-4.9 אחוזים), צלחות (ב-2.4 אחוזים), שידות (ב-1.8 אחוזים) וסכו"ם (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: כלי מיטה, מגבות וכו' (ב-3.8 אחוזים), ריהוט וציוד לתינוק (ב-1.7 אחוזים), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-1.6 אחוזים), פרחים וצמחים (ב-1.1 אחוזים), כלי בישול ואפייה (באחוז אחד) ונרות ומפיצי ריח (באחוז אחד).

הלבשה והנעלה: מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-0.1 אחוז; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.2%. מדד מחירי ההלבשה נותר ללא שינוי; לעומתו מדד מחירי ההנעלה עלה ב-0.2 אחוז. בסעיף ההלבשה התייקרו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (ב-1.6 אחוזים) והלבשה תחתונה לנשים (ב-1.3 אחוזים). הוזלו במיוחד: גרביים לילדים (ב-2.1 אחוזים), צורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות, בגדי ים וכו' (ב-1.1 אחוזים) והלבשה עליונה לילדים (באחוז אחד).

בריאות: מדד מחירי בריאות נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: עדשות מגע ותמיסות לעדשות מגע (ב-1.8 אחוזים). הוזלו במיוחד: מוצרי היגיינה (ב-3.6 אחוזים), מוצרים לחיזוק ותוספי תזונה (ב-2.0 אחוזים), עדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (ב-1.2 אחוזים) ומוצרי היגיינת הפה (באחוז אחד).

חינוך, תרבות ובידור: מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור עלה ב-0.6 אחוז. מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.2 אחוז ומדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-0.9 אחוזים. התייקרו במיוחד: כרטיס כניסה למוזיאון (ב-3.8 אחוזים), דמי כניסה לפארקים ואטרקציות (ב-2.9 אחוזים), עריכת מסיבות ואירועים (ב-2.5 אחוזים), הארחה, נופש וטיולים (ב-1.6 אחוזים) וציוד ואביזרי מחנאות (ב-1.2 אחוזים). הוזלו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (ב-1.2 אחוזים), ספרי קריאה (ב-1.1 אחוזים) וצעצועי תינוקות (באחוז אחד).

תחבורה ותקשורת: מדד מחירי תחבורה ותקשורת ירד ב-0.2 אחוז. מדד מחירי תחבורה ירד ב-0.3 אחוז ומדד מחירי תקשורת ירד ב-0.1 אחוז. הוזלו במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (ב-19.6 אחוזים), מכוניות (ב-1.5 אחוזים) והוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ (ב-1.1 אחוזים). התייקרו במיוחד: שירותי הובלה (ב-3.0 אחוזים), דלק ושמנים לכלי רכב (ב-1.6 אחוזים) ושעורי נהיגה (באחוז אחד).

שונות: מדד מחירי סעיף שונות ירד ב-0.1 אחוז. הוזלו במיוחד: מוצרים ואביזרים לתינוק (ב-2.3 אחוזים) ותכשיטים (ב-1.4 אחוזים). התייקרו במיוחד: ארנקים (ב-2.1 אחוזים) וכלי איפור ואביזרים לטיפוח (ב-1.8 אחוזים).

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים בחודש מאי 2015. נותר ללא שינוי – 106.6 נקודות  (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%. גם בחודש שעבר היה המדד ללא שינוי.

בחודש מאי בלטה עלייה בשכר העבודה של פועלי בניין ועובדים בענף בשיעור של 0.5%.

מדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-0.2% וירד מתחילת השנה ב-0.4%.

למחשבון מדד תשומות הבניה

לאחרונה העריכו בהראל פיננסים כי מגמת העליה במדד תשומות הבנייה צפויה להימשך גם בחודשים מאי עד יולי, על פי התחזית האחרונה העליה בחודשים אלו תעמוד על 0.4%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

יחד עם זאת, נתונים נוספים שחשובים מאוד לציבור רוכשי הדירות קשורים בנתונים המתייחסים למשכנתא: ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן וגובה ריבית המשכנתא.

מהפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל עולה כי הם אופטימיים בנוגע לאינפלציה בשנת 2015, לכן סביר להניח שבנק ישראל ינסה להימנע  ככל האפשר משינויים בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה.

