דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח לאומי שוקי הון, מפרסם סקירת מאקרו ובה הוא מעריך כי "על אף שככל הנראה בנק ישראל יותיר השבוע את הריבית לחודש יוני ללא שינוי, קיימת סבירות להורדת ריבית נוספת בהמשך הדרך".  רזניק מוסיף כי "סבירות זו תתחזק בעיקר ובמידה ונראה התחזקות נוספת של השקל".

לאומי שוקי הון מציינים בסקירתם כי שיעור צמיחת התמ"ג ברביע הראשון של השנה היה אמנם מעט מתון ביחס לעבר, אולם, השימושים במקורות, שהם מדד מקיף יותר לפעילות במשק (הכוללים את הפעילות המשקית מבוססת היבוא ולא רק התוצר המקומי), הציגו צמיחה של 4.2% ביחס לרביע הקודם – קצב צמיחה גבוה מהממוצע ארוך הטווח.  בנוסף מציינים לאומי שוקי הון, כי ברבעון הראשון של השנה, בלטה העובדה כי פעילות הסקטור העסקי והביקושים המקומיים (בעיקר צריכה הפרטית) ממשיכים להיות חזקים יחסית.

לידר: "גידול בביקוש בדירות חדשות צפוי להביא להמשך עליית מחירים בשוק הדיור"

"אנו מעריכים כי הפעילות הריאלית ברביעים הבאים תצמח בשיעור דומה (ייתכן ואף מהיר יותר), כך שבשנת 2015 תחול האצה בקצב הצמיחה לשיעור של 3.5%", כותב דודי רזניק מלאומי שוקי הון.

באשר למתרחש בארה"ב, כותב רזניק כי "יו"ר הפד עדין מאמינה בהעלאת ריבית עוד השנה, למרות שפרוטוקול הפד מלמד כי חלה נסיגה מסוימת ביחס של חברי הפד להעלאת ריבית, הלא צפויה להתרחש, ככל הנראה, לפני הרבעון הרביעי של השנה, לכל המוקדם. למרות נתוני מקרו חלשים יחסית לאחרונה, קצב עליית האינפלציה (הליבה) בארה"ב מתקרב ליעד הפד".

לאומי שוקי הון על האג"ח הממשלתי: "שוק האג"ח הממשלתי התייצב השבוע, בחלק הארוך של העקומים (10 – 30 שנה) חזרה התלילות בסמוך לרמות השיא. להערכתנו עליית התשואות בתקופה האחרונה מהווה נקודת כניסה סבירה להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי על רקע הסבירות להורדת ריבית אחת נוספת. אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של 6 שנים תוך החזקה ישירה של המח"מ. אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. אנו ממליצים על רכישת חוזי אינפלציה OTC לטווח של עד שנתיים חלף אחזקת אג"ח ממשלתי צמוד מדד, המגלם אינפלציה גבוהה יותר. מרווחי ה AS בחלק הארוך של העקום הפכו שוב לשליליים. מומלצת רכישת אג"ח לטווח של 8 – 10 שנים כנגד קניית ריבית ה IRS לטווח דומה.

"עקב התשואות הנמוכות – אין פסול בהחזקת מזומן בתיק ההשקעות"

לאומי שוקי הון על האג"ח הקונצרני: מגמת ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני התחדשה השבוע. ביצועי היתר של חברות מדרוג נמוך יחסית נמשכים. חברות נדל"ן מארה"ב גייסו השבוע 1.7 מיליארד ₪ בהובלת חברת מוניאן. למרות הסכום הגבוה, המרווחים בהנפקות לא היו גבוהים משמעותית מהנפקות קודמות. אנו ממליצים על השקעה במח"מ של כ – 3 שנים. אנו מעדיפים רכישות אג"ח דרך הנפקות לאור הפרמייה המוענקת בהנפקות .

שיעור האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, המשיך ב 2014 את מגמת העלייה והגיע בשנה זו ל-47.3% מכלל האשראי הבנקאי לעסקים. נתון זה עולה מנתוני דו"ח שהוכן ע"י הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והוגש לארגון המדינות המפותחות, ה- OECD.

מנתוני הדו"ח עולה כי מעל 95% מהאשראי הבנקאי ניתן על ידי חמשת הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון. עוד עולה מן הדו"ח כי הריבית על האשראי העסקי ממשיכה לרדת ועמדה ב-2014 על כ-4.5%, כ-1.5% מעל לריבית לעסקים גדולים.

משרד הכלכלה: "לפי נתוני השביתות ב-2014 – נמשכת מגמת היציבות בתחום יחסי העבודה"

גם הממשלה, כאמור, עוזרת בהגדלת היקף אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ולפי הדו"ח, בשנים 2013 ו2014 הקרן להלוואות בערבות מדינה המשותפת לחשב הכללי במשרד האוצר והסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה העמידה מעל 4 מיליארד ₪ הלוואות . עסקים קטנים בישראל, נהנו מהלוואות בסך מצטבר של 1.495 מיליארד ₪ ו 1.437 מיליארד ₪ ב-2013. לעסקים בינוניים, אושרו הלוואות בסך 424 מיליון ₪ לעומת 593 מיליון ₪ ב-2013. סה"כ במהלך השנים שנסקרו גדל היקף ההלוואות ביותר מפי -10 .

כמו כן מפעילה הקרן מסלולים מיוחדים: כך לדוגמה, במהלך ולאחר מבצע צוק איתן – שהביא לפגיעה כלכלית בעסקים שנאלצו לקחת  הלוואות ומימון – העניקה המדינה, באמצעות הקרן בערבות מדינה, הקלות לאותם עסקים שנפגעו בבקשת ביטחונות. במסגרת הקלה זו, ירד שיעור הביטחונות הנדרשים לעסקים אלו מ-25% ל-10%.

בכל הנוגע לענף ההון סיכון, חושף הדו"ח כי השקעות הון סיכון גדלו ב-2013 ב-18% לעומת 2012 והסתכמו בכ-2.3 מיליארד דולר, מתוך זה כרבע על ידי קרנות ישראליות והשאר על ידי קרנות זרות.  חלקם של הקרנות הזרות גדל מ-50% ל-76%. עוד מדווחת הסוכנות ל – OECD כי 'ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום מימון הון סיכון. במדינה פועלות כ-70 קרנות הון סיכון, כולל 14 סניפים של קרנות בינלאומיות (בנוסף קיימות פעילויות של קרנות זרות ללא משרדים בישראל)'.

מעודד תחרות: משרד הכלכלה יזרים 50 מליון ש"ח למחלבות הקטנות והבינוניות

מספר הקרנות הישראליות שביצעו השקעות חדשות (השקעה ראשונה בחברת הזנק) נשאר דומה, כ-40 גופי השקעות פעילים בשנה. הפעילות של קרנות זרות שביצעו השקעות חדשות עלה מ-26 ב-2009 ל-84 ב–2013. בשנת 2009 חלה צניחה בסך השקעות הון הסיכון בישראל, מלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה הקודמת ל-1.1 מיליארד דולר בלבד. בשנים הבאות התאוששה התעשייה וסך השקעות הון הסיכון הגיע לשיא של כ-2.3 מיליארד ₪ ב-2013, עם המשך המגמה במחצית הראשונה של 2014.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי: "להערכתנו, הגידול בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים נובע משינוי תפיסה של המערכת הבנקאית, שמתחילה להפנים שמתן מספר קטן של הלוואות לקונצרנים ענקיים מסוכן באופן משמעותי יותר ממתן מספר גבוה של הלוואות בהיקף קטן יותר לעסקים הקטנים והבינוניים. המנגנון של הקרן בערבות המדינה עוזר ליצירת תחרות בין הבנקים ולהגדלת היקף האשראי לעסקים הנמצאים בסיכון גבוה יותר שכן רמת אי ההחזר בקרן בערבות המדינה גבוה פי 7 מרמת אי ההחזר במערכת הבנקאית. לצערנו, עדיין לא חל שינוי משמעותי בהיקף האשראי החוץ הבנקאי שהעסקים הקטנים והבינוניים מצליחים לגייס ולכן אנו עובדים על מספר מנגנונים שיעזרו לייצר את הגשר בין הרי המזומנים הנמצאים בניהול של הגופים המוסדיים ובין העסקים הקטנים והבינוניים. אחד הכלים שנמצא בשלבים מתקדמים מאוד הוא קרנות ההון הפרטיות בשיתוף של הממשלה והגופים המוסדיים, אשר אמורות להיות מושקות לקראת סוף השנה."

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים הבוקר להחלטת הריבית שתיערך היום ב-16:00, וצופים יציבות בריבית היום על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ונתונים כלכליים חיובים. יחד עם זאת, מדגישים האנליסטים של בית ההשקעות כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח".

לידר שוקי הון מציין כי שער החליפין של השקל נמצא היום כ-0.5% מעל הרמה שבה נמצא ערב הורדת הריבית ב- 23.2.15. על אף הצפי ליציבות, לידר מדגישים כי "אין לפסול הפתעה היום, כולל הכרזה על תוכנית רכישת אג"ח (QE)". לידר מציינים כי מדיניות זו נועדה בעיקר לפחת את השקל על ידי הדפסת כסף. עלייה בתלילות העקום מהווה רקע נוח עבור בנק ישראל.

לידר: "התמתנות בגידול במספר המועסקים ברבעון א' עלולה להדאיג את בנק ישראל"

לידר שוקי הון מתייחסים למספר נתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה בארץ, ומציינים כי המשק הישראלי ממשיך לצמוח בקצב בהחלט סביר, עם גידול של 4.2% בשימושים. הקטרים העיקריים: הצריכה הפרטית וענפי הטכנולוגיה העלית. לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי הייצור התעשייתי של ענפי ההיי טק עלה ב- 17.8% ברבעון א' בקצב שנתי. בנוסף, מדד מנהלי הרכש ממשיך לדשדש סביב קו ה- 50, עם חולשה בהזמנות ליצוא.

באשר לאינפלציה מעריכים לידר שוקי הון כי נדמה שהתחזית הממוצעת של האינפלציה של החזאים (1.1%) מעט גבוהה מדי.  בנוסף מציינים לידר כי הקפאת שכר דירה עשויה למתן את עליית מחירי השכירות בטווח הארוך, אך עלולה להביא לעליית מחירים ערב החקיקה. מחירי הסחורות בעולם (CRB) ירדו ב- 1.5% מאמצע חודש מאי ועד היום.

"כל עוד הריבית אפסית – תאוות הבצע תגבר ואנשים יפנו לשוק המניות וצפויים להרוויח מכך לא רע"

באשר לנתוני המאקרו בשווקים העולמיים, מציינים לידר כי שורה של נתונים חיוביים בארה"ב פורסמו כולל עלייה בהתחלות הבנייה ובמדד האינדיקטורים המובילים.  מסתמנים סימנים ראשוניים לעליית אינפלציה בארה"ב. ג'נט ילן סבורה ש"רעש סטטיסטי" השפיע לרעה על הנתונים בחודשי החורף.

לידר שוקי הון מציינים כי "סקרי הציפיות בסקטור העסקי באירופה ירדו מעט במאי אך עדיין משקפים התרחבות. כוונת ה- ECB להגדיל רכישות אג"ח בחודשים מאי-יוני (על חשבון יולי-אוגוסט) גרמה לפיחות ביורו, זאת בנוסף לדברי ילין: "risk overheating the economy".

שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות תרשיחא, שיגר מכתב לשר האוצר משה כחלון ושר הבינוי יואב גלנט, בדרישה להקפיא את מכרזי מחיר מטרה וזאת לאור פרסום תוצאות מכרזי מחיר מטרה בראש העין.

לדבריו, תכנית "מחיר מטרה" שתופסת תאוצה ונותנת מענה רק לאזורי הביקוש היא מכת מוות לפריפריה, משום שאין תוכניות ממשלתיות ופעולות שיטפלו במחירי הדירות בפריפריה, דבר שנחוץ שבעתיים נוכח "מחיר מטרה". כיום דירות במודיעין, בראש העין ובאזורים נוספים במרכז, שיש בהן ותהיה בהן "תוכנית מטרה", זולות יותר מדירות בנהריה, כרמיאל, מעלות, דימונה, צפת וכיו"ב (אותן הדירות, באותו מפרט ומטראז' מגורים), ואם הן יקרות יותר, אז זה בכמה אלפי שקלים בודדים.

פורסמו מכרזי מחיר מטרה בראש העין; הקבלנים: זה שמוציאים מכרז לא אומר שניגש

בוחבוט קורא לממשלה לעצור את תוכנית מטרה ולא ליזום תוכניות דומות כמו תוכנית מחיר למשתכן שמבוססות על סבסוד הקרקע רק באזור המרכז ובמקביל לפעול עוד היום להשבת מענק מקום לרוכשים, כולל למשפרי דיור ממרכז הארץ, בגובה של עד 200,000 ₪, ולהגדיל את הסבסוד הממשלתי להוצאות הפיתוח מ-50% לכ-75% באזורי עדיפות לאומית א'. בנוסף, קורא לתקצוב "תקן 100" הן למוסדות ציבור והן לשיקום תשתיות וותיקות בעיר ("חדש מול ישן"), משום שבמצב הנוכחי כדי לתת שירות לתושבים, אנו נאלצים להסכים ל"העמיס" על עלויות הפיתוח הגבוהות ממילא, גם עלויות מוסדות ציבור וגם עלויות שיקום אזורים וותיקים.

בוחבוט מוסיף כי אם תתקדם תכנית מטרה, כל תקציבי התחבורה האדירים שהושקעו בפריפריה ירדו לטמיון – הכבישים המהירים והרכבות יוותרו ריקים, וכל שיישאר למשרד התחבורה הוא להוסיף נתיבים בכבישים 431  ו-5.

הביטקוין משגע את השווקים הפיננסים. המטבע הדיגיטלי שנוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי סאטושי נקאמוטו, מקבל גושפנקא משמעותית לאחרונה כשבורסות ברחבי העולם החליטו לאפשר למשקיעים ולסוחרים לרכוש ולמכור מכשירים פיננסים (אופציות ונגזרים) על המטבע הדיגיטלי, בדומה למכשירים פיננסים שיש על הדולר ומטבעות נוספים.

הכתבה שלנו פורסמה ב-ynet

מדריך להשקעה בביטקוין – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין – פי 20 בשנתיים!

זה עדיין לא גורף, אבל לאט לאט מצטרפות עוד בורסות לטרנד הזה כשבהמשך לבורסה האמריקאית, הצטרפה לאחרונה הבורסה בשבדיה.  הבורסה בשבדיה (שטוקהולם) השיקה מדד שמבוסס על המטבע הדיגיטלי, מהלך שמאפשר למשקיעים להמר על שווי הביטקוין בלי להחזיק אותו בפועל. זה הופך את המסחר במטבע לקל ונגיש יותר, בלי צורך לפנות לאתרים או בורסות מקוונות שעלולות להיות לא בטוחות.

איך המדד החדש עובד? חברה פיננסית בשם XBT Provider קיבלה בשנת 2015 אישור מהרגולטורים בשבדיה להציע מניות ל-Bitcoin Tracker One, תעודה ששווייה מבוסס על מחיר הביטקוינים בשוקי העולם. שווי המניות האלה מבוסס על 0.5% משווי הביטקוין הגלובלי שנסחר בבורסות ביטקוין מקוונות (לדוגמה – אם הביטקוין שווה 8,000 דולר, אז מחיר המניה יהיה 0.5%, משמע 400 דולר). מחברת XBT Provider, נמסר שהחברה שואפת להפוך את ההשקעה בביטקוינים ל"נגישה ביותר" למשקיעים ולציבור הרחב. אגב, מאז ההשקה הזו הביטקוין זינק פי קרוב ל-20!

בשנה האחרונה  הביטקוין הפך להיות מעניין איזוטרי, לעניין שמככב בעיתונות הכלכלית העולמית. יש חילוקי דעות רבים על השיטה, על הרעיון, אך הרוב תמימי דעים שהמטבעות הדיגיטליים יישארו כאן, והם ממש לא תופעה חולפת. המחלוקת הגדולה בין המומחים היא בשאלה אם מדובר במטבע בועתי שהתנתק מהמציאות או שיש לו ערך אמיתי. הבעיה בויכוחים האלו שרק בדיעבד ניתן לדעת מי צדק, בינתיים השוק אומר את דברו והמטבע הולך ועולה תוך גידול במחזורי המסחר. אבל זה לא צריך לעודד אתכם, אולי ההיפך – אתם צריכים להיות זהירים מאוד בכל הקשור להשקעה בביטקוין בפרט ובמטבעות וירטואליים בכלל.