כדי שרוכש הדירה מקבלן יוכל לבדוק איזה צעד יהיה רווחי יותר עבורו, עליו להכיר את המדדים השונים. כך יוכל להחליט באיזה מועד לקחת את המשכנתא או האם כדאי לחכות ולהישאר צמוד למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה

סיכום חודש מאי של קרנות הנאמנות המגייסות והמדממות מוצא כי המשקיעים ממשיכים להגדיל חשיפה למניות: 8 מתוך 10 הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר במאי הן קרנות אג"ח עם חשיפה מנייתית. במקום ה-1 בגיוסים בחודש במאי 2015 הקרן "פסגות 0B אג"ח ארה"ב 2-5 שנים – מגודר מט"ח" עם גיוס של כ-130 מיליון ₪. ומנגד, הקרן הפודה ביותר במאי היא "מיטב 00 כספית פרימיום" עם פדיון של כ-520 מיליון ₪.

כ-490 מיליון ₪ זרמו לקרנות המחקות בסיכום חודש מאי- זאת בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי שגייסו כ-310 מיליון ₪ וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל עם גיוסים של כ-230 מיליון ₪.

דמי הניהול הממוצעים נשארים ללא שינוי בחודש מאי – דמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות בחודש מאי נותרו מאוזנים כאשר גם הגיוסים וגם הפדיונות נרשמו בדמי ניהול ממוצעים של 0.6%.

בחודש  מאי נוספו 2 קרנות חדשות ל"מועדון המיליארד": "מגדל (2B) 20/80  פרימיום" ו-"אלטשולר שחם (4(B שווקים מפותחים מוגנת מט"ח". מספר הקרנות במועדון "המיליארד" עומד על 44 קרנות המנהלות כ-84 מיליארד ₪- ירידה של כמעט 5 מיליארד ₪ לעומת חודש אפריל (כל הירידה בקרנות הכספיות). 3 מ-10 הקרנות המגייסות ביותר החודש משתייכות למועדון המיליארד עם גיוס של כ-540 מיליון ₪. 10 קרנות מתוך ה-44 הן קרנות כספיות המנהלות יחד כ-24.2 מיליארד ₪.

בסיכום חודשי כ-62% מהקרנות רשמו פדיונות, כ-3% מ-822 הקרנות שסיכמו את החודש עם פדיונות, איבדו למעלה מ-50 מיליון ₪ כ"א.

אם מסתכלים על טבלת 10 הקרנות המגייסות, שגייסו ביחד כ-1.1 מיליארד ₪ בסיכום חודשי, היא מכילה:  4 קרנות אג"ח כללי, 3 קרנות אג"ח מדינה, קרן כספית ו 2 קרנות אג"ח חו"ל. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות שמהן נפדה כ-2.2 מיליארד ₪, מכילה 7 קרנות כספיות, קרן אג"ח כללי, קרן אג"ח מדינה וקרן אג"ח חו"ל.

קרנות אג"ח עם מניות IN קרנות אג"ח ללא מניות OUT- קרנות מסורתיות ללא חשיפה למניות פדו החודש כ-1.3 מיליארד ₪. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 10% רשמו החודש גיוסים של כ-1.6.  קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 30% רשמו גיוסים של מ-0.7 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח מדינה, אחת מקבוצות הקרנות המגייסות ביותר מתחילת השנה, רשמו החודש פדיונות של כרבע מיליארד ₪ על רקע מימושים במדדי אג"ח ממשלת ארה"ב, גרמניה וישראל. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית1 רשמו החודש פדיונות של כ-580 מיליון ₪. מנגד, קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד כ-10% מניות גייסו כ-0.2 מיליארד ₪. כ-170 מיליון ₪ נפדו מקרנות אג"ח מדינה תחת הסיווג –אג"ח מדינה כללי ובהמשך לכך, כ-80 מיליון ש"ח נפדו מקרנות אג"ח מדינה צמודי מדד.

קרנות מניות בארץ ובחו"ל רשמו במאי גיוסים של כ-340 מיליון ₪. הגיוסים התחלקו בין קרנות מניות בארץ שהובילו את הגיוסים עם כ-230 מיליון ₪ אל מול קרנות מניות בחו"ל עם 110 מיליון ₪. מרבית הכספים נותבו לקרנות המחקות שהיוו כ-70% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות1.

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים סבור שמחירי הדירות ימשיכו לעלות למרות העלאת המס על משקיעי נדל"ן. "העלאת המס על משקיעי נדל"ן אמנם צפויה לרסן במידה מסוימת  חלק מהביקושים לדיור, אך גם אחרי העלאת המס, שוק הדיור בישראל ימשיך להיות מאופיין בעודפי ביקוש לדירות  שתורמים לעלייה במחירי הדירות" – כך התבטא ליידרמן בנס הנדל"ן של משרד עורכי הדין שטיינמץ הרינג גורמן ומדרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג .

ובכמה הם יעלו?  ליידרמן מעריך – "מחירי הדירות יעלו  בקצב שנתי של 5% למרות העלאת מס הרכישה האחרונה. הריבית הריאלית האפסית וההיצע המצומצם של דירות היו ונותרו הגורמים הדומיננטיים מבחינת התפתחות מחירי הדיור.

"בהשפעת הבנקים המרכזיים באירופה וביפן תמשיך רמת הריבית בישראל להיות נמוכה מאד ותמשיך להמריץ ביקושים לדיור – וזאת גם אם הפד יעלה את הריבית בארה"ב השנה או בשנה הבאה. הריביות בישראל מושפעות בעיקר מהריביות הגלובליות, ואלה צפויות להישאר נמוכות לפחות בשנתיים הקרובות. הריבית הריאלית האפסית השוררת בעולם המערבי ובישראל תרמה להפיכת ההשקעות בנדל"ן ליותר ויותר אטרקטיביות -בין אם מדובר במשקיעים שרוכשים דירות להשכרה או חוסכים בודדים או במשקיעים מוסדיים, החיפוש לתשואה סבירה יותר מהריבית האפסית על אג"ח ממשלתי מוביל גורמים לאלה להשקעות בדיור, בנדל"ן מניב גם דרך קרנות ריט , בנדל"ן מסחרי, ובפרויקטים של תשתיות. זאת תופעה כלל עולמית, ואנחנו חלק ממנה".

והאם זה היה נכון להעלות את מס הרכישה למשקיעים? "רכישת דירה להשקעה הנה פעולה לגיטימית ביותר של פרטים ומשפחות המנסות למצוא אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר מאג"ח ממשלתי. כיום, למשל, התשואה לפדיון על אג"ח צמוד של ממשלת ישראל לחמש שנים היא מינוס 0.2%, והתשואה הריאלית המתאימה לעשר שנים היא 0.45%. מבחינת החיסכון של משקי הבית, וכן עם המבט לעתיד ולתקופת הפנסיה, אלה ריביות שבוודאי יוצרות התעניינות משמעותית בנדל"ן. התהליך הזה, של מעבר להשקעות בנדל"ן, רחוק ממיצוי, בעיקר על רקע הצפי להמשך מצב הריבית הריאלית האפסית עוד זמן רב". ליידרמן כבר התבטא בעבר מספר פעמים ואמר שנצטרך להתרגל לריבית נמוכה. עכשיו נשמע שהוא אפילו מאמין בכך יותר. מנגד, בעולם מדברים על יציאה מריבית אפס, כשהפד בארה"ב צפוי לעשות זאת עוד במהלך השנה.

ליידרמן התייחס לתוכנית של כחלון להורדת מחירי הדירות. לגישתו – "עדיין מוקדם להעריך באופן כולל את התכנית של משרד האוצר, שהרי על פי ראש מטה הדיור המיועד, אביגדור יצחקי, מה שפורסמו עד עתה הם רק שני השלבים הראשונים בתכנית שתכלול חמישה שלבים, כולל התייחסות לדיור להשכרה. בכל מקרה, מכיוון שמחירי הדיור מאד מושפעים מהציפיות לגבי העתיד, ומכיוון שכדי שתכניות הממשלה יצליחו בהתמתנות העליות של מחירי הדיור מוטב שתכניות אלה ייתפסו בקרב  הציבור כאמינות, חשוב שהתכנית הממשלתית הכוללת תוצג כמקשה אחת מלאה מוקדם ככל האפשר. אחרת, ספק אם הצעות להחלטות ממשלה והודעות חלקיות, על כל שלב של התכנית בנפרד, יצליחו 'לשבור' את המומנטום של עליות מחירי הדיור ב-5% לשנה". קצב עליית מחירים של 5%, משמעו עלייה ריאלית של 4%. זה קצב גבוה. אבל ליידרמן דבק כאמור בעמדותיו. אולי הוא צודק, אולי הוא טועה, ומחירי הדירות ייבלמו, מה שבטוח שצריך תוכנית עמוקה ורחבה יותר לבעיות והצרות של שוק הדירות.