קרן סל על הביטקוין

על רקע העניין הגובר הושקה בבורסה האמריקאית ETF (תעודת סל) על הביטקוין. זו נראית על פניו כדרך הנוחה ביותר למשקיעים להיחשף לביטקוין. מדובר בקרן –  (Bitcoin Investment Trust (GBTC. אפשר לקנות ולמכור את הקרן הזו בצורה פשוטה ונוחה,  בדיוק כפי שקונים מנייה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן, בדומה לרציונל של קרנות סל,  שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת  אבל לרוב היא קרובה לכך.  הסימבול של הקרן  GBTC מאפשר לכם לבצע פעולות ולעקוב אחרי נייר הערך הזה באתרים הפיננסים השונים, ולנחויותכם הנה המחיר המעודכן.  רק חשוב לדעת – מחיר קרן הסל לא עוקב במדיוק אחרי  הביטקוין, כלומר אם יש תחזית שהביטקוין יעלה, סביר שהקרן תיסחר בפרמיה על מחיר הביטקוין, וההיפך. כלומר, אל תצפו לרכוש את הקרן ולקבל בדיוק את ערך השינוי בביטקוין.

וקיימות אפשרויות נוספות להשקעה בביטקוין. אפשר להשקיע באופן ישיר – רכישה וקניית המטבע עצמו בזירת מסחר אינטרנטית. בשלב הראשון צריך  לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.info. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות  bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני. חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה, ואת מידת הפופולאריות שלה. בעבר היו פריצות בתדירות גבוה, הן אמנם פחתו, אבל עדיין קיימות. אגב, גם פלוס 500/ Plus500 – חברה של ישראלים שנסחרת בלונדון ומהווה את הזירה הגדולה ביותר בעולם לסחר בפורקס, נכנסה לתחום המסחר על הביטקוין.

דרך השקעה עקיפה על הביטקוין היא ברכישת אופציות, חוזים עתידיים על הביטקוין. זה קיים בזירות מסחר שונות וזה צפוי להיכנס גם לזירות הפורקס והחוזים הגדולות, כשפלוס 500 מציעה אופציות וחוזים על הביטקוין (במינופים גדולים). הדרך הזו עלולה להיות מסוכנת אם אתם ממנפים את ההשקעה, אז כאן נדרשת זהירות כפולה; אך מנגד, אם מראש אתם חזקים מספיק לא להתפתות ולהשקיע סכומים גדולים, אז דווקא מינוף יכול להיות לטובתכם – להגביל את ההפסד, ולהגדיל את הסיכוי לרווח. ולמה הכוונה? נניח שאתם רוצים להשקיע 3,000 דולר וזאת החשיפה המקסימלית שלכם – אתם לא מוכנים להפסיד יותר.  אז אתם יכולים לקנות ביטקוין  ואתם יכולים לקנות אופציה / חוזה בסכום של 3,000 דולר במינוף גבוה (שעומד מאחוריה מעין אשראי) כך שבפועל אתם יכולים אפילו להגיע להשקעה של 90 אלף דולר. במצב הזה למרות שהרווחים שלכם או ההפסדים שלכם יהיו כאילו השקעתם 90 אלף דולר (ולא 3 אלף דולר), אתם תהיו מוגבלים בהפסד – הזירה לא תאפשר לכם להפסיד מעבר למה שהשקעתם – אותם 3 אלף דולר.

אם לדוגמה הביטקוין עלה ב-10%, הרווחתם 9 אלף דולר! אבל יש גם צד שני – אם הוא ירד ב-3.3% הפסדתם את כל ההשקעה. ובכל מקרה, חשוב לבדוק בזירה שאיתה אתם עובדים, את הכללים הספציפיים ואת העמלות (שאמורות להיות נמוכות).

ואיך אפשר עוד להיחשף לביטקוין?  אפשר לקנות ביטקוין בכספומטים – יש בארץ (בינתיים) שלוש כספומטים – כספומט אחד באחוזת בית 1. שם תוכלו לקנות ביטקונים, ואגב בימי ראשון בערב יש שם כינוס של המשקיעים והמאמינים במטבע הוירטואלי – החלפת דעות, עדכון בהתפתחויות ועוד. יש גם כספומט בדיזינגוף 99. העמלה בכספומטים היא 4%-5%.  עמלה דומה, אך עם יכולת להתמקח ולהורידה בסכומים גדולים, לוקחים החלפנים בתחום – יש מספר זירות של חלפנים, וכמו כן יש כמובן אפשרות לסחור בביטקוין – למכור ולקנות, עם אנשים פרטיים – יש קהילות בפייסבוק, ווטסאפים ועוד.

מה זה בעצם הביטקוין?

המטבע הדיגיטלי נוצר ב-2009  כשנקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק, שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור.

העניין בביטקוין תפס תאוצה, בעיקר בגלל הנסיקה במחיר המטבע . ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא של 1,186.03 דולר, פי כמה אלפים מהמחיר בו הונפק לראשונה.  מאז התהפכה המגמה  באמצע 2015 הביטקוין ירד לכ-200 דולר, אבל שימו לב – הוא נסחר כעת באזור ה-8,000 דולר, אחרי שבשיא (בתחילת 2018) השיק ל-20,000 דולר אז מצד אחד יש מטוטלת, אבל בשנים האחרונות הכיוון הוא ברור – זה לא מבטיח המשך עליות, עדיין יש ספקות גדולים – מה עומד מאחורי ערך המטבע – האם זה אמיתי? מה המשמעות של המטבע? מי עומד מאחוריו? האם יש רגולציה? האם הבנקים אימצו את המטבע? ושאלות נוספות.

הביטקוין מועבר בין המשקיעים והסוחרים ע"י יצרני בלוקים (כורים), שבונים כל הזמן תיעוד של מאגר נתונים מלא על העברות הביטקוינים. בלוקים אלו הם הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום (סליקה, העברה וכדומה).

אך בניגוד למטבעות הסטנדרטיים כמו הדולר והאירו, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. יש 21 מיליון מטבעות ביטקוין והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית/ הנפקת כל המטבעות.

400 אלף עסקים כבר מקבלים את הביטקוין כתשלום

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לצריכה שוטפת. אלא שבעקבות הסערה שחולל בשנה שעברה הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה והילה.

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

כדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ומפתח פומבי (shutterstock)

הערכות עדכניות הן שנכון להיום, קרוב ל-400 אלף עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים, החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה הגדולה Newegg מתייחסת למטבע הדיגיטלי כמו למטבע רגיל. כמו כן מספר חברות תעופה הולך וגדל מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. ובכלל – יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו.

הבנקים בעולם מתייחסים למטבעות וירטואליים בחשדנות ואפילו זלזול, מבחינתם מדובר בכסף דיגיטלי בלתי מפוקח ומונפק שנשלט ע"י מפתחיו. אבל, מקרה הביטקוין, חורג בהדרגה מכלל זה, מכיוון שאט אט מתהווה רגולציה סביבו. כמו כן, השימוש בו כבר לא מוגבל רק לקהילה וירטואלית והוא מופץ בקרב הציבור

איך משתמשים בביטקוין?

על מנת לעשות שימוש בביטקוין אדם צריך להוריד אפליקציה הקרויה ארנק ביטקוין, (להורדה כאן) אשר מאפשרת את כל הפונקציונאליות של השימוש בביטקוין. היא מאפשרת הפקת מפתחות וכדי לעשות שימוש במטבע יש צורך בצמד מפתחות – מפתח פרטי ופומבי. הפומבי הוא כתובת הביטקוין של האדם – אליה הוא מקבל ושולח ביטקוין, כשלכל מפתח פומבי יש מפתח פרטי משלו והוא מתפקד כחתימה אלקטרונית ייחודית.

על מנת לשלח ביטקוין ממפתח פומבי מסוים נדרשת חתימה של מפתח פרטי תואם. שליחת ביטקוין היא כאמור בקשה לעדכן את הרשת שכמות מסוימת שייכת כעת למפתח פומבי אחד. הארנק לא מאחסן את הביטקוין שנמצאים בבעלות המשתמש. הארנק מאכסן את המפתח הפרטי של המשתמש ומאפשר לו לבצע פעולות כמו גישה פשוטה לשרשרת הבלוקים על מנת לדעת את היתרה שלו, שליחה של ביטקוין וכו'.

החשש של אנשים רבים הוא מגניבות מטבע – בצורה וירטואלית יותר קל לגנוב, ובהרבה מקרים יותר קשה לעלות על הגניבה. גניבת ביטקוין מתרחשת כאשר נגנב המפתח הפרטי – אז הגנב יכול לשלוח את כל הביטקוין המשוכים למפתח הפומבי של הקורבן לחשבונו ולבזבז אותם. ארועי גניבה הולכים וגדלים, אך במקביל פותחו פתרונות. כדי להתמודד עם בעייתיות זו, פותחו אמצעים לאכסן את המפתח הפרטי במקום שאליו אין גישה דרך הרשת. לכן קיימים ארנקי נייר וארנקי חומרה. הם אמנם לא מחליפים לחלוטין את ארנקי התוכנה שבאמצעותם שולחים ביטקוינים אבל כן מאפשרים אחסון המפתח הפרטי.

שימוש בביטקוין מחייב מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם, כאמור לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע. מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו והדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד העבירו תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא "ביטפיי" והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

ביטקוין – זירות מסחר

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה. יש כאלו שמעריכים כי שיטת הכרייה – הנפקת הביטקוין, גם היא נוגסת בעלויות העקיפות ויכולה להגיע לכמה אחוזים  מגובה העסקה. עם זאת ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהעמלה תרד.

בשלב הראשון, רגע לפני שמשקיעים בביטקוין, כדאי לפתוח ארנק פרטי ויש מספר אתרים שדרכם ניתן לפתוח ארנק וירטואלי (לצד אפליקציה) לרבות אתר blockchin.com. בשלב הבא יוצרים חשבון באחת הבורסות של המטבעות הוירטואלים (זירות מסחר של מטבעות וירטואליים) לרבות poloniex  , bitfinex, kraken ואז ניתן לקנות (ולמכור) ביטקוין ולהעביר אותו לחשבון האלקטרוני/ ארנק אלקטרוני.

ביטקוין – האם הוא בלון?

אלו שמצדדים בכך שמדובר בבלון מדברים על מוצר שאינו אמיתי. זאת דווקא לא הבעיה הגדולה שלו, ממש לא. יש הרבה מטבעות שלא ממש פיזיים, וזה לא אומר שהם לא אמיתיים. גם הכסף שלכם בבנק הוא סוג של כסף וירטואלי.

טענה אחרת טוענת שאין נגדו נכסים אמיתיים, וזה נכון. מחירו נקבע על סמך ביקוש והיצע, אין כאן משהו אמיתי, יש אמנם טכנולוגיה שמסדירה את המסחר ומאבטחת אותו ורושמת את כל הפעולות. סוג של סליקה. אבל אין מולו נכסים כמו זהב, מחצבים וכו". בעולם המודרני הפקת המטבעות היתה מול נכסים של המדינה, אבל בפועל בעשורים האחרונים זה ממש לא כך. הפקת המטבעות – הדפסת הכסף, לא מגיעה רק ממקום של נכסים, אלא כנגד חובות. החוב הממשלתי גדל במקביל להפקת מטבעות. כלומר, זה צורם שאין נכסים וגושפנקא מול המטבעות הוירטואלים, אבל תתפלאו – זה קיים באופן מסויים גם במטבעות רגילים.

בסופו של דבר הכל עניין של אמון – אם יש מסחר ומאמינים שמדובר במטבע עם כח קנייה מסויים, ויש פעילות, גם פעילות ריאלית (רכישה ומכירה של מסחר ושירותים), אז המטבע אל אף היותו וירטואלי יכול לבטא ערך אמיתי. אחרי הכל – הקיום של המטבע נובע מהאמון שהמשתמשים נותנים בו, ומהטכנולוגיה שמטאבטחת אותו ויוצרת אצל המשתמשים תחושה של בנק – ביטחון שהכסף לא ייעלם. זה בדיוק מה שצריך כדי שהמטבע יצליח -אמון וביטחון, והשאלה אם זה יצליח.  ועדיין – מומחים בעולם הכלכלי, לרבות פרופ' שילר המומחה במדדים ובבועות טוענים שאין בסיס למחיר הביטקוין, וכמובן שדעתם צריכה להילקח בחשבון.

מול הטענות שמדובר בבלון, פרטנו את הטענות שכנגד, ויש עוד עניין חשוב – כמות הביטקוין מוגבלת.תדמיינו שבסופו של יום הביטקוין הוא המוצר הנבחר – הוא המוצר הדיגיטלי שישמש לפעילות שוטפת ובכלל. אז הביקוש אליו יילך ויגדל, ומצד שני מספר המטבעות המונפק מוגבל. כיום יש סדר גודל של 13 מיליון מטבעות ב-204 יהיו 24 מיליון מטבעות וזהו – אין עוד. זה אולי מסביר את הנסיקה בשנים האחרונות, מדובר במוצר במחסור, וכאשר יש התעוררות וכמות המתעניינים גדלה, הביקוש עומד מול היצע דק במיוחד ולכן המחיר מזנק. זה מצד אחד אולי יכול להסביר את המשך העליות, אך מצד שני זה מסביר את העניין הבועתי.

הביטקוין בישראל

גם בישראל אין הסדרה בנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים. אך התפתחה במדינה קהילת משקיעים חובבי ביטקוין. אתר קהילת הביטקוין מדווח על כמה מאות של עסקים שכבר עושים שימוש במטבע. פלטפורמת מסחר נפוצה בישראל היא Bit2C, כשיש לנו גם כספומט לקבלת ביטקונים, וגם קהילות אינטרנט רבות משתתפים, וקהילה שמתכנסת בכל ראשון בערב – לעדכונים להחלפות ועוד (אחוזת בית 1 תל אביב)

בינתיים טרם התגבש מודל מסודר לגבי עניין הביטקוין, ומלבד אזהרות הסיכון בשימוש בו לא נעשה משהו קונקרטי או מגביל לשימוש בו. גם בנושא המיסוי אין הסדרה וכרגע לכאורה אין חבות מס ברורה על השימוש בו, אם כי מס הכנסה ממסה רווחים באשר הם – גם אם הם מגיעים ממקורות חדשנים וייחודיים.

הרגולציה סביב הביטקוין בהתהוות – עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפך לגיטימי, כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת ככל שהמטבע תופס תאוצה הבנקים עשויים להיות פתוחים יותר. כך גם בקשר לרגולציה. לאחרונה התבטאו נגידים של בנקים מרכזיים ברחבי העולם על כוונתם לבחון את הביטקוין ואת אפשרות המסחר בו דרך הבנקים.

במקביל לאימוץ המטבע על ידי הבנקים יצטרכו הרשויות להסדיר את המסחר בו, את ההשקעה בו, את הצריכה השוטפת, ואת מנגנון המחיר. זה לא פשוט, בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים יש נושאים לא פשוטים – מיסוי שטרם הוגדר; סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות. כמו כן, הרגולציה תצטרך לקבוע כללי התמודדות בעת מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים ולהסדיר את האכיפה בתחום.

בעיה אחרת של המטבע הוירטואלי היא סכנת הלבנת הון. הרגולציה תצטרך ללמוד לעקוב אחרי העברות הון במטבעות הוירטואליים.מי שמובילה בתחום הזה היא בארה"ב – שם פורסמו הנחיות הקובעות שהיחס למטבעות הדיגיטליים דומה לרכוש, מה שמגדיר חובת דיווח על כל תנועה וחובת מס על כרייה בביטקוין או קבלת שכר במטבע דיגיטלי. הדיווח יתבצע לפי השווי ההוגן של המטבע הדיגיטלי שייחושב לפי שער ההמרה של הדולר ביום קבלתו בפלטפורמת המסחר המפרסמת שער הנקבע לפי ביקוש והיצע.

בגרמניה ביטקוין מוגדר ככסף פרטי וסוחרים בו מחויבים בתשלום על מס ברווחי הון, אך באירופה השמרנית יותר המצב הפוך לחלוטין. הרשות הבנקאות האירופית פרסמה הודעת אזהרה חריפה בנושא השקעות במטבעות וירטואליים עם דגש על סכנת הפסד הכספים.

לסיכום, הביטקוין עדיין בחיתולים, לא ברור לאן, אם בכלל, הוא יתקדם. צריך לזכור שלהבדיל ממטבעות של בנקים מרכזיים בעולם שמאחוריהם עומדת מדינה ונכסים שמגבים את המטבעות, אין כך הדבר בביטקוין. זה עדיין לא אומר שאין לו זכות קיום, אלא אומר שיהיה צורך להגדיר אותו תוך כדי תנועה באופן מוצק יותר ולהבין – מה הוא מבטא והאם יש לו גיבוי לרבות גיבוי טכנולוגי או שמדובר בגימיק ענק, סוג של בלון שעדיין לא התפוצץ. ככל שהזמן עובר נראה שהמטבעות הדיגיטליים יהפכו לחלק מחיינו, רק שהשאלה איך זה ייראה , ומה יהיה הבסיס למחיר.

מדריכים קשורים (וחשובים):

ביטקוין – המדריך המלא

מדריך – מה זה בלוקצ'יין? 