איך שותפים בחברה "מתגרשים"? מנגנון במבי יכול לפתור את הצרות בעת סכסוכים, לרוב זה עובד, באי.די.בי זה לא עבד.

מנגנון במבי נפוץ מאוד בעסקאות עם שותפים. במבי (BMBY- BUY ME BUY YOU) – "קנה אותי או שאקנה אותך" הוא מנגנון שנועד  ל"היפרד בטוב", וזה עובד כך – עוד בעת הרכישה של עסק מסוים/ חברה מסוימת, השותפים קובעים מראש שבמקרה שיהיו חילוקי דעות ובמקרה והם ירצו "להתגרש" יופעל מנגנון במבי שיסדיר את המחיר לפיו יקנה אחד השותפים את השותף השני.

על פי מנגנון הבמבי לכל אחד מהשותפים יש אפשרות להציע לשותף השני מחיר עבור רכישת מניותיו. השותף הראשון שמציע במנגנון במבי, קובע למעשה, את המחיר שבו תתבצע העסקה. המחיר הזה לא יכול להשתנות, מה שיכול להשתנות זה זהות השותף הרוכש. למה הכוונה?

לשותף השני, יש את זכות התגובה – הוא יכול לקבל את ההצעה, כלומר למכור את אחזקותיו לפי המחיר שהציע השותף הראשון, והוא יכול להפוך את ההצעה ב-180% ולהציע בעצמו לקנות את המניות לפי אותו המחיר.  תחשבו על זה – למציע הראשון  אין אינטרס להציע מחיר נמוך מדי, מכיוון שכך השותף עשוי לקנות אותו בזול. אבל, מנגד, גם לא כדאי לו להציע מחיר גבוה, שכן אז הוא  כמובן ייאלץ לשלם מחיר גבוה עבור מניות השותף. יש כאן מנגנון שנלקח מתורת המשחקים, והוא פתרון אידיאלי למצבים שבהם השותפים רוצים לפרק את השותפות. זו הסיבה שהמנגנון הזה בצורות שונות קיים בעת רכישת חברות/ ועסקים כבר למעלה מ-20 שנה.

לאחרונה, שמענו על הפעלת מנגנון במבי בסכסוך בין השותפים בקונצרן אי.די.בי – אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה. הקונצרן החבוט נרכש על ידי שני השותפים האלו, אך חלק משמעותי בהתחייבות הרוכשים היתה להמשיך ולהשקיע (גם דרך השתתפות בהנפקת זכויות) בקבוצה. אדוארדו אלשטיין עמד בהתחייבויותיו ורכש במסגרת הנפקת זכויות והגדיל את אחזקתו; בן משה לא עשה כך, ואחזקתו דוללה. אלשטיין הגיע בעקבות ההנפקות לשיעור אחזקה של 66.7% בהון אי.די.בי אחזקות, בן משה דולל ל-14%.

שניהם מופסדים סכומי עתק, בן משה כחצי מיליארד שקל, אלשטיין סכום גבוה יותר, אבל זה עוד לא הסוף – הם אמורים להמשיך ולהזרים ולתמוך בקונצרן, למעשה, הם מחויבים לכך בהתאם להסדר החוב שגובש לפני כשנה. אלשטיין מוכן לכך, בן משה, עשה סימנים לא ברורים. אבל לפני כשבועיים הוא הגיש הצעה לרכוש את מניות אלשטיין במסגרת מנגנון במבי, לפי מחיר שמבטא שווי של כ-1 מיליארד שקל (כ-1.64 שקל למניה). אלא שבן משה, כך נראה, הציע את הבמבי כדי לצאת ב"זול"  – הפסד של כחצי מיליארד שקל, אחרת הוא ייאלץ לתמוך בחברה בעוד 200 מיליון שקל.  בן משה, כנראה, לא באמת התכוון לרכוש את הנתח של אלשטיין. בינתיים אלשטיין שומר את הקלפים קרוב לחזה, אך נראה שהוא ירכוש את מניות בן משה בכ-150 מיליון שקל, אם כי, סביר שהוא לא יוותר על המחויבות של בן משה כלפי הקבוצה.

על כל פנים, לצד יתרונות הבמבי, יש לו גם חסרונות. אם מדובר על שותף עם עודף מידע על השותף השני, אז כל אחד מהם יכול להסתמך על נתונים ומידע אחר, ובהתאמה השווי שכל אחד יגזור יהיה שונה.  זה פתח לתמרון מצד השותף עם עודף אינפורמציה.