עדכונים:

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפיריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פיריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

"לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

נובמבר  2017 –  שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך טוען שהביטקוין הוא בועה. לגישתו מטבע וירטואלי שעלה מ-1,000 דולר ל-7,000 דולר בלי שאנשים מבינים מה עומד מאחוריו, מה הסיבות לעלייה, הוא סוג של בועה. אחרי הכל, לגישתו מדובר בעדר של ציבור רחב שקונה בלי באמת להבין מה הוא קונה – להרחבה

אוקטובר 2017 – וורן באפט ועוד משקיעים בעלי שם ומומחים סבורים שהביטקוין הוא בועה ענקית. באפט מגדיר את המטבע בדיחה. אז נכון, מאז שהוא אמר זאת לראשונה (ב-2014) המטבע עלה פי 20 ומעלה, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק. כדאי לשמוע ולקרוא מה יש למומחים להגיד, אך לזכור תמיד שיש גם מומחים מהצד השני שחושבים שהמטבעימשיך לנסוק. הנה הרחבה בכלכליסט, על המומחים שסבורים שמדובר בבועה

יולי 2017 – בגולדמן זאקס סבורים שהביטקוין יירד עד לכ-1,870 דולר אך משם עשוי לעלות לכיוון ה-5,000 דולר – הרחבה בביזפורטל

מאי 2017 – הביטקוין עשוי להגיע ל-100,000 דולר, כך אומר האנליסט שחזה את הנסיקה של המטבע בשנה האחרונה –  קיי ואן פיטרסון מתייחס לטווח הרחוק ורואה עלייה חדה בביטקוין. הוא מניח שתוך 10 שנים, מטבעות וירטואליים מכל הסוגים יתפסו נפח של כ-10% מהנפח הממוצע היומי של המסחר כיום, שעומד על מעט יותר מ-5 טריליון דולר (על פי "בנק פור אינטרנשיונל סטלמנטס) ולפי החישוב הזה, 10% מתוך 5 טריליון דולר הם 500 מיליארד דולר – סכום מכובד, כשבמקביל לעלייה בהיקף השימוש במטבע יעלה גם מחירו – הרחבה בכלכליסט

מאי 2017 –  ביטקוין – האם הוא מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים? המחיר של הביטקוין עלה משמעותית בחודשים האחרונים. אלא שהוא עדיין סובל מתנודתיות יתר ושימוש  לרעה על ידי האקרים – כך בסקירה שפורסמה בדהמרקר. האקרים השתמשו בו במתקפות הסייבר האחרונות, ובכלל המטבע נחשב כמטבע להלבנת הון, מטבע שמשמש פעילות עבריינית מתחת לרדאר. זו הסיבה (אחת הסיבות) שרבים עדיין נרתעים מלהשתמש בו – האם מדובר במטבע מפוקפק או מטבע לגיטימי – הרחבה בדהמרקר

מאי 2017 –  המטבע הדיגיטלי – הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד  הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע. הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

ביטקוין – זירות מסחר

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה

למרות התכנית של כחלון – מחיר הדירות יעלו! זו המסקנה הבולטת בכנס הנדל"ן –  "67 שנה של נדל"ו ישראלי", בשיתוף לשכת שמאי מקרקעין, איגוד המהנדסים ומועדון נדל"ן של המרכז הבינתחומי. בכנס   נכחו בכירים מענף הנדל"ן בארץ. כשבפאנל המרכזי של הכנס אותו הנחה מתן חודורוב שעסק באתגרי הדיור של משה כחלון בממשלה החדשה, התייחסו לכשלים המרכזיים שקיימים היום בענף הנדל"ן ובפתרונות.

בשורה התחתונה: רוב חברי הפאנל סבורים שגם אם יהיו שינויים בענף הדיור, אלו יהיו שינויים הדרגתיים שימשכו לאורך שנים. בטווח הקרוב של השנתיים הקרובות, להערכת רוב המשתתפים, אף צפויה לחול עלייה קטנה במחירי הדיור.

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין התייחס להחלטה להגדלת מס על רוכשי הנדל"ן. לדבריו, צעד שכזה לא רק שלא יוביל לשינוי חיובי אלא אף עשוי להשפיע בכיוון שלילי "כל ניסיון להטיל מיסוי על משקיעי הנדל"ן יביא בתורו לכך שיבנו פחות וכשיבנו פחות, מה שיקרה זה שההיצע של דיור להשכרה ירד עוד יותר ומי שישלם בסופו של דבר זה אותם שוכרי דירות. הדברים ימישיכו לצערי התנהל כמו שהיום לפחות בשנה שנתיים הקרובות. תישמר איזושהי יציבות מחירים עם איזושהי עלייה בשוליים".

אחד הנושאים בהם דנו בפאנל הוא תמ"א 38 והעובדה שגם בחלוף עשור המודל הזה לא מצליח לתפוס תאוצה אמיתית.מסתבר בין השאר שאחוז היתרי הבנייה שאושרו עומד על פחות מאחוז (0.73%). רק בשנה שנתיים האחרונות, חלה עלייה במספר היתרי הבנייה.

עינת גנון, מנהלת ענף התחדשות עירונית במשרד הבינוי מנסה להסביר : "צריך לפעול בכל המישורים. מה שאולי לא ברור לאנשים שבהתחדשות עירונית המדינה לא יכולה לשלוט כמו שהיא יכולה כשיש משבר לשחרר את הקרקעות ולכן יש פה הבדל מאוד משמעותי. רק אם תקחו בחשבון בניין אחד שרוצים שיעבור תמ"א 38 או פינוי בינוי ותבדקו את הנכסים של האנשים: לאחד, יש עיקול,לשני יש משכנתא ולשלישי יש אפוטרופוס ולכו תקבצו את כל האנשים באותו זמן". ובכל זאת, גם כשמדובר בבניין בו אנשים כבר הצליחו להתגבש מדווחים על קושי ממשי בקבלת אישורים הקשורים לעבודות ועל דרישות שלפעמים נשמעות הזויות: שחלונות של שתי דירות יפנו אחד אל השני במקום החוצה שתהיה מעלית בתוך הבניין אבל המדרגות לא יצומצמו.כלומר כל מיני שיטות שבהם הרשות המקומית מערימה קשיים, גם על קבוצה שכבר הצליחה לחצות את משוכת ההתאגדות.

גנון: "אני חושבת שתמ"א 38 כן הצליחה. הליכי המימוש של התמ"א הם הרבה יותר מורכבים ולכן הם גם יותר איטיים. אנחנו רואים מגמת סילוק החל מ-2013 בהיתירי הבנייה. רק ב-2013 כמעט הייתה הכפלה של היתרי הבנייה שניתנו במסגרת תמ"א 38 לעומת המספרים בין 2005-2012. מדובר בכמות של כמה אלפים בשנת 2013.

בשנה שעברה הצלחנו לאשר מע"מ 0 לפרוייקטים של התחדשות עירונית לשמחתנו הרבה בסופו של יום הופרדו הדיונים בין מע"מ 0 כללי למע"מ 0 על התחדשות עירונית וגם זה ישפיע מאוד על העסקאות שנראה בשנה הקרובה ותיהיה בהחלט מגמת עלייה. זה עדיין לא המספרים שאנחנו מייחלים להם".

דווקא הפריפרייה שממש זקוקה להתחדשות עירונית, חלקה יושב ממש בלב השבר הסורי אפריקאי ומועד לפרענות. אבל שם אין כדאיות לתמא 38 כי עלות הקרקע נמוכה יותר.איך אפשר לפתור את בעיית התמריצים הזאת כדי שתמא 38 תצא מחוץ למדינת תל אביב? התשובה היא כסף. "אחרי מאבקים מול משרד האוצר קבלנו השנה 100 מיליון שקלים והוצאנו פרוייקט ייחודי של סיוע כספי לצורך חיזוק מבנים בכל שכונות השיכון ברחבי הארץ. מיותר לציין שאלה ברוב המקרים שכונות שנמצאות באזורים מועדים לפורענות ולמרבה שמחתנו קיבלנו הצעות הרבה מעבר למה שהתקציב מאפשר.כולל באילת, קרית שמונה, טבריה. התקציב ב 2014 היה 100 מיליון שקלים וזה יאפשר לחזק סדר גודל של 1000 יחידות דיור. בהחלט אנחנו רואים הענות ומקווים שתיהיה הענות של משרד האוצר להגדיל תקציב לשנים הבאות".

שוקי אמרני מנכ"ל משרד הפנים הציג זווית נוספת של הקושי הקשורה לכך שראשי הרשויות לא נלהבים לאשר פרוייקט של תמא 38 משום שמדובר בהגדלה דרמטית של מספר התושבים בשכונה בלי שמתווסף תקציב להפעלת השרותים שיצטרכו. "אנחנו בבעיה מול מאות אלפי יחידות דיור שצריכות לקבל חיזוק. צריך לשנות את כללי המשחק, כדי לשנות את המציאות הזו מאחר והמשמעויות שעלולות להיגרם למדינה בכל התחומים מחייבים אותנו לחשוב אחרת. צריך לזכור שאנחנו עוסקים בארבעה שחקנים מרכזיים יש את המדינה, יש את הרשות המקומית, את היזם ואת האזרח. ובתוך המערכת הזו ישנם ניגודי אינטרסים כאלה ואחרים כשהפתרונות שישנם היום מתמקדים בעיקר בנושא התכנוני. אולם הנושא התכנוני לבדו לא יכול לתת מענה. הנקודה המרכזית היא ההתנגדות של רשויות מקומיות וההתנגדות היא גם ברשויות המקומיות שיש שם ערכי קרקע גבוהים וגם במקומות שערכי הקרקע נמוכים. אני חושב שזו נקודה שצריך לחשוב עליה ולתת לה מענה שבסופו של דבר מתגלגל לפן התקציבי. כאשר מביאים תושבים לרשות המקומית מבחינת הרשות המקומית היא נדרשת לתת מענה לשורה ארוכה של נושאים, זה מבנה ציבור, חנייה, מערכת הביוב, מערכת הכבישים וכו' כאשר ברוב המקרים, תוספת התושבים, על סמך הבדיקות שאנחנו עושים, לא נותנת מענה בתחום של ארנונה. גם הרשות המקומית מצדה בצדק באה ואומרת אתם רוצים להביא תושבים שהם בדרך כלל זוגות צעירים תנו לנו מענה. במקומות בהם ערכי הקרקע מאוד נמוכים ליזם לא משתלם.  אני חשב שהמציאות שבה היום מזה עשר שנים כמעט היוזמה לתמא 38 נמצאת או אצל איזשהו יזם שמסתובב ומנסה לשכנע אנשים או אצל דייר כזה או אחר שחרד מסיבה כזו או אחרת, חייבת לעבור לשולחן של הרשות המקומית שבה היא תגיש תכנית, תעשה חשיבה ותבוא למדינה ותגיד מה בדיוק דרוש כדי להקים כך וכך יחידות דיור".

אחד הדוברים שזכה לאהדת הקהל הגדולה ביותר היה רוני פלמר מנכ"ל ומייסד תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל "יש היום 90 אלף יחידות דיור זמינות במחירים מגוכחים. המדינה צריכה להחליט לאן היא הולכת, תמ"א 48 צריכה להיבנות היום. אנחנו חיים בעיר אחת גדולה שקוראים לה מדינת ישראל. אנחנו בונים תכנית עסקית גם למדינה. הבעיות שאתה רואה בדימונה הם גם הבעיות שיש לך באזור תל אביב. אנחנו נמצאים בנקודת הכרעה, הדיור הוא לא הבעיה, הדיור הוא הפתרון ליוקר המחיה, לצמצום פערים. כל מה שאנחנו שומעים כל היום. אם מדינת ישראל תחליט לעשות דבר אחד לעזוב את כל הסיסמאות ולהתחיל לבצע לבנות ולבנות.

לדברי פלמר הממשלה צריכה לעשות מספר דברים כדי לפתור את בעיית הדיור ולעודד זוגות צעירים לעבור לנגב ולגליל:

1.לתכנן את תמ"א 48- תכנון המאה הבאה כך שיהיו מעל 3 מיליון אנשים בנגב ומעל 3 מיליון אנשים בגליל אחרת יהיו 13 מיליון איש בגוש דן ולא יהיה פה מקום ירוק אחד.

2.מימוש תמ"א 35 להפוך את הכל ממתארי לתב"עי, כמה שיותר מהר עם זמינות למכרזים.

3.להפוך את השוק משוק יזמי לשוק קבלני. היזמים מעלים ב-30% את המחיר לפני שמיצמצנו. המדינה שולטת בקרקע ושולטת בשילטון המקומי תהפכו את כל החיסרון הזה לייתרון ותקראו לקבלנים. יש פה דור צעיר של קבלנים. למה תמיד צריך ללכת לאותם יזמים שעם כל מה שהבנקים אומרים שפחות מ-15% רווח הם בכלל לא נותנים ערבות בנקאית. המערכת היזמית היא מערכת עגומה. כחלון יכול במחי יד תוך שלושה חודשים מהיום להפוך את זה למערכת קבלנית.

4. צריכה לקום פה קרן גדולה לתיקוני שוק לדיור להשכרה ודיור בר השגה ולבנות, יש ים של כסף בישראל ובעולם בכלל שמחכים להשקעות .יש כסף, אנחנו בכלל לא בבעיה. הפתרון זה הדיור.

דני מריאן יו"ר איגוד המהנדסים התייחס לנקודה אחרת שצריכה להדיר שינה מענינו: חוסר היישום הרגולטורי של מסקנות ועדת החקירה של אסון מוורסאי "אסון וורסאי היה לפני 15 שנה מאז ממשלת ישראל לא מקיימת את מה שהיא החליטה לקיים, היא לא דואגת לרגולציה". מריאן התייחס גם לקריסת מרפסות השמש שהייתה לפני כשנה "קריסת המרפסות נבעה מחוסר פיקוח. אני מודיע לכם שהיום במדינת ישראל אין חובה לפקח פיקוח הנדסי על פרוייקט בנייה. יש הרבה מאוד פיקוח הוא נעשה על 80-90 אחוז מהפרוייקטים אבל זה פיקוח וולונטרי.מעבר לזה. גם מי שעושה פיקוח וולנטרי, על המפקח אין אחריות בחוק.האיכות מצויינת אבל בכל עשייה צריך לעשות גם אבטחת איכות וגם בקרת איכות.את שני הדברים האלה צריך לחייב בחוק. כתבו את זה לפני 12 שנה . נכתבו בדם החלטות של וועדת חקירה התקבלו החלטות ממשלה ולא מבצעים אותם".

את דיון הפאנל סגרו היזמים. דן פרנס מנכל קרסו נדלן התייחס לזמן הארוך מידי שלוקח תהליך התכנון של שינוי ייעוד הקרקע "התהליך הזה לוקח בממוצע עשר שנים. לצורך ההשוואה בקנדה תהליכים כאלה לוקחים פחות שנה" לדבריו, הפתרון הוא דווקא לא ברפורמות בחוק.אלה לתגבר את הוועדות הקיימות על מנת שיוכלו לעבוד בקצב הרבה יותר גבוה. מדובר בפתרון שכרוח בעלויות יחסית נמוכות ".

מה יכול להוזיל את מחיר דירה?

היזמים נהנים מנתח רווחים של 12-15 אחוז.

"עלויות הבנייה ב-4 שנים האחרונות עלו בעשרות אחוזים מעל 30% . הדבר נובע שתי סיבות עיקריות: מחסור גדול מאוד בכוח אדם בענף הבנייה במיוחד בעבודות רטובות.זה נובע מכך שאין התרים להביא עובדים זרים. והנושא השני קשור ברגולציה שקשורה בתקני בנייה וכאן אני חושב שאני תומך בבנייה ירוקה ורוצה של החניות בכל הבניינים שאנחנו בונים יהיו תת קרקעיות זה הרבה יותר יפה והרבה יותר איכותי אבל צריך להעמיד את זה לעומת האינטרס שלדור הצעיר תהיה אפשרות לקנות כאן דיור". כשמנסים לכמת את ההוזלה בעלויות הרמת חניון למעלה חוסך ללקוח 30,000 שקלים, ויתור על בנייה ירוקה שחסכונית באנרגיה לטווח ארוך היה חוסך בתשלום הראשון כמה עשרות אלפי שקלים. ובסך הכל אם היו חוסכים כל מיני מותרות היה אפשר להגיע לחיסכון של 200,000-250,000  שקלים, כך אומר פרנס.

קרן הנאמנות פסגות ספיר (2D) נקובה $ (מספר קרן: 5119730) מציעה הנחה בשיעור ההוספה ברכישה מעל היקף מסויים. האם כדאי? מנהל הקרן החליט לשנות את הקריטריון להחזר הוספה לרוכשי יחידות בקרן – "כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בכמות מזערית של 25,000 יחידות לפחות ברכישה אחת, יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של מלוא סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות, וזאת בכפוף להצגת אישורים למנהל הקרן בדבר סכום הרכישה האמורה ובדבר סכום ההוספה ששולם בגינה", כך מוסרים מחברת ניהול הקרנות של פסגות ומוסיפים – "וזאת במקום ההחלטה הקודמת – כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בסכום של 50,000 דולר ומעלה ברכישה אחת יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות".

המשמעות היא פשוטה – מי שקונה בהיקף של 25 אלף יחידות (כ-25.5 אלף שקל) יהיה פטור משיעור הוספה של כ-2%. בפסגות מכוונים את המשקיעים לרכוש בהיקף גדול ולחסוך את 2% האלו, כשבכל מקרה הם ישלמו את דמי הניהול השוטפים – 0.4%, וכאן נמצא היתרון. הקרן הזו נמצאת בקטגוריה אג"ח חו"ל שבה דמי הניהול גבוהים פי כמה מדמי הניהול בקרן פסגות ספיר. ומכאן שאם אתם מחפשים קרן בקטגוריה , אזי מצד אחד יש יתרון בקרן הזו שבה דמי הניהול נמוכים יחסית , אך מצד שני יש לה שיעור הוספה. ניתן לחשב זאת, ולראות מה עדיף בהינתן טווח ההשקעה. אבל  אם אתם משקיעים מעל 25.5 אלף שקל, אזי יש לכם יתרון בולט – אין שיעור הסופה, כשבמקביל דמי הניהול יחסית נמוכים. כמובן שצריך גם לבדוק את מנהל הקרן, ביצועיו, החזקותיו. אבל דמי הניהול בעידן של ריבית נמוכה ובהתאמה תשואה נמוכה, הפכו להיות קריטיים בבדיקת בחירת קרנות נאמנות בכלל, וקרנות אג"ח בפרט.

מה זה שיעור הוספה ואיך מנהלי הקרנות משתמשות בו לשווק את הקרנות

שיעור הוספה הוא סוג של עמלה בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה מבטא פער בין מחיר הקנייה של יחדיה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות). שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.

שיעור הוספה – איך משקללים בעלויות ההשקעה?

אין הצדקה כלכלית ואמיתית בשיעור ההוספה. זו דרך של מנהל הקרן להרוויח יותר, זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות –  ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול. כלומר, אם אתם רוצים להשקיע בקרן בתחום מסוים אל תפסלו מיד את הקרן עם שיעור ההוספה, אולי דמי הניהול שלה נמוכים כך שבשקלול העלויות היא אטרקטיבית בקבוצה שלה. ורק להמחשה – נניח שיש קרן שגובה 1.2% דמי ניהול וקרן אחרת שגובה 0.2% דמי ניהול אבל שיעור הוספה של 2% – מה עדיף לכם? זה תלוי כמובן בזמן שאתם מתכוונים להחזיק בקרן הנאמנות. "נקודת האדישות" בין הקרנות היא 2 שנים, והנה החשבון – העלות הכוללת למשך שנתיים בקרן בלי שיעור הוספה היא 2.4% (1.2% כפול שתיים); העלות הכוללת בקרן עם שיעור ההוספה היא גם 2.4% – דמי ניהול של 0.4% (0.2% כפול שנתיים) ו-2% עלות הוספה. יש הבדל מסוים בעיתוי התשלום, אבל בגדול זה זהה.

אם זמן האחזקה יהיה ארוך יותר, יש עדיפות לקרן עם שיעור ההוספה, וההיפך אם ההשקעה היא עד שנתיים יש יתרון לקרן בלי שיעור ההוספה.  נניח שההשקעה מתוכננת ל-5 שנים – העלות בקרן עם דמי הניהול תהיה 6%  (1.2% כפול 5 שנים) ואילו העלות בקרן בלי שיעור ההוספה תהיה 3% – עלות  דמי ניהול של 1% (0.2% כפול 5 שנים) ושיעור הוספה של 2%.

הטכניקה הזו – של איזון בין דמי הניהול לשיעור ההוספה דווקא מתחזקת, ובצדק –  מגוונים את אפשרויות למשקיעים שבוחרים אם להשקיע לזמן ממשוך יותר ובתמורה לעלויות נמוכות יותר. כל אחד והחלטתו.  אך השימוש הגובר בטכניקה הזו, מנוגד למגמה הכללית –  צמצום של עלויות ההוספה.

שיעור הוספה – מנהל הקרן יכול לתמרן

שימוש נוסף בשיעור ההוספה של מנהלי הקרנות מביא לעלויות שונות בין המשקיעים גם אם הם משקיעים לאותו פרק זמן. כלומר, לא רק שהעלויות יהיו שונות בין המשקיעים שבוחרים פרקי זמן שונים, הם יהיו שונות בין המשקיעים באותו טווח זמן. איך עושים זאת? הנה התשובה –

בדמי ניהול אין למנהל הקרן אפשרות לשחק  – מדובר בדמי ניהול אחידים לכולם. אבל בשיעור ההוספה יש למנהל הקרן תמרון – הוא יכול לקבוע מי כן משלם ומי לא, הוא יכול לקבוע היקף רכישה שפוטרת משיעור הוספה, וזה חשוב! מנהל הקרן יכול לקבוע לדוגמה שמי שקונה בהיקף של 100 אלף שקל פטור משיעור הוספה. ואז נוצר מצב שיש עלויות שונות בין המשקיעים.  הבעיה שהשימוש בטכניקה הזו לא נפוץ, ולא בטוח שהקהל יודע לאבחן אם מדובר בקרן שניתן לחסוך בה עלויות בהינתן רכישה בהיקף מסוים.

בבנק לאומי ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר.

הם מציינים כי בשבוע האחרון חלה רגיעה מסויימת לאחר שבועיים בהם התרחשה עליית תשואות חדה בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל.
לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל וסביבת הריבית הנמוכה מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. הם ממליצים על השקעה באפיק, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לדולר ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. אנו ממליצים על צמצום החשיפה הדולרית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

כלכלני בנק אגוד ממליצים השבוע שורה של שינויים בתיק ההשקעות: לממש חלק מהרווחים בשוק המניות ולהסיט 2% מהאחזקה במניות בתיק השקעות מייצג, לטובת השקעה באג"ח חו"ל. במקביל, ממליץ הבנק להסיט 3% מההשקעה במזומן לאג"ח חו"ל. עוד הם ממליצים להקצות 5% מהתיק, המושקע בסחורות, לזהב. ביחס לשוק המט"ח מעריכים באגוד כי התנודתיות בזירת המט"ח צפויה להימשך בטווח הקצר.

שוק המניות: "על רקע העליות המרשימות בשוקי המניות בעולם מזה תקופה ורמות המחירים בהן נסחרים המדדים בעולם, אנו ממליצים על מימוש חלק מהרווחים, תוך צמצום החשיפה המנייתית בתיק מייצג מ-23% ל-21%", כותבים כלכלני הבנק בסקירה השבועית. "אנו מעבירים 2% מהתיק, המושקעים במניות חו"ל, לטובת אג"ח חו"ל. בתיק הספקולטיבי חשיפת המניות המומלצת נותרת ללא שינוי – 38%. להערכתנו, רמת הריביות הנמוכה בארץ ובעולם צפויה להימשך ולתמוך בחברות ובהתייעלותן ובאפיק המנייתי. אנו ממשיכים בהמלצתנו על חשיפה מנייתית בתיקי הלקוחות בשילוב עם מזומן ופיקדונות". באגוד ממליצים להשקיע 40% מחלק המנייתי בתיק בשוק המניות הישראלי והיתר בחו"ל, בחלוקה הבאה: ארה"ב 48%  גוש האירו 30% (בדגש על חברות גלובאליות), אסיה ללא יפאן – 10% ,יפאן 7% ואנגליה – 5%.

שוק האג"ח: באגוד מציינים כי "השבוע התכווץ קצת המרווח השלילי בין אג"ח ישראל וארה"ב, מ- 0.33%- (מינוס) ל- 0.23%-. על אף הירידה הקלה במרווח, הוא כנראה יישאר שלילי בטווח הנראה לעין. יתרה מכך, ניתן למצוא בארה"ב גם אגרות חוב קונצרניות בדירוגים סביב הדירוג של מדינת ישראל (A) בתשואות גבוהות יותר. השילוב הזה של עודף תשואה בארה"ב, יחד עם דולר נמוך יחסית לתקופה האחרונה, מאפשר לשקול להזיז קצת כספים לכיוון אג"ח בחו"ל, בדגש על ארה"ב, גם בתיק הסולידי. אנו מעבירים השבוע 2% ממניות חו"ל ו- 3% מהנזילות לאג"ח בארה"ב (יחד 5%). בתיק הספקולטיבי אנו מגדילים את האחזקה באג"ח חו"ל ב- 2% נוספים ובסה"כ ,7% גם באגרות High Yield". באגוד ממליצים להחזיק באג"ח חול באמצעות תעודות סל יעודיות בחו"ל או קרנות ישראליות המשקיעות באג"ח בחו"ל, כאשר מי שאינו מעוניין בחשיפה לדולר יכול לעשות זאת דרך קרנות מנוטרלות מטבע. המח"מ המומלץ הוא סביב 4-5 שנים. החשיפה המומלצת לאג"ח ממשלתי היא 16%, גם בתיק מייצג וגם  בתיק ספקולטיבי, במשקל שווה בין שקלי לצמוד. החשיפה המומלצת באג"ח קונצרני עומדת על 16%, הן בתיק סולידי והן בתיק ספקולטיבי, במח"מ ממוצע של עד 3 שנים בעדיפות לאגרות איכותיות יותר (מבחינת דירוג ובטחונות).

שוק המט"ח: "לאחר תקופה של כחודשיים שבהן נחלש הדולר מול המטבעות המרכזיים, חזר הדולר למגמת ההתחזקות, בעיקר לנוכח התבטאות של בכיר בבנק המרכזי על הגברת קצב רכישות האג"ח", כותבים כלכלני הבנק. "נתוני המאקרו שפורסמו בשבוע האחרון בארה"ב היו מעורבים. מפרוטוקול פגישת הפד עולה כי רק מעטים מחברי הוועדה סבורים שהנתונים הכלכליים ישתפרו ויצדיקו העלאת ריבית כבר ביוני. להערכתנו, בטווח הקצר צפויה להימשך התנודתיות בזירת המט"ח, למרות הגברת קצב רכישות האג"ח, אם כי בטווח הארוך, כפי שציינו בשבוע שעבר, צפוי הדולר להתחזק מול המטבעות המרכזיים ובעיקר מול האירו. נקודת תמיכה לדולר מול השקל נמצאת ב- 3.80 שקל לדולר ונקודת ההתנגדות היא 4.053 שקל לדולר.

עדכונים בדמי הניהול בקרנות הנאמנות של פסגות. בקרן הנאמנות  פסגות (4B) ת"א MID CAP (מספר קרן: 5116892) יעלו דמי הניהול מ-1.73% ל-1.98%; בקרן –  פסגות מחקה (00) שקלי ריבית קבועה 2-5 שנים ממשלתיות (מספר קרן: 5111422) יועלו דמי הניהול ל-0.15%, לאחר שהיו אפס.

מנגד, בפסגות שם הקרן מפחיתים דמי ניהול בקרנות הבאות – קרן הנאמנות  פסגות (1D) אג"ח דולר + 10% (מספר קרן: 5121348) – דמי הניהול היו 0.75% והן יופחתו ל-0.49%.  כמו כן, בקרן פסגות תיק חו"ל (2B)י 20/80 – מגודר מט"ח (מספר קרן: 5121355) יופחתו דמי הניהול מ-0.87% ל-0.57%.

במקביל דיווחו בהראל קרנות נאמנות על שינויים בדמי הניהול   בקרנות הבאות – בקרן  הראל (0D) אג"ח בינלאומי נקוב $ (מספר קרן: 5103247) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: % 0.75 והוא יופחת ל-0.5%, אך מנגד  בקרן –  הראל (1A) מדינה + 10% (מספר קרן: 5115910) יועלו דמי הניהול מ-0.45% ל-0.55%.

בחרתם להשקיע דרך קרן נאמנות שקלית?  דמי הניהול יגרמו לכם להפסיד! – דוגמאות – אי.בי.אי  מק"מ והראל פיא שקלית קצרה  

הכתבה שלנו התפרסמה בגלובס 

לא ייאמן כי יסופר – אם אתם משקיעים במלווה קצר מועד (מק"מ) אתם תקבלו תשואה שנתית של 0.1%, אבל אם רוכשים קרן נאמנות שמתמחה במק"מים כדי להרוויח יותר, הרי בכל זאת מדובר במקצוענים שמבינים בהשקעות,  אתם צפויים להתאכזב –  אתם אפילו תפסידו! ראו הוזהרתם!

למדריכי קרנות נאמנות 

התשואה של המק"מ – 0.1%  זו התשואה שמספקים האפיקים השקלים בכלל, ומק"מ נכלל במשפחה הזו – מק"מ הוא סוג של אגרת חוב שקלית שמונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה.  בשוק יש כמה סדרות של מק"מים שהארוך ביניהם הוא לשנה – התשואה השנתית של כולם סביב 0.1%. אבל אתם לא מסתפקים בזה, אתם רוצים יותר מהכמעט אפס הזה (בהינתן העמלות זה ממש אפס!) אז אתם פונים לקרן נאמנות שמתמחה במק"מים. אלא שהקרן הזו לא יכולה להשיג הרבה יותר ממה שאתם מקבלים – נכון, יש לה יתרון לגודל (היקף כספי), היא גם משחקת בהנפקות מק"מ ומרוויחה עוד כמה מאיות האחוז, אבל בשקלול כל אלה לא מדובר בהפרש משמעותי.

וכאן מגיע השוס הגדול –  יש קרנות נאמנות שקליות שלא מתביישות לקחת דמי ניהול מנופחים, מופרזים, לא מוסריים, סוג של כמעט גניבה לאור יום ובחסות החוק – הכל אמנם גלוי, אבל נו באמת,   גברת כהן מחדרה יודעת לבדוק את שיעור דמי הניהול בקרן שקלית? האם היא יודעת שעובדים עליה? ננסה כאן לעזור לה, נתחיל בקרנות השקליות ונעבור בטורים הבאים לקרנות אגחיות וקרנות בתחומים אחרים.

קרנות נאמנות שקליות אלו קרנות שמחזיקות בנכסים שקליים – מקמים, פיקדונות ואגרות חוב שקליות.  הקרנות האלו מחולקות לטווחי השקעה. ככל שטווח ההשקעה קצר יותר זה יותר קרוב לפיקדונות בנקאיים קצרים, יותר קרוב למק"מ, ופחות מסוכן – ככל שהטווח השקעה ארוך יותר אז כאשר הריבית תתחיל לעלות (ומתישהו זה יקרה) האגרות חוב המוחזקות בקרנות ירדו בשיעור גבוה יותר. כלומר, הבטוח ביות אלו השקליות לטווח הקצר. אבל סיכוי צמוד לסיכון – ככל שהסיכון נמוך יותר התשואה/ הסיכוי נמוכים יותר.

נתמקד בקרנות השקליות לטווח קצר. הקרנות האלו אמורת לייצר בשנה תשואה אפסית של 0.1% אולי קצת יותר לאור היתרון לגודל והגמישות בהשקעות. נניח שמנהל הקרן יצליח להניב תשואה של 0.2%, אפילו 0.3% – לכאורה המשקיעים צריכים להיות מרוצים, אבל רגע, לקרן יש דמי ניהול –  יש מנהל קרן, הוא בוחר השקעות, הוא מחליט מתי למכור ומתי לקנות, על זה המחזייקם בקרנות משלמים דמי ניהול. דמי הניהול במקרים מסוימים הם שערורייה, והנה המקרה הראשון –  קרן הנאמנות אי.בי.אי 00 מק"מ – קרן של בית ההשקעות אי.בי.אי בתחום השקלי הקצר. הקרן מחזיקה (על פי עדכון אחרון) מעל 80% במק"מים, וכ-14% נזיל. אין כאן הרבה תמרון, אין כאן הרבה ניהול, אבל באי.בי.אי לא מתביישים לגבות דמי ניהול של 0.46% – דמי נוהול שלא רק מאפסים את התשואה בקרן הנאמנות, אאל סביר שיהפכו אותה לשלילית – אתם מבינים? תשקיעו לבד תקבלו אפס, תשקיעו דרך מומחה ואפילו תפסידו.

בקרן הזו של אי.בי.אי   מנוהלים מעל 190 מיליון שקל – אנשים פרטים כנראה שהשקיעו כשזה היה כלכלי, ושכחו את הכסף בקרן. יועץ ההשקעות שלהם שכח לעדכן או שהוא בכלל לא מודע לעניין, ובינתיים הם מפסידים ואי.בי אי מכניסה כ-1 מיליון שקל בשנה שלא מגיעים לה.

והנה עוד גוף שלא מתבייש לגבות דמי ניהול מופרזים – הראל שמנהל את קרן הנאמנות הראל פיא 00 שקלית קצרה גובה דמי ניהול של 0.6%. על מה?, ובכן על פי העדכון האחרון 44% מההשקעות של הקרן הם במק"מ, כ-43% בממשלתי שקלי, והיתר בקונצרני שקלי ועוד. יש פה ניהול, אבל התמרון קטן, הגמישות קטנה, האפסייד בזכות הניהול הוא בשוליים. קשה לראות את הקרן הזו מניבה תשואה חיובית בטווח הקרוב, ועדיין מעל 120 מיליון שקל מושקעים בקרן הזו, כנראה חוסר תשומת לב וחוסר ערנות של המחזיקים